למה ברא אלוהים את העולם ?

[דער משכיל]

למה ברא אלוהים את העולם ?

נניח שאלוהים ברא העולם (רק הוא לא אלוקי דתי) למה ברא אלוהים את העולם ? מועדים לשמחה

 

[גוססי2]

תשובות אפשריות:

1. לשם ביצוע ניסויים בפסיכולוגיה אנושית 2. לצורך מחקר הליכי אבולוציה 3. כמקור תעסוקה להפגת שעמום הנובע מקיום נצחי 4. לצרכים אסתטיים 5. כבדיחה על חשבוננו

 

[בקבוק שמח]

על עניין המטרה תוכל לקרוא בקובץ

המצורף וכן בקישור הזה: http://www.arachim.org.il/articles.asp?tid=41

 

[00000000000000000000]

תשובה:

תלוי בהגדרה המדויקת של המילה "אלוהים". כתבת שהוא לא אחראי לדתות, אבל לא כתבת את מאפייניו האחרים. דוגמאות: *אם "אלוהים" זה מילה שפירושה "הכוח פיזיקלי היחיד לפני המפץ הגדול, שהיה זה שגרם למפץ הגדול" - אז אלוהים "ברא" את העולם כי זה הדבר היחיד שהוא יכול לעשות (הוא לא דבר תבוני). *אם "אלוהים" זה מילה שפירושה "כח שמחשבותיו הם מעל ללוגיקה האנושית" - כי אז לעולם לא תבין את מחשבותיו וסיבותיו בכל מקרה.

 

[התולעת 1]

לפי המדע

לפי המדע, כל חלקיק- ושיהיה הקטן ביותר בחומר, ניברא בנקודת זמן מסוימת... אגב, הפיסיקה כמדע, בודקת את החומר רק מהרגע שהוא נוצר. רוצה לאמר, לפני שהחומר נוצר אין לנו שום מושגים לאפיין, נגיעה, או את היכולת לברר פרטים לגביו- הוא אינו שייך לתחום הפיסיקה. מכאן, שלכל חומר של כל הנבראים בעולם יש לו גיל... מאחר שיש לו גיל יש לו התחלה (כל דבר שיש לו גיל יש לו התחלה). התחלה לא יכולה להווצר על-ידי עצמה. כיוון שיש לו התחלה מוכרח שיש לו מתחיל (כל דבר שיש לו התחלה, הוא לא התחיל את עצמו. מוכרח שהיה מי שהתחיל אותו- שיש לו מתחיל). אז נלך לראשון שהותחל- היה לו מתחיל.

 

[Governor]

טענותיך כבר הועלו וכבר הופרכו:

(1) (2) (3) 28439253

 

[אי גרא1 ר מא]

ומי התחיל את המתחיל ?

 

[התולעת 1]

הוא רואה עבר, הווה ועתיד של כל ניבר

נבין: הבורא- אין לו זמן ואינו תלוי בזמן, לכן אין לו מושג של `אחרי- לפני`. אצלו זה כל הזמן. הוא רואה עבר, הווה ועתיד של כל ניברא וניברא בבת- אחת. מביט לסוף דבר בקדמתו- רואה ויודע את סוף הדבר עוד בטרם היותו. האדם הנברא- יש לו נקודת התחלה ונקודת סיום, לכן יש לו הווה, עבר ועתיד. הוא אינו יכול להגיע לעתיד מבלי להתקדם דרך ההווה. האדם מוגבל לראות תמיד ואך ורק בנקודת הווה... לצורך `המחשה`: נשים על שולחן שלושה פירות, מסודרים בשורה במרחק מה זה מזה: בננה, שזיף וקלמנטינה. נקרא ל- בננה עבר. ל- שזיף הווה. ול- קלמנטינה עתיד. ניקח עיתון, ונגלגל אותו לצורת גליל חלול שניתן לראות דרכו כמו במשקפת של `שודדי-ים`. (הווה) נביט דרך העיתון המגולגל על השזיף (עין אחת מביטה והשנייה סגורה). כרגע לא נוכל לראות את הבננה והקלמנטינה דרך אותו עיתון מגולגל- כי אם רק את השזיף. זוהי `המחשה` להגבלת ראייתו של האדם הנברא. הוא מוגבל לראות תמיד ואך ורק בנקודת הווה... ברגע שנסיר את העיתון מעינינו, נוכל לראות פתאום את: הבננה, השזיף והקלמנטינה- כולם בבת-אחת. זוהי `ראייה` דרך `משקפיים של בורא עולם`... אצלו זה כל הזמן. הוא רואה עבר, הווה ועתיד של כל ניברא בבת- אחת. (עבר) (הווה) (עתיד) טוב, אז הבנו שהבורא הוא `הכול- יכול`. שאם הוא לא `הכול- יכול` אז הוא מוגבל. אבל עדיין נשאר לנו לשאול שאלה מציקה ומתבקשת: האם יכול להיות שישנו יותר מבורא `כול- יכול` אחד יחיד ומיוחד? ובכן, בואו נניח שישנם 2 בוראים ולא רק אחד `כול- יכול`... נשאל: האם בורא א` יכול להגביל את בורא ב`? או האם בורא ב` יכול להגביל את בורא א`? ת: אם בורא א` יכול להגביל את בורא ב` אז בורא ב` הוא מוגבל וכבר לא `הכול- יכול`. אם בורא ב` לא יכול להגביל את בורא א`- אז הוא בעצמו מוגבל ואינו יכול להיות `הכול- יכול`. וכן נכון הדבר לגבי המצב ההפוך. נמצא שיש בורא שברא לכל הנבראים- זה מוכרח! מגביל לכל המוגבלים והוא `הכול- יכול`. אחד ולא שניים (או יותר). רגע, רגע! אבל מי אמר שיש בורא לכל הנבראים? אולי נגיד שיש בורא, נברא, בורא, נברא, בורא, נברא, בורא, נברא, בורא, נברא, בורא, נברא, בורא, נברא, בלי סוף... מדוע לעצור באיזשהו מקום?! כל הזמן יש בורא נברא... ובכן, גם זו הוכחה שיש בורא. הכיצד?! אם נאמר שיש בורא, נברא, בורא, נברא... במחזור, כל הזמן... ישנן 2 אפשרויות: • או שהמצב הזה כל הזמן מוכרח... מוכרח להיות: בורא, נברא, בורא, נברא, בורא, נברא, בורא, נברא... • או שהמצב הזה לא מוכרח, והוא יכול להפסק. אם הוא יכול להפסק, מכאן שיש סוף. אם יש סוף יש התחלה. אם יש התחלה יש מתחיל. ואם זה לא נפסק וכל הזמן ישנו: בורא, נברא, בורא, נברא, בורא, נברא... מכאן שהמצב הזה מוכרח. זאת אומרת, שכל אחד מהחלקים האלה במשך האין סוף היה מוכרח להיות בתפקיד של: או בורא, או נברא, או בורא, או נברא... ואין לאף אחד רשות לצאת מהמעגל. נמצא, שיש ``מישהו`` שמוכרח להיות, שמכריח את ``כולם`` לאורך האין סוף להיות: בורא, נברא, בורא, נברא, בורא, נברא... נמצא שיש בורא לעולם! להמחשה: נצייר עיגול על לוח. יש ציור של עיגול על הלוח. המסקנה היא כאן לפניכם: שיש בורא! שהרי מי עשה את העיגול? אני עשיתי את העיגול! וכמובן הוא שהעיגול לא עשה את עצמו. מישהו חיצוני עשה אותו- זהו אני: `הבורא`. אם יש מעגל של בורא, נברא, בורא, נברא... אין סופי... הוא לא עשה את עצמו, מישהו חוץ ממנו עשה אותו!

 

[אי גרא1 ר מא]

שטויות, אין לך מושג מהו אינסוף

יש יותר מסוג אחד של אינסוף. יש א1 שמכיל את א0 אבל א0 הוא עדיין אינסוף. אני שואל אותך שנית אוסטרי מטומטם, מי ברא את הבורא ?

 

[התולעת 1]

מטומטם עניתי לך מספר פעמים

נבין: הבורא- אין לו זמן ואינו תלוי בזמן, לכן אין לו מושג של `אחרי- לפני`. אצלו זה כל הזמן. הוא רואה עבר, הווה ועתיד של כל ניברא וניברא בבת- אחת. מביט לסוף דבר בקדמתו- רואה ויודע את סוף הדבר עוד בטרם היותו. האדם הנברא- יש לו נקודת התחלה ונקודת סיום, לכן יש לו הווה, עבר ועתיד. הוא אינו יכול להגיע לעתיד מבלי להתקדם דרך ההווה. האדם מוגבל לראות תמיד ואך ורק בנקודת הווה... לצורך `המחשה`: נשים על שולחן שלושה פירות, מסודרים בשורה במרחק מה זה מזה: בננה, שזיף וקלמנטינה. נקרא ל- בננה עבר. ל- שזיף הווה. ול- קלמנטינה עתיד. ניקח עיתון, ונגלגל אותו לצורת גליל חלול שניתן לראות דרכו כמו במשקפת של `שודדי-ים`. (הווה) נביט דרך העיתון המגולגל על השזיף (עין אחת מביטה והשנייה סגורה). כרגע לא נוכל לראות את הבננה והקלמנטינה דרך אותו עיתון מגולגל- כי אם רק את השזיף. זוהי `המחשה` להגבלת ראייתו של האדם הנברא. הוא מוגבל לראות תמיד ואך ורק בנקודת הווה... ברגע שנסיר את העיתון מעינינו, נוכל לראות פתאום את: הבננה, השזיף והקלמנטינה- כולם בבת-אחת. זוהי `ראייה` דרך `משקפיים של בורא עולם`... אצלו זה כל הזמן. הוא רואה עבר, הווה ועתיד של כל ניברא בבת- אחת. (עבר) (הווה) (עתיד) טוב, אז הבנו שהבורא הוא `הכול- יכול`. שאם הוא לא `הכול- יכול` אז הוא מוגבל. אבל עדיין נשאר לנו לשאול שאלה מציקה ומתבקשת: האם יכול להיות שישנו יותר מבורא `כול- יכול` אחד יחיד ומיוחד? ובכן, בואו נניח שישנם 2 בוראים ולא רק אחד `כול- יכול`... נשאל: האם בורא א` יכול להגביל את בורא ב`? או האם בורא ב` יכול להגביל את בורא א`? ת: אם בורא א` יכול להגביל את בורא ב` אז בורא ב` הוא מוגבל וכבר לא `הכול- יכול`. אם בורא ב` לא יכול להגביל את בורא א`- אז הוא בעצמו מוגבל ואינו יכול להיות `הכול- יכול`. וכן נכון הדבר לגבי המצב ההפוך. נמצא שיש בורא שברא לכל הנבראים- זה מוכרח! מגביל לכל המוגבלים והוא `הכול- יכול`. אחד ולא שניים (או יותר). רגע, רגע! אבל מי אמר שיש בורא לכל הנבראים? אולי נגיד שיש בורא, נברא, בורא, נברא, בורא, נברא, בורא, נברא, בורא, נברא, בורא, נברא, בורא, נברא, בלי סוף... מדוע לעצור באיזשהו מקום?! כל הזמן יש בורא נברא... ובכן, גם זו הוכחה שיש בורא. הכיצד?! אם נאמר שיש בורא, נברא, בורא, נברא... במחזור, כל הזמן... ישנן 2 אפשרויות: • או שהמצב הזה כל הזמן מוכרח... מוכרח להיות: בורא, נברא, בורא, נברא, בורא, נברא, בורא, נברא... • או שהמצב הזה לא מוכרח, והוא יכול להפסק. אם הוא יכול להפסק, מכאן שיש סוף. אם יש סוף יש התחלה. אם יש התחלה יש מתחיל. ואם זה לא נפסק וכל הזמן ישנו: בורא, נברא, בורא, נברא, בורא, נברא... מכאן שהמצב הזה מוכרח. זאת אומרת, שכל אחד מהחלקים האלה במשך האין סוף היה מוכרח להיות בתפקיד של: או בורא, או נברא, או בורא, או נברא... ואין לאף אחד רשות לצאת מהמעגל. נמצא, שיש ``מישהו`` שמוכרח להיות, שמכריח את ``כולם`` לאורך האין סוף להיות: בורא, נברא, בורא, נברא, בורא, נברא... נמצא שיש בורא לעולם! להמחשה: נצייר עיגול על לוח. יש ציור של עיגול על הלוח. המסקנה היא כאן לפניכם: שיש בורא! שהרי מי עשה את העיגול? אני עשיתי את העיגול! וכמובן הוא שהעיגול לא עשה את עצמו. מישהו חיצוני עשה אותו- זהו אני: `הבורא`. אם יש מעגל של בורא, נברא, בורא, נברא... אין סופי... הוא לא עשה את עצמו, מישהו חוץ ממנו עשה אותו!

 

[Governor]

איזאק וולסטר האוסטרי, יקירי,

כבר ענו לך. קרא זאת, כולל הקשורים הפנימיים. אם עדיין תוותרנה לך שאלות - חזור אלי. לא הבישן למד ולא הקפדן מלמד. אל חשש, איני קפדן...

 

[התולעת 1]

נמשיך ונעמיק כעת בחקירתנו...

מדענים גילו פלאים רבים בתהליך התפתחותו של עובר לתינוק מושלם. יצור אנושי, כמו כל בעל חיים, מתפתח מתא אחד- ביצית מופרית. התא הזעיר ממנו מתחילה ההתפתחות, גודלו בסה``כ כעשירית המילימטר. למרות זעירותו, הוא יותר מסובך ויותר מתוחכם ממחשב מודרני הגדול והמתוחכם ביותר. אמנם אנו משווים את התא למחשב, אבל התא פועל לא רק כמחשב אלא גם יוצר ובונה. הוא יוצר תינוק- אדם מושלם בהדרכת תוכנית המאוחסנת בגרעין התא. תוכנית זו מסודרת בכרומוזומים בתוך מולקולה הנקראת ד.נ.א ((D.N.A.. כל תהליך ההתפתחות התחיל מתא אחד שהתפתח לתינוק מושלם. כל צעד תוכנת בד.נ.א. של כל תא. בתהליך זה של צעד אחר צעד, כשכל תא מגיב לאותות הכימיים שהוא יצר ולאותות שהוא מקבל משכניו הקרובים, כל האיברים הנחוצים נבנים. כל אחד במקום הנכון ובזמן המדויק. כמה מתוחכם התכנון של מערכת מורכבת ומופלאה זו הפועלת בצורה כה מושלמת, וכמה אנו חייבים תודה על היכולת להבין זאת. כיום אנו מודעים הרבה יותר לתבונה המופלאה הטמונה בכל פרט זעיר בעולמנו. פלאים רבים עוד יותר ממתינים עדיין לגילויים... בואו לרגע נתרחק מעט מ`עצמנו` וננסה לראות באור אחר דברים המצויים סביבנו הנראים כה פשוטים ומובנים מאליהם. (ובכל זאת…) הבטתם פעם בטיפות הגשם היורדות מהשמים: מדוע הן יורדות אחת- אחת, מבלי שטיפה אחת תיגע בחברתה? התשובה ברורה: הרי שאילולא זאת היו הגשמים זורעים הרס וחורבן, עוקרים שתילים, שוברים עצים. כשהם יורדים טיפות- טיפות, מבטיח הדבר פיזור שווה ועדין, תוך השקיית האדמה מבלי לפגוע אפילו בצמחים הרכים. התפוז- כמה מעניין: בטרם הבשיל הפרי, צבעו ירוק וטעמו מר. בהסוואה זו ובטעמו המר הוא כאילו מונע מאתנו לקטפו בטרם-עת. אך כשהוא מבשיל- הריהו בולט בצבעו הכתום וכאילו מזמין: קטוף אותי. מתיקותו היא אמצעי-פיתוי נוסף: הוא נותן לך סיבה לקטפו. אם כך, כיצד `יודע` התפוז שאנו אוהבים צבעים עזים וטעם מתוק ו`מתקשט` כך דווקא בזמן מסוים בשנה? תופעה הפוכה אנו רואים במזון מקולקל: הוא דוחה אותנו הן במראהו, הן בטעמו והן בריחו. הוא כאילו מזהיר: אל תתקרבו אלי, אני עלול לגרום לכם נזק. איך זה שנטבעו בו תכונות אלה? ומהיכן? מדוע השלג והקרחונים צבעם לבן? כי אילו היה צבעם כהה, היו סופגים את קרינת השמש, מתחממים, מפשירים, ומציפים את העולם. אך השמים ומי הים תכולים דווקא- משום שאילו היו לבנים, הייתה עוצמת האור המוחזר מסנוורת את העיניים. האדמה כהה, בדרך-כלל, כדי שתבלע את קרני השמש ותתחמם, ואולם אדמת המדבר נוטה לצהוב, כדי לצמצם את עוצמת החום הנקלט בה. ואילו במים עצמם ישנה חריגה מופלאה מכללי הטבע, שמוסברת גם היא על-פי עיקרון של תכליתיות: כל החומרים מתכווצים בקור, ואילו המים, כשהטמפרטורה שלהם יורדת ל- 4 מעלות, מתחילים משום מה להתפשט. תכונה זו גורמת לכך, שהמים הקרים והקרח צפים למעלה ויוצרים מעין חממה ששומרת על חום המים בימי החורף. לולא כן היו הנהרות והימים נהפכים לגושי קרח אדירים וכל היצורים שבהם היו מתים. ועוד רבות אין ספור הדוגמאות…

 

[אי גרא1 ר מא]

אוסטרי אידיוט

לא תצליח לשכנע שבגלל שחוקי הטבע הם ככה אז יש בורא.

 

[התולעת 1]

למה את מקלל?

אתה מיד קופץ לשל המסקנות, תן לפתח דיון כמו בן אדם

 

[אי גרא1 ר מא]

פתח דיון

אבל בלי שטויות. טען כל טענה שתרצה, נמק אותה ואני אפריך אותה. אם תמשיך עם cut and paste קטאטוני אפשוט את עורך.

 

[התולעת 1]

לפני שנמשיך אשאל אותך שאלה!אתה בראת

לפני שנמשיך אשאל אותך שאלה!אתה בראת את עצמך?

 

[אי גרא1 ר מא]

אני ואתה לא נוצרנו יש מאין

אימך ואימי עוברו ע"י גברים. אין פה שום אספקט של בריאה.

 

[התולעת 1]

יש לך הוכחה לוגית שאתה לא בראת את

יש לך הוכחה לוגית שאתה לא בראת את עצמך? מכאן אני מתחיל בשרשור חדש.

 

[אי גרא1 ר מא]

הוכחה אמפירית תספיק ?

 

[אי גרא1 ר מא]

הנה ההוכחה אידיוט

עובר בן 5 ימים.