למה הסבל הוא מנת חלקנו לעולמים: ../images/Emo88.gif
מאז ומתמיד ולתמיד כל-הנשמה נצחית כאלוהים כך ה מציאות בה כל המציאויות כולם, לא ראשית לה ולא אחרית אלא המשך ישנם אינספור מצבים במציאות החיים והמוות, כולם, כל-הנשמה תמיד נמצאת במצב מציאותי קיים מסויים. כך היא מתקיימת במצבי מציאות שבמציאות החיים, וכך במצבים של מציאות נוראית עבורה כאשר היא נמצאת במציאות עולם המוות הוא הגיהינום. זה מצב נורא ואיום שבבוא העת לכולם הוא מציאות.
לאחר המון זמן זעקותינו נשמעת וכך בעתה (בעתה אחישנה אומר אלוהים, הוא אותנו מושיע מהתוהו-ובוהו (מהגיהינום) מעינויי-התופת הנוראיים ששם משחרר אותנו מ"התשלום" הנורא תשלום שבדין כולם אותו מחוייבים לשלם עבור חייהם עבור החיים לכולם. מציאות האלוהים אחת היא. היא המציאות הבלעדית. רק בה עבור כולם מתרחשת כל מציאות כל מאורע. וכך התהליך חוזר על עצמו כשהיה באופן מושלם בכל מחזוריות מחדש. כמו למשל מציאות מחזורית בה חורבן תוהו-ובוהו ובריאה מחדש שהמשכו הוא מציאות עולם-החיים שכמנהגו נוהג (גלגול) עד למציאות אחריתו כאשר נחרב.ושוב נברא (מציאות הבריאה) ושוב אותם התהליכים משתכפלים, זהים כשהיו (כל גלגול שלם שכפולו המושלם של קודמו כקודמיו וכך אותו המצב שוב ושוב חוזר חלילה מצב שהיה ויהיה לעולמים במרחבי האחת מציאות האלוהים האינסופית. קללה וברכה גדולה לאדם היא שאין שום גן-עדן שהוא נצחי ברציפותו
בדיוק כמו שהנס הגדול מכולם לכולם שאין שום גהנום פעיל ברציפות אין קץ ללא אל ומושיע.
וכי ואם והיה גן עדן שכזה, חלילה-וחס מנגדו חייב להיות גהנום כזה. גהנום ללא אל ומושיע גהנום שבו היינו מתענים בייסורי-התופת האכזריים הנוראיים מכולם לכולם כאשר הם מכים בנו באכזריות ללא רחם כלשהו ובאין לנו שום רגע של הפוגה, וזה המצב הנורא שבנורא שבנורא, המציאות האיומה מכולם מציאות של גורל עיוור ללא אלוהים. ו לכן האלוהים בו וממנו החסד והרחמים הגדולים לכל-הנשמה, לכולם, עשה סדר בדברים ומאלה הניגודים החיוניים לכל ולחוקות- השמיים יצר הסדר, סדר-מופתי סדר-נצחי המתקיים לעולמים דרך מעגלי-מחזוריות-אינסופית של גן-עדן זמני ומנגדו גהנום זמני, |סדגש\ לעולמים לא איפשר ולא יאפשר להם להתקיים ברציפות ז"א כחוקות-שמיים אותם ציווה לציית לחוקותיו כאשר שם להם את נקודת-ראשית ונקודת-אחרית ומה שביניהן. - אהיה ברור יותר אם אומר ש יש תקופת זמן שהנשמות שוהות בגיהינום (עולם המוות הוא הייסורים), ויש תקופת הזמן בו הנשמות באדם שוהות בעולם הכה מוכר לכל הוא עולם-החיים, שלעומת עולם-המוות(הגיהינום) בוודאי שעולם-החיים הוא גן-העדן. (ראו במאמרי "אור-חדש") האדם יבין שאלוהים ברא את העולם את עולם-החיים הוא גן-העדן, ושבו פיזר את רוב רובו של הטוב ושאת זאת עשה בכל עולם-חיים שברא ויעשה כך ולעולמים בכל עולם-חיים ששוב יברא עבורנו האדם. גם מעט מהגיהנום (כתבלין)(את הרע) החדיר בעולם-החיים כאשר את רוב-רובו של הרע, את עוצמתו של הרע הנורא מיקם בגיהינום שמחוץ לחיים (בעולם המוות) וזאת בכדי שקודם-כל ייעשה הצדק עם כולם ולכולם,(יובהר לכל בקרוב) הגיהינום בבוא המועד יהיה פעיל וימלא תפקידו שזה למרק את עוונותינו בזה שנשלם את חובותינו. רוב התשלום מראש ובמזומן(בייסורים) התשלום הוא תשלום צודק מאין-כמוהו(איש בער לא ידע וכסיל לא יבין את זאת ) כשיתפכח לא יחשב הכסיל לכסיל אז בעת ההארה (התגלות האלוהים בעולם) יבינו כולם את הצדק האבסולוטי צדק לכולם שלו המחיר היקר הנורא עבור החיים הכה-יקרים, הכה-חיוניים לכל, תמורתו נשלם את מחיר חיינו לחיינו ובעולם הבא בו שוב נחייה החיים וזאת אך ורק לאחר התנסותנו בנוראות התופת שבגהיהינום שם מתבצע רוב התשלום. לאחר שבמצרים =( בגיהינום) פרענו לפרעה את החוב שלנו, כאשר לאל הרוע האכזר הזה (אלוהים-אחרים בתנ"ך) בייסורינו שלנו שילמנו את המחיר הנורא היקר על זכותנו לחיות חיים בעולם-החיים, רק אז יושיע אותנו אלוהים משם ולאחר מכן כולנו נשכח הנוראות שעברנו שם בתופת-הגיהינום וכך מייד כאשר נחדש את ימינו כקדם בארץ-המובטחת הוא העולם החדש אותו שוב עבורנו כולם יברא אלוהים, ושעד אחרית הימים שלו שוב לא נזכור את עברנו, ושוב נלך כדרכנו ותמיד קדימה לעברנו שהוא בעצם עתידנו וכך מראשיתו לאחריתו בזה התסריט המעגלי הנצחי החוזר על עצמו באופן דטרמיניסטי פרי תוכנית העל תוכניו הנצחית של האלוהים המתקיימת בו מאז מתמיד ולתמיד לנצח עולמי-עולמים. קהלת א. (ט) מה שהיה הוא שיהיה ומה שנעשה הוא שיעשה ואין כל חדש תחת השמש: (י) יש דבר שיאמר ראה זה חדש הוא כבר היה לעלמים אשר היה מלפננו: (יא) אין זכרון לראשנים וגם לאחרנים שיהיו לא יהיה להם זכרון עם שיהיו לאחרנה: קהלת ג. (יד) ידעתי כי כל אשר יעשה האלהים הוא יהיה לעולם עליו אין להוסיף וממנו אין לגרע והאלהים עשה שיראו מלפניו: (טו) מה שהיה כבר הוא ואשר להיות כבר היה והאלהים יבקש את נרדף: ומהבנת אלה הדברים, גם ניתן להבהיר את פשר הסבל בעולם. והעניין הוא זה כשהנשמה מתייסרת בגיהינום, יש לה שם גם מומנטים של הפוגה ומומנטים אלה הם הסיבה למומנטים הסבל בעולם החיים כי זה לעומת זה עשה אותם. ביום טובה היה בטוב וביום רעה ראה גם את זה לעמת זה עשה האלהים (קהלת) * ~ * ~ * ל נ צ ח * ~ * ~ *
ל נ צ ח
מאז ומתמיד ולתמיד כל-הנשמה נצחית כאלוהים כך ה מציאות בה כל המציאויות כולם, לא ראשית לה ולא אחרית אלא המשך ישנם אינספור מצבים במציאות החיים והמוות, כולם, כל-הנשמה תמיד נמצאת במצב מציאותי קיים מסויים. כך היא מתקיימת במצבי מציאות שבמציאות החיים, וכך במצבים של מציאות נוראית עבורה כאשר היא נמצאת במציאות עולם המוות הוא הגיהינום. זה מצב נורא ואיום שבבוא העת לכולם הוא מציאות.