למה הפרק האחרון גרם לי לשנוא את אבודים.

[shanytopper2]

למה הפרק האחרון גרם לי לשנוא את אבודים.

נתחיל בציון עובדה. אבודים היא סדרת מסתורין. זאת לא קומדיה, זאת לא סדרת דרמה, זאת לא סדרת אקשן. כן, היא מכילה את כל האלמנטים האלו, אבל זאת בראש ובראשונה סדרת מסתורין. כל מי שאומר שהמסתורין לא חשוב בכלל, לא ראה כנראה מעולם פרק של אבודים. חלק מאד מרכזי בסדרה הוא שבכמעט כל פרק קורה משהו (ולפעמים יותר ממשהו אחד) שגורם לנו להגד "מה לעזזל?". בנוסף המסתורין של האי הוא הסיבה להמון דברים שקורים בסדרה. החל מהנסיון לפתוח את ההאטצ' דרך המסע בזמן לשנות ה70 וכלה במפלצת העשן. אם לא היה מסתורין לא היתה סדרה. נקודה. אז נכון, יש גם קומדיה דרמה ואקשן, אבל אלו לא המוטיבים המרכזיים של הסדרה. כמו שתיקים באפילה לא היתה סדרה על היחסים בין מולדר לסקאלי אלא סדרה על חשיפת קונספירציות לגבי פלישת חייזרים. (ועובדה שברגע שהקונספירציות הנ"ל הוסברו לקהל הרייטינג התרסק והפסיקו לראות את הסדרה. למרות שהיו המון פרקים נפלאים שלא היו קשורים לקוו עלילה הזה בכלל).אז אוקיי. אז אבודים היא סדרת מסתורין. הסכמנו? אם כן, תמשיכו לקרוא, אם לא, אז בבקשה תקראו שוב את מה שכתבתי כמה פעמים שצריך עד שתבינו שמדובר בסדרת מסתורין. התייאשתם ועדיין לא הבנתם? חבל. אל תטרחו להמשיך לקרוא, אתם לא תבינו אותי. אוקיי, אם הגעתם הנה סימן שהבנתם שמדובר בסדרת מסתורין, מצויין. אז מה הופך מסתורין לטוב? יש כמה אלמנטים חשובים, ואנחנו למדנו את זה מהגדולים ביותר בתחום: ארתור קונן דוייל ואגאתה קריסטי. 1- משהו לא ידוע. תעלומה. הבסיס למסתורין. זה צריך לההיות משהו מספיק מוזר כדי לגרות אותנו לנסות להבין מה קרה, איך, ולמה. אחרי הכל, אם הכל ברור אין שום מסתורין. כגודל התעלומה כך גודל הסקרנות. את זה היה לנו באופן מצויין באבודים, המון המון דברים מסתוריים ולא ברורים, כבר מהפרק הראשון, כאשר חלק מהתעלומות הוכיחו את עצמן כמרכזיות יותר (ג'ייקוב, סמוקי, המסע בזמן, האחרים, ריצ'ארד, המספרים, התינוקות על האי, וולט, דזמונד, וכן הלאה) וכמה פחות (המשאף של שאנון, האם אקו באמת כומר, העין מזכוכית, הקעקועים של ג'ק...ועוד המון) 2- רמזים. ככל שהסיפור מתמשך אנחנו חושפים יותר ויותר רמזים, אנחנו הופכים בעצמינו לההיות הבלש. התפקיד שלנו הוא לגלות את הרמזים, להבין מה מהרמזים הוא "רד הארינג" ושם רק כדי לבלבל אותנו ומה רמז רלוונטי, ולגלות איך הרמזים השונים מתחברים לתמונה אחת כוללת. באיזה שהוא מקום זה הכיף הגדול במסתורין. האם באבודים היה לנו את זה? כמובן. המון. רמזים ופיסות מידע שבאמצעותם אנשים המציאו ופיתחו כל מיני תאוריות שונות ומשונות. וכן, אני בינהם. ואכן, לשחק את הבלש באבודים היה כיף לא נורמלי. 3- פתרון. בדרך כלל במסתורין טוב הפתרון מגיע בסוף (או לקראת הסוף) ובעצם משתמש ברמזים שראינו עד כה כדי לגלות מה הפתרון לתעלומה. רמזים שחשבנו שהם קטנים ולא חשובים מוכיחים את עצמם כקריטיים, רמזים בולטים מוכיחים את עצמם כרד הארינג, רובינו מופתעים אבל נהנים מזה ש"הצליחו לעבוד עלינו" וחלקינו הקטנה מרגישים גאווה של "ידעתי". בהרבה מובנים הפתרון הוא הקתרזיס. כמו הסוף הטוב של הגיבור שגורם לנו להרגיש שמחים עבורו, במקרה הזה הפתרון נותן לנו את הפורקן הרגשי והמחשבתי. ואכן אם בסדרות הפתרון לא משתמש ברמזים שראינו עד כה אלא במידע שהוסתר מאיתנו אנחנו מתרגזים מאד ומרגישים מרומים. אבל באבודים? באבודים עשו את החטא האולטימטיבי. את היריקה בפרצוף המושלמת. שהמקבילה הכי טובה שאני יכול לתת לזה היא שבאמצע סקס, רגע לפני שגומרים הבחורה פשוט תקום ותלך בלי להגיד מילה. יש המון המון מסתורין בסדרה שמעולם לא הוסבר לנו. האם אנחנו יכולים להסביר חלקים ממנו באמצעות תאוריות? כן. אבל האם יש הסבר רשמי? לא. לדוגמא: מדוע סאן לא חזרה אחורה בזמן יחד עם הארלי ג'ק וקייט? אין לזה שום הסבר רשמי. אנחנו יכולים לקשקש עד מחר שזה בגלל טבעם של חורי תולעת או שזה מה שג'ייקוב החליט או שזה בגלל המיקום של המושב שלה במטוס, או שזה בגלל שהיא בעצם באה ממימד מקביל. אבל בשורה תחתונה? אין הסבר רשמי. אין הסבר שאנחנו יכולים להגיד שהוא הנכון או לא. דוגמא נוספת: מדוע צריך היה ללחוץ על המספרים בתחנת הברבור? למה לא סתם לעשות את זה תהליך אוטומטי שקורה לבד בלי מגע יד אדם? שוב פעם, אנחנו יכולים לפתח תאוריות עד מחר, שמדובר באנרגיה שמושפעת מאנרגיית החיים של אנשים ושמדובר בסוג של תהליך דתי, או שזה כדי לוודא שאנשים שלא יודעים את הפרוטוקול לא יעשו את זה וכך התחנה תשמיד את עצמה, או שזה "סתם כי רזדינסקי היה מטורף". אבל האם יש פתרון רשמי? משהו סופי שאנחנו יכולים להגיד שהסביר את זה? ממש ממש לא. וזה עוד המקרה הטוב. זה המקרה בו לפחות הרשו לנו לפתח תאוריות ורק לא אמרו לנו אילו מהתאוריות אמיתית או לא. בחלק מהמסתורין לא טרחו אפילו להגיד לנו את זה. למה ואיך האי יכול לנוע בזמן? ככה. אור ומים מעורבים בזה, אבל לא נגלה לכם יותר. למה סמוקי הוא מפלצת עשן ויכול להראות כמו אחרים? כי הוא נכנס למערה. זהו. למה יש פסל ענקי של טאורט והמון רמזים לפעילות של מצרים מהתקופה הפרוענית על האי? *משיכה בכתפיים* מה פתאום סעיד חזר לחיים? נסתרות דרכי סמוקי וג'ייקוב. איך וולט מיוחד? מה אני אגיד, ילד כושי חמוד ולידידנו מר פרנדלי יש את הסטיות הפרטיות שלו. ועוד הרבה דברים בסגנון הזה. עכשיו, כל הזמן הזה המפיקים אמרו "אל תדאגו, בעונה האחרונה הכל יוסבר" ואני האמנתי. יותר מזה, לא רציתי שהפתרון יגיע מוקדם מדי. הקליימקס אמור להגיע רק בסוף. ואז העונה האחרונה הגיעה, ואפילו טרחו להראות לנו את המשאף של שאנון, דבר שסימן בצורה מוצהרת ש"הנה, אנחנו פותרים את המסתורין", אבל משום מה עדיין המסתורין לא נפתר. "איך ריצ'ארד לא מזדקן? ג'ייקוב עשה את זה. איך? מה זה משנה איך? ג'ייקוב הוא אלוהים". אבל כל הזמן בפודקאסטים וראיונות היוצרים חזרו ואמרו "אולי לא הכל הכל, אבל הרוב יוסבר, אתם לא תצאו מאוכזבים, רק תראו את הפינאלה ואז תבינו את הכל". ואני האמנתי. האמנתי ואמרתי לעצמי "וואו, כנראה ההסבר ממש מפוצץ את המוח אם בפרק כפול הם יסבירו את הכל" ואז הגיע הפינאלה. את כמות התשובות שקיבלתי בפינאלה אני יכול לספור על יד אחת. ואף אחת מהן לא היתה על שאלת מסתורין חשובה. אני מרגיש כמו הילד שאבא שלו אומר לו לקפוץ מהמקפצה ושהוא יתפוס אותו, ואז ברגע האחרון האבא זז הצידה ואומר לילד שצורח על הרצפה על רגל שבורה "תלמד לא לסמוך על כל מה שאומרים לך". יריקה בפרצוף יותר חמורה מזאת קשה לדמיין. אבל בכול זאת. יש יותר חמור מזה. וזה נקרא הפלאש סיידוייז. אז בעונות הראשונות אנחנו נחשפנו להסטוריה של הדמויות דרך פלאשבאקים. מגניב. לרוב לא היה בזה יותר מדי מידע "חשוב" אבל בהחלט כן כזה שהוסיף לנו המון ידע והבנה על הדמויות ומה גורם להן לפעול. מצויין. אחרי זה הפלאשים האלו הוחלפו בפלאש פורוורד. הפלאשים האלו לעומת הפלאשבקים היו מאד חשובים. הם היו מה שבסופו של דבר בזכותו הבנו מה גרם לדמויות להחליט לחזור לאי וללמד אותנו מה קרה להם בתקופה הזו. היתה שם התפתחות עלילתית, ואפילו רמזים שקשורים למסתורין של הסדרה. מגניב. ואז קיבלנו פלאשים הצידה. אנשים רבים (ואני בינהם) היו מבולבלים בהתחלה מה זה אומר, אבל היוצרים הבטיחו לנו שיש משמעות לפלאש סיידוייז. זה חשוב לסיפור. זה לא שיש מציאות חשובה ומציאות פחות חשובה. ובצורה מפורשת אמרו שמדובר במשהו שאמור להשתלב עם המסתורין. ואפילו הראו לנו את זה באמצעות העובדה שדזמונד מהמציאות ה"ראשית" מקבל את הידע על המציאות האחרת. אין ספק שהמציאויות האלו הולכות להתחבר בצורה כלשהי, נכון? לא לא נכון. שיקרו לנו, שוב. כל מה שראינו בפלאש סיידוייז? לא חשוב. לא משפיע על העלילה. לא קשור למסתורין. כלום.

 

[shanytopper2]

המשך

זה הכל היה סתם. מיותר. בדיחה על חשבוננו. מתיחה. הרי, אם במקום כל הסצנות של הפלאש סיידווייז היו מראים לנו למשל משחק של מכבי, האם זה היה משפיע איכשוה על העלילה? האם זה היה משפיע איכשהו על הסיפור? האם זה היה משפיע איכשהו על המסתורין? האם זה היה משפיע איכשהו על היחסים בין הדמויות? האם זה היה משפיע על משהו?!?! התשובה החד משמעית היא לא. לפלאשסיידוייז לא היתה שום השפעה. האם אלו היו סצנות יפות ומהנות? כן, כמובן. האם הן נתנו איזו תחושה של סגירת מעגל עם דמויות שאיבדנו מזמן? בטח. האם זה היה חשוב לסדרה והשפיע באיזו שהיא צורה ודרך על משהו? לא. אז לא מספיק שנתנו לנו ליפול ולשבור את הרגל, גם בעטו לנו בביצים. אני לא יודע מה אתכם, אבל אני? אלא אם כן יוכיחו שהם למדו מהשגיאה שלהם? אני הולך לברוח מכל דבר עם השמות דיימן לינדלוף או קרלטון קיוז עליו. אם ככה הם מתייחסים לצופים שלהם הם לא ראויים לכבוד שלי, והם לא ראויים לזמן שלי.

 

[מדען חלל]

אתה לא שונא את אבודים

אתה רק כועס שזה נגמר. כמו ששונאים אקסית שנפרדה ממך.

 

[shanytopper2]

קראת בכלל מה שכתבתי?

או שאתה סתם כל כך מתנשא שאתה חושב שאתה תגיד לי מה אני מרגיש?

 

[מדען חלל]

סתם מתנשא ../images/Emo13.gif

 

[dealing]

באמת?

אני רק שמחתי שהיא הלכה

 

[מדען חלל]

אתה לא זה ששונא

 

[עמירם שטרק]

כמה דברים

1. אבודים עבור הרבה מאוד אנשים, ואני ביניהם, איננה סידרת מיסותרין. היא סידרת דרמה שהמיסתורין גורם בה להעצמת הדרמה. היוצרים התייחסו לאבודים מלכתחילה כאל סידרה על בני אדם, לא על מיסטיקה, כאשר המיסטיקה היא רק רקע שנועד לגרום לדמויות להגיע לתנאים קיצוניים ולהפיק מהם מה שאי אפשר להפיק בסיינפלד או ב-90210. נכון, המפיקים הבינו שיש אנשים ש"לא יוכלו לסבול" את הסיטואציה שהם לא יודעים את המשמעות האמיתית של המספרים, או של המעברים בזמן, או מה זה דהארמה, ולכן הם טרחו לתת הסברים - אבל ההסברים האלה היו תמיד קצרים ובצד (לפעמים לא במהלך הסידרה עצמה אלא בסרטונים נלווים), משום שכאמור היוצרים וגם הרבה צופים לא ייחסו לעניין חשיבות. אם אתה מתייחס לאבודים כאל סידרת מסתורין ולא כאל סידרת דרמה, פשוט לא קלעת לכוונתם של היוצרים. 2. למה אתה לא אומר "יש הרבה דברים שלא הוסברו לנו" בסדרות ובסרטים אחרים? למה אתה לא שואל מה בדיוק הטכניקה להדפסת תמונות זזות בעיתונים בהארי פוטר, מי המציא אותה, באיזה בית דפוס מדפיסים ואיך קוראים ליצרן הדיו? למה אתה לא שואל מה בדיוק גרם לכרטיס האוטובוס ב"החדר האבוד" להטיס אנשים לניו מכסיקו? אם אתה רוצה להתייחס לאבודים כאל סידרת מיסתורין (בניגוד כאמור לכוונת היוצרים), אל תתייחס אליה שונה מכל סידרת מיסתורין אחרת. 3. נכון שאבודים לא האכילה את הצופים בכפית. לפעמים היה צריך לחשוב, לחקור, ללמוד, להסיק, על-מנת להגיע לתשובות שהיוצרים בכל-זאת נתנו. ידוע לי שעד היום יש אנשים שאינם מבינים למשל איך בוצעו המסעות בזמן, או למה אי אפשר היה לגלות את האי, או למה כולם התעניינו בו, או מה המשמעות של המספרים, או למה פצצת האטום גרמה למה שגרמה - לא משום שהיוצרים לא נתנו תשובות אלא משום שהתשובות חייבו מידה מסויימת של התעמקות. את רוב התשובות קיבלנו אגב די מוקדם (עונות 3-4) ומאז התקדמנו הלאה, וחלק מהתשובות היו מבוססות על תיאוריות מדעיות אמיתיות ומדוייקות (כמובן במעטה דרמטי). 4. דוגמה לדברים שאמרתי בסעיף 3 היא ההתייחסות שלך למה שאתה קורא לו "פלאשים הצידה". הרי ברור כעת לחלוטין שלא מדובר בשום פלאשים הצידה, שום דבר לא קרה במקביל, מה שהתרחש מחוץ לאי התרחש זמן רב (שנים? עשרות שנים? אלפי שנים?) אחרי ההתרחשויות באי, ופרק הסיום פתר את העניין באופן נפלא, בעיקר בהתחשב בכך שהיוצרים הצליחו להטעות את כולם עד הרגעים האחרונים. יופי של עבודה. אתה יכול להתלונן ולומר שאינך אוהב את הפיתרון משום שהוא מבוסס על מסורת נוצרית (למרות הניסיון של היוצרים ליצור "כנסייה של כל הדתות"), אבל מכאן ועד לומר ששום דבר לא נפתר - המרחק אינסופי. אני אפילו מעז לומר, עם כל ההסתייגות ובלי לנסות לפגוע חלילה, שאינני בטוח שהבנת באופן מלא את המשמעות של פרק הסיום. בשורה התחתונה, באבודים עשו עבודה נפלאה - כמובן עם כמה בעיות, אי אפשר להימנע מהן בסידרה של למעלה מ-100 פרקים ומאות שותפים להפקה. שום דבר שראיתי עד עכשיו לא השתווה לה מבחינת עומק העלילה, עומק הדמויות (סליחה אנה לוסיה, לא התכוונתי אלייך) ומידת תשומת הלב לפרטים ולסגירת קצוות. אני יכול רק לקוות שבעתיד תצא סידרה שתצליח להתעלות עליה, ואני בכלל לא בטוח, בוודאי שלא בעתיד הקרוב.

 

[shanytopper2]

תשובות

1- אמרתי לא להמשיך לקרוא עד שאתא לא מבין שמדובר בסדרת מסתורין. אם אתה לא מסוגל להבין את העובדה (!) הזאת, אז הבעיה היא בהחלט לא אצלי. 2- "החדר האבוד" ו"הארי פוטר" הן לא סדרות מסתורין, על מה לעזזל אתה מקשקש? בנוסף, הפרטים אליהם אתה נתפוס בדוגמאות שלך הם שוליים לחלוטין. למי אכפת איך העיתון עובד כשאנשים יכולים לעוף ולשנות צורה? 3- איך אני אוהב את זה שאנשים אומרים "קיבלנו תשובות". קדימה, תענה על אחת מהשאלות האלו אני הצבתי. לא הרבה מהן. אחת. העובדה היא שאנחנו לא קיבלנו שום תשובה סופית ורשמית לדברים האלו. אה, אני רק צריך להבהיר לגבי התשובה הזאת שאתה נותן- אסור לה לכלול מילים כמו "מיוחד" "אקזוטי" "מסתורי" "ג'ייקוב" "סמוקי". וזה כן צריך לכלול את התאוריות המדעיות עליהן אתה מדבר. קדימה. 4- אתה מתעלם לחלוטין מהעובדה שכל הסצנת של ה"פלאשים הצידה" הללו מיותרות לחלוטין ליתר הסדרה. זה לא השפיע על העלילה, לא השפיע על הדמויות, ולא השפיע על המסתורין. בבקשה אם אתה טורח לענות לי, תענה לי על מה שאני כתבתי ולא על מה שבא לך. איך אהבתי שכתבת "תשומת לב לפרטים וסגירת קצוות" LOL. הצחקת אותי כל כך.

 

[עמירם שטרק]

שכחת מילה אחת קטנה...

"לדעתי". אבודים היא סידרת מסתורין *לדעתך". כפי שאמרתי, לדעתי ולדעת רבים אחרים - כולל יוצרי הסידרה, וזה מה שבעיקר חשוב - אבודים היא לא סידרת מסתורין אלא סידרה החוקרת התנהלות אנושית. אם אתה מתייחס אליה כאל סידרת מסתורין, לא כיוונת לדעתם של יוצרי הסידרה. אינך יכול לבוא אליהם בטענות על כך שהם יצרו א' ואתה רצית ב'. הרצון שלך הוא מכובד (אני אומר את זה בלי טיפה של ציניות) אבל זכותם ליצור מה שבא להם. ועוד משהו קטן (או לא כל כך קטן). המילה "אקזוטי" אינה מילה מסתורית. זו מילה מדעית לחלוטין, לקוחה מתוך תורת החלקיקים של הפיסיקה המודרנית. חלק גדול מתעלומות האי נובעות מכך שנמצא בו חומר אקזוטי. אם אינך מכיר את הנושא, תוכל לקרוא עליו בויקיפידיה, או ב"קיצור תולדות הזמן" של הוקינג (סטיבן, לא אלואיז), או ב"היקום האלגנטי" של בריאן גרין, או בעוד הרבה מאוד מקומות. אגב, אחת המטרות של מאיץ ההדרונים הגדול בשוויץ - פרוייקט של כמעט 10 מיליארד דולר - היא לנסות למצוא רמזים לחומר אקזוטי. הקשר בין האי לחומר אקזוטי הוגדר כבר בעונה הרביעית אם אינני טועה, ומאז כל השאלות כגון מדוע לא מוצאים את האי, איך הוא זז ממקום למקום, איך מתבצעים מסעות בזמן, איך בן מצא את עצמו בתוניסיה, למה המטוס נפל, למה דהארמה ווידמור והאחרים מעוניינים באי ועוד הרבה מאוד שאלות דומות - כבר אינן תעלומה ואינן מסתורין. התשובה ניתנה באופן ברור ומדעי ומדוייק ומלא ומוחלט, ממשיכים הלאה. מי שלא הבין את העניין ולא הטמיע את התשובה - שיטרח קצת לחפש, אבודים אינה סידרה בה מאכילים את התשובות בכפית, היא דורשת מאמץ אינטלקטואלי מצד הצופים. חלק מהתעלומות אכן לא נפתרו באופן מדעי אלא באופן פסאודו-מדעי. אף אחד לא הבטיח לך סידרה של נשיונל ג'יאוגרפיק. "נוסחת ולנזטי" המסבירה את המספרים שהופיעו בכל מקום היא פרי דימיונם הפורה של היוצרים ואין לה שום תשתית אמיתית במדע. אז מה, העיקר שנתנו הסבר, הוא לא שונה מההסבר של "כרטיס האוטובוס מעיף אותנו לניו מכסיקו" או "עיתונים מכילים תמונות זזות". לשבחם של היוצרים ייאמר שרק חלק מן ההסברים הם פרי הדימיון, חלק גדול מבוסס על מדע אמיתי, וזה יותר ממה שאפשר לומר על הרבה סדרות אחרות. אני חוזר ואומר, לא היו בסידרה הזו שום פלאשים הצידה בשום רגע ובשום זמן, ומה שאתה קורא להם "פלאשים הצידה" - הם חלק מהותי ומשמעותי בסידרה (בניגוד לדברים אחרים בעונה השישית שהיו די מיותרים, כמו המקדש). אם אינך מבין מה המשמעות של העניין, נסה לחפש מה המשמעות של Purgatory בנצרות. היוצרים החליטו לבסס את כל העונה השישית (וגם רמזים בעונות קודמות) על העניין הזה. מותר להם והם נתנו פיתרון נפלא בעיניי, גם אם בעיניך הוא לא מובן או לא מוצא חן. בשורה התחתונה נראה לי שאנחנו לא מדברים באותו מישור, אולי כי לא הטמעת את כל המידע שנמסר בסידרה, את כל הפיתרונות שהיוצרים טרחו לתת לנו ואת כל הקצוות שהם סגרו עבורנו (עובדה שהתייחסת למילה "אקזוטי" כאל מילה מיסטית ולא מדעית). זה הופך לדו שיח של חרשים וחבל. להבהרה: אני לא מתכוון להסביר כאן איך בדיוק החומר האקזוטי שנמצא באי גרם לכך שלא יוכלו למצוא אותו, או מה המשמעות של Purgatory ואיך העניין משתלב עם מה שראינו מחוץ לאי בעונה השישית. נתתי רק נקודות ציון, האינטרנט (כולל הפורום הזה) מלא באינסוף הסברים, אני לא רואה שום טעם להתחיל שוב בשיעורי פיזיקה ותיאולוגיה.

 

[shanytopper2]

את מוכן לענות למה שכתבתי במקום לעצמך?

 

[עמירם שטרק]

לא, אני לא מוכן, ואמרתי את זה במפורש

אני לא חושב שהתפקיד שלי להאכיל בכפית את המשמעות של חומר אקזוטי ואפקט קזימיר, או את המשמעות של Purgatory בנצרות. נתתי לך רמזים, חפש את התשובות המפורטות בעצמך, כולל כאן בפורום.

 

[יונתן 2000]

אין פה עניין של דעה

הוא צודק לחלוטין, אבודים היא סידרת מיסתורין. זה לא משהו שנתון לפרשנות. אין דבר כזה סידרה שהיא "על הדמויות", זו לחלוטין המצאה של הצופים של אבודים שלא מוכנים להודות בעובדה שהיוצרים עבדו עלינו 6 שנים. הרי כל סידרה היא בסופו של דבר 'על הדמויות', אבל התפקיד של הדמויות הוא להעביר סיפור טוב. נכון, בשביל לעשות את זה רצוי שנפתח רגש לדמויות, נוכל להזדהות איתן ונלמד להכיר אותן (למרות שגם זה אפילו לא הכרחי, ראה סדרות כמו "חוק וסדר" המצליחה ושלל הספינים שלה). אבל בשורה התחתונה הדמויות צריכות להעביר לנו סיפור, ובמקרה של אבודים הסיפור הוא סיפור מיסתורין. כשאתה בעונה הראשונה נתקל בדמות של 'האחרים', כמו איתן למשל, דרך העיניים של האבודים, אתה מרגיש את מה שהדמויות מרגישות - פחד, מתח, סקרנות. אתה רוצה לדעת יותר ולהבין מי זו הדמות הזו, מה המניעים שלה ואיך היא קשורה לתופעות האחרות שעל האי. זה הדברים המעניינים בסידרה שמצמידים אותך למסך. לא הוויכוחים המטופשים בין ג'ק ללוק או הסטוצים בין קייט לסוייר. מאוחר יותר כשהורגים את הדמות באופן סתמי ואחר-כך מגלים לך שאותה דמות לא ממש יודעת מה קורה ולא ממש ברורים המניעים שלה, אתה חש אכזבה. אנטי-קליימקס. אבל אתה ממשיך כי היה משהו אחר שתפס את המשבצת של איתן. אם זה הניצולים מהזנב, אם זה בן, אם זה ווידמור והצוות שלו, אם זה ריצ'רד, אם זה אילנה, אם זה ג'ייקוב, אם זה סמוקי... אבל אחד אחד אתה מגלה את אותו דבר, דמויות מתות לך סתם, אף אחת מהן לא יודעת כלום ובדיעבד, כשאתה לומד להכיר אותן, לא ברור מה היו המניעים שלהם שגרמו להם להתנהג בצורה כל כך מיסתורית (למה לעזאזל היה כל כך חשוב לא לספר לאבודים שהזמן באי נע אחרת? מה היה כל כך חשוב שהאחרים היו מוכנים למות למענו ולא לגלות אותו לאבודים? מה היה כל כך חשוב לחטוף חלק מהאבודים? למה סמוקי הרג דווקא את הטייס? סתם. רק בשביל ליצור מתח מטופש). ולכן האנטי-קליימקס הולך ומתגלגל עד שבסוף בסוף, כשאתה מבין שכבר זהו, זה הסחורה המקולקלת שהיוצרים מספקים לך, אתה חש אנטי-קליימקס כללי מכל הסידרה. בסוף אתה גם מגלה שכל הדברים המיסתוריים על האי לא ממש קשורים. סתם אוסף תופעות. יש לך את המספרים, יש לך הפן המדעי, יש לך את ג'ייקוב שחי לנצח ויכול לזמן לאי אנשים (איך? קסם!), יש לך מפלצת עשן (שיכולה: לקחת צורה של אנשים מתים, לקרוא זכרונות של אנשים, להופיע מול אותם אנשים בתור מישהו מוכר, להזיז דברים בכח המחשבה ולהדביק אנשים בדיבוק מיסתורי), יש לך רוחות רפאים על האי, יש לך בחור שמת וקם לתחייה, יש לך בחור שיכול לראות רוחות גם מחוץ לאי, יש לך בחור שקורא מחשבות של מתים, יש לך בחור שהתודעה שלו קופצת בזמן והוא עמיד לאלקטרומגנטיות, יש לך ילד עם כוחות מיסתוריים, יש לך משוואה שמנבאת את קץ האנושות, וכמובן כמובן - יש לך חיים אחרי המוות שבהם כולם מתגבשים לפני המעבר הלאה. כל אלו לא קשורים, לא מתחברים, אין שום מסגרת שמאחדת אותם, אבל הם הובאו לך בתוך סיפור אחד שבמקום להתכנס ולתת הסבר מהודק, התפזר לכל כיוון אפשרי. אה כן, הקפיצות בזמן התחברו לזה שהאי זז במרחב. מעולה

. תודה רבה באמת. עוד משהו - כבר דובר פה על זה שבסיפור טוב למוטיבים חוזרים יש משמעות, מקום בתמונה הכללית. המספרים למשל, המוטיב החוזר האוליטמיטבי. כלום לא נעשה איתם. פשוט כלום. אף אחד לא טרח לחבר את זה לשום דבר. מוזר לי אגב שאתה מתייחס למשוואת ולנזטי בתור הסבר (ואגב, זה בכלל לא הופיע בסידרה ולכן זה בכלל לא קביל בתור שום דבר), הרי אתה בעצמך הסכמת איתי שמשוואת ולנזטי לא מסבירה כלום, זה סתם עוד מקום שהמספרים מופיעים בו. כמובן שחוץ מהמספרים יש עוד דוגמאות למוטיבים חוזרים שנותרו תלויים באוויר - ההוראות איך להרוג את ג'ייקוב/סמוקי, הקטע של תיקון המסלול של היקום, הקטע המטופש של מדע מול אמונה, קשרים מיסתוריים שמתגלים בין דמויות על האי. כל אלו דברים שחזרו על עצמם ובסופו של דבר הסתכמו לכלום אחד גדול ומאופס. סתם אוסף אנקדוטות. לסיכום - אתה יכול להגיד מה שאתה רוצה על כוונת היוצרים או מהות הסידרה, בסופו של דבר הסיפור שסופר היה גרוע. עשוי היטב זה נכון, אבל עדיין גרוע.

 

[עמירם שטרק]

יש לך טעות במילה אחת...

בכל מקום (כמעט) בו כתבת "אתה" - היית אמור לכתוב "אני". אתה נותן אינטרפרטציה שלך לדברים המעניינים אותך בסידרה, זה בסדר אבל אינך יכול להשליך אותה עליי. אתה יכול לומר "בסוף אני מגלה שכל הדברים המיסתוריים על האי לא ממש קשורים", אבל אין לך שום הצדקה להשתמש במילה "אתה". נכון שהרבה אלמנטים בסידרה נועדו ליצור מתח. הדוגמה הטובה ביותר היא לאו דווקא "למה סמוקי הרג את הטייס" (זה לא ממש מעניין אותי, זו היתה עבורי רק הצגה ראשונית של סמוקי ויכולותיו) אלא דווקא כל מה שקרה בעונה השישית, הניסיון המוצלח-מאוד של היוצרים לגרום לנו לחשוב שמדובר ב"פלאש-הצידה" ולתת לנו סטירה בפרצוף (והבנה פתאומית של כל מה שהתרחש) רק בדקות האחרונות של הפרק האחרון. בשורה התחתונה זו סידרת טלוויזיה, לא תוכנית תיעודית, ויצירת מתח היא פעולה לגיטימית - כל עוד העניין נפתר (והרוב המכריע נפתר). דוגמה להבדל ביני ובינך הוא נושא המספרים. אתה מייחס להם חשיבות. עבורי המשמעות שלהם היא חסרת חשיבות לחלוטין, ויש להם רק מטרה אחת - להעצים את הדרמה סביב השאלה האם להמשיך ללחוץ על הכפתור לנצח או להתגרות בהוראות חסרות ההסבר ולהפסיק. ככל שהמספרים מופיעים ביותר מקומות כך נוצר הרושם שיש להם יותר חשיבות ולכן מסוכן יותר להפסיק ללחוץ. מה המשמעות שלהם מעבר לכך - לא חשוב לי כהוא-זה. ומסתבר שגם לא ליוצרים. נכון, הם הבינו שיש אנשים שלא יוכלו להרדם בלילה בלי לדעת למה דווקא המספרים האלה ומה הקשר ביניהם, אז הם המציאו את משוואת ולנזטי (מחוץ לסידרה!) כדי לתת הסבר, שאיננו נופל ברמתו מההסבר ש"יש צמחים שצורחים כאשר עוקרים אותם מהעציץ" או "יש כרטיס אוטובוס המסוגל להעביר אנשים בבת-אחת לניו-מכסיקו". חבל לי שהם נכנסו לפינה הזו, אבל אני מבין שיש צופים שצריך לתת להם תשובה, אז שיהיה. אני מסכים איתך שהסידרה בנוייה על כמה מוטיבים שאין בהכרח קשר ישיר ביניהם. החומר האקזוטי שבאי לא קשור ל-Pugratory וגם לא לעובדה שג'ון לוק היה נכה. אני רק לא מסכים איתך שזו בעייה. הקשר הוא דרך הדמויות הפועלות בכמה מישורים במקביל, וזה מוסיף לעניין ולכוח של הסידרה. בסך הכל מדובר ב-6 שנים, לא בסרט קולנוע או במיני-סידרה, ומותר (ורצוי) לפתח כמה קווי עלילה מקבילים.

 

[יונתן 2000]

חזרה על טיעון לא הופכת אותו לנכון

כשאני כותב "אתה" אני לא מתכוון "אתה, עמירם שטרק", אני מתכוון "אתה, הצופה". מה שכתבתי נכון לכל צופה - לי, לך לכולם. למה שאתה קורא ניסיון מוצלח-מאד, קוראים במציאות טריק זול ומלוכלך. לבנות סיפור שלם שמכוון אותך לכיוון מסויים, ובסוף 'להפתיע' אותך עם משהו מוצנח בדקה ה-90 שלא קשור לכלום זה לא מתוחכם, זה סיפור רע. הרי במשך כמה עונות הם בנו את הסיפור על הניסיון של האבודים לפוצץ פצצה וליצור מציאות מדומה. זה לא איזה משהו שולי שזרקו לך כדי להטעות אותך (שזה לגיטימי לגמרי), זה היה ה-סיפור כל עונה 4 ו-5. אין שום דבר אינטיליגנטי ומספק בהמצאת הסברים אד-הוק ברגע האחרון. בסיפור טוב נותנים לך רמזים למה שהולך לקרות כדי שבסוף גם אם תופתע במידה מסויימת, תרגיש גם איך הרמזים בנו את הסיפור לקראת משהו. פה זה היה ההיפך, ולכן במקום סיפוק זה גורם למרמור. וזה בלי לציין בכלל את האיכות של ההסבר - כולם מתים בעולם מעבר... ההסבר הכי דפוק ומגעיל שיכול להיות. אני עדיין מתקשה לפעמים להאמין שהם ירדו כל כך נמוך. כפי שכבר כתבתי לך בעניין המספרים - לא אני זה שמייחס חשיבות למספרים, הסיפור יוצר חשיבות למספרים. אתה יכול להתעלם מכך, אבל זה לא ישנה את העובדה הזאת. בסיפור טוב עניין המספרים היה מתחבר לשאר המיסתורין שעל האי, ולא מקבל משבצת משלו חסרת פשר. ומשוואת וזלנטי זה לא הסבר כפי שכבר כתבתי והסכמת איתי. זו בהחלט בעיה שיש מספר (רב) של אלמנטים לא קשורים, כי זה יוצר סיפור מפוזר וחסר פואנטה. ההרגשה שאתה נשאר איתה בסוף היא שכל מה שעשו בסיפור הזה זה להחזיק אותך במתח, וזהו. כל פעם שמיצו זווית מסויימת יצרו זווית חדשה ופשוט התעלמו מכל מה שהיה עד עכשיו. אנחנו חיכינו עד לרגע האחרון כדי שיסגרו את כל אותם קצוות פתוחים, אבל במקום זה הם פשוט השאירו אותם תלויים באוויר, וזו פשוט יריקה בפרצוף.

 

[עמירם שטרק]

הם לא פוצצו את הפצצה כדי ליצור מציאות מדומה

הם פוצצו את הפצצה בניסיון למנוע את "התקרית" של חשיפה בלתי מבוקרת של החומר האקזוטי שבאי שהיתה עלולה לגרום לתוצאות קטסטרופליות (ובאותה הזדמנות גם למנוע אולי את נפילתה של טיסה 815 מלכתחילה). אין לזה שום קשר לשום מציאות מדומה. התרגיל של לגרום לך לחשוב במשך עונה שלמה שמה שהתרחש מחוץ לאי הוא "יקום מקביל" כתוצאה של הפצצה כשלמעשה אין שמץ של קשר בין הדברים - הוא תרגיל מבריק שנעשה בצורה מושלמת, וכל הכבוד ליוצרים. לגבי הטענה שלך שהחיים לאחר המוות הם "ההסבר הכי דפוק ומגעיל שיכול להיות" - אני חייב להזכיר בפעם המי-יודע-כמה שארה"ב היא אחת המדינות הכי דתיות בעולם. הנושאים של Purgatory ו-Afterlife מהותיים ומהווים חלק משמעותי בחייהם של אמריקאים רבים, והם היו נעלבים (ובצדק מוחלט) מהביטוי "ההסבר הכי דפוק ומגעיל" בדיוק כפי שאתה היית נעלב מביטוי הפוגע בך כיהודי או כישראלי או כאדם. כדאי להיזהר כשמשתמשים בביטויים מסוג זה וצריך לתת קצת כבוד לאחרים. ולמשפט הראשון שלך - אתה שוב חוזר ומשליך עליי את דעותיך. הדברים שכתבת אינם נכונים "לכל צופה", בוודאי וחד-משמעית לא לי. שוב, עניין של זהירות בשימוש במילים. את דעתי על המספרים אמרתי ואין טעם לחזור.

 

[יונתן 2000]

נכון, הם פוצצו את הפצצה כדי לשנות את העתיד

התבלבלתי. תתייחס לזה כאילו כתבתי "לשנות את העתיד" ולא "ליצור מציאות מדומה". זה ממש לא קריטי. מדוע אתה חושב שזה שארה"ב מדינה דתית הופך את ההסבר לטוב? אתה סבור שבארה"ב יש פחות ביקורת על הסידרה בגלל זה? כי לא נראה לי שזה המצב. אתה שם לב גם שרוב ההודעה שלך מתייחסת רק לשני משפטים שוליים בהודעה שלי? אין לי בעיה עם זה אגב, אבל זה לא ממש עונה לכל מה שכתבתי. הדברים שכתבתי הם בהחלט נכונים לכל צופה. כל צופה גילה בסוף שאין קשר בין כל התופעות שקרו על האי שציינתי בהודעה הקודמת. זה שלחלק מהצופים זה לא הפריע זה משהו אחר.

 

[עמירם שטרק]

ההבדל בינינו, ואמרתי את זה כבר בהתחלה

הוא שאתה מתייחס לסידרה כאל "לא סידרת דרמה אלא סידרת מסתורין", ואילו יוצרי הסידרה - ולשמחתי גם אני - מתייחסים אליה בראש ובראשונה כאל סידרת דרמה, סידרה החוקרת התנהלות אנושית, שמה שהופך אותה למיוחדת הוא הסביבה המסתורית (מדעית ומיסטית) בה היא מתרחשת. ציטטתי קודם, בשירשור אחר, את יוצרי הסידרה שאמרו בגדול - ההחלטה איך להגדיר את הסידרה ומה לכלול בה היא שלנו היוצרים, לא שלכם הצופים, גם אם לא כולם יוצאים מרוצים. אין להם שום כוונה לפתור את כל התעלומות שאינן חשובות עבורם, ואת התעלומות הגדולות הם פתרו. כל עוד אני טוען שזו סידרת דרמה ואתה טוען שזו סידרת מסתורין, לא נצליח לעולם להסכים. מה שניסיתי זה להראות כי על פי יוצרי הסידרה המסתורין הוא שולי והעיקר הוא הדרמה. (דראמה, לא דארמה...)

 

[יונתן 2000]

אתה יכול להתייחס אליה איך שבא לך

אבל להגיד על אבודים שהיא סידרת דרמה זה כמו להגיד על '24' שהיא סדרת דרמה, או על 'סיינפלד' שהיא סדרת דרמה, או על 'אוז' שהיא סדרת דרמה, או על 'כח המחץ' שהיא סדרת דרמה. נכון, בכולן הייתה דרמה במידה כזו או אחרת (טוב נו, אולי חוץ מסיינפלד), אבל זה לא הופך אותן לסדרות דרמה, או סדרות שיש בהן רק דרמה. היה בהן גם הרבה מעבר לזה. באבודים גם היה הרבה מעבר לזה, אבל מסתבר בדיעבד שכל מה שהיה מעבר לזה זה בולשיט. מה שאתה עשית זה להתעלם מכל הבולשיט שמכרו לך במסווה של מיסתורין אמיתי, השארת רק את קטעי הדרמה (שרובם בכלל לא היו משהו) והכרזת שזו כל הסדרה. וזו לא. מה שהיוצרים אומרים/אמרו לא מעניין לי את קצה הזרת. אני צופה בסדרה, לא ביוצרים. אני לא רוצה להכיר את היוצרים, אני לא רוצה לדעת איך קוראים להם, איך הם נראים, ואני בטח לא רוצה שהם יסבירו לי בראיונות מה שהם לא הצליחו להעביר דרך הסדרה. וחוץ מזה, למקרה שלא הבנת, היוצרים מכרו לך בולשיט 6 שנים. אני לא רואה סיבה למה דווקא בראיונות אני כן צריך להאמין להם.

 

[עמירם שטרק]

חבל שהיוצרים ואתה לא משדרים על אותו גל

אבל אין לך זכות להאשים אותם. זו החלטה שלהם שהסידרה היא סידרת דרמה עם רקע של מסתורין, לא סידרת מיסתורין, ועם כל הכבוד לרצון שלך לראות משהו אחר - זכותם לספק את הסחורה שהם מעוניינים בה. הם עקביים מאוד בעניין הזה כבר הרבה זמן.