שער בנפשך מה היה המחיר אם היה מדובר בתה האיכותי של אז...
לא צריך לשער. המחירים לא היו בשמיים, כמו שהיום הם אינם בשמיים. הבעיה היתה שלא היה יבוא מסודר.
אין ברירה!!!
לי אין טלפון סלולרי ומאוד קשה לי להסתדר,גם לצעירים קשה להסתדר בלי.
לגבי ילדים זה שיגעון של ההורים "שידעו כל רגע איפה הילד נמצא" - חלקו נכון רובו לא.
לא מדובר ב-יש/אין סלולרי, אלא במחשבי הכיס המשוכללים, שעולים הון תועפות, כאשר מכשירים פשוטים,
עד ₪500 נגיד, הם תופעה נדירה. ותתפלא לשמוע, גם בנוקיה עתיק 3120 המקורי (כמו שלי) אפשר לדעת
איפה הילד נמצא.
גם הילדים עצמם מפעילים מכבש לחץ עצום על ההורים,וזה נהיה כבר סטנדרט.
לעיתים הילדים מקבלים את הטלפון הישן של ההורים.
לפני רגע דיברת על חיסכון במחירי התה והקפה. עכשיו אתה מספר לי על "סטנדרט".
כבר הסברתי לך, שהכל עניין של סדר עדיפויות לקוי.
הילדים מפעילים מכבש על ההורים? ומה ההורים, משותקים?! שיושיבו את הילדים לשיחה
ויסבירו להם "איפה הם חיים", במקום להיגרר לצייתנות עיוורת. אפשר, על הדרך, לעודד
אותם להישגיות בלימודים, למען הצלחה בחיים ו...הרבה כסף. זה לא הולך בזבנג וגמרנו.
חינוך זה עבודה קשה ומתמשכת. "חיסכון" בחינוך, גם הוא תוצאה של סדר עדיפויות לקוי.
נפלו בקנוניה של ה"דל שומן".
עכשיו רוב האנשים התעוררו מזה.
שוב במטרה היא בעיקר לחסוך כסף - התירוץ הוא דל שומן.
ה"קנוניה" היחידה, אם אתה מתעקש לקרוא לזה ככה, היא בשוק מוגבל, שנשלט ע"י יבואנים גדולים בודדים.
ביג דיל. בצורת ההתבטאות שלך, בין השאר, אתה עדיין ינוקא.
