למה חיים ובסוף מתים!

מדוע לדעתך

אם אנו רק גשמיים ומטרתינו להנות מדוע למשל חשוב לכולם שיכבדו אותם ואנשים מוכנים לעשות כל מאמץ שיכבדו אותם. הרי כבוד היא מידה רוחנית ולא גשמית. לא תמיד אדם מקבל כסף בשביל כבו דוהרבה םפעמים הוא מתבזה על כך. אם אנחנו כה גשמיים ורק הנאות גשמיות מניעות אותנו מדוע כבוד וגאוה כה חשובים לכולם?
 

G ove rn or

New member
מה השאלה? הערכה מצד הסובבים

אותנו, מצד עמיתי מחקר, מצד אלה להם אנו כפופים, מצד הכפופים לנו, מצד כל המכיר אותנו - היא צרך השג ברור. מה אומרת, לדעתך, השאיפה לזכות בהערכת הסובבים?
 
לא ענית

מדוע צורך רוחני כמו הערכה גורר אנשים למעשים אפילו מגוכחים. הרי באנו ליהנות גשמיתותו לא. הלא כן?
 

G ove rn or

New member
"מדוע צורך רוחני כמו הערכה גורר

אנשים למעשים אפילו מגוכחים" התכוונת לבטח ל"מגוחכים", לא "מגוכחים". אתה פשוט "שותל" את המושג "רוחני" ועוד מביע פליאה על ה"תוצאה". רכישת הערכת הסובבים אותנו היא צרך השג מוחשי. מה פתאם "רוחני"?
 

PolarBear

New member
נשמה == מח פעיל

אם הנשמה היא מה שגורם לאדם לשמוע או לראות, אז אני מבין שנשמה היא בסה"כ מילה נרדפת למח פעיל. שכן מי שמעבד את אותות השמע מן האוזן ואותות החוזי מן העין- הוא המח, ולא הנשמה. העין והאוזן הם ה"סנסורים", ואילו מי שבאמת רואה ושומע- זהו מח פעיל. לכן, הניסוח המדויק יותר של מה שכתבת צריך להיות כך: אדם סובר שהוא שומע באוזן, , אדם שמת יש לו עוד אוזן. דבר איתו הוא לא שומע. מה חסר לו? מח פעיל. לא האוזן. פתח למת את העיניים, הוא רואה? לא רואה. מה חסר לו? מח פעיל. זה הכל! מושג הנשמה, כמו מושג האלוהים וכמו הרבה מושגים אחרים בדת, הם המצאות אנושיות שנועדו לתת תשובות לאנשים הקדומים וחסרי הידע. כיום אין לנו צורך במושגים דימיוניים אלה. יש לנו תשובות, ואין לנו צורך לסבך את אותן תשובות עם מושגים דימיוניים שלא מוסיפים שום אינפורמציה. ולעניין אחר- לגבי הסיבה לחיים ("אם בסוף נמות בשביל מה לחיות?"): כל אחד קובע לעצמו מה יעשה עם חייו, ומה תהיה תכלית החיים שלו. למשל- תכלית החיים בשבילי זה לצאת החוצה בימים גשומים ולהשקות את העצים עם מזלף. בשביל זה אני חי. נשמע לך דבילי? צודק! אבל זה הרבה פחות דבילי מתכלית החיים שאתה בחרת לעצמך.
 
תשובה:

הבאת את התשובה הדתית היהודית. דע שיש עוד מליוני תשובות. אביא רק את התשובה האתאיסטית: ש. למה חיים ובסוף מתים? ת. מאותה הסיבה שבטריה מפסיקה לעבוד בסופו של דבר. ש. מדוע אדם מת אינו יכול לשמוע? ת. מאותה הסיבה שבטריה מקולקלת אינה יכולה לתפקד.
 

G ove rn or

New member
תשובה סטנדרטית: כל "מחקרי" NDE

מבוססים על _ראיון_ אנשים שהתנסו בטראומה. החוקרים _לא_ התכוונו לאמת דבר, וגם לא היה ביכלתם לעשות זאת. ה"עדויות" נגבו/נאספו ונותחו על פי קריטריונים של מדעי החברה על מנת לאתר קוי דמיון ביניהם. התברר שהעדויות הן מוטות-תרבות/אמונה. נוצרים ראו את ישו, נוצריות ראו את מארי, מוסלמים ראו את מוחמד, יהודים ראו את אליהו הנביא. כולם נטו "לראות" קרוב משפחה אהוב שנפטר לפני זמן לא רב (הצער על הפטירה עדיין "טרי", ובדרך כלל סבא/סבתא) ואשר "האיץ" בהם "לחזור". עובדה, חלמנו!!! הענין היחיד הניתן לבקרה כמקובל במחקר, OBE ,RV ,CRV, מעולם לא הצליח!!! אם היה מקובל אחד מוצא את הצוללת "דקר", אולי הייתי נתקף ספקות. אולם, מי שגלה אותר היה גוי חמוש עד שיניו בטכנולוגית חלוץ-ימי עדכנית. ועוד דבר מוזר שנתגלה באפן עקבי ברשמי מתאוששים מארוע טראומטי: למרות שבמספר חדרי טפול נמרץ צוירו על הקירות דוגמאות גדולות בצבע פלואורוסצנטי שהוארו ב"מנורה שחורה" - לא דווח אף מרואין כי ראה דוגמאות אלה. המרואינים "ידעו" לספר בפרוט כיצד עמל הצוות הרפואי להחזירם לחיים, ואף "ידעו" לתאר מכשירים ופרוצדורות החיאה שיושמו עליהם. הם "ידעו" לתאר כל "שטיק" שראו בסדרות ".E.R", ו- "Chicago Hope". רק את הדוגמאות שהיו מוארות היטב בתאורה אולטרה-סגולית לא ראו. מוזר, לא? אם נשמה אכן יוצאת מן הגוף ומרחפת מעל ורואה הכל, הרי אינה "רואה" בעיני בשר. נכון? העיניים נותרו למטה, עם הראש, עם הגוף, על שלחן הטפולים. הנשמה אמורה לראות הכל, בעיני רוח, גם מה שבתחום האור הבלתי נראה. מדוע לעולם אין זה קורה? עובדה, חלמנו!!! הכל כאן...
 
מפחדים מהאמת כותבים הטעיות ושקרים

אבל מי שיודע שאלוקים אוהב אותו לא מפחד מהאמת ומי שמעונין לדעת את האמת יכול לעיין באוסף קטן על נושא חיים לאחר המוות
 

G ove rn or

New member
תשובה סטנדרטית: כל "מחקרי" NDE

מבוססים על _ראיון_ אנשים שהתנסו בטראומה. החוקרים _לא_ התכוונו לאמת דבר, וגם לא היה ביכלתם לעשות זאת. ה"עדויות" נגבו/נאספו ונותחו על פי קריטריונים של מדעי החברה על מנת לאתר קוי דמיון ביניהם. התברר שהעדויות הן מוטות-תרבות/אמונה. נוצרים ראו את ישו, נוצריות ראו את מארי, מוסלמים ראו את מוחמד, יהודים ראו את אליהו הנביא. כולם נטו "לראות" קרוב משפחה אהוב שנפטר לפני זמן לא רב (הצער על הפטירה עדיין "טרי", ובדרך כלל סבא/סבתא) ואשר "האיץ" בהם "לחזור". עובדה, חלמנו!!! הענין היחיד הניתן לבקרה כמקובל במחקר, OBE ,RV ,CRV, מעולם לא הצליח!!! אם היה מקובל אחד מוצא את הצוללת "דקר", אולי הייתי נתקף ספקות. אולם, מי שגלה אותר היה גוי חמוש עד שיניו בטכנולוגית חלוץ-ימי עדכנית. ועוד דבר מוזר שנתגלה באפן עקבי ברשמי מתאוששים מארוע טראומטי: למרות שבמספר חדרי טפול נמרץ צוירו על הקירות דוגמאות גדולות בצבע פלואורוסצנטי שהוארו ב"מנורה שחורה" - לא דווח אף מרואין כי ראה דוגמאות אלה. המרואינים "ידעו" לספר בפרוט כיצד עמל הצוות הרפואי להחזירם לחיים, ואף "ידעו" לתאר מכשירים ופרוצדורות החיאה שיושמו עליהם. הם "ידעו" לתאר כל "שטיק" שראו בסדרות ".E.R", ו- "Chicago Hope". רק את הדוגמאות שהיו מוארות היטב בתאורה אולטרה-סגולית לא ראו. מוזר, לא? אם נשמה אכן יוצאת מן הגוף ומרחפת מעל ורואה הכל, הרי אינה "רואה" בעיני בשר. נכון? העיניים נותרו למטה, עם הראש, עם הגוף, על שלחן הטפולים. הנשמה אמורה לראות הכל, בעיני רוח, גם מה שבתחום האור הבלתי נראה. מדוע לעולם אין זה קורה? עובדה, חלמנו!!! הכל כאן... --- אחים יקרים בואו ניפול לזרועותיה האהובות של ההזיה הנוירופסיכואלקטרוכימית שאין הוכחות לקיומה מחוץ לספוג שבין שתי אזני בקבוק שמח, שלא נגלתה מעולם לאיש, בלי לקבל שום תמורה בעין בעולם זה, ובלי הוכחות שתהיה תמורה כלשהי בעולם אחר. בואו אחים יקרים ההזיה אוהבת אתכם!
 
למעלה