למה יש לי הרגשה שהסדרה מעניינת בעיקר

[lavendula]

למה יש לי הרגשה שהסדרה מעניינת בעיקר

את מי שקשור באיזושהי צורה לספקטרום האוטיסטי? הורים לילד על הספקטרום, קרובי משפחה, אנשי חינוך מיוחד, מטפלים (גם לא בטוח) וכו'... זו תהיה קצת החמצה, לא? בדיוק קראתי ביקורת בפנאי פלוס (במספרה

) על כך ש"את מי זה באמת מעניין, תהליך האבחון", משהו כזה, ושחבל שהסדרה מתמקדת דווקא בזה כי יש לה את כל הנתונים להצליח (קאסט טוב, צילומים מרהיבים וכו'). לדעת המבקר/ת, עם כל הסימפטיה שלו/ה לנושא, האוטיזם שם יותר מדי במרכז העלילה. ומצד שני, אני לא בטוחה ש"הורים במשרה מלאה" האמריקאית, שבה הילד האוטיסט אינו במוקד העלילה, עושה שירות יותר טוב, כי שם הסיפור קצת נבלע בעלילה הכוללת. בקיצור, נראה לי שכל הסרטים והסדרות שעוסקים בנושא לא ממש מגבירים את המודעות אלא יותר "באים לשכנע את המשוכנעים". וזו ההזדמנות לשאול אם יש כאן בפורום משתתפים שלא קשורים בשום צורה לספקטרום.

 

[balir]

אני אמנם כן קשור

כמו שאת יודעת , אני אבא לילד על הספקטרום, אך בכל זאת אתייחס

אחרי הפרק הראשון, שאלתי את כל העולם ( משפחה, חברים, עבודה) אם צפו בסידרה, מה חשבו עליה, והפצרתי בכולם לצפות. בשבילינו עיקר הסידרה הוא האוטיזם וההתמודדות איתו מצד הדמויות בסידרה, אז אני חשתי שהפרק השני דווקא התמקד יותר (מדי?) בנושאים אחרים, אך ברור לי שחשוב שיהיה גם להם מקום, בעיקר אם רוצים למשוך קהל שאין לו קשר ישיר לספקטרום.

 

[שוב מתחילה מחדש]

אני חושבת שהערך המוסף של הסדרה

הוא דווקא עבור אנשים שלא קשורים לספקטרום. גם בהתרמות של אלו"ט שמים דגש על צד אחד של ה PDD(האוטיזם הקלאסי) ושוכחים שיש עוד צדדים נוספים. יש הזדמנות נדירה בעיני לראות את הדברים בצורה רגישה ומכילה ולא דרך תכנית תחקיר כזו או אחרת שמספרת איך מתעללים בילדים שלנו או איך הממסד "שם רגליים".

 

[lavendula]

הערך המוסף ברור לי

ההשאלה אם הסדרה מספיק מושכת אנשים שלא קשורים לספקטרום בכלל, האם היא מספיק מעניינת אותם כדי לא להעביר ערוץ.

 

[שוב מתחילה מחדש]

לפי נתוני הרייטינג התשובה היא כן ../images/Emo13.gif

 

[aster1409]

lavenduia

יש גם אותה הרגשה שמי שקשור לספקטרום האוטיסטי זה הכי מעניין אותו. אני אמא לילד בספקטרום איך ששמעתי על הסדרה זה ישר עניין אותי ושימח אותי שנותנים לנושא הזה במה. אני מקווה שבעקבות הסדרה תהיה לאנשים קצת יותר מודעות לנושא.

 

[נ אוה]

אני לא שייכת בשום צורה לספקטרום

ואני בהחלט מוצאת את הסדרה כמעניינת מאד ןמתכוונת להמשיך ולצפות בה.

 

[1מכשפה קטנה]

../images/Emo45.gif

 

[simabutbul8]

מסכימה!!!

 

[brum]

מדבר על אוטיזם אבל לא רק

אני מכירה הרבה הורים של ילדים שמצאו את עצמם בהתפתחות הילד וקיבלו אבחון כלשהו, הסדרה הזו דיי נאמנה לסיפור של מה קורה שפתאום מבינים שהילד קצת שונה, יש פה הכל - מישהו שאינו ההורה רואה משהו, הורים שנכנסים להכחשה, אחד שמתעשת (בדר"כ האם דווקא) ורוצה לדעת יותר, רוצה לדעת מה לעשות בעניין, יש פה את הכעס שחשים כלפי הילד בגלל המוגבלות שלו, התפרצות לא מכוונת - מאוד מציאותי הייתי אומרת. יש הורים שחוששים ללכת או טומנים את ראשם בחול בכל הקשור לאבחונים ויש סיכוי שבעקבות הסדרה יקמו ויגשו לבדוק צריך קצת עלילה מעבר, אחרת הסדרה תהיה יותר מדי קשה וחוץ מזה אצל כל משפחה קורה משהו גם מעבר להתרכזות בבעיות של הילד. הסדרה הזו עשויה בצורה מקצועית, בטוב טעם, מרתקת ויתכן שגם תגרום להרבה ילדים סוף סוף לקבל טיפול ומה יכול להיות יותר טוב מזה? אם יעשו לה גרסה אמריקאית, פרס האמי מובטח.

 

[שי גנדל]

שלום. הגעתי מהעמוד הראשי ../images/Emo13.gif

לגבי הביקורת- טוב, דעתם הכללית של כל מבקרי הטלויזיה ידועה, וגם שדעת הצופים יכולה להיות שונה מאד. צפיתי עם חברים בפרק עם האבחון ואף אחד לא התלונן. עם זאת, בחברה יש חוסר סבלנות וסובלנות לכל דבר חריג ולא נעים. אם במקום תהליך אבחון לאוטיזם היו מראים אודישן לתכנית ריאליטי, גם אז היו כותבים "את מי זה מעניין?". אולי ימים יגידו אם הסדרה עשתה שירות טוב לכל הנושא

 

[ButtercupA]

היא פונה לקהל הרבה יותר גדול

קודם כל, כל משפחה שיש בה ילד עם קצת קושי, שילד שלה צריך היה לעבור אבחון, זה כבר מדבר אליה. חוץ מזה, השחקנים מצויינים וזה מקסים.

 

[אלת הירח]

אין לי שום קשר לנושא

גם אין לי אף אחד ממש קרוב שיש לו ילד אוטיסט ואני אפילו בכלל לא אמא, אבל זו פשוט סדרה טובה. אנחנו צופים כל הזמן בסדרות שלא קשורות בכלל לחיים שלנו ולא חושבים לשאול מה הרלוונטיות שלהן לחיים שלנו. "אבודים", "CSI", "האוס" - מה הקשר ביניהם לבין החיים שלי? כנ"ל לגבי ספרים - לא כל דבר חייב לגעת בחוויות האישיות שלנו בשביל להיות מוצלח. אם הוא מוצלח הוא גורם לנו להבין איך הדמויות מרגישות ואולי לדמיין את עצמנו במקומם.

 

[ל ו ל ו האחת]

כי את אף אחד זה לא באמת מעניין...

זה לא נוגע למי שאין לו מישהו כזה במשפחה או שמכיר אנשים שיש להם מישהו כזה...הם לא יודעים איך זה הולך בדיוק ולא רוצים גם לדעת... דוגמא אישית: לפעמים יש תכניות של אנשים שמתו להם במשפחה אנשים ופשוט עושים איתם תמסע הזה של איך הם מתמודדים עם המוות של קרוביהם, ואני לא אוהבת לראות תכניות כאלה כי ברוך ה' לי לא היה מקרה כזה ואני גם לא רוצה לדעת איך להתמודד עם זה לכן אני לא רואה את זה כי זה קשה לי. דוגמא מוגזמת.אבל ככה זה...

 

[נ אוה]

אני ממש לא מסכימה איתך. את מתארת כאן ראש קטן

אם זה לא שייך לי, אז לא אתקרב. למה? אין כאן חשש להדבקות, נהפוך הוא, הסדרה הזו ושכמותיה מעלות את הנושא למודעות הכללית של הצופים, הרי לא הכל חלק בחיים, ישנם אין ספור מצבים ובעיות שאנשים מתמודדים איתן כל הזמן. אם זה מחלות או אנשים שנולדו אחרים מהנורמה. הסדרה הזו מעוררת בי אמפטיה לנושא ורצון להבין יותר ולדעת שבקשת הזו של האוטיזם יש הרבה מצבים קשים יותר וקשים פחות שכל אחד מהם דורש התמודדות אין סופית.

 

[lavendula]

כלומר, את בוחרת לא לראות כי זה קשה לך

או כי זה לא מעניין אותך? זה לא אותו דבר. אישית, תמיד נמשכתי כמו מגנט לתכניות/סדרות/סרטים שעוסקים במחלות, מוגבלויות וכו', עוד הרבה לפני האבחון של הבן שלי.

 

[netab02]

גם אני ../images/Emo9.gif

 

[inmark]

אני ממש לא קשוקה אבל ....

סדרה מדהימה נהנית ממנה מכל רגע מעניינת שירים מקסימים שבוע שעבר בכיתי איתם אחלה סדרה

 

[goldy]

רק בייבי-לונלי-לאב שצולמה בת"א../images/Emo151.gif

על כל השאר צריך להוציא צו איסור קיום

.

 

[שדה שיבולים]

הי ../images/Emo140.gif הגעתי מהעמוד הראשי

לא מסכימה עמך כלל! אותי הסדרה מעניינת ומרתקת ביותר, כי אני נוגעת בתחום מהצד המקצועי, כפי שאת יודעת. אך סביבי, מלא מחברותיי, בני משפחתי ואחרים שאני פוגשת, צופים בסדרה ומאד מאד אוהבים! הביקורת שקראת זו ביקורת ספציפית, לא מעידה על הכלל. בעיני זו סדרה מעולה, מרגשת, נוגעת, כל כך מציאותית, שזה מדהים! וכל האנשים שאני מדברת עמם על הסדרה, מאד אוהבים ומצפים כל שבוע לפרק הבא. אני בטוחה שזה נוגע לכל אדם שהוא הורה, גם אם אין לו ילד אוטיסט בבית. כי מדובר פה על מערכות יחסים במשפחה, על הורות, על זוגיות, על חרדות וחששות שמלוות כל הורה באשר הוא, ברמה זו או אחרת, שפוגשות את כולנו במקומות ומצבים שונים. ברור לי שזה נוגע מאד גם להורים לילדים עם קשיים אחרים, קשב וריכוז למשל. ההכחשות (הילד חולמני, שקוע בעולם הדמיון העשיר שלו, לכן לא קשוב בכיתה... הילד שובב, יש לו קוצים בתחת...), החששות, האבחונים, התקווה לשמוע "פסק דין" אחר בחוות דעת נוספת, ההתלבטות על מסגרות, על סוג הטיפול ועוד. בעיני, זו אחת הסדרות הטובות שנכתבו כאן בשנים האחרונות. תבורך הכותבת שהעזה וכתבה וחשפה ויצרה את התוצר המשובח הזה. שבת שלום.