למה כשיש סתם מצב רוח די מזופת

[אחת מהצד]

היי הלן..נו.. מה יהיה עם השינה? ../images/Emo4.gif

מה דעתך על סטארטאפ חדש? לפתח אמצעי מניעה ל"בור הזה".. (מותר לכתוב פה קונדום או טבעת?

) מזל שמיכל הלכה לישון... עוד רגע מעיפים אותי מפה.

 

[tear]

היי הלן, לא הספקתי לברך אותך

והמחשב שלי כנראה התעייף והתנתק. בכל אופן רוצה לאחל לך ולאחת מהצד לילה טוב .

 

[אחת מהצד]

לילה טוב tear

חוסר השקט והשלווה, שמפריעים למנוחה ולשלווה. כמו אדרנלין שמפעפע בלי הפסקה. זה כנראה חוזר עם הזמן. מתישהו.. בפקודות מטכ"ל מכריחים 6 שעות שינה בלילה אחרת אי אפשר לתפקד... מזל שהם לא מציצים לכאן.. ו..כן. כמו שאת רואה... גם אני לא ממש מומחית בשינה...

 

[אחת מהצד]

לילה טוב הלן ולכל מי שער/ה

 

[אחת מהצד]

אולי כי זה המקום הכי נמוך... ../images/Emo13.gif

והדברים זורמים למקום הכי נמוך באופן טבעי...

אז מה.. עוד לילה ארוך?

 

[מיכל@בר]

אוי, הנה גם את כאן.. לילות לבנים..

 

[tear]

היי גם לך

ובאמת אני שואלת מתי כבר אוכל לישון כמו כולם... אני כל כל עייפה, רוצה רק לנח מעט.

 

[מיכל@בר]

איך שתיכן דיברתן על לנוח..

אולי על ללמוד לנוח, ללמוד לישון, ואני חכמה קטנה מאד בעניין הזה, גם לא יודעת כל כך איך עושים את זה.

 

[tear]

אני לא בטוחה שאפשר ללמוד

חוסר השקט והשלווה מקשים בענין, הוא מלווה אותי בכל יום כל הזמן ובכל מה שאני עושה, אין רגע אחד של מנוחה. וכשאני כבר כל כך עייפה ומנסה להרדם שוב צצות המחשבות והגעגועים האינסופיים שמטריפים.

 

[אורית ש.]

מיכלוש - כמה מוכר ../images/Emo4.gif -

וההגדרה הכל כך מתאימה שלך לגבי החלל (ושוב מילה רבת משמעות - עזרא לטיפולך המסור

) ... שכאילו כל הזמן נמצא שם ומנכס לתוכו כל עצב וכאב שצצים בלי הבחנה. כמו אותם מראות קשים שבעצם כל הזמן איתנו - רק בלילות מסויימים אין - לא את האור ולא את העיסוקים היומיומיים - שמיטיבים להסתיר ולהכהות אותם. ואני משתדלת לבדוק עם עצמי מידי נפילה - למה היא שייכת ולא לתת עצב והכאב למלא אוטומטית אותו חלל. "משתדלת" - כי לפעמים זו משימה קשה מידי. מקווה שבצהריי שבת אלה - הרגשתך טובה יותר בלי הבדלי כאב ועצב ... חיבוק !!!!

 

[מיכל@בר]

אוריתוש חמודה, כל כך מבינה את

ה"משתדלת" הזה שלך, לא לאפשר לכל דבר להגיע לשם, לחלל הזה, ואכן, משימה לא קלה זו. חיבוק גם לך, יקרה.