למה לא בפורום?

למה לא בפורום?

יש מדי פעם א/נשים שפונים אליי במסר או במייל, ומסיבות שונות חוששים לפתוח נושא בפורום. הנה אחד שהגיע הלילה (מתורגם בצורה לא-מקצועית): "שלום לך. סליחה על האנגלית, מקווה שזה בסדר. אני קוראת את הפורום כבר הרבה זמן. אני אחת משתי אמהות לשני ילדים חמודים, ויש לנו חיים נהדרים יחד כ-משפחה. אבל-מאז שיש לנו ילדים, בעצם אין לנו זוגיות. האינטימיות בינינו נגמרה עם הילדה הראשונה. לא יודעת לאן נעלמו האהבה והמין. האם זה אנחנו, או שזו התנהגות מקובלת? האם יש דרכים לתקן את מה שקרה? אני עצובה ובודדה, ונראה לי לפעמים שאני לא רוצה להמשיך לחיות , בלי מין ואינטימיות. יש לך עצה בשבילי?"
 
ותשובה שלי:

נראה לי שכל התווספות של ילד/ה למשפחה, עושה קצת "בילבול". המערך הרגשי משתנה, וגם האינטימיות הפיזית מתחלקת עם עוד אדם קטן, שגם הוא דורש ומושך למגע, ולקשר. אם יש אהבה, נראה לי שאפשר "לתקן", ואם יש ילדים ואהבה - גם כדאי מאד להשקיע בתיקון. חוץ מפניה לעזרה מקצועית, אפשר וכדאי להתחיל מ-לדבר על זה ביניכן. להגיד לזוגתך מה את מרגישה, לא בהאשמה אלא מתוך שיתוף, ובעיקר להקשיב: מה היא מרגישה /רוצה/חסר לה. בהצלחה! (ושתפי אותנו הלאה, כאן-או במייל, אני מבטיחה להמשיך לתרגם אם יש צורך, למרות שכולן כאן קוראים אנגלית לא-רע.)
 

ציבונה

New member
אין ספק שילדים משנים את המשוואה

אז אם בעבר היינו רק שתינו אנחנו עם עצמנו ועם כל האהבה שלנו שהתחלקה רק ביננו ועם כל הזמן שבעולם לעשות סקס בכל מיני שעות מוזרות ביום ובכל מיני מקומות מוזרים אז היום זה אחרת. ויש תקופות יותר יבשות ויש תקופות יותר פורחות ורעננות. אבל מה שחשוב זה באמת לדבר על זה לא לתת לזה להפוך לשגרה להגיד שזה מפריע להגיד שזה חסר ולנסות למצוא את הדרך לפנק אחת את השניה בתוך כל הבלגן של שני ילדים. לפעמים אפשר ליפול בקטנות האלה של להתעצבן על הזוגה משטויות כי יש מין "רעש" כרוני כזה שככרוך בהימצאות של שני ילדים בבית (שלא לדבר על כל החברים שלהם) אבל גם לזה יש פיתרון רגע לפני שמתעצבנים מסתכלים על הזוגה מבינים כמה אוהבים אותה ובעצם למה אוהבים אותה ואז הכל הופך לשטויות. וחוץ מזה: להשתמש בביביסיטר!!! והרבה. לצאת מהבית רק עם הזוגה. זה מוסיף המון. וחוץ מזה ההודעה הזו גרמה לי לתכנן משהו להיום בערב. אז אני אספר מחר אם זה יהיה מוצלח....
 

colourful

New member
../images/Emo6.gif../images/Emo6.gif../images/Emo6.gif../images/Emo6.gif../images/Emo6.gif../images/Emo6.gif

אפילו שאני במצב רוח מחורבן הצלחת להצחיק אותי! (סחטן על הזיכרון)
 
למה את במצב רוח מחורבן ???

אנחנו פה בשביל לתקן את זה ! (קשור להודעה הראשית?
)
 

colourful

New member
את יודעת איך זה...

קמתי עקומה
קורה... אבל פרח העלתה לי סידרה של חיוכים.
 

פרח7

New member
כשהיא עצובה

אני לא מבינה איך אפשר להיות עצובה?! כשאת הילדה הכי יפה בגן...
ואיך המשיך היום?
 
../images/Emo59.gif זה יקרה בקרוב

שהאבירים (ושאר ילדי הפורום) ילמדו לקרוא, ואז לא ירחק היום שהם יגיעו גם לפורומים. ואיך נוכל לכתוב חופשי אם הילדים שלנו גם יכולים לקרוא?
 
תוקם מחתרת !

האמת היא שליבי לאלו שהילדים שלהם כבר יודעי קרוא... מה נעשה
? אני רק מדמיינת לי את הבנות שלי... מתגנבות לצ'אט שלנו באיזה ניק מתוחכם...
 
אין לי ספק..

שלפחות אחת מבנותיי מציצה כאן מידי פעם.. ושתי מחשבות עולות בראשי לאור חששותכן: 1.האם זה מה שגרם לה להחליט על בן זוג מהמין השני... 2.ואולי ילמדו אותנו משהו הזאטוטים הללו מיסתבר שהם יודעים הרבה יותר ממה שאנחנו יודעים וחושבים.. וחוץ מזה
לכל הזאטוטים שמציצים כא
ן
 
שאלה: כשאת כותבת:

"האם זה מה שגרם לה להחליט על בן זוג מהמין השני.."- את מתכוונת שבנות של לסביות לא בוחרות בן זוג מהמין השני באופן טבעי - אלא לאחר שהתלבטו?
 
לא יודעת../images/Emo12.gif

אבל יש לי הרושם שיש להן לגיטימציה לשתף בדרך זו או אחרת כבר בשלב ההיתלבטות,להיות פחות חרדים מהסביבה בעיניין,ואני בכלל לא דוגלת גדולה שלגנטיקה חלק כ"כ משמעותי בחלק השכלתני ,ריגשי שלנו.. ובכלל מקוה שילדינו היתלבטו כל הזמן.. וחוץ מזה:
 

אבא גאה

New member
אין טעם להתחיל להתעדן עכשיו

הם תמיד יוכלו לעשות "חיפוש"
במיוחד הילדים של טוסבהינדא
 
למעלה