Quanta טעות, נכי צה"ל לא תמיד
מטופלים כיאות! בקטגוריות רבות הם ככל הציבור! אמהות עם עגלות ילדים, בוגרים וגיל הזהב. דוגמאאות: נגישות במבני ציבור או ברחוב שווה לכולם אין! נגישות בבתי ספר וגני ילדים לרתוקים לכיסאות גלגלים, אין! נגישות במשרדי ממשלה, המדרגות מונעות את הגישה! נגישות בבתי קולנוע ותיאטראות במרביתם איננה קיימת הן לרתוקים לכיסאות גלגלים והן לחירשים! נגישות בגנים ציבוריים רובם ללא גישה, במבנים רבים אין מעליות, במקרים רבים אם ישנן אין אפשרות להכנס עם כסא גלגלים, גם אין נגישות לעיוורים בהעדר מערכת קריזה. רמזורים אינם נגישים לעיורים. נגישות למסעדות ובתי מלון, מרביתם אינם נגישים! נגישות בבריכות שחיה אין, פרט לבית הלוחם, מועדון ספורט אילן ואולי עוד 2-3- מקומות שאינם מיועדים לכלל הציבור! גם במישור האישי אין נגישות כפי שאולי נשמע. גם כאן, מי שנלחם כמו אריה על זכויותיו, זוכה, מי שאין לו שרירים מקבל מינימום. ולנושא סחיטה, איננו סוחטים אף אחד! אם היו נותנים לנו לעבוד בשכר המינימום לפחות, ולא לוקחים לנו את הקצבה דיינו! אם היו מאפשרים לנו נגישות באוטובוסים ולא היינו זקוקים לרכב לניידות, דיינו! אם היינו מקבלית סיוע בקבלת תרופות שלחלק גדול מאתנו עולה כמו שכר המינימום, דיינו! אם בגיל פרישה היינו ממשיכים לקבל לפחות שכר כפי שאנו מקבלים עד לגיל פרישה דיינו! רק לסבר האוזן והעין. מכשיר שמיעה עולה כ-10,000 ש"ח, אם מתקלקל, אין תיקון, אדם מאושר הופך לאריה בסוגר, הוא נכנס לקופסא אטומה ואיננו יכול לתקשר עם הסביבה? זוג נעלים אורטופדיות עם הגבהה עלות כ-1500 ש"ח ויותר, כי נבנים על פי מידת גבס. והכי אבסורדי, זוג נעלים לשנה לילד שרגליו גדלות? מתקן פשוט להרים חפצים מהרצפה עולה 350 ש"ח , סך הכל מוט מתכת מתקפל שבקצהו תפס. חבילה טיטולים כ-90 ש"ח, שעון מדבר לעיוורים, כמה מאות שקלים. בגדי לבוש מתאימים, אין בחנויות, הכל תפור על פי מידות מיוחדות כדי שישאר לנו צלפ אנושי, האם לדעתך עלינו ללכת ערומים? לדעתך אנחנו סוחטים? במדינה דמוקרטית, מי שמשלם חובות, יש לו גם זכויות מינימאליות. אדם איננו אשם בכך שחלה או נולד עם ליקוי, או נפגע בפעולת איבה או אחר. אז בא כבודו ומאשים אותנו בסחטנות? זו חובתה הבסיסית של מדינה לאזרחיה. חובתה של מדינה דמוקרטית, לתת לאזרחיה לחיות בזכות ולא בחסד! כאשר הנך הולך לקניות בסופר או בשווקים, הצץ מעט הצידה. ראה כמה אנשים נוגסים פה ושם מעט דברי מתיקה או פרי, ומסתירים את פניהם בגלל הבושה כי אחרת יגוועו ברעב וזה בלשון המעטה. אסור לשפוט אדם עד שמגיעים למקומו!