למה נעלבתי?

למה נעלבתי?

היי, לא יודעת איך לקרוא לזה... אולי התייעצות. מנסה להבין את עצמי...
אתמול יצאתי עם שני הבנים שלי ליד הבית לשטח ליד הבית לעשות טונה מעושנת (מבעירים שמן בקופסת שימורי טובה, יוצא טעים!).
בינתיים ירדו מהדירה ליד שתי ילדות בנות 4-5, האורחות של השכנים שלי. הקטנה התעניינה באש ושאלה מה אני עושה (הבנים שלי בדיוק עלו לדירה להביא משהו). הסברתי לה שעושים טונה מעושנת כמו בצופים. היא הסתכלה לי לעיניים ואמרה "כמו קקי!" והלכה!
עכשיו... אני, בת 40+, אמא לשלושה (שיהיו לי בריאים!), נעלבתי משטות שאמרה בת 4 שאני לא מכירה ושאין לי כל קשר אליה! כל הערב פינטזתי איך אני דופקת לאותם שכנים (חדשים בבניין) ושואלת מי בין האורחים אמא של אותה ילדה ומבקשת ממנה ללמד את הבת שלה כבוד למבוגרים ומה אומרים לאנשים ומה לא!
נשמע לי מגוכח! למה נפגעתי מילדה קטנה שאני לא מכירה?
 

schlomitsmile

Member
מנהל
אולי
מאפיינים חיצוניים כגון גיל פחות רלוונטיים לך.
בנאדם התייחס אלייך בצורה שחווית כמבזה
(בין אם היא התכוונה לזה כך או לא),
אז נפגעת.
 

grayart

New member
הם גם פחות מנומסים

ואומרים הרבה פעמים מה שהם באמת חושבים.
איך להם בעיה להגיד לך שאת מכוערת או שמה שעשית מגעיל.
הם כנים ברמה שעלולה לפגוע, בעוד מבוגרים יעדנו את הביקורת שלהם.

אני עובד עם ילדים.
כבר קרה לי לא פעם אחת שחתפתי עלבונות.

אני זוכר פעם אחת שילדה שאלה אותי :"איכס !!! מה יש לך על האף???".
ואני עניתי לה :"זה דובדבן !"
והיא אמרה:"זה לא דובדבן ! זה חצקון !!!"
ואני אמרתי לה:"אם את יודעת מה זה... למה את שואלת???"

אחרי תקופה עם ילדים מפתחים חסינות.
 

arana1

New member
לא רק שאני לא נעלב מזה אני מעודד את זה

בעיני זה יפה, אני בעצמי מדבר ככה וממש לא נעלב שילדים, כולל אלה שלי, מדברים ככה, להפך זה משמח אותי נורא וטוב ויפה בעיני מאוד.

לא מבין מה הבעייה עם זה בכלל
 

גורג42

New member
גם אני לא נעלב מזה. להפך: מטריף אותי שאנשים כאילו "מנומסים"

במקום להגיד לך ישר מה הם חושבים, משחקים אותה כאילו הכל בסדר אפילו שברור בדיוק מה עובר להם בראש.

אם משהו אצלי מגעיל מישהו או מפריע למישהו, אז אני מעדיף שיגיד לי את זה ישר בפרצוף ולא יחייך לעברי איזה חיוך מזויף. בעיניי זה לא נימוס, אלא צביעות. וזה גם פוגע פי אלף מפשוט לומר את הדברים ישירות.
 

arana1

New member
לתחושתי זה חלק מהשונות השפתית

ממה שאני מכיר ומתנסה ומאז ומתמיד וגם רואה את זה על אוטיסטים אחרים ובכלל גם על אנשים מסוג שנוטה לחופש ורגישות מהותית ויצירתית יותר אז נדמה שמדובר כאחד הביטויים של יחס שונה לשפה, תפישה שונה של הקשר בין השפה למציאות ולזהות,
שזה מאפיין אוטיסטי שאנשים מאוד מאוד מתקשים לקבל ולהבין מטעמים לא פשוטים כל כך לתיאור והבנה (שפה, ויחסה למציאות, זה נושא שאין מורכב ועמוק ממנו).

אוטיסטים באמת מזוהים כישירים מדי וחסרי טאקט בגלל זה אבל בגלל שמדובר כמעט בעניין פיזיולוגי ממש בלתי אפשרי להסביר לאנשים נורמטיבים למה חופש שפתי הוא לא רק מנומס ומכבד ואוהב יותר אלא ממש הכרחי לקיומה של חברה ראוייה.

לדעתי זה גם קשור למה שאחרי זה מצטבר לבעיות קשות מאוד של וויסות חושי ורגשי, כי פשוט משתיק את השפה הפנימית, את התקשורת האותנטית של הילד עם עצמו וסביבתו, לא שחשוב לומר דווקא דברים כמו "חרא" אלא שאמירות ישירות מהסוג הזה הם רק חלק קטן ולא מהותי ממערך מנטלי-פיזיולוגי חיוני וחיובי מאוד
 
זה מזכיר לי מישהי שאני מכירה שיורה על ימין ועל שמאל

מתוך אמירה "אני כנה!"
ומעליב אותי לא שהיא אומרת את מה שהיא חושבת, אלא עובדה שהיא חושבת את הדברים האלה!
 
הגיל כן קובע...

איך הקטנה הזו, "פסיק וחצי!" העזה להגיד לי המבוגרת...
היא שאלה שאלה וחייכתי אליה, הסברתי לה ברצון.
אז למה היה צריך לירוק לי לתוך הנשמה? זו לא כנות, זו רשעות!
אפשר להגיד: זה לא נראה לי, לא חושבת שזה יהיה טעים, איזה רעיון מוזר...
אפשר בכנות להביע ספר שזה יצליח או דעה שזה לא יהיה טעים.
זו לא כנות, זו בוטות!
 
לא מתארת לעצמי אישה מבוגרת אומרת דבר כזה

אבל אם אישה מבוגרת היתה אומרת משהו כמו "איזה גועל!", הייתי חושבת שהיא הזדקנה מדי ושכחה איך זה להיות ילדה
 

arana1

New member
כי ילדות אף פעם לא אומרות "מגעיל"

אולי זו דוגמא לדרך שבה אנשים מאולפים לחסום את הקשר בין החושים לשפה מה שעם הזמן מצטבר לחוסר חיבור עם עצמך ולכן גם יוצר בעיות תקשורת עם החוץ.

אם למישהו יש טעם שונה משלך אז ככה זה, באמת לא אמור להיות אסון ולא כולם אמורים לחוש את העולם בדיוק כמוך
 
נכון, אם למישהו יש טעם שונה מאותה ילדה

היא לא צריכה להגעיל לי את האוזניים
אם אדם היה אומר כל דבר אחר שאומר "תהני אם את חושבת שזה טוב, לי זה לא מתאים", לא היה מפריע לי שלו זה לא מתאים
 

arana1

New member
זה המובן של טעם שונה

שמה שטעים לך מגעיל אותה,
שיש תרבויות שבהן מקקים ותולעים נחשבים כאוכל טעים ומזין ואותך זה מגעיל,
מה הבעייה עם זה ?
 

schlomitsmile

Member
מנהל
ויש אנשים שאין להם שום בעיה עם, למשל, אורות חזקים
או כלמיני דברים אחרים שגורמים סבל לאנשים אחרים שהם א"סים.
לדעתי, ראוי להתחשב ברגישויות של אנשים.
אין שום צורך לוותר על האמת הפנימית של אף אחד-
אפשר למשל, במקום לומר שהמאכל של מישהו אחר הוא מגעיל/קקי
לומר שאני מרגישה רתיעה עזה ממנו.
&nbsp
אם אנחנו יודעים שהתנהלות כלשהי מכאיבה למישהו אחר,
אנחנו יכולים לבחור להשתמש בזה נגדו-
לומר שזה מעיד עליו דברים רעים (שהוא לקוי/ שטחי/ צבוע וכד')
או לבחור למצוא את הדרך להתחשב בו מבלי לצמצם את עצמנו.
 

arana1

New member
זו שאלה שאין עקרונית ממנה

ולכן ראוי לדון בכל מקרה לגופו ולעניין,
המון דברים תמימים לחלוטין באוטיסט מפריעים מאוד לאנשים, ומסיבות שלא ראוי להתחשב בהם,
אז אני יכול, וגם מנסה, לנמק ולטעון ברצינות ובפתיחות את הסיבות לרתיעה מאור ורעש וצפיפות,
הטיעונים שלי כמובן שזוכים לזלזול וביטול מקיר לקיר, כולל של כל אנשי המקצוע ועד היום לא נעשה שום מהלך שיראה שלמישהו בכלל אכפת למרות שבשביל אוטיסטים הדברים האלה הם סיוט הורס חיים.

לעומת זאת, שונות שפתית, ותמימות, יכולות להתבטא גם כשפה "לא יפה", גסה, ישירה מדי לטעם הבורגני הממוצע לחסרת טאקט בעיניו של האדם המניפולטיבי.

לדעתי נכון להתחשב בשונות שפתית,
לדעתי אם ילד אומר על משהו "חרא" זה לא אסון,
אלא אם את בורגנית צפופה ברמות הזויות לחלוטין,

באזורי מחלוקת יש טעם בדיון ובטיעון ובבדיקה,
אני בעד שפה חופשית, אפילו פרועה,
ההיצמדות לשפה יפה מחניקה, מעודדת יצירה של עולם שבו החיצוני חשוב מהפנימי,
לא טוב,
אפילו רע.

אז אני לא אתחשב ואני גם מאוד מאוד לא מקפיד בעניין זה עם ילדתי,
בא לה לומר חרא שתאמר חרא,
וזהו
 
למעלה