למה צריך לישון בלילה?

ב ן ח ו ר י ן

Member
מנהל
למה צריך לישון בלילה?

הגוף שלנו מסונכרן על-ידי שעון ביולוגי, אשר ממוקם באיזור ההיפותלמוס, של 12 שעות אור ו-12 שעות לילה. החיווי על האור מגיע אלינו דרך הרשתית של העין וגורם לגנים לקודד חלבונים מסוימים. השעון המרכזי הזה מווסת גם שעונים נוספים בגוף. מחקרים מראים ששינוי בשעות השינה, למשל בעקבות עבודה במשמרות לילה, מביא להשמנה, לעלייה במספר חולי הסוכרת ובמחלות הלב. מחקר בעכברים שנעשה בתחילת שנה זו מדגים זאת וגם מראה השפעות מוחיות בעקבות שינויי הרגלי השינה הטבעיים. במחקר זה קבוצה אחת של עכברים חוותה אור יום של 12 שעות ולילה של 12 שעות בעוד שהקבוצה השנייה חוותה אור יום של 10 שעות וחושך של 10 שעות. המחקר גילה שהעכברים בקבוצה השנייה, על אף ההבדל הפעוט ביניהם, חוותה השמנה, עמידות לאינסולין (גורם עיקרי לפיתוח סוכרת מסוג 2) ושינויים בכושר הלמידה בעקבות התקצרות שלוחות העצב במוחם. קישור לידיעה קצת על השעון הביולוגי
 

Cahill

New member
לא הבנתי

יש ביממה 24 שעות, אז לאן נעלמו 4 שע' בקבוצה השנייה?
 

Cahill

New member
איך?

הרי אפשר לצמצם יממה רק אם גרים בכוכב אחר וגם זה לא ב-4 שע' בדיוק אלא לכל היותר בשעה הבדל ממה שיש אצלנו כמו למשל 24.65 שעות בכוכב הלכת מאדים.
 

reakwind

New member
תגובה

הוא מתכוון למחזוריות של חילוף חומרים בגוף או של שעות שינה כלומר אם נגיד יש כימיקל מסויים במוח שלי שהריכוז שלו עובד במחזורים של 25 שעות אז אורך היממה שלי התארך בשעה
 

Cahill

New member
עדיין לא מסתדר לי

איך יכלו לדעת מראש מי שהאנשים האלה? איך מדדו להם את קצב חילוף החומרים בשביל לכייל את זה שכולם יהיו ע"פ 10 ביום ו-10 בלילה? וסתם הערה, בשינה זה כעבור 3 שעות שבהם יש מחזור של הורמון גדילה למרות שבספרות גם יש כאלו שאומרים שזה 5 שע' שאז גם נכנסים לשינה עמוקה.
 

uzi2

Active member
ראשית לא מדובר באנשים אלא בעכברים

פשוט הכניסו אותם לתוך מקום סגור כך שהם לא ראו אור וחושך למעט התאורה שבמקום. המזון סופק להם באופן שלא ירמוז להם מתי יום ומתי לילה, ודאגו שהכלוב שבו הם שוהים יהיה מואר 10 שעות וחשוך 10 שעות באופן מחזורי.
 

Cahill

New member
למה זה משנה אנשים או עכברים ומה סטיית התקן?

ייתכן שההפרשים יהיו בתחום ה-20% (על כל 5 ימים של קבוצה ראשונה, קבוצה שניה מתבגרת/מזדקנת ב-6 ימים) שינוי של השעות ובעצם המחקר לא הוכיח כלום. (אם תלך על שנים, אז על כל 5 שנים, קבוצה שניה תזדקן ב-6 שנים) ההבדל בין אנשים לעכברים מבחינת הניסוי הזה הוא בסה"כ יכול להיות בתוחלת החיים שישנה במעט את סטיית התקן.
 

uzi2

Active member
ברור שאם היה אפשר לעשות

מחקר כזה על אנשים היינו לומדים ממנו עלינו יותר. הבעיה היא כמובן אתית, שכן אנחנו מרגישים הרבה יותר נוח להכניס עכברים לתקופות חיים שלמות לכלובים מנותקים מהסביבה, ולשים שם תנאי מחיה לא טבעיים שחשודים כמזיקים לבריאות, מאשר לעשות זאת עם בני-אדם. אבל גם אם מחקר אחד לא מלמד הרבה, הוא תומך במחקרים סטטיסטיים רגילים ומחזק כיווני מחקר וחשיבה שאותם כן ניתן לבדוק.
 

Cahill

New member
אבל שאלתי על סטיית התקן

הראיתי שהקבוצה השניה תזדקן בשנה אחת יותר על כל 5 שנים של הקבוצה הראשונה. האם נתון זה של ההזדקנות לא יוסיף מחלות או תרחישים שבעצם קשורים לזיקנה ולא למטרת המחקר.
 

uzi2

Active member
עדיין לא ברור לי למה את מתכוונת

האם המה ש"הראית" קשור להורמון הגדילה? או שפשוט ספרתהזדקנות ביממות, כאשר לכל קבוצה הגדרת היממה שלה (ואז כמובן שהחישוב במחקר הוא לפי תקופה קצובה שהיא זהה בשעות ולא במחזורים). לגבי סטיית התקן, צריך לקרוא את המחקר המקורי, שאין ברשותי אותו.
 

Cahill

New member
אופציה שניה שלך שהיא הזדקנות ביממות

איך שלא תיקח את זה יהיה לך פגם בניסוי, כי אם תיקח את השעות, אז הגיל הכרונולוגי יהיה שונה ואם תיקח את המחזורים, אז מס' השעות יהיה שונה שזה גם משפיע על "שחיקת" הגוף.
 

uzi2

Active member
אם אקח בשעות הגיל הכרונולוגי לא יהיה שונה

 

Cahill

New member
נכון, אך גם לא יהיה הבדל בזמן החשיפה לאור

וחושך ולא יהיה נראה לי שהמחקר בודק השפעת שינה רצופה.
 

Cahill

New member
אז, מה הוא בודק בדיוק?

הרי אם יש אותה כמות של אור וחושך, אז לא ברור לי למה זה ישנה, אלא אם כן הוא יבדוק הבדלים בין חשיפה לאור טיבעית לבין חשיפה מלאכותית וזה ברור שיש הבדל ולכן נראה לי שגם נתון זה לא הוכנס לשקלול במחקר.
 

uzi2

Active member
בוצעו מספר מחקרים שבודקים עד כמה הגוף מסתגל

להתאים את השעון הביולוגי שלו למחזור ששונה בהרבה מהמחזור הטבעי. אם נשים בני אדם בתוך מקום מבודד ממידע חיצוני על הזמנים, מרבית המערכות יתייצבו על מחזור שהוא קצת יותר גדול מ- 24 שעות ביממה. הבעיה היתה שלא התבצע כיול חיצוני וגם הכיול המרכזי לא עבד כנראה כל כך טוב, כך שלמערכות שונות היה מחזור שונה, והן יצאו מסנכרון. בפועל אנחנו מסתנכרנים ל- 24 שעות על ידי מכיילים חיצוניים (שעת העבודה. שעות האור והחושך וכדומה), וזה עובד טוב (נגדיר זאת כטוב, בתור reference). בניסוי האמור, רואים כי מערכות מסויימות לא מתפקדות טוב כאשר המחזור החיצוני קטן בכ- 4 שעות מהמחזור הטבעי. רואים זאת לפי רמות הסוכר למשל, או ההשמנה, או רמות האינסוליין, וכדומה. בניסוי אחר, שהוצג בהרצאה בתל אביב ניסו לכייל למכיילים חיצוניים במחזוריות של 28 שעות (כ-4 שעות מעל למחזור הטבעי) במקום 20 שעות. גם שם אותן התופעות של עליה בסוכר, השמנה, וכדומה. בקבוצת הביקורת המחזוריות היא של 24 שעות, אך האור היה מלאכותי בדיוק כמו בקבוצה השניה כך שההבדל היה רק במחזוריות. ולא בשום דבר אחר.
 
אם אתה חי בסביבה מלאכותית

אין בעיה לקבוע יממה כרצונך ע"י הפעלת \ כיבוי התאורה.
 

Cahill

New member
מה זה אומר?

האם אלו בקבוצה השניה של ה-10 ביום וה-10 בלילה יתבגרו יותר מהר, כי היממה שלהם יותר קצרה. לדוגמא, אם תיקח 120 ימים בלוח השנה, אז קבוצה ראשונה תתבגר ב-120 ימים ואילו קבוצה שניה תתבגר ב-144 ימים? (כל 5 ימים יתווסף יום לקבוצה השניה)
 

deathcaster

New member
אני לא יודע אם בדקו את זה על בני אדם

אבל כן, ההתפתחות בגלל הפרעה במחזור הצירקאדי מעוכבת, הראו את זה על מגוון אורגנימים, עכבר, חולדה, חולד (שהוא לא ממש עיוור), קוצן מצוי, שחרורים במושב תמרת בעמק יזרעאל ועוד.
 
למעלה