למה צריך לישון בלילה?

deathcaster

New member
מה שכן בדקו על אנשים

הוא שהפרעות במחזור הצירקאדי, היינו מה שנקרא בז'רגון המקצועי "זיהומי אור" בהחלט בעל השפעה (סטטיסטית) על התפתחות סוגי סרטן מסוימים (ריאות ושד), הפרעות הורמונליות וכד'.
 

deathcaster

New member
אני לא מבין את השאלה?

השעון הביולוגי המרכזי בגופנו הוא ה-SCN הממוקם ליד ההיפותלמוס, הוא מורה בהבדלי אור/חושך לבלוטת האצטרובל לייצר מלטונין, בלוטת האצטרובל ככל שהאדם/בעל חיים אחר עוברת הסתיידות. כך שהאם יש קשר בין יכולת וויסות השעון הביולוגי שלנו ובין הגיל שלנו? בוודאי! אם לכך התכוונת, אז כן, אם לא, תצטרכי לנסח מחדש.
 

deathcaster

New member
תגובה

אני לא חושב שזו שאלת המחקר שנבדקה, ולכן לא חושב שאפשר יהיה לענות על כך
 

uzi2

Active member
אחת ההרצאות שבהן הייתי בליל המדענים באונ' ת"א

היתה בדיוק על קשר בין שעון ביולוגי ובין שינה. לא רק שינוי המחזוריות, אלא גם כפי שציינת, הסטטיסטיקה ממש לא מעודדת עבור אלו שעובדים במשמרות לילה, ועוד יותר גרוע אצל אלו שעובדים במשמרות לא קבועות (לפעמים בלילה ולפעמים ביום). בממוצע אלו שעובדים במשמרות לילה משמינים כ- 5 ק"ג בשנה. (כל עוד לא עושים דיאטה מיוחדת). זה באופן משמעותי הרבה יותר מקצב ההשמנה הממוצע בכלל האוכלוסיה. מחקר שנעשה במכון פלאנק (ובמקומות אחרים), הראה שמהחזוריות שלנו הטבעית (כאשר מנותקים ממכיילים חיצוניים כמו שעונים, טלויזיה, אור יום, וכדומה) מתקבעת על קצת יותר מ- 24 שעות. המחזוריות הטבעית (כך נקרא לה) מספיק קרובה למחזוריות הלא טבעית, כדי שבנוכחות המכיילים האלו היא תתיישר את המכיילים. יחד עם זאת, בהעדר המכיילים, הבעיה היא לא בכך שהמחזוריות מעט יותר מ- 24 שעות, אלא שלמרכיבים שונים בגוף נוצרת מחזוריות מעט שונה, השעון הביולוגי העיקרי (זה שבאזור ההיפותלמוס) פחות משפיע, ומערכות יוצאות מסנכרון. הבעיה בעבודה במשמרות לילה, היא לא רק באכילה מוגברת אלא גם בניצול פחות טוב של האנרגיה. עייפות מוגברת במקום ניצול אנרגיה קיימת (וכמובן אכילה מוגברת לשם שמירה על הערנות).
 

ב ן ח ו ר י ן

Member
מנהל
נכון ועדיין לגוף שלנו יש גמישות מדהימה

מעניין גם מה ההשפעה של אנשים שעובדים במשמרות לאורך רוב חייהם על תוחלת החיים שלהם- אין לי מושג אם היה מחקר שבדק זאת.
 

deathcaster

New member
תגובה

אני יכול לקחת דוגמה את עצמי, עבדתי במהלך התואר הראשון והשני באבטחה בעיקר במשמרות לילה, לצערי עליתי במשקל... באשר לתוחלת חיים... אם לקחתי את הגנים הדומיננטייםשל אריכות ימים מהצד של סבתא שלי מצד אמא שלי ....המצב לא טוב... אם לקחתי את הגנים של סבי מצד אימי או סבי וסבתי מצד אבי.... המצב טוב מאוד. הסתברות של 75% בחישוב גס של חיים ארוכים. (אני כבר לא עובד יותר באבטחה... למרות שמאפריל הם עדיין חייבים לי פיצויים
)
 

Gidi Shemer

New member
היות והתפתח פה דיון, חשבתי להצרף את המאמר

עצמו, למי שמתעניין
 

Gidi Shemer

New member
ל- Cahill

עכשיו, אחרי שקראתי את המאמר, השאלה שלך על הזדקנות "מואצת" היא לגיטמית, אך כנראה לא רלבנטית, מכייון שההשפעות השונות של פגיעה במחזוריות על מטבוליזם, תגובה של נוירונים, ויכולות קוגנטיביות, נעשו ברובן לאחר 10 שבועות של יממות (רגילות או מקוצרות). גם אם העכברים בקבוצת הניסוי מתבגרים בקצב מואץ, עדיין מדובר בשלב בתפתחותי צעיר מדי בשביל לייחס זאת להזדקנות. עם זאת, הייתי מעונין לראות השוואות גם עם קבוצת בקרות נוספת, בה עכברים שעברו יממה של 12-12 ייבדקו כשהם "בוגרים" יותר ב- 20% מאחיהם לניסוי.
 

Cahill

New member
תוחלת חייו כ־2-3 שנים.

אם נהוון את זה לחייו של אדם בקירוב 75-80 שנים, אז היחס הוא 1:25-40, כלומר 10 שבועות של עכברים שקול ל-5 עד 8 שנים באדם. התרשמות שלי שזה נתון שכן צריך לשקלל אותו במחקר.
 

Gidi Shemer

New member
ולכן

השפעת תהליכי ההזקנות היא זניחה. אם היית עושה ניסויים מקבילים בבני אדם והיית בודקת מטבוליזם, יכולות קוגנטיביות, וקישורי מוח, אצל נערים או מקסימום אנשים בוגרים בגיל צעיר, לא היית מכניסה את אלמנט ההזדקנות למחקר. ושוב, אני כן חושב שהיה מעניין להשוות את התוצאות גם עם תוצאות של עכברי בקרה לאחר תוספת ה- 20%
 

Cahill

New member
לא כ"כ מסכימה איתך

אם תיקח את הגילאים הצעירים בבני אדם, אז ברור שיש הבדל עצום בין תינוק לילד ובין ילד לנער ובין נער לגבר צעיר בשנות העשרים שסיים כבר את תקופת הגביהה. אלמנט ההזדקנות הוא לא רק מרכיב הזיקנה, אלא מרכיב הגיל שיותר גדול ולכן השפעות של מטבוליזם יהיו כפקטור דומננטי וגם יכולות קוגנטיביות. לגבי קישרי מוח אין לי מושג, אך ההגיון שלי אומר שגם להם יהיה שוני באפקט של גיל מבוגר יותר.
 
למעלה