ואפילו מעבר לזה
ש"רובינו פשוט אוהבים להיות צודקים וחכמים, וקשה לנו שלא מקבלים אותנו ככאלה", קשה לנו שאנחנו לא מקבלים אותנו ככאלה. מקבל ההביקורת עלול לחשוב בצורה הטובה ביותר האפשרית, ואף אחד שלא היה במצב שלו לא מבין שאי אפשר לעשות את זה אחרת. או בקיצור - מקבל הביקורת יכול לחשוב שהוא חכם גדול (מה שלא בהכרח שגוי), וקשה לו שמישהו אחר חושב שהוא שגה. לכן, הרבה פעמים מקבל הביקורת מתרצה בפני המבקר (אגב מנסה לשכנע את עצמו) למה פעל בצורה מסוימת, ושקשה לפעול אחרת. אני הייתי פעם כזה, כשקיבלתי ביקורת, היה קשה לי לחשוב שמה שאני עושה לא "מושלם", והתחלתי לזרוק תירוצים למה אני עושה את זה. היה לי היום ויכוח גדול עם חיילת ביחידה שלי לגבי דרך שבה היא העבירה הרצאה מסוימת, אני הערתי לה כמה הערות שלדעתי היו יכולות לעזור, וזה נראה כאילו היא חשבה שאני מבקר אותה באופן ספציפי, והיא התחילה להסביר לי למה היא העבירה את הנושא דווקא ככה וכו' וכו'. והיה לנו ריב גדול, אבל זה לא רלוונטי
זאת לדעתי התנהגות של אדם שלא יודע לקבל ביקורת. וזהו. יום המחלה שלי אתמול היה בהחלט אחד יותר מדי.
ש"רובינו פשוט אוהבים להיות צודקים וחכמים, וקשה לנו שלא מקבלים אותנו ככאלה", קשה לנו שאנחנו לא מקבלים אותנו ככאלה. מקבל ההביקורת עלול לחשוב בצורה הטובה ביותר האפשרית, ואף אחד שלא היה במצב שלו לא מבין שאי אפשר לעשות את זה אחרת. או בקיצור - מקבל הביקורת יכול לחשוב שהוא חכם גדול (מה שלא בהכרח שגוי), וקשה לו שמישהו אחר חושב שהוא שגה. לכן, הרבה פעמים מקבל הביקורת מתרצה בפני המבקר (אגב מנסה לשכנע את עצמו) למה פעל בצורה מסוימת, ושקשה לפעול אחרת. אני הייתי פעם כזה, כשקיבלתי ביקורת, היה קשה לי לחשוב שמה שאני עושה לא "מושלם", והתחלתי לזרוק תירוצים למה אני עושה את זה. היה לי היום ויכוח גדול עם חיילת ביחידה שלי לגבי דרך שבה היא העבירה הרצאה מסוימת, אני הערתי לה כמה הערות שלדעתי היו יכולות לעזור, וזה נראה כאילו היא חשבה שאני מבקר אותה באופן ספציפי, והיא התחילה להסביר לי למה היא העבירה את הנושא דווקא ככה וכו' וכו'. והיה לנו ריב גדול, אבל זה לא רלוונטי
