למה שוב ושוב אני מוצאת את עצמי

[E D G Y]

למה שוב ושוב אני מוצאת את עצמי

באותו המצב? ומאשימה את עצמי.... מכירה בחור (בנט), מדברים, מחליפים תמונות, מדברים עוד ועוד ואז הוא נעלם... ברגע שאני מתחילה להראות נכונות להפגש או לנסות משהו רציני (ולא רק סקס) הבחור נעלם.... וזה לא אחד או שניים. זו תופעה! ואז אני מאשימה את עצמי שלא הייתי צריכה להראות שום התלהבות או התעניינות (כי הם אוהבים אתגר). למה צריך תמיד לשחק משחקים? אני כ"כ שונאת את זה! ועושה רושם שזה מן משחק כזה שאף פעם אי אפשר לנצח בו... אין חוקי ברורים... מה יהיה? ולמה אני לא יודעת לקחת דברים בפרופורציות???????

 

[tapas tapas]

ממש כמוני

פעם אחת דיברתי עם בחורה בנט. מקופידון. כתבתי לה, בבקשה אל תעלמי לי. אם לא מתאים לך אז תגידי "לא מתאים לי, מצטערת" די התלהבתי באיך שדירבתי אליה. בקיצור, בסוף היא נעלמה לי. ודרך אגב, מי שנעלם הוא סתם בן אדם גועל נפש. כל כך קשה לומר "לא מתאים, מצטער". כאילו הם חושבים לעצמם משהוא כמו "זה ממש לא נעים לומר את זה" ומספרים לעצמם כל מיני תירוצים, ובסוף הם יוצאים הכי מגעילים שאפשר בזה שהם נעלמים.

 

[E D G Y]

זה הכי לא מכבד להיעלם...

עושה רושם שלהגיד "לא מתאים לי" זה אחד הדברים שהכי קשה לגברים לעשות... מה הם חושבים שייקרה? שנתמוטט? מי הם בכלל? חיינו לפניהם ונחיה גם אחריהם... טיפת הגינות וכבוד...מצרך נדיר... ד"א הבחור האחרון שכתבתי עליו צץ מדי פעם במסנג'ר ולא ברור מה הוא רוצה כי אני גם רואה אותו ממשיך לחפש בג'יי דייט... כנראה מנסה לסדר אותי כסטנד ביי...

 

[נורית הדרי]

אדג'י , שובי לבדוק את הנחות היסוד

שלך. אם אני אני מנסה לתרגם את מה שהפורץ לתודעה אמר לך לשפת המעשה היומיומי, הרי שאת צריכה להניח מראש שהאיש שאת פועלת מולו נמצא כרגע ב-4 מערכות יחסים פעילות + 4 מועמדות לקשר וירטואליות. אני זוכרת שפעם כעסת עלי שאמרתי את זה וחשבת שאני קיצונית ששונאת גברים..... למה זה כך? אני מוכנה להכנס להסבר על זה , אבל לא בזה העניין.... אם תפעלי מראש תחת הנחת היסוד הזו , תראי שאת מראש מקבלת עמדה אחרת לחלוטין כלפי השיחה איתו. גם "המשחקים" כבר לא יהיו משחקים יותר - אלא עמדה אמיתית של שמירה על עצמך....! מבינה את ההבדל? זה לא שאת תרגישי אנוסה לשחק לפי כללים מרגיזים (ובסוף להינטש) אלא שפשוט תפעלי תחת הנחות יסוד (סבירות מאוד, יקירתי) שלא יאפשרו לך בשום אופן לטפח תקוות חסרות בסיס ביחס לבחור שאת פועלת מולו. פשוט תדמייני שכרגע במסנג'ר יש לו 4 חלונות נשיים שהוא מלהטט בינהן. ותדמייני שיש לו 4 "ידידות" שהוא בוחר בינהן... את החמישית בכל קבוצה. עכשיו זה נעשה ברור יותר למה הם נעלמים? למה גברים עושים את זה? כי מעל לגיל 22 גברים הם "הלקוח" והנשים הן "המוצר" (ואנחנו מסכימות לזה ומתנהגות כך.)

 

[E D G Y]

אז למה לי בכלל להיות שם?

אם אני לא מאמינה לו ויודעת שהוא "מלהטט" בי? זה מוריד מוטיבציה לחפש היכרויות באופן דראסטי...

 

[נורית הדרי]

צידו השני של היאוש....

הרווח שלך מהנחת היסוד הזאת הוא כדלקמן: א. התחושה שדוחים אותך אישית בגלל שמשהו בך פגום ולא ניתן לאהוב אותך יורדת פלאים כשאת מהרהרת באופציה שלאיש בכלל לא היה זמן להכיר אותך כדי לדעת מה בך דוחה .....זה נשמע ציני, אבל יש בזה מן האמת: הערך העצמי שלך לא נבחן כאן בכלל... ב. כל המתח סביב השאלה מה יקרה בשלבים הבראשתיים של הקשר מקבל נפח אחר לגמרי כשאת מניחה שהאיש בודק את השטח ועושה השוואת מחירים במקביל. ג. אחרי הפעם השלישית שמתברר לך שצדקת, את כבר לא כועסת יותר ומתנהלת בשלווה מול המציאות כפי שהיא : בכל מפגש עם גבר יש פחות מ -20 אחוז סיכוי שמשהו בכלל יקרה.....עמדה פנימית כזאת לא מאפשרת לך להכנס בכלל למצבי השקעת- יתר לא של אנרגיה, לא של תקווות, וגם לא של תקשורת בכלל....החיסכון הזה באנרגיות נפשיות מוליד גם חיסכון גדול באכזבות ועצב. ד. את שם כי בן זוג, היום, כמו כל דבר בחברת ההמונים הוא עניין סטאטיסטי: בשביל מערכת יחסים טובה אחת את צריכה לפגוש בערך 150 גברים ....לכן צבר מפגשים כזה מעלה את הסיכוי הסטאטיסטי שלך. ה. כן, כדאי להפרד מרומנטיקה. אפשר להכניס אותה לתוך קשר בשנה השניה לקיומו. בשום אופן לא מומלץ , לטעמי, להתחיל קשרים מנקודה רומנטית .... אני יודעת שאני אהיה היצור השנוא ביותר על העידן המודרני . אבל זו דעתי.

 

[E D G Y]

אוקיי, הנקודות האלה בהחלט עוזרות...

 

[פורץ לתודעה]

על סטטיסטיקה ופרודקסים

אהבתי אלייך גדלה למשמע דברי הטעם שלך (אז להוריד שונא אחד מהרשימה). כמה שקשה לייחס לנושא טעון רגשית כמו אהבה ורומנטיקה את נושא הסטטיסטיקה זה בלתי נמנע. בשיטת היכרות קרירה עד קפואה הסיכויים קלושים מכיוון שהם תלויים, ברוב המקרים, בגורם אחד בלבד: משיכה, את כל השאר אפשר לזרוק לים, אם אין משיכה לא ממשיכים. הגורמים הנוספים נכנסים לתמונה רק בפגישות הבאות. סטטיסטית, כשמדובר בהכרויות מסוג זה הסיכוי להגיע לפגישה שניה הוא קטן, לחודש או יותר- מזערי, ולמשהו משמעותי- קלוש. אלה עובדות ואיתן קשה להתווכח, אמנם אין לי נתונים סטטיסטים אך שכל אחד ואחת תסתכל עליה ועל חברותיה ותבין על מה אני מדבר. והפרדוקס הגדול מכולם (כשמדובר בישראלים זה בלתי נמנע

: איך אפשר לדבר על רומנטיקה בדור אינסטנט שבו פגישה מסתיימת לפני שהספקת להניד עפעף?, רומנטיקה שמתחילה בבדיקת "קורות חיים" של הצד השני, נמשכת ב"ראיון עבודה" בבית מרזח ומסתיימת ב"אז נדבר"?????? אז או שאני לא מבין את המושג רומנטיקה או שזה שאנו חיים באשליות.

 

[פורץ לתודעה]

מקח וממכר

מה שאת אומרת נורית יכול בהחלט לאפיין חלק מן הגברים (וגם הנשים), אינני יודע אם אדג'י אמורה לפעול תחת הנחות יסוד כי בחלק מן המקרים הן עלולות להתברר כשגויות. העניין הוא שבסביבה כזו או מציאות כזו, אם נדייק, יש לא מעט אופציות, לכן קראתי לזה 'שוק חופשי'. צריך פשוט לקחת בחשבון שכל אופציה אפשרית- יתכן ויש לו ארבע נוספות, יתכן והוא בודד, יתכן והוא כן והגון..... יתכן והוא שקרן פתולוגי. ואם תרשי לי... האנלוגיה של 'לקוח' 'מוצר' שמאד מקובלת עלי מאפיינת, לדעתי, את כלל אוכלוסיית הפו"פ ולא רק את הנשים, רוצה לומר, כולנו בפוטנציה "לקוחות" ו"מוצרים"- פעם קונים, פעם מוותרים, עומדים על המדף בתקווה שיקטפו אותנו, מתווכחים על "המחיר" רק כדי לדעת עד כמה רוצה יכול הצד השני לרדת

 

[E D G Y]

אוי כמה שזה נשמע מזעזע....

אני כנראה עדיין רומנטית מדי בתפישתי... אולי צריך לשנות את זה... קיבלתי הסבר לתופעה הרווחת של גברים שאוספים מספרי טלפון או כתובות מסנג'ר מידיד לפני כמה ימים: הוא אמר שהוא מסתפק בתחושת הכיבוש בזה שהוא הצליח להביא את הבחורה למסנג'ר שלו וזה מספק אותו (לראות מספר גדל והולך של בחורות ברשימת המסנג'ר שלו) ולא בא לו לצאת עם אף אחת מהן.... נשמע רע מאוד וזה אולי מסביר את העניין, לפחות חלקית... שמעתי מהרבה חברות לאחרונה על התופעה שמישהו פונה אליהן ומבקש את הטלפון ואז נעלם. לי זה ממש מוזר.... מה הקטע? הם לא רוצים להפגש? אולי זה מגן עליהם מפני דחיה ומספק הרגשה שהם רצויים.... פשוט לא מבינה את הראש... החלטתי לקצר בשיחות ולהפגש לפני שמפתחים ציפיות מוגזמות ופנטזיות שנבנות על שיחות אינסופיות במסנג'ר ובטלפון....

 

[נורית הדרי]

מסכימה איתך , חלקית...

תראה, בעיני זה בזבוז זמן יקר להתווכח על "גם גברים סובלים" . זה לא משנה מהסיבה הפשוטה שכל ג'נדר סבור שיש לו איזו "מתנת אל תפקודית" שהוא היה מוותר עליה לגמרי. בפועל, והסטטיסטיקות תומכות בי בעניין זה, כל שנה שאישה מוסיפה בגיל - היא יתרון לגבר בשוק הפו"פ. אבל, כפי שאמרתי , אין לי כוונה להתווכח כאן על זה שנשים הן המוצר והגבר הוא הקונה. מותר ורצוי לא להסכים איתי על זה - במיוחד אם יובאו לכאן נתונים מאששים הנחות אחרות (הייתי מתה להתקל בכאלה...) השאלה היותר רלוונטית כאן היא באמת מה יכולה לעשות אישה (ועוד כזאת שמכורה לאשליית אהבה) על מנת להפרד מהתנופה הרומנטית אל מחוזות הפנטזיה ברגע שגבר מסוים מתחיל להישמע מעניין... אני אישית יכולה להמליץ על מה שאני קוראת ביני לביני "גלולת מציאות". גלולת המציאות הזאת היא סט של כל מיני נתוני שטח שאספתי ואני משננת לי אותם כשמישהו מתחיל להתקרב אלי. הפטנט הוא לא להביס את עצמך, אלא להזכיר לעצמך כל הזמן מול מה את מצויה. יש לנו, המכורות, בעיה קשה לזכור שהמציאות שם. וזו אחת הדרכים הכי טובות להנכיח אותה.

 

[E D G Y]

תוכלי לתת דוגמאות לנתונים האלה?

"גלולת המציאות"...

 

[נורית הדרי]

כן

תסתכלי למשל בהערה של נועם 53 הוא לא מביא לך עזרה עניינית, סטטיסטיקה אחרת, נתונים מעניינים לויכוח - לא. הוא מזהיר אותך מפני הסכנה שתהפכי דומה לי. מעניין למה הצורך הזה לנפנף מולך באצבע צרידה ולהזהירך מפני... בואי נצא מנקודת הנחה שהניק "נועם 53" מייצג גבר מאוד מאושר בזוגיות שלו . בואי גם נצא מנקודת הנחה שאין לו שום בעיה עם נשים: השאלה החשובה היא, אם כך, מדוע הוא כאן ? לא רק מדוע הוא כאן, אלא מדוע- אם הוא כבר כאן- הוא לא מסוגל להתאפק כשמישהי כמוני (להגדרתו: חולת בדידות ויאוש...) אומרת משהו מעולמה האפל. מה זה שייך לעולמו המואר והאוהב? שאלה טובה לא? התשובה נעוצה בגלולת המציאות: השוק כלפי גברים הרבה פחות קשוח מאשר כלפי נשים. מאחר שאישה , תחת לחץ חברתי כבד, מחפשת גם נפש תאומה וגם מישהו לעשות איתו פרוייקט קשה ומורכב שקוראים לו משפחה הרי שרוב הסיכויים שהיא לא תמצא את הצירוף של שניהם. גבר חופשי לחפש לו את אהובת נפשו ומעוררת תשוקתו (ראי דבריו של הפורץ לתודעה) וזהו אחד הקריטריונים היחידים שהוא מפעיל . לכן, מראש נשים "לחוצות" יותר מגברים . נשים מועדות יותר לעשות פשרות בעוד שגברים יכולים להמשיך ולקחת אוויר .... ככל שהגיל עולה - המצב הזה יותר חד. איך זה ישתנה? למשל, אם תחליטי מראש מה יותר חשוב לך לחפש ותערכי הפרדה בין קשר לבין התקשרות משפחתית. למשל, אם תחליטי מראש שילדים את מביאה בלי קשר לזוגיות. למשל, אם תנתקי את שאלת ערכך האנושי, משאלת ערכך הארוטי. למשל, אם תפרדי מראש מכל הנחה רומנטית שיש לך לגבי זוגיות מתהווה ותכניסי אותה חזרה רק לתוך זוגיות שכבר קיימת.

 

[E D G Y]

בעניין הילדים - זה כבר מופרד - לא

מעוניינת בילדים, ז"א מחפשת רק קשר זוגי טוב... לגבי הפרדה בין רומנטיקה וזוגיות - אז מה נשאר שם? טובות הנאה? בתיאוריה אני מבינה את עניין ההפרדות כחשוב, אבל לא יודעת איך ליישם אותו רגשית...

 

[נורית הדרי]

אז יש לך כבר צעד אחד גדול

וחשוב קדימה. את יודעת, הרבה מאוד דברים חשובים בדרך לשינוי קורים כשאת מגלה שירדת ליסודות ולבסיסים של הנחות היסוד שלך. הצעתי היא, אל תפחדי להפוך בעולם המושגים שלך. אל תפחדי לשאול את עצמך מה את רוצה מזוגיות . "אני לא יודעת" בתור תשובה ראשונית זה בסדר - אדג'י - להרבה זמן. זה בסדר לקחת לעצמך זמן לברר לעצמך מה את בעצם רוצה מזוגיות, כי אנשים לא מרבים לשאול את עצמם שאלות מסוג זה. אז? מה את רוצה מזוגיות בעצם?

 

[נורית הדרי]

הפרדות - יישום

אנחנו כאן בשיחה מאוד ישנה ....אני מרגישה. זה מזכיר לי את הדיון על ההימנעות : בהלה גדולה מהרעיון הזה ומין מחשבה ש"איך אוכל בעצם"... והאמת היא שהימנעות פשוט ...עושים..זה הכל. אני באמת חושבת ששום דבר לא ניתן ליישום רגשי חוץ מעשייה, עשייה, עשייה (או הימנעות מעשיה, תלוי בצורך). הרגש משתנה אחרון..זוכרת? חלק מהעשייה - אחד החשובים שבה, טמון בהצעה הקודמת שלי : עשי לך בירור פנימי יסודי מה בדיוק את רוצה מזוגיות. ושוב, אם את לא יודעת , זה גם תשובה.

 

[פורץ לתודעה]

שוק חופשי

מילות המפתח הן "אין חוקים ברורים" או שוק חופשי. במצב כזה, עמום, אפור או איך שלא תקראי לו, כל אחד עושה כראות עיניו. כשמדובר בתקשורת בין שני אנשים שטרם הכירו לכל אחד יש חוקים משלו, המרכיבים גישה מסוימת, הבעיה היא שיש כמה וכמה גישות (מספרן אולי כמספר הגולשים). את בהחלט משלמת את מחיר הקפיטליזם בעולם הוירטואלי. לכן כל מה שאת מתארת לא מפתיע אותי. לא חושב שזה קשור לאתגר שאת מציבה או לא מציבה בפניהם וגם אינני יודע אם ההאשמה עצמית היא במקום, מה שכן, תוכלי אולי לאתגר את עצמך ולחשוב על דרך למצוא את אלו שאיתם יש לך שפה או קודים משותפים.

 

[נעם 53]

מצטער, אבל לא יכולתי להתאפק

שלום EDGY אם תאמצי את המלצותיה של נורית הדדי אל תתפלאי אם כשתגיעי לגילה תנהלי את פורום "מכורות לאשליית האהבה" במקרה הטוב או "מיואשות מהבדידות" במקרה הפחות טוב. בהצלחה.

 

[מתבוננת מהשחקים]

../images/Emo123.gifפפפפ, תראו תראו

ברוך הבא למאה ה21 בא ואחדש לך משהו יקירי , הנשים במאה הזו הן לא כמו הנשים של פעם. לא , אנחנו לא כנועות, ולא אנחנו לא סמרטוטות. ואתה יודע מה , אני מאוד מקווה שכל אחת מהנשים כאן תמצאנה בסוף את האהבה שלהן אבל אם חלילה זה לא יקרה , אין לי מה לאחל להן יותר מאשר להיות כמו נורית. נורית בסוף תמצא גם היא האהבה שלה, אבל בנתיים היא לא מרגישה מסכנה למה מישהי שלא נמצאת בזוגיות צריכה להרגיש מסכנה? עדיף להכנס לקשר לא טוב ולהיות בתוכו מסכנה מאשר לא להשאר חס וחלילה לבד? למה החברה החליטה שאישה נמדדת רק לפי זה? אז נורית הקימה משפחה , הנה היא "עשתה את שלה" על פי החברה , נו באמת! אני הייתי מעדיפה לנהל 100 פורומים ובלוגים ולגדל 1000 חתולים ולהיות לבד מאשר למצוא את עצמי בזוגיות עם גבר שלא ראוי לי. יש גברים כאלה , שמסתובבים להם שם בחוץ, וחושבים להם, אם הבחורה היא כבר בגיל X אז היא בטח נואשת ואפשר לנצל אותה. אז לא , זה לא הולך ככה!

אני טסה עכשיו לחודש וכשאחזור מחכים לי כמה וכמה בחורים שרוצים שארים טלפון ואצא איתם ואני אצא איתם ואני יודעת בדיוק מה יקרה , אני לא אמצא את עצמי בקשר עם אפאחד מהם. כי אני בטוחה שכולם יהיו סתומים אני לא אומרת שכל הבנים כאלה אבל רובם לא שווים את ההשקעה עדיף שאשקיע בעצמי מאשר שאשקיע בהם. עד שאמצא מישהו שבאמת ראוי לי מישהו שרוצה אישה דעתנית ולא איזה ברבי שפתחה מועדון מעריצים ל-ז שלו. ואני מצטערת שלא מצאתי את הפורום הזה קודם ולא קראתי את ההודעות של נורית קודם זה היה חוסך לי הרבה עוגמת נפש הרבה "חברויות" מיותרות עם בנים מגעילים ושוב , לא כולם היו כאלה אבל היו הרבה שהייתי מוותרת בכיף על ההכרות איתם ממש חוויה מיותרת

 

[E D G Y]

../images/Emo45.gif