הסבר:
כדי לנוע, הצורה היעילה ביותר היא בעלת סימטריה בילאטרלית. ישנם כמובן בעלי חיים לא סימטריים, למשל דגי משה רבנו, או בעלי סימטריה רדיאלית שהם בעלי כושא תנועה- אבל אף אחד מהם לא יכול לנצח את מארק ספיץ בשחיה. כיוון התנועה הקל ביותר לשחין הוא כמובן צד צר קדימה- מערכת הנעה מכוונת לאחור. מאחר התנועה נעשית במערכת בה יש הבדלים בין "למעלה" ו"למטה" יש לצפות שהחלק העליון יהיה שונה מהתחתון ולכן לא לצפות לסימטריה רדיאלית בנוסף על הבילטראלית. ואז כשיש לך סימטריה בילטראלית אתה צריך לבחור בין נחיר אחד, עין אחת, פה אחד וכו' הפונים ישר קדימה או שניים מכל אחד הפונים קצת הצידה. במקרה של פה, כל בעלי החיים השחיינים הידועים לי (מלבד מדוזות) הם בעלי פה יחיד.
לגבי עיניים אצל חולייתנים יש 2 עיניים, למרות שהמספר המקורי היה 3 (שתיים בצדדים ואחת בקדקוד, אצל הספנודון הניו זילנדי העין השלישית היא עדיין עין, אצל בני האדם היא בלוטת האיצטרובל). אצל החרקים, לעומת זאת, המצב הפרימיטיבי הוא 5 עיניים. 2 גדולות ומורכבות בצידי הראש, עוד 3 עיניות ביניהן.
