תמי יונועה
New member
החוויה שלנו שונה ללא ספק
וזה המפתח, אני מנסה לתת לילדי את מה שהורי לא יכלו לתת לי... וחלק מזה כרוך גם בניהול שלהם מקרוב כדי שיממשו את הפוטנציאל והשאיפות שלהם.
אמא שלי בת לניצולי שואה, נאלצה לצאת לעבודה בגיל 16 כי היה צריך לעזור בפרנסת המשפחה. היא הייתה אסיסטנטית לרופא שיניים (אז עוד לא היה צריך תואר אקדמי בשביל זה) והיא לגמרי לא מיצתה את הפוטנציאל שלה. היום בגיל 86 היא הסתובבת בהרצאות במועדוני זקנים ומנסה להשלים את מה שלא עשתה בביה"ס.
וזה מחזיר אותנו לתחילת השירשור ולבופאלומן... אמא שלי רצתה מאוד לגמור תיכון אבל זה לא התאפשר לה.
וזה המפתח, אני מנסה לתת לילדי את מה שהורי לא יכלו לתת לי... וחלק מזה כרוך גם בניהול שלהם מקרוב כדי שיממשו את הפוטנציאל והשאיפות שלהם.
אמא שלי בת לניצולי שואה, נאלצה לצאת לעבודה בגיל 16 כי היה צריך לעזור בפרנסת המשפחה. היא הייתה אסיסטנטית לרופא שיניים (אז עוד לא היה צריך תואר אקדמי בשביל זה) והיא לגמרי לא מיצתה את הפוטנציאל שלה. היום בגיל 86 היא הסתובבת בהרצאות במועדוני זקנים ומנסה להשלים את מה שלא עשתה בביה"ס.
וזה מחזיר אותנו לתחילת השירשור ולבופאלומן... אמא שלי רצתה מאוד לגמור תיכון אבל זה לא התאפשר לה.