למיסיB

[פוסטמונת]

למיסיB

לא קפץ אז אני מעתיקה לכאן תבדקי מדוע זה מפריע לך. אולי כי אינך יכולה להתמודד בו בהצלחה? כן, זו אסטרטגיה לגיטימית בהחלט, לייצר לא באיכות גבוה ובמחיר זול. עובדה שיש לזה שוק ענק, כי מסתבר שלרוב הצרכנים האיכות (במיוחד בתכשיטים) לא ממש משנה. רוצים פריט אופנתי, שברוב הפעמים חינו יסור מהר. את מתעקשת לייצר איכות, וממורמרת שהקהל לא מעוניין בכך ומאשימה את ה"חאפרים". מספר אפשרויות: (1) אולי קשה להבחין באיכות של מוצרייך (לדוגמה, אם את מוכרת בדוכן ביריד, רוב האנשים יסיקו שמדובר בחאפרית). (2) אולי מוצרייך אינם כה איכותיים. ידוע שלכל אדם יש בדרך כלל תפיסה עצמית גבוהה יותר ממה שאובייקטיבית היה צפוי. (3) יכול להיות שהלקוחות הפוטנציאלים קולטים שמדובר באיכות, אך הם מעדיפים איכות נמוכה במחיר זול. אחרי שתבדקי מה הסיבה הרלוונטית אלייך, תוכלי להתמקד בפתרון (מכירה בחנות, שיפור הייצור, או ייצור זול ולא איכותי. אבל אל תאשימי אחרים אשר מצליחים. זה לא על חשבונך, תאמיני לי. להם יש שוק נפרד, ואת אינך מצליחה להגיע לשוק שלך. בהצלחה. ושכחתי להוסיף, שעל פי מה שאת כותבת את מנסה לפנות לקהל המעריך איכות, אז מדוע את כועסת שקהל שאינו מעריך איכות אינו מעריך איכות? גם אני לא מעריכה איכות בתחומים רבים - לא בגדים, לא תכשיטים ועוד ועוד. האיכות לא משנה לי ואני רוצה רק מחיר נמוך, מבחינתי מדובר בפריטים אופניים בעלי קצב תחלופה גבוה. כך שאין לך סיבה לכעוס עלי, פשוט להבין שאני לא לקוחה פוטנציאלית עבורך, ולהתמקד במי שכן עשוי להיות קהל שלך.

 

[שש שבע]

פוסטמונת

אני יכולה להעיד שהתכשיטים של מיס בי, עשויים במקצועיות, אני הכרתי אותה דרך האתר, והיא הספיקה לבצע עבורי מספר עבודות על פי רצוני, עיצובים שלי ועיצובים שלה. היא באמת מאוד חביבה וגמישה לשינויים ותיקונים, אפילו הגיעה אלי לעסק. אז באמת שאין לך כל סיבה להשתלח בה. והיא צודקת המחירים שלה לא גבוהים, אבל הם לא זולים כמוצרי פלסטיק. ואולי השוק היום קשה, שדוקא בתכשיטים אנשים מקצצים כי זה מותרות, ונראה שהיא חשה את זה, ודוקא עכשיו החאפרים לא עושים לה טוב. אני חושבת שזה לגיטימי. ומותר קצת להתלונן, בשביל זה אנחנו פה, גם לתת כתף לא?

 

[פוסטמונת]

להתלונן מותר, ובוודאי שגם

לתת כתף. עם זאת, לטעמי יותר יעיל לנסות להראות כיוונים נוספים, שאולי לפעמים שוכחים לשים לב אליהם, כאשר מחפשים סיבה מדוע לא מצליחים להגיע לקהל לקוחות. ולדוגמא, אם במצב שוק גרוע כפי שיש היום באמת קשה למכור לשכבת הביניים (שכבה שהאיכות כן חשובה לה, אבל אין לה מספיק משאבים להשקיע בכך בזמנים קשים), אולי כדי לחשוב על קפיצת מדרגה עוד יותר גדולה באיכות, והעלאה משמעותית במחיר, ואז לשווק ללקוחות עמידים מאוד, שמצבם הכלכלי האישי אינו מושפע ממצב המשק. כלומר, בתקופה כזו אולי הדרך האפשרית היא או להתמקד אך ורק במחיר, או אך ורק באיכות. לא לנסות להשתלב היכנשהו באמצע.

 

[שש שבע]

תמיד צריך לחפש דרכים

יצירתיות להגדיל את הרווחים, אפילו במצב שוק טוב, אסור אף פעם לשקוט על שמרים.

 

[אמא בריבוע]

קניתי תכשיט איכותי בדוכן ביריד

שרשרת כסף מדהימה בעבודה יד שנקנתה בשישים שקלים בנחלת בנימין. שרשרת כסף דומה בחנות תכשיטים יוקרתית ולא כל כך מעוצבת כמו שלי עולה בסביבות 200 שקלים. עבודת היד מקסימה ורואים שהושקעה בעבודה המון אהבה מכל הנשמה. עצם העובדה שהשרשרת נקנתה ביריד ובמחיר זול למדי לא מורידה מהיופי של התכשיט. זה התכשיט הכי יפה שקניתי/קיבלתי אי פעם. תכשיט אחר שהוא די יפה ויקר לי קצת יותר מבחינה סנטימנטלית הוא שרשרת זהב עם אבני זרקוניה שקנתה לי סבתי לבת המצוה שלי. ההערות שלך בהחלט במקום אבל בניסוח עדין יותר יתקבלו ויעכלו יותר בקלות.

 

[missB]

זה מאוד הגיוני

שאותה שרשרת בדיוק עולה פי 3 בחנות לעומת היריד. אני מוכרת את התכשיטים שלי גם לחנויות וכמובן שגם הן צריכות להרוויח מהמכירה ולכן הלקוח משלם הרבה יותר. רק בשבוע שעבר עברה בדוכן שלי מישהי שקנתה טבעת שלי בחנות וראתה אותה אצלי בדוכן בשליש מחיר. לא טבעת דומה, אותה טבעת בדיוק. ככה זה עובד, ככל שיש יותר מתווכים באמצע המחיר ללקוח עולה.

 

[פוסטמונת]

באופן כללי

לאנשים אשר אינם מתמחים בתחום קשה להעריך איכות. יתכן ואת יכולה להבחין כי השרשרת שקנית ביריד היא מקצועית ושווה 200 ש"ח בחנות. רוב האנשים אינם מסוגלים לעשות זאת, ולכן מסתמכים על דברים אחרים אשר ישדרו להם מהי האיכות של המוצר. לדוגמה, המחיר. לדוגמה, המקום בו המוצר נמכר (חנות, יריד). רק מי שהוא ממש מומחה בתחום, יכול להרשות לעצמו להסתכל על המוצר נטו ולהתעלם מהמאפיינים הבלתי חשובים (מחיר, מיקום) ולהפעיל שיקול דעת אם המוצר בפני עצמו טוב או לא. הם אלו אשר יכולים למצוא מציאות בבזארים ובמכירות פומביות (מציאות = מוצרים איכותיים במחיר זול). לאחרים אין מספיק משאבים (זמן, ידע), והם חייבים להסתמך על המאפיינים הסביבתיים של המוצר. כך ששוב, אם מישהו מוכר תכשיטים איכותיים ביריד, ברור שרוב האנשים יעדיפו לקנות ביריד מהחאפרים, היות ועצם המכירה ביריד משדרת שהדגש הוא על המחיר ולא על האיכות. מקווה שהניסוח יצא טוב יותר.

 

[אמא בריבוע]

../images/Emo6.gif אין לי מושג ירוק בתכשיטים

מה שמוצא חן בעיניי אני קונה, אם זה מתאים לכיס שלי. בדרך כלל תכשיטי זהב משובצי אבנים יקרות הם יקרים אפילו בדוכנים ואליהם אני לא מתקרבת. אבל יש בנחלת בנימין אמן תכשיטי כסף, ההוא שגם משתתף בפרסומת כנזיר. התלהבתי מאיך שהוא יושב בתוך ההמולה והרעש של היריד ובשקט ובאומנות יוצר תכשיטי כסף. את זה שקניתי בחרתי כי הוא בלט לי מול כל האחרים והוא ממש קרא לי לקחת אותו. אם אותה שרשרת בדיוק באותו עיצוב היתה יושבת בחלון ראווה בחנות תכשיטים הייתי מתפעלת ממנה וממשיכה הלאה.

 

[פוסטמונת]

מצויין!

מה שמוכיח, שכל אחד מוצא לעצמו נישה משלו, דרך למצב עצמו, וכך משיג לו קהל לקוחות. אותו "נזיר" ייחד עצמו מאחרים, הוא שיווק עצמו (ובכך את תכשיטיו) כמשהו רוחני, ולכן שמת לב אליו, וקנית. זה מה שקורה בתחרות, כל אחד צריך למצוא את הייחוד שלו על מנת לשרוד. להוריד מאוד מחירים, להשקיע מאוד באיכות, להיות רוחניים, לעשות קוסטומיזציה, ועוד ועוד ועוד.

 

[siv30]

ממש לא מסכימה איתך

נכון, רוב האנשים אינם מתמחים וקשה להם להעריך איכות. אבל, וכאן אנחנו מתפצלות. רוב האנשים יבחינו באיכות ממרחקים ולאו דווקא המחיר הוא אינדיקטור. קחי לדוגמא חולצות - המממ, את יש יודעת אם הקניה שלך ^שווה^ או לא. אני משערת לעצמי שמי שקונה תכשיטים יכולה להגיע לאותה המיומנות. הבעיה בשוק של היום, זה שאין לאנשים כסף להוציא (ללא קשר לאיכות). רוב שכבות הבניים עסוקות במלחמות שרידות לכן תכשיטים הם לא בסדר עדיפויות. גם טבעת שעולה 10 ש"ח באה על חשבון הוצאה אחרת כך שבאמת הימים הם ימים קשים ולגזור פלח שוק (בין אם הוא איכותי או חאפרי) זו משימה לוונדר וומן.

 

[פוסטמונת]

לא הבנתי

מצד אחד את טוענת שרוב האנשים אינם מתמחים וקשה להם להעריך איכות. מצד שני את טוענת שרוב האנשים יבחינו באיכות ממרחקים. אז לא הבנתי מדברייך אם את סבורה שקל או קשה להעריך איכות. אני עדיין בטענה שמאוד קשה להעריך איכות. יותר קל אם את משווה שני מוצרים זה מול זה. אך כשאת הולכת לחנות מסויימת, את יכולה להעריך רק את האיכות שלה, אין את הלוקסוס של השוואה זה מול זה. כך שגם לאדם שהאיכות די חשובה לו (לא יותר מדי, כי אם זה ממש היה חשוב לו, הוא היה משקיע בלימוד), אין את הכלים להבחין איזה מוצר יותר איכותי, כאשר הם לא מוצגים לו סימולטנית. ואגלה לך סוד, אני ממש לא מבחינה באיכות של בגדים, אלא לאחר מעשה. כשאני בוחנת את הבגד אין לי מושג אם הוא טוב או לא. אם אני מכבסת ורואה שהצבעים יורדים, אני מבינה שהאיכות לא משהו. אם התפרים נפרמים לאחר מספר חודשים, כנ"ל. עדיין אין לי מושג בבחינת עין מהו בגד טוב. ושוב, אולי כי זה לא חשוב לי במיוחד. נכון, היום לאנשים יש פחות כסף להוציא וקונים פחות, אך עדיין קונים.

 

[פוסטמונת]

והמשך

העובדה שאפשר להעריך איכות רק לאחר התנסות עם המוצר היא נכונה להרבה מאוד דברים. לכן מסתמכים על מאפיינים האמורים לספק אינדיקציה לגבי האיכות. לדוגמה, האם הבגד נמכר בחנות או בשוק. האם הבגד יקר או זול. האם הבגד הוא מותג או לא. כל זה מאפשר לצרכן לנסות להעריך את איכות המוצר בזמן הקניה, כאשר עוד אין לו נסיון בשימוש במוצר, ולכן האיכות היא מבחינת נעלם עבורו. שוב, הדברים לא אמורים לגבי הצרכן המומחה, אך רוב הצרכנים אינם נמצאים בקטגוריית מומחיות גבוהה, לפחות לגבי מוצרי צריכה שאינם ברי קיימא. אגב, אולי זה רעיון כיצד לשווק מוצר המתבסס על איכות - לנסות ללמד את הצרכנים כיצד אפשר לזהות את איכות המוצר, מדוע האיכות חשובה וכו'. אפשר להתאגד מספר חברות המייצרות מוצרים איכותיים ולייצר סדרת פרסומות שאינן מפרסמות אף אחד מהם, רק מלמדות את הציבור על איכות המוצר.

 

[siv30]

אין סתירה

קשה לאדם להעריך איכות בתחומים שהוא לא מכיר : בואי ניקח לדוגמא יהלומים אוקיי

אם היית קונה הרבה מהם היית יכולה לראות אחד איכותי גם בלי להיות מומחית. מאחר שאני משערת שאת לא, אז יהיה לך קשה להעריך. מאידך, בבגדים בגלל הניסיון שצברת את היכולת להבחין באיכות ממרחקים. והדוגמא חולצות - את הולכת לשוק, את בודקת את הבד, את בודקת את הגימור, את זוכרת שקנית במקום הזה וזה לא היה כל כך מוצלח...אלא פרמטרים שאת שוקלת אותם לשם בחינת איכות ולאו דווקא המחיר. מומחיות באיכות יש רק אם את נמצאת בתחום וכפי שאת יודעת רובנו לא מומחים.

 

[missB]

למה התוקפנות??

אני אתייחס עניינית להערותייך למרות הנימה. קודם כל, אילולא היית עסוקה כ"כ בלהתקיף היית שמה לב שאין סתירה בין דבריי ולדברייך. אמרו פה על כך שהלקוח ידע להעריך איכות ולשלם יותר בעבורה ואני ציינתי שזה לא נכון ושיש לקוחות רבים שאו שלא יודעים להבחין באיכות או שזה לא מעניין אותם אלא רק המחיר. אני לא אומרת זאת במרמור אלא כעובדה קיימת בשטח שצריך לדעת אותה ולהתמודד איתה. אני פונה לקהל לקוחות מסויים. לא מתיימרת ולא מנסה להתאים לכולם כי זה בלתי אפשרי. אני מתעקשת ליצור איכות וייחודיות כי זה מה שיש לי להציע. העיצובים שלי הם מה שאני מוכרת ואין לי כוונה להוריד איכות או לרוץ להעתיק מה שכולם עושים. את צודקת בכך שאת כנראה לא קהל היעד שלי, לפחות לא כיום. אבל אם פעם תחפשי תכשיט ליותר מחודש חודשיים, אולי כן תרצי שאנשים כמוני יהיו בסביבה. תודה רבה על הניתוח שלך לגבי חוסר ההצלחה שלי רק חבל שאת טועה. אני מצליחה לא רע בכלל ואני רק בתחילת דרכי. זה שאני מנתחת את הקורה סביבי כדי לדעת להתמודד טוב יותר עם השוק, לא אומר שאני כועסת, מתוסכלת, ממורמרת או כל בעיה אחרת שאת מייחסת לי. כן מפריע לי שכל אחד שיודע להשחיל שני חרוזים על חוט מגדיר את עצמו כמעצב תכשיטים ומוריד את ערך המקצוע בעיני כולם, ומפריע לי להתחרות בחובבנים שאינם משלמים מסים ושאר הוצאות ומציעים בגלל זה מחירים נמוכים שאני לא יכולה להתחרות בהם. כי זה לא שהמחירים שלי גבוהים, אבל הם יקרים יחסית לאותם חאפרים. אם אני מוכרת תכשיט כסף ב-50-60 ש"ח וזה יקר לאנשים כי הם רגילים לקנות ב-10 ש"ח, אין לי הרבה מה לעשות בעניין. יש לי עוד הרבה מה לאמר בעניין, אבל נסכם בזה לעת עתה. בכל אופן אם יש לך תגובה כלשהי לעניין אני אשמח אם תעני אותה בנימה עניינית ולא תוקפנית. דבריי לא נאמרו מתוך תלונה כלפייך אישית או כלפי אנשים שחושבים כמוך. רק הצגתי דיעה וניתוח של מצב קיים.

 

[פוסטמונת]

מצטערת אם דברי יצאו כתוקפנים

לא זו היתה כוונתי. אני התרשמתי מהודעתיך שאת כועסת על אותם "חאפרים" אשר מזיקים לעסקים. והניתוח לגבי ההצלחה או חוסר ההצלחה הוא לא ספציפי למקרה שלך, אלא באופן כללי - אם אדם אינו מצליח לשווק את דבריו, במקום לתקוף את ה"אשמים" (הלקוחות, המתחרים) צריך לבדוק מה קהל היעד, והאם אנחנו מצליחים להגיע אליו ולייצר מוצרים אשר אותו קהל יעד מעוניין בו. ושוב נגיע לנושא החאפרים. החאפרים מתמקדים על נושא העלות, ואת מתמקדת על נושא האיכות. כל שגם אם החאפרים ימכרו את התכשיטים ב- 1 ש"ח, זה לא אמור להזיז לך, היות ושניכם פונים לקהל לקוחות אחר. אצלהם היתרון התחרותי הוא המחיר (והיות ואכן יש להם יתרון בכך, אינך יכולה להתחרות בהם בנושא המחיר)ח, והיתרון התחרותי שלך הוא האיכות (והם אינם יכולים להתחרות בך בכך). נכון שהשוק שלהם הוא כנראה גדול יותר, אבל היות ומלכתחילה בחרת למצב את עצמך בהתבסס על האיכות, הרי שמראש ידעת שקהל היעד שלך יהיה יותר קטן. לכן אני לא מבינה מדוע החאפרים נכנסים למשוואה. אני מקווה שדברי כאן לא מתפרשים כתוקפנים, אני באה לנסות להסביר מדוע לדעתי החאפרים לא אמורים להשפיע. וכמובן מאחלת המשך הצלחה עם העסק.

 

[missB]

לא נראה לי שנגיע לעמק השווה

בעיני זה לא עניין של מוצר איכותי ויקר לעומת מוצרים נחותים ובזול. המוצרים שלי לא יקרים. אבל המחירים שלי צריכים לאפשר לעסק שלי לחיות והמחיר של החובבנים למיניהם - לא. ואם פוגעים בשוק שבו אני פועלת אז בדרך זו או אחרת פוגעים גם בי. אם אנשים הורגלו להתייחס לתכשיט כאל אביזר אופנה חד פעמי של "לבש וזרוק" אז זה בהחלט משפיע על כל הפועלים בשוק. זה עניין של נזק מצטבר לענף ולמקצוע.

 

[פוסטמונת]

אני לא כותבת רק על מנת להתנצח

חשוב לי להבהיר את הנקודה הזו. אין דבר כזה "נזק מצטבר לענף ולמקצוע". ברגע שמשהו תופס, סימן שיש לו ביקוש. מישהו היה מספיק חכם לזהות את הביקוש, נכנס לנישה, פיתח אותה, והצליח, היות וכאמור, היה לכך ביקוש. ואין להאשים את הצרכנים שזה הטעם שלהם, צריך לדעת איך להתאים עצמנו לתנאים החדשים שנוצרו. לדוגמה, את אומרת שהמוצרים שלך אינם יקרים. אבל עכשיו כבר אינך יכולה להתחרות מבחינת המחיר היות ונכנסו זולים ממך. אז או שאת מחליטה שאת מוזילה כמוהם מחירים, או שאת מתמקדת עוד יותר באיכות, ומעלה מחירים, או שחושבת על אסטרטגיה שיווקית אחרת. היה באמת הרבה יותר נוח לו השוק היה סטטי, כל אחד היה יודע את מקומו ומתחרים חדשים ושיטות חדשות לא היו נכנסים. אבל הכל דינמי בחיים. ולהלחם בגורמים החדשים אשר מצליחים בשוק אף פעם לא עובד. זוכרים כאשר הוידאו הפך להיות פופולרי? בתי הקולנוע ניסו למנוע את החדירה בטענה שזה יהרוס אותם. אבל השוק רצה, והשוק קיבל. והוליווד נאלצה להתחיל להתייחס אל עצמה לא כעל ספקית סרטים אלא כעל ספקית בידור. חברת הרכבות בארה"ב לא היתה חכמה כמו הוליווד. היא ראתה עצמה רק כספקית שירותי רכבת, ולא ספקית תחבורה. היא ניסתה להילחם בתעופה וכמובן שנכשלה, ועד היום כל נושא הרכבות בארה"ב מקרטע. מסקנה - if you can't beat them, join them. אני לא רואה שום דבר פוזיטיבי שעשוי לצאת מהקיטורים על החאפרים שפוגעים בענף. הם מפתחים את הענף, ואפילו מגדילים את קהל הלקוחות הפוטנציאלים של הענף. וכרגיל, בהצלחה.

 

[missB]

אין דבר כזה??

יש חאפרים בענף המוסיקה שמנפיקים דיסקים מזוייפים. יש לזה ביקוש רב כי אנשים מאוד שמחים לקנות דיסק ב-10 ש"ח. כתוצאה מכך כל החברות בענף נפגעו מהותית, הד ארצי כמעט נסגרה וכל הזכיונות שלה להבאת דיסקים של אמנים מחו"ך התבטלו. התוצאה בפועל - יש היום אמנים שלא ניתן להשיג את תקליטיהם בארץ כי אין חברה שמייצגת אותם. זה לדעתך טוב לצרכן? יש לי עוד דוגמאות כאלה בתחומים אחרים. אז ודאי שיש דבר כזה נזק מצטבר לענף. בטח תגידי לי שזה לא אותו דבר כי כאן מדובר בזיופים לא חוקיים. אבל זו בדיוק הפואנטה. אני לא מתלוננת נגד כל אחד שמוריד מחירים אלא נגד אלה שמורידים מחירים בדרכים כאלה - כי הם פועלים באופן 'לא רשמי' ולכן אין להם הוצאות והם יכולים למכור בזול. מי שמוריד מחיר בגלל התייעלות או משהו כזה - אין לי בעיה. גם אני משתדלת לעשות זאת כל הזמן. בכל אופן - הדיון הזה נמתח יותר מדי. זה לא שאני יושבת כל היום בבית ומקטרת על החאפרים והנזק שהם גורמים. רק ציינתי איזושהי אבחנה שלי על מצב השוק שבו אני פועלת. אני עושה את ההערכות שלי לגבי איך להתמודד עם זה ונוקטת פעולות בהתאם.

 

[פוסטמונת]

אין דבר כזה

דבר ראשון, הרשי לי לחלוק על קביעתך שהדיון הזה נמתח יותר מדי. אני מרגישה שלי יש עדיין מה להגיב. כמובן שאם את מיצית את הנושא את רשאית להפסיק להגיב לשרשור, אך אני עדיין מוצאת בו טעם. ואגב, אני לא מתייחסת בו אלייך באופן אישי, אלא מביאה דוגמאות כיצד עלינו לשנות את צורת החשיבה שלנו על מנת להצליח, וציינתי זאת כבר בהודעות קודמות. הבאת דוגמה, ומיד הסתייגת ממנה גם את ובצדק. אנשים העוברים על החוק סופם שישבו בבית סוהר. ואם את טוענת שקיימים אנשים בשוק שמוכרים סוג עבודות דומה לשלך (שוב, נא לקחת את הדוגמה באופן כללי, לא אישי) והם מחשבים רק את העלויות ולא לוקחים גרוש על עבודה, אז כן, יכול להיות שהם ידחקו אותך מהשוק אם את מנסה להתחרות בהם בנושא המחיר. אין מה לעשות, זכותם אפילו לחלק את עבודתם בחינם. ואם יחליטו לעשות זאת, שוב, צריך להחליט כיצד מגיבים: מעלים איכות ומחיר, קוסטומיזציה, X, Y, ואולי אפילו ההכרה שאין לך יתרון תחרותי ולכן מוטב לפרוש ולחפש תחום בו כן יהיה לך יתרון תחרותי. אגב, גם חנויות מוכרות לעיתים במחירי הפסד על מנת לצבור קהל לקוחות. ואין מה לעשות אלא להתמודד.

 

[buzy2]

וכן, תחרות טובה לצרכן

כל המונופולים הקיימים בשוק רעים מאוד לצרכן, זה מצוין שיש תחרות ויש עוד ספקים באותו נושא. אם יש אנשים שלא מבדילים בין מוצר מזויף למקורי, או לא איכפת להם לקנות מזויף, זו בעיה שלהם. אני לדוגמא לא אקנה בחיים דיסק מזויף, כי אני בכלל אוהבת חפצים מקוריים, אני מעדיפה לא לקנות אם זה יקר מבחינתי, אבל לא אקנה במקום זה משהו לא מקורי (חוץ מחלפים לרכב) , לעומת זאת לא איכפת לי ממותגים, ובבגדים למשל אני קונה לפי הכיס. ואני מאמינה שמלת המפתח כאן היא אכן "נישה" או "קהל יעד". כל אחד צריך למצוא את קהל היעד שלו ואז הוא יהיה מרוצה, יכול להיות שקהל היעד שלך הוא מצומצם. ויכול להיות שמתאים לך לקוח אחד ב- 200 שקל מאשר עשרים ב- 10 שקלים. כי עשרים לקוחות ב- 200 שקלים אולי יהיה קשה יותר למצוא. ותחשבי חיובי - יכול להיות שעדיף לך לעבוד פחות קשה עם לקוח אחד מאשר אלה שעובדים עם 20 לקוחות כדי להגיע לסכום שלך. לא בהכרח אלה שמוכרים בפחות מרוויחים יותר. הכל יחסי.