אשתדל להסביר
למרות שזה יהפוך אותי למעט פחות פופולרי ממה שהייתי רוצה להיות.
ואנסה לעשות זאת במשל קצת ילדותי.
כל אחד רוצה אזרחות, רוצה להיות שייך למדינה אחת שיהיה לו טוב בה, שירגיש בבית, שיכיר, שיאהב את כל האתרים שלה ושיוכל להגיד "זה שלי".
עם זאת, הוא גם אוהב מאוד לטייל בעולם, לטעום מאכלים חדשים, לראות נופים, להריח ריחות ולשמוע קולות שהוא לא מכיר. אבל אף אחד לא אוהב לעשות את זה כל הזמן, ותמיד מאוד כיף לנו כשאנחנו עולים על המטוס בדרך הביתה.
ועוד קצת אחדד.
כשאתה גר בתל אביב, כמה יוצא לך לקום בבוקר (גם בשבת) וללכת לטייל ברחובות, להביט על הארכיטקטורה ולהכנס למוזיאונים?
וכשאתה טס לאיזו עיירה קטנה ברומניה, נכון שאתה משקיע גם מוקדם בבוקר, יוצא להסתובב ולהסתכל על הבניינים ואם יש איזה מוזיאון דמיקולו לאיך הם מכינים שם פלפל מיובש אז אתה גם נכנס וקונה סובניר בקיוסק?
אז זה ככה.