בשעה טובה והריון קל ../images/Emo57.gif../images/Emo24.gif
זאת תמר (כותבת מהניק של בעלי) אולי את עוד זוכרת אותי? כתבתי פה מזמן. קצת מהניסיון שלי. נכנסתי להריון באופן לא צפוי 8 חודשים בלבד (!!!) אחרי סיום הטיפולים.. (ככה זה כשהרופא אוסר על גלולות, קונדומים אסור מסיבות דתיות, והמחזור לא סדיר. בדיוק התחלתי לברר על התקן). כשגיליתי את ההריון הייתי מבולבלת מאוד (לא ידעתי למה לקוות והאם לשמוח), באתי לרופא נשים עצבנית ומבולבלת, הייתי בטוחה שהוא יתחיל להרצות לי על חוסר האחריות והסיכון לי ולעובר. להפתעתי ולשמחתי הוא דווקא תמך והרגיע. הוא רצה כמובן שאמשיך במעקב והביקורות אצל ההמטולוגית, אבל הגישה שלו היתה חיובית ומרגיעה. ההמטולוגית לא היתה מאושרת כששמעה על ההריון, אבל בשום שלב לא דיברה על להפסיק את ההריון, כל עוד המחלה לא חזרה. שיננתי לעצמי כמה מנטרות:
"ההריון הזה הוא שלי" (לא של הגינקולוג ולא של ההמטולוגית), ואני אחראית עליו. הרופאים הם לטובתי והם מייעצים לי, אבל לא מחלקים לי פקודות. וכך היה. נורא קפץ לי המשפט של הרופא שלך "אני צריך מכתב שההריון לא מסכן אותך כדי לדעת אם להמשיך אותו" בכל מקרה
זו את שממשיכה את ההריון לא הוא
אגב את הגישה הזאת המשכתי גם בלידה ולאחריה, אף אחד בביה"ח לא נגע/בדק/טיפל בתינוק
שלי בלי להסביר לנו ובלי רשות שלי.
"הריון זה דבר טבעי ובריא, אם הגוף איפשר את ההריון סימן שהוא מוכן למשימה שלקח על עצמו". אמנם זה לא 100% מדעי - אני בעצמי איבדתי הריון בתחילתו בגלל ההוצ'קין, אבל הייתי חייבת להאמין במשהו טוב, וזה עודד אותי, כי הסיכון לאבד עוד הריון היה בלתי נסבל. המכתב שהגינקולוג שלך מבקש לא צריך ממש להרתיע אותך, זה פשוט דרך להוריד ממנו את האחריות לבריאות שלך בכל הנוגע להוצ'קין. מזכיר לי את המכתב שהייתי צריכה להביא לחדר לידה מההמטולוגית שלי, שמפרט שהיא יודעת מה היה לי ושמותר לי ללדת (מותר?!
הרי ההריון כולו אסור!
מה נעשה? נחכה עם הלידה עד שיהיה מותר??
) בפועל בלידה הם כמעט שכחו מהמכתב. ממה שידוע לי אין קשר ידוע ומוכח בין הוצ'קין להריון. זה לא סרטן גניקולוגי על כן לא אמורה להיות השפעה ישירה. סרטן יכול להתפרץ ממגוון סיבות וכשהגוף נחלש אחרי מצב של סטרס הוא מועד לכך יותר. לכן נראה לי חשוב שתחזקי את הגוף שלך: תזונה בריאה
, מנוחה פיזית ונפשית מספקת, אורח חיים בריא, ואפילו התעמלות מתונה יכולים לחזק אותך. (הכל כמובן בהמלצת רופא!!!) נראה לי חשוב שתמצאי רופא (גם גניקולוג וגם המטולוג) שתומך בך ומאמין בך ולא כזה שמפחיד אותך. הדבר המדהים ביותר שקרה לי הוא שלמרות שהגוף שלי רק התחיל אז להתאושש מהמחלה ומהטיפולים, ההריון לא החליש אותי, אלא חיזק אותי ונתן לי כוחות. זה עזר לי לחזור ולהאמין בגוף שלי, עזר לי לשכוח מההוצ'קין, ולהתמקד בחיים. לפני הרבה זמן, בזמן הטיפולים בחיים אחרים, חלמתי שישבנו בסוכה עם תינוק קטן ויפייפה, בזמנו לא יכולתי לדמיין את החלום הזה מתגשם אי פעם. היום ישבנו בסוכה עם שי שבן 3.5 חודשים, וכל יום יפה יותר
. יצא ארוךךךךךךך נורא אבל שי ישן, אז פשוט ישבתי וכתבתי וכתבתי וכתבתי... מקווה שעזר לך. בהצלחה ועוד הרבה