קראתי פה את מכלול התגובות, עם רובן הזדהיתי. מאד. אם כי, מחשבתי אינה עוסקת בזה יותר מידי, כי כבר החלטתי. החלטתי שאני הולכת למקווה, שזה דבר שלא אשנה, אז אם כבר, רק מהסיבה שאני לא מזוכיסטית - לא אלקה את עצמי ולא אגרום לעצמי לחוש ברע. יש שיקראו לזה הדחקה. יש שיטענו שזו צורת התמודדות שגויה. אבל במסגרת הבחירות שמצטמצמות עם היותך בתוך מסגרת מוגדרת - זו עדיין בחירה
ואני לא אוהבת לגרום לעצמי סבל מיותר. זה במובן היותר 'שטחי', כביכול.מה גם, שלעניות דעתי, לפותחת השרשור כנראה ישנו עדיין פער ב'הבנת' המנטאליות, המוסכמות והניואנסים הקטנים הקיימים בחברה החרדית. איני יודעת אם היא אכן לא מבינה 'למה לא מדברים על מיניות האישה/מיניות בכלל', או שהיא מסרבת לקבל את המוסכמה (ובצדק!). בכל מקרה, היא לא ירדה לסוף דעתה של 'אפס שתיים1'. זו דעתי בכ"א. אף אחד לא רצה לסתום פיות. נכון ש'לא מדברים על זה', אבל עובדה היא, שרוב הנשים כאן, בכלל אני, החלטנו להמשיך להשתכשך במימי המקווה, כל אחת וטעמיה/וסיבותיה היא, ואצל כולן כנראה הקו המשווה הוא - מסגרת הנישואין ואולי אף יותר - המחוייבות למסגרת זו בגלל הילדים. אז במתותא מכל המבקרים - תרתי משמע - הניחו לנו ולשיקולנו.
אם רצית לדון בכלל בתופעה - אם היא נורמאלית או לא - זה משהו אחר. אבל בשונה מדיונים אחרים - זה דיון סתום ולא מבואר - שאף רצון לקדמה לא יזיז את העקרון - של מי שרוצה או מחוייב מכל סיבה שהיא לסובב אותו. הרי אם הייתי ברשות עצמי - לא הייתי אפילו בפורום - הייתי הרחק מכאן, אולי אפילו מוחקת כל סממן ליהדותי, וחיה בהכחשה מוחלטת לדתי. אבל...
לענין תועלת ה'הרחקות' למיניהן, כתבו כאן כבר קודם, שיש הגזמות והרבה התייתרות. אבל אם רצית עוד דעה של עוד דוסית בדימוס - אז אחרי שסיכמו מה מגעיל ומשפיל ומוזר ומעצבן ומוגזם - הסיכום שלי, בהנחה שאת מתכננת להזדקן עם האדם שנישאת לו - שממש לא בא לי לישון כפיות שישים שנה ברצף (בהנחה שנחיה 80 שנה), ק"ו שלא לקיים יחסים בכלל לילה, ותראי לי זוגות נורמטיביים - חילוניים לגמרי/לא יהודים כלל, שמתחשק להם כל יום כל היום להתחבק - או אפילו לקיים יחסים יותר מפעם בשבוע (ואם לא חזרת בתשובה לתוככי חסידות גור - אז ההנחה הרווחת שפעמיים בשבוע + ערב שבת = 6 פעמים בחודש) חחחח נכון שזה מצחיק להיות כל כך מתוכנת, אבל זה מסוג הדברים שהם לא ווטו, במידה והגעת לפורום זה... בחיאת ראבאק - דיי להתבכיינות הזאת - מה הפכנו נימפומנים כי אנחנו לא אוהבים את הכללים?? גם אם נשנה את הכללים - בסופו של תהליך סביר להניח שכל אחד ינסה לדבוק בנורמה משלו...
ולגבי השיח סביב מחזור - זו נקודה כואבת, אבל לא אוכל להכליל, אחרי שראיתי שיש בתים שכן מדברים ומסבירים. אני גדלתי בסביבה ש'הס מלהזכיר' את המילה מחזור, כאילו מדובר באיזה חטא!!! ואני מדברת על ילדה/נערה שמקבלת מחזור. יש בתים שאמהות חרדיות לא מסבירות לילדות שלהן כלום(!!!) מתוך בורות וסחיפה דתית קנאית ומטורפת. בעצם בעיקר בורות. משום שאותה ילדה גדלה לתוך מערבולת של תובנות שגויות, עם נכות רגשית נשית - קשה שלא ניתנת לשחזור! אותן בנות בדרך לא דרך צריכות לקנות לעצמן פדים/טמפונים/או דבר אחר. אז אם זה הדיון - את צודקת! אבל שוב, בהמשך גיליתי שיש גם שפויים במערכת הזאת.
'חרה חרה, הכל חרה' - על משקל 'הבל הבלים הכל הבל'.
יום נעים!
