לסיאמית....מנסה בפעם ה...

אור/2

New member
לסיאמית....מנסה בפעם ה... ../images/Emo2.gif

בערב חג, אתמול בצהרים...בערב וגם היום בצהרים אני מספרת לך את ספורי החג ולא מצליחה לשלוח הודעות. אתמול בערב היו אצלי חברים להרמת
לכבוד השנה החדשה, ועוגת תפוחים (אלה החברים המשמעותים שאיתם אנו בקשר - חולי ט.נ., השאר ברחו....) היה ערב נחמד ולמרות העיפות ניסיתי להכנס לאתר במשך יותר משעתיים עד שנעצמו עיני, מאמצים לשוא. את החג בטח כבר התחלת לשכוח אבל בכל זאת אשתף אותך קצת מחויותי. אוכלים הרבה...כמו אצל כולם, אבל הפעם אחרי הרבה זמן שלא היה לי ולילדים איוורור,אישי נסע להפגש עם אחיו והילדים היו עימי ועם חברתי בטיול. נסענו לקבוץ מנרה, יש שם רכבל ורכבת הרים ונוף פשוט מהמם,להרגעות אמיתית. בדרך חזרה ברכבל עצרנו בחנית ביניים ובני והחבר עשו סנפלינג. חזרנו אחרי יום הטיול באויר הנקי עם הרבה אנרגיות. מאז שבעלי חלה כמעט ואיני מרשה לעצמי לעשות משהו למען מילוי המצברים שלי לבד או רק עם הילדים, כשאני עושה זאת יש לי רגשי אשם נוראיים. היום אני עובדת על עצמי שגם הילדים צריכים זאת פעם בכמה זמן,וגם אני צריכה למלא מצברים. כמובן שגם לא ויתרתי בחג על רכישה של מתנות קטנות לכל אחד, זה מוסיף שמחה,במיוחד לילדים. אתמול בלילה היו החברים וכמובן שגיליתי כי עוגת הדבש בתנור "התנדפה" משאירים תבנית עוגה עם שורה צרה ויש לנו אורחים בערב. אפיתי עוגת תפוחים מהירה שתמיד קוצרת תשואות וכך הסתיימה הזלילה הגדולה. האם את אוהבת לאפות? בעוד פחות מחודש הבן שלי בן 13. האורחים מוזמנים לאחר בית הכנסת אלינו הביתה, כמעט 50 איש ואני בשלב של ארגון, תכנון איך יכנסו כולם לתוך הבית."מבצע בר מצווה" כך הוא מכונה והאיש שלי עוזר ברשימות הארגון. בסך הכל חזרתי היום לעבודה ואחה"צ בליתי באסיפה של שעתיים בביה"ס וכבר מחר יום ששי. אשתדל מאד בשבת לספר לך מה שבקשת, לא שכחתי, פשוט ספורי החגים.... מקוה שהחבר שלך שכח כבר את כאבי הבטן והוא מרגיש טוב. ספרי לי קצת מי מבינכם מזריק קופקסון? איך עברו עליך הימים האחרונים? בינתיים.... סוף שבוע נעים.... שיעבור
 

RomiVais

New member
אור - נשמע שהיה לכם כיף!! ../images/Emo6.gif ../images/Emo65.gif

אני ממש שמחה לשמוע, ושמחה עוד יותר שהצלחת להעביר את ההודעה... אולי יש תקלות מדי פעם, זה בדרך כלל זמני. לגבי רגשות האשמה שהזכרת, יש לי שאלה... אתם יוצאים ביחד, שניכם לבד או עם הילדים בסופי שבוע או חופשים? או שזה קשה מדי? אני פשוט שמתי לב שמאוד לא מומלץ להישאר הרבה זמן בבית, זה לא בריא לבעלך וגם לא לך ולילדים. אני אספר לך שאמא שלי לא יצאה מהבית יותר משלושה חודשים בגלל ההחמרה במצבה ועכשיו שהיא מרגישה קצת יותר טוב, אני לא מוותרת לה וקצת לפני החג אפילו הלכנו למספרה וזה משנה המון!! מזל טוב על הבר מצווה, מקווה שכל הסידורים ייצאו כפי שאת רוצה ושה"מבצע" יצליח על הצד הטוב ביותר. שיהיה לך סוף שבוע נפלא, שולחת חיבוק גדול
לך ולכל משפחתך, רומי
 

אור/2

New member
לרומי ..... ../images/Emo66.gif

איך עברו עליך ימי החג? וכיצד את מתמודדת ללא המחשב.? אורית שלחה לך תפילה לגולשים שפשוט
אותי בקשר למה ששאלת, אישי יוצא רק פעם ביום מהבית וגם זאת עם עזרה בחזרה. אנו גרים בבנין קומות ומקוה שלקראת השנה החדשה נוכל גם לשכור דירה שתהיה נוחה לנידות שלו. בינתיים רוב היציאות מהבית הם בשעות הבוקר, אז יש לו עוד כוח להתמודד. בערב כבר קשה לו הרבה יותר.זאת בלי לדבר על מזג האויר שלא עוזר לכולם בקיץ, אך מתחילים להרגיש מעט שפור. שיהיה המשך ערב מוצלח, אני צריכה עוד לקום מחר מוקדם. להתראות בינתיים!
 

RomiVais

New member
אור יקרה... ../images/Emo13.gif

ימי החג עברו בכיף, למרות כל הלחץ בהכנות. הכל יצא מצויין וכולם היו מאושרים - שזה בעצם הכי הכי חשוב! האמת? קשה לי מאוד ללא המחשב, שכן אני כותבת לכם מחיבור מאוד מאוד מיוחד של מחשב מאוד מאוד ישן שהצלחנו להרכיב היום. המסך כבר מאוד ישן וקטן ואני כבר רואה הפוך, מרוב שלא רואים טוב, אבל אני פשוט לא מסוגלת לשמור מרחק, וזאת ההוכחה!!
גם אותי הרגה מצחוק התפילה של אורית
אולי זה יעזור...
אני כל כך מבינה את הבעיה שבלגור בבניין קומות. גם אנחנו גרים בבניין קומות ואנחנו תמיד מפחדים להיתקע למטה, שכן המעלית באמת מתקלקלת כל שני וחמישי. מאחלת לך מכל הלב שתצליחו לעבור לדירה נוחה יותר - אני מחזיקה לכם אצבעות!!
הקיץ באמת לא היה נעים כלל, אבל לשמחת כולנו החורף קרב ובא, ואני מקווה שהוא יביא איתו המון שיפורים בדרך - אצל כולם!! חלומות נעימים, ושיהיה לך יום נפלא, רומי
 

אור/2

New member
לרומי ה"מנהלת" ../images/Emo6.gif

אני בערך שבועיים בפורום זה. נכנסתי מס´ פעמים להציץ, ולא כתבתי. כעת פשוט נראה לי שנהייתי מכורה. הילדים בבית לא אוהבים את הדבר בכלל, וכשאני צריכה את המחשב לצורכי עבודה זה ספור. כעת יש להם שותפה חדשה כמעט כל יום והם מקטרים. אני רוצה ל
אותך בשתי ידי על מעשה ה"קודש" שאת עושה. תמיד עירנית, משתפת, מפרגנת, מעודדת.... ואין סוף לפעלים בהם אוכל להשתמש שיתארו אותך.(כל זאת רק משבועיים הכרות) לעיתים אני תוהה אם את מתנתקת לעיתים מהמחשב. בשיחה עם חברה טענה שפורום זה די חדש- האומנם? ספרי לי אם מתחשק לך איך אמך מרגישה היום, כמה זמן היא חולה ובמה מטופלת? אני יודעת שההתמודדות היא יום יומית ובמיוחד מעיניה של בת.לי יש בת בת 16 שהיא יד ימיני מאז גילוי המחלה אצל אישי. לעיתים קשה לי לכתוב בפורום דברים, הרי אינני חולה, והקוראים ברובם חולים. שמעתי לא פעם מהאיש שאיתי "אינך חולה" או "אינך מבינה..." ו"לא תביני" והתחושה של אי שיכות למרות כל הרצון ואיסוף הכוחות נעלמה בפורום המקסים שלך.על כך תודה גם אם אתנתק לעיתים אני בטוחה שתמיד אחזור.ישר כוח!!!
 

סיאמית

New member
עד שרומי תגיב...

ראשית, אני מסכימה שרומי היא נשמה נדירה!!! שנית... שם הפורום הוא "טרשת נפוצה - תמיכה". לא כתוב שמדובר אך ורק בתמיכה לחולים
את התמיכה צריכים גם בני משפחה, בני זוג או חברים "סתם" וזו הכוונה שעומדת מאחורי הקמת הפורום (נכון רומי?). כך שאל תרגישי בשום פנים ואופן "אזרחית סוג ב´" בגלל שאת
נטולת ט.נ. הפורום הזה הוא גם בשביל אנשים שמתמודדים עם המחלה של אדם קרוב, במיוחד שיש כאן חולים שיוכלו לעזור להם להבין מה שבן זוגם לפעמים מתקשה להסביר. אז אל תתנתקי!!! (ז"א, מותר לך ללכת לעשות פיפי או להכין אוכל... וגם לעבודה, אבל לא יותר מזה
) את נחוצה פה מאוד...
 

RomiVais

New member
בהחלט סיאמית - ותודה!! ../images/Emo24.gif ../images/Emo23.gif

ואני מסכימה באלף אחוזים שכולם נחוצים פה, ובטח שצר לי על אלה שעוזבים אותנו אחרי כמה זמן... אבל באמת סיאמית, תרשי לה גם לצאת לקניות או סידורים ואז באמת לא יותר מזה
שתהיה לכם שבת נפלאה, רומי
 

סיאמית

New member
וגם שכחתי להוסיף... ../images/Emo20.gif

פשוט זה נראה לי מובן מאליו כי אני "גם וגם" (גם חולה וגם בת זוג של). כשאני נמצאת בסיטואציה של "בת זוג של" אני זקוקה לך לדיאלוג של "בנות זוג של"... אבל גם בתור חולה, מה שאת עוברת כאדם שקרוב לחולה אחר, מאוד מעניין אותי וחשוב לי לדעת כיצד את מרגישה. זה תורם לי לא רק ביחסים עם ~א~, אלא גם בהבנה של אנשים הקרובים אלי...
 

אור/2

New member
סיאמית.... לא שכחתי ../images/Emo70.gif

הבטחתי לספר על אבא "מוגבל", אז ככה. 2 הילדים שלי גדלו , בת 16 + ובן, והחלטנו להרחיב את המשפחה. ילד שלישי, לעת זקנה היינו צוחקים. במהלך ההריון, שהיה לא קל במיוחד, החל האיש שלי להעצר באמצע הדרך בזמן הצעידות המשותפות שלנו. כמובן שבעיקבות כך החל לעשות בדיקות כשאנו בטוחים שהבעיה הינה בעית גב,כמו אצל חלק משמעותי מהאוכלוסיה. פחות מחודש לאחר הלידה אובחנה מחלתו, והתינוקת קבלה את הכינוי שהוציא אותי מדעתי "ילדת טרשת". כך קרא לה תקופה ארוכה. המחלה לדעתי התדרדרה די מהר, ולפי גילה של הילדה אנו יודעים כמה זמן הוא חולה. ההתמודדות שלו היתה אדירה.כשאני נזכרת איך רצה להרים אותה ולא יכול היה, נהג להשתולל עם הבוגרים במשחקים מסוימים שלא יכול היה איתה, הוא כאב. יציאה למגרש משחקים, או טיול פשוט לא היו.אך היא מלאה את כל חייו. היה סביבה ימים, והיא לא ידעה שיש משהו אחר.בתקופה האחרונה שהחל לעבוד היה קשה לה לקבל שהוא יוצא, התרגלה לראותו בבית. השאלות והכאב על אובדן האבא שהכרנו ועל השינוי שחל בו עם הרבה כעסים היו בעיקר של הבוגרים שהכירו אותו אחרת. הקטנה אימצה לעצמה מהר מאד תפקידים לעזור לו, למדה מהר להשיג ממנו מה שהיא רוצה ויודעת לנצל זאת. כשאנו מעלים את כסא הגלגלים הביתה, היא מנווטת בבית חופשי.- ממש משחק. ביציאות משותפות למדה להנות בישיבה עליו ולחסוך מעצמה הליכה. לדעתי לה היה קל יותר מהבוגרים בכל ההתמודדות, ואנו זכינו בתקופה קשה זו בחיינו ל"צעצוע" שיכניס שמחה לחיינו. כמובן שהיום כבת שש וחצי - בגן חובה היא שואלת המון ורוצה לדעת . הילדים בימינו חשופים לכל כך הרבה דברים, בעקבות המצב בארץ ובעולם ואני חושבת שזה עדיף על ההלם שקבלתי אני כשיצאתי לשרת בצבא, מתוך חממה של הגנה עלי כילדה. סיאמית, השמחה שתכנס לביתך עם תינוק/ת שווה את כל הלבטים.מהמעט שאני יודעת עליך, עברת לא מעט בחייך והגיע הזמן שתבוא תקופה של
, מקוה שעזרתי מעט,בהצלחה שולחת וממשיכה....
 

אור/2

New member
הצלחתי.... ממשיכה.... ../images/Emo45.gif

מתוך ניסיון הילדים בחיי נותנים לי הרבה כוח,הבנתי כשאמרת שאת רוצה בת, אין כמו בת לאמא. מה שחשוב הוא האושר שלך והשמחה מכל ה
. מחר שבוע חדש, סוף השבוע עובר כל כך מהר ואינני מספיקה הרבה. חשוב לזכור שהשבוע מקוצר, ביום רביעי כבר ערב כיפור. אשמח לקבל ממך מרשמים לא קשים, במיוחד כאלה בצ´יק צק.לפני יום כיפור אינני נוהגת לשנות כל כך את תפריט הארוחה המפסקת, אבל למהלך השבוע אשמח. שיהיה שבוע טוב, עם התקררות במזג האויר.לילה טוב
 

סיאמית

New member
רוטב הפסטו האלוהי שלי ../images/Emo70.gif

2 כוסות עלי בזילוקום שטופים חצי כוס שמן זית 3 כפות צנובר (לא מטוגן, משקית) 2-3 שיני שום כתוש 80-90 גרם גבינת פרמיזן מגורדת מלח לפי הטעם את כל זה למעבד מזון חשמלי ולהפעיל במהירות גבוהה עד שמקבל מירקם של מישחה סמיכה. לא דליל מדי... שישאר "גרגירי". הרוטב הזה נפלא על פסטה, במיוחד אם לקראת הסוף מוסיפים שמנת מתוקה (שקית או פחות, שוב, לפי הטעם). למי שלא שומר כשרות... הרוטב הזה מתחבר לה-כול. בשר, דגים (דגים זה בסדר עם הפרמיזן, נכון?), עופות (עם חזה עוף מקומח שטוגן קלות בטפלון למשל)... וגם בתור רוטב לסלט, ירקות מוקפצים, פיצה ומה לא! יש משוגעים שמשתמשים בטופו במקום פרמיזן ואז זה פותר בעיות כשרות... אבל בעיני זה חטא מסוג אחר
חשוב לדעת!!! : הרוטב נשמר במקרר הרבה זמן אם לא הוספנו את השמנת המתוקה... את השמנת (אם בכלל רוצים אותה) אפשר להוסיף גם אחרי שהוא מוכן (שמים קצת ממנו במחבת ועל אש נמוכה מאוד בוחשים לתוכו קצת שמנת לאט בלי להביא ממש לרתיחה).
 

סיאמית

New member
צלי העוף השערוריתי שלי

בסיר גדול וכבד מאדים כמה שיותר טבעות בצל בשמן... לא נותנים לזה ממש להיטגן, שיהיה שקוף. מוסיפים את חלקי העוף (פולקעס וירכיים) ונותנים להם להשחים קצת. מוסיפים מעט מים (כי הבצל כבר הפריש נוזלים) מלח ופילפל. מקטינים את האש ל מינימום וכשאני אומרת מינימום אני מתכוונת למינימינימינימינימום... מכסים את הסיר (אפשר גם עם מגבת מטבח ו עליה את המכסה של הסיר ומשאירים את זה כך לכמה שיותר זמן. לפחות שעתיים. לפחות!!! כמה שתצליחי לשלוט בזה יותר זמן (מדי פעם לבדוק ואם מתחיל להישרף אז להוסיף נוזלים ולערבב וכאלה) ככה יותר טוב. זהו. פשוט וגאוני... הולך עם אורז לבן
 

סיאמית

New member
אור, תודה!!! ../images/Emo24.gif ../images/Emo25.gif

יש לנו כל כך הרבה דברים לחשוב עליהם... אני חשבתי לדחות קצת את עניין ההריון (חטפתי "רגליים קרות") והוא, למרות שיש לו את החששות שלו דווקא טוען שאין מה לדחות ברגע שהחלטנו ש"זהו-זה". גם הוא חושש שילד/ה שלנו לא יזכה לשחק כדורגל עם אבא שלו (אבל יהיו לו, או לה, אחים שישמחו לשחק איתו/ה במקומו
) אבל מצד שני הוא אומר שלא שיחק מי יודע מה הרבה כדורגל עם ילדיו גם כשהיה בריא... הוא היה מן וורקוהוליק שכזה. גם אני דואגת מזה... מה שכן אני מתכוונת להעביר אליו את ענייני שיעורי הבית ואסיפות ההורים. אני שונאת מורים!!!!. מישהו אמר לנו ש~א~ יוכל לעשות המון עם ולמען הילד שיהיה לנו... דברים שכאבא צעיר יותר לא עשה עם ילדיו והיום יוכל אולי להנות מגידול הילד באופן שלא היה מוכר לו עד כה. כל זה נכון. אבל כמו ש~א~ אומר: "עד שיהיה לנו תינוק, לא נדע באמת מה קורה". האם הרגשת לבד עם הבת הקטנה שלכם? קיבלת תמיכה ועזרה מהאיש שלך? למרות שאני בתחושה שאקבל את העזרה שאצטרך, כל העניין הזה הוא עדיין בגדר תעלומה לגבי שנינו. בעלך קם בלילה כשהיא בכתה? החליף חיתולים? עוזר בשיעורים? שאלות מפגרות, אני יודעת... אבל את מבינה (?)... אני מכירה את ~א~ כגבר מלא כוחות בסה"כ, עם שמחת חיים (רוב הזמן) וגם הוא נותן לי תחושה שהוא איתי לאורך כל הדרך... אבל אני, עם הפחדים שלי. והוא עם שלו. היום חברה מהעבודה בישרה לי שאחרי כמעט שנה של טיפולים איומים היא סוף סוף ניכנסה להריון
אני מעולם לא הייתי בהריון אני אפילו לא יודעת אם זה ילך לנו בקלות... אוף!!! כל כך הרבה דברים להילחץ מהם.... שלא לדבר על הכתבה על התאומים הסיאמים שקראתי לפני איזה שבוע... טוב, עזבי, זה סתם! התחלתי להיות חרדתית לעת זיקנה
אור, תודה תודה תודה על ששיתפת אותי... תודה!!!!
 

אור/2

New member
איזו בשלנית.... ../images/Emo47.gif ה- ../images/Emo71.gif .

לסיאמית, שמעתי פעמים רבות על רוטב פסטו וכעת אוכל לנסות. שאלה קטנה - איזו שמנת את מוסיפה? מתוקה או שמנת מהפרסומת עם החתיך? כשאתפנה אנסה ואדווח לך. אני שומרת כשרות וזה לא יתאים לי לבשר, אבל כמו שהבנתי, פסטה ופיצות זה די והותר. לגבי החששות שלך הן מובנות מאד. החשש מהלא נודע אך שווה כל רגע. אם את זוכרת ספרתי לך באחת השיחות שלא יהיה לך זמן לפורום וצחקת. אני זוכרת שנולדו לנו הילדים הבוגרים היינו שרים את השלאגר שהיה באותה תקופה "גנבים, שודדים, גנבים גנבו לי את הלילה...." - מכירה? ילדים יכולים להעסיק אותנו ללא הפסקה. גם היום כשהם בוגרים הדאגות כבר אחרות,החשיבה על הבת הקטנה באה מהסיבה שהילדים גדלו וכעת כזוג "זקנים" נהנה מגידול ילד, מהיבט אחר, בדיוק איך שאמרת לגבי חברך. אל תחששי, אם את מוכנה לותר על העצמאות שלך לפחות לתקופה ההתחלתית, צאי לדרך!!! תמיד אומרים: אם לא עושים לא טועים ואם לא טועים לא לומדים.תדעי רק מנסיון. אל תדחי זאת, גם מבחינת הגיל שלך וגם מבחינת חברך לחיים. לא הצלחתי להבין מדוע תעבירי לו את ה"טיפול" במורים ,מדוע את שונאת אותם? איזו טראומת ילדות מלווה אותך? השאלות שלך טבעיות בהחלט ואפילו טוב שאת שואלת בואי נשאיר לפחות חלק מהן לדרך...אני לצידך עם
ו
חם. לענין הקופ. כדורים ששאלתי. דברתי עם חברה חולה שלוקחת והיא לא ידעה על מה אני מדברת. מאחר ולא הייתי בבית בקשתי מבני שיכנס לפורום בשמי וישאל כי שמעתי ממך אתמול ולא היו לי די פרטים בשבילה. אם יש לך מידע נוסף,אשמח להתעדכן כדי לעדכן אותה. היא לא קבלה שום עידכון בנושא וממשיכה כרגיל. איזה מזל שהיום מחזירים את השעון לאחור, רווח של שעת שינה
וכמובן עוד זמן מחשב. המשך ערב נעים!!!!!!!!!!
 

אור/2

New member
איזו בשלנית.... ../images/Emo47.gif ה- ../images/Emo71.gif .

לסיאמית, שמעתי פעמים רבות על רוטב פסטו וכעת אוכל לנסות. שאלה קטנה - איזו שמנת את מוסיפה? מתוקה או שמנת מהפרסומת עם החתיך? כשאתפנה אנסה ואדווח לך. אני שומרת כשרות וזה לא יתאים לי לבשר, אבל כמו שהבנתי, פסטה ופיצות זה די והותר. לגבי החששות שלך הן מובנות מאד. החשש מהלא נודע אך שווה כל רגע. אם את זוכרת ספרתי לך באחת השיחות שלא יהיה לך זמן לפורום וצחקת. אני זוכרת שנולדו לנו הילדים הבוגרים היינו שרים את השלאגר שהיה באותה תקופה "גנבים, שודדים, גנבים גנבו לי את הלילה...." - מכירה? ילדים יכולים להעסיק אותנו ללא הפסקה. גם היום כשהם בוגרים הדאגות כבר אחרות,החשיבה על הבת הקטנה באה מהסיבה שהילדים גדלו וכעת כזוג "זקנים" נהנה מגידול ילד, מהיבט אחר, בדיוק איך שאמרת לגבי חברך. אל תחששי, אם את מוכנה לותר על העצמאות שלך לפחות לתקופה ההתחלתית, צאי לדרך!!! תמיד אומרים: אם לא עושים לא טועים ואם לא טועים לא לומדים.תדעי רק מנסיון. אל תדחי זאת, גם מבחינת הגיל שלך וגם מבחינת חברך לחיים. לא הצלחתי להבין מדוע תעבירי לו את ה"טיפול" במורים ,מדוע את שונאת אותם? איזו טראומת ילדות מלווה אותך? השאלות שלך טבעיות בהחלט ואפילו טוב שאת שואלת בואי נשאיר לפחות חלק מהן לדרך...אני לצידך עם
ו
חם. לענין הקופ. כדורים ששאלתי. דברתי עם חברה חולה שלוקחת והיא לא ידעה על מה אני מדברת. מאחר ולא הייתי בבית בקשתי מבני שיכנס לפורום בשמי וישאל כי שמעתי ממך אתמול ולא היו לי די פרטים בשבילה. אם יש לך מידע נוסף,אשמח להתעדכן כדי לעדכן אותה. היא לא קבלה שום עידכון בנושא וממשיכה כרגיל. איזה מזל שהיום מחזירים את השעון לאחור, רווח של שעת שינה
וכמובן עוד זמן מחשב. המשך ערב נעים!!!!!!!!!!
 

סיאמית

New member
שמנת מתוקה רגילה (כמו זו של קצפת) ../images/Emo71.gif

ועם דגים זה בסדר, נכון? כי אם את מקמחת נאמר, פילה סול או כל דג אחר ומטגנת אותו בחמאה ואחר כך מניחה עליו בעדינות אך בנחישות את רוטב הפסטו הזה... שיחקת אותה
כנל לגבי דג בגריל/תנור... מ-ש-הו!!! אני מוכנה לותר על העצמאות שלי למען ילד, ולמעשה, זה נראה לי כל כך טבעי... ואני מודה לך, שוב, על העידוד!!! אין לך מושג עד כמה נעימה לי האיכפתיות שלך... לגבי מורים... או! למרות שהייתי תלמידה לא רעה בכלל (לא עלה לי בשום מאמץ) ואפילו עשיתי תואר באוניברסיטה (אמנות) כל חווית בית הספר, מכיתה א´ ועד יב´ היתה סיוטית לגבי. מהרבה מאוד בחינות. אין אפילו מורה אחד/ת שאני זוכרת אותו/ה לטובה. פשוט אין! כולל המורים בתיכון תלמה-ילין ששם כביכול אמורה הייתי לפרוח... התעמתתי רבות עם מורים וכמובן שיצאתי בד"כ כשידי על התחתונה, כי המורים ש"זכיתי" להיות תחת פיקודם (בלי מרכאות) היו מנוולים. בתור ילדה אינבדואלית מדי אולי, אבל רגישה מאוד ועם רצון להיות חלק מה"כלל" זכיתי לעלבונות ודחיות לאין ספור... עזבי, סיפור ארוך... אהובי הוא ההיפך ממני... הקונצנזוס בהתגלמותו ואני מניחה שהשוני ביננו הוא גם אחד מגורמי המשיכה
אי לכך ובהתאם לזאת, שהוא יהיה זה שיתמודד עם מערכת החינוך... אני, אהיה צוות הווי ובידור
החברה שלך, שלוקחת קופאקסון מזריקה אותו מן הסתם, נכון? "טבע", בשנתיים האחרונות ערכו ניסוי עם קבוצת ביקורת של אנשים להם נתנו קופאקסון בכדורים, כדי לראות אם הכדורים יהיו יעילים באותה מידה כמו הזריקות. וכנראה, שהכדורים לא יעילים לכן הניסוי הופסק/נכשל. לכן נמשיך בינתיים להזריק...
ערב מצויין לך, אור יקירתי!!!
 

אור/2

New member
צוות הווי ובידור - מתאים?! ../images/Emo65.gif

קלטתי בכתיבתך שזה משהו שיכול להתאים לך, אולי נמצא איזה תפקיד במסגרת הפורום למימוש הפוטנציאל - מה דעתך?
אני בטוחה שרומי תחזור הענין יסודר במהרה, אלא אם תעדיפי לשמור את כישוריך רק לחברך לחיים. בנושא הקופ. כדורים, לעומת הזריקות, אני מעודכנת. הידידה לקחה כדורים במסגרת הניסוי ובערך לפני חודש סיימה ויצאה מהניסוי,ממשיכה לקבל את הכדור "האמיתי" ומחכה לדעת מה קבלה עד היום. בשיחתינו אתמול לא ידעה דבר ומאד נלחצה ולכן שאלתי אם יש לך יותר פרטים. בברכת לילה טוב ויום טוב יותר מחר (היום) ביי.....
 

RomiVais

New member
אור יקרה!! ../images/Emo24.gif ../images/Emo6.gif

אני שמחה לשמוע שהתמכרת - אני לא יודעת לגבי אחרים - אבל אני יותר מסתם מכורה. קשה לי לא לקום בבוקר וישר להיכנס לפורום וכנ"ל לפני שאני הולכת לישון. הפורום וכל האנשים שבו (אקטיבים ופאסיבים) מאוד חשובים לי. לי אין ילדים שלא אוהבים את העניין, אבל כן יש לי אבא ואחות שגם משתמשים במחשב, אבל אנחנו מוצאים את השעות ומתחלקים בצורה נהדרת!!
תודה לך על המילים החמות ואני שולחת לך
גדול בחזרה!! הפורום הוא באמת יחסית חדש, הרעיון לפתוח אותו עלה לי בראש לפני כשלושה חודשים אבל הייתי צריכה ללכת לפגישה במרכז וזה נדחה לעוד חודש, כך שהפורום בפועל פתוח חודשיים וכמה ימים בלבד. אני אישית מאוד מאוד שמחה על איך שהוא התפתח. יש פה אנשים מדהימים אחד אחד, ואני בטוחה שיגיעו עוד עם הזמן, פשוט לפעמים לא יודעים שהוא קיים ומגלים אותו פתאום בצורה מקרית ביותר. אמא שלי מרגישה היום קצת יותר טוב. עברו עלינו חודשים לא קלים שבהם התדרדרה מאוד אחרי התקף ואז הצלחנו למצוא את הדרך לקבל הפנייה לסטרואידים מבלי לעלות לתל השומר, שכן זה היה בלתי אפשרי מבחינת הניידות שלה. מאז הסטרואידים יש שיפור, ואין שמחה ממני על כך! אמא שלי חולה משנת 97. אולם היא אובחנה רק בשנת 2000. במרץ אחרי אישפוז שיקום (שלא היה מוצלח כלל וכלל) היא התחילה לקבל זריקות ריביף, 3 זריקות בשבוע. לפני הזריקות היא לא הלכה כלל, היתה כל הזמן בכיסא גלגלים ושלושה חודשים אחרי שהתחילה לקבל אותן היא הלכה כמעט חופשי בתוך הבית. לצערי היה לה התקף שדירדר אותה למצב שבו היתה בחודשים האחרונים, לא יכלה אפילו לעמוד שנייה. עכשיו אחרי הסטרואידים היא עומדת, אבל לא תמיד, יש ימים טובים יותר ויש טובים פחות, והולכת צעדים ספורים בלבד. ספרי לי בהזדמנות על מצבו של בעלך... הבנתי ממך שהוא בכיסא גלגלים, קבוע או רק מחוץ לבית? ההתמודדות היא כמובן יומיומית. איך הבת שלך מתמודדת עם כל העניין? אני הייתי בת 16-17 כשהכל התחיל אצל אמא שלי ולי היה מאוד קשה בהתחלה. היה לי מוזר ולא כל כך נעים שפתאום כל הבית נפל עלי ואיתו כל הסידורים והכל, הייתי בתיכון וזה הקשה עלי לסיים את הבגרויות, אבל למזלי זה היה "משבר" זמני וקצר שרק עזר לי להתבגר ואכן כל מה שקרה אחרי ביגר אותי עוד יותר. אני הייתי עם אמא שלי חודש באשפוז שיקום, רחוקות מהבית ומאז אנחנו בלתי ניתנות להפרדה. היום אני אפילו יודעת מה היא רוצה או צריכה מבלי שהיא תבקש... זה מדהים כי כשאני ואחותי היינו קטנות אחותי היתה יותר קרובה לאמא שלי, והיום וכבר מזמן זה השתנה. אחותי למשל לא מדברת על דברים, היא מאלה ששומרות הכל בבטן והיא מאוד התרחקה מאמא שלי. עכשיו זה משתנה לאט לאט לשמחתי הרבה, אבא היו תקופות שלא היה להן מה להגיד זו לזו. כל אחד מקבל שינויים בחיים בצורה שונה מאחרים, אבל זה לא אומר שאוהבים פחות, פשוט יש שלא יודעים להתמודד ויש שלוקח להם יותר זמן להתרגל למצב החדש. לגבי הקושי שלך לכתוב בפורום, מקווה שהוא עובר עם הזמן, כי הפורום הוא גם לחולים, גם למשפחה של חולים, לחברים ולכל אחד שירצה לבוא לכתוב ולהתעניין. כולם מתקבלים בברכה ואני לא מסכימה עם המילים "אינך מבינה" "אינך חולה" או "לא תביני". אם אמא שלי אמרה לי את זה פעם, ישר אמרתי לה: "אוקיי, אני לא מבינה - אז תסבירי לי בבקשה" וזה מה שצריך לעשות, אם בעלך חש שאת לא מבינה אותו, תנסי לשבת איתו ולהוציא ממנו הסבר, אני מבינה שבטח קשה לו להסביר את מה שהוא מרגיש, כי זה מאוד נפוץ אצל גברים, אבל לא להרים ידיים, תתעקשי ואני בטוחה שהיא יתרכך. בכל מקרה, אני שמחה שאת מרגישה שייכת, זה בזכות האנשים הנפלאים שיש פה... אני אישית מרגישה כאילו אתם משפחה שנייה שלי
שתהיה לך שבת נפלאה, ד"ש לבעלך והילדים (כמה ילדים יש לכם? אני יודעת על בת ועל בן ממה שכתבת...) וחיבוק גדול
רומי
 

אור/2

New member
לא הולכת לשום מקום.... ../images/Emo99.gif

סיאמית ורומי אני לא הולכת לשום מקום ,רק באישור. לדעתי שכחתם כמה משימות נוספות שיש לי ובכף היתי מותרת לפחות על חלק מהן, אולי כעת יש לי אשור משתיכן.
 

RomiVais

New member
אור - יש אישור!! ../images/Emo8.gif ../images/Emo8.gif

אבל כמובן ששום דבר בחיים לא בא בחינם, ויש תנאי אחד - את יכולה לעשות כל מה שאת רוצה אבל בשום פנים ואופן לא לנטוש אותנו!!!
תגידי לילדים שיש כרגע שותפה נוספת בשימוש במחשב ומחלקים את שעות השימוש באופן שווה!!
אם יש בעיות בנושא זה - תקראי לי!!
אז שיהיה לך ערב ושבוע נפלאים רומי
 
למעלה