לסיאמית....מנסה בפעם ה...
- פותח הנושא אור/2
- פורסם בתאריך
אפשר להזמין חבילת אישורים ../images/Emo35.gif ../images/Emo35.gif
כדאי שיהיה לי במלאי לשעת הצורך. דרך אגב הזמנתי את החברי שלי לאינטרנט לקרוא מה שרומי אמרה בנידון, בעת הצורך אפנה לעזרתכן , אני כבר "אוגרת"אישורים ממך אולי זה יהיה תקף גם לשחרור מעבודות לא רצוניות. תכיני מלאי לשעת הצורך שאהיה מוכנה
כדאי שיהיה לי במלאי לשעת הצורך. דרך אגב הזמנתי את החברי שלי לאינטרנט לקרוא מה שרומי אמרה בנידון, בעת הצורך אפנה לעזרתכן , אני כבר "אוגרת"אישורים ממך אולי זה יהיה תקף גם לשחרור מעבודות לא רצוניות. תכיני מלאי לשעת הצורך שאהיה מוכנה
לא תאמיני!
זו פעם שלישית שאני מנסה לשלוח וזה פשוט נעלם לי!!! אוף!!!!!!!! פעם אחרונה לעכשיו... אולי אני אתחיל מהסוף? אולי מה שאני כותבת מעצבן ת´מחשב? אז... תדעי לך שאני בשלנית מד-הי-מה! ואני נורא אוהבת את זה אפילו
אבל מה... אפיה - לא! פשוט אין לי את זה. ז"א פשטידות? אוקיי... עוגות? לא מצליח לי בשום פנים ואופן אז עזבתי את זה. אבל אני דווקא ידועה בבישולים שלי (בשר דגים עופות פאסטות סלאטים תוספות ומה לא...). ועכשיו בזהירות אני אנסה לכתוב את מה שכתבתי קודם לפני שזה "ברח". שאני שמחה על ההתאוורות שלקחת כי נראה לי שזה נחוץ גם לך וגם לילדים... ומה איתו? הוא מבין את הצורך הזה? יש לו אותו גם? לי יש צורך כזה אבל לא בגלל הט.נ... תמיד הייתי כזו אבל א. מאוד זקוק ל"ביחד" כל הזמן אז יש לי שעה-שעתיים כשאני חוזרת מהעבודה ועד שהוא חוזר משלו. בשעתיים האלה עני עסוקה בבהייה (הבהייה משחררת
) (בשלב הזה הדף נפל בפעמים הקודמות... אמא´לה!) בכל מקרה, נשמע שאתם מלאים בפעילויות בחג וזה - יופי! ולמה חברים נעלמו? מה היה להם קשה? אני שואלת ברצינות כי גם אצלי קרתה התופעה הזו אם כי בקטן מאוד. וגם אצל א. בקטן. יש לנו חברים עם ט.נ ובלי ט.נ... ביום רביעי היינו דוקא אצל חברים שהגבר חולה (במצב לא משהו) א. הכיר אותו אחרי שחלה כמובן, וגם לי יש מכרים וחברים עם ט.נ שהכרתי בב"ח, באינטרנט (מהארץ ומחו"ל) וכו´. אלו שנעלמו לנו, הפסד שלהם. שנינו מזריקים קופאקסון, הוא מערבב לשנינו כי אני שונאת את ההתעסקות הזו ואז קורא לי לבוא במילים "הקוקטייל שלך מוכן"... אבל עוד שבוע בערך אני מפסיקה לקחת קופ. כי זו ההמלצה למי שרוצה להכנס להריון, להפסיק לפחות חודש לפני תחילת הנסיונות. רגע! אני אשלח ואמשיך, ליתר ביטחון...
זו פעם שלישית שאני מנסה לשלוח וזה פשוט נעלם לי!!! אוף!!!!!!!! פעם אחרונה לעכשיו... אולי אני אתחיל מהסוף? אולי מה שאני כותבת מעצבן ת´מחשב? אז... תדעי לך שאני בשלנית מד-הי-מה! ואני נורא אוהבת את זה אפילו
יש!!! יש!!! זה עבר... המשך - ../images/Emo84.gif
(הביצה עין? סתם רעבה)... אז מה שקורה זה שאפסיק להזריק (ולצערי נודע לנו אתמול שהניסוי בקופ. בכדורים נכשל
) בקרוב ואז, במקביל, אפסיק לקחת גלולות (אני מתנצלת בפני הבנים של הפורום אם הם קוראים את זה ו ממש כאילו לא מעוניינים לדעת על השחלות שלי
אבל ככה זה בחיים ) ואז... נתחיל בפעילות נמרצת. הודעתי ל-א. שאני מעדיפה בת, בבקשה, אם לא אכפת לו והוא הבטיח שישתדל. עד אז, נהיה במעקב שנינו מכל הכיוונים. אנחנו רוצים ללכת ליועץ כדי לדבר על הפחדים של שנינו, זה היה בכלל רעיון שלי שבהתחלה לא נראה לו אבל היום הוא מבין שכדאי ופתאום הוא הציע את זה...גנב ת´קרדיט! ו... נראה. אני, ד"א רציתי להתחיל את כל התהליך עוד מספר חודשים... אבל א. טוען (ובצדק) שגם לו יש שעון ביולוגי והוא בינתיים לא נהיה יותר צעיר ו/או יותר בריא. שכחתי לספר ש לו יש כבר ילדים (הוא גרוש + ואני גרושה "ללא") אבל שדי מתחילת הקשר ביננו היה ברור לו שאני ארצה ילדים יום אחד ושהדרך הכי מקובלת עליו (כי אמרתי לו שאני שוקלת גם דרכים אלטרנטיביות ושאני אבין אם הוא לא ירצה להיות שותף) היא שזה יהיה ממנו ושבכל מקרה אם אנחנו ביחד אז הילד שיהיה לי הוא גם שלו. אז עדיף שזה יהיה הכי שלו שאפשר. הוא שאל אותי מה הכי הייתי רוצה ואמרתי לו את האמת: "הכי אני רוצה ילד ממך . וזה מה שאני (טפו טפו טפו) כנראה אקבל... (הוא בדיוק התקשר עכשיו ושאל מה אני עושה אז סיפרתי לו והוא מוסר ד"ש לכולם ושואל אם סיפרתי לכם כבר שאיזה מישהי קראה לי בקפה באופן ספונטאני ביום רביעי ואמרה שיהיה בסדר עם ההריון
אז הנה סיפרתי). זהו, יקירתי... נסחפתי קצת! אני הולכת להסיע את אבא´שלי לסידורים. סופ"ש מצויין!!!! לכו-לם!
(הביצה עין? סתם רעבה)... אז מה שקורה זה שאפסיק להזריק (ולצערי נודע לנו אתמול שהניסוי בקופ. בכדורים נכשל
סיאמית יקרה!! ../images/Emo24.gif ../images/Emo65.gif
מה זאת אומרת נסחפת? אין כזה דבר!!
שמחתי מאוד מאוד לקרא את ההודעה שלך, נשמע שאת מאוד מאושרת - ובצדק!!! אנחנו כמובן איתך לאורך כל הדרך - מחכים לעידכונים כבר
ולילד או לילדה שלך ושלו יהיו המון דודים ודודות
מאחלת לכם את כל הטוב שבעולם, אני לא יודעת אם את מאמינה בקריאה בקפה, אבל אני קצת מאמינה בהכל, כך שאני רואה את זה כסימן חיובי. בהצלחה ושיהיה לכם סוף שבוע נפלא, חיבוקים
ונשיקות
לשניכם, רומי
מה זאת אומרת נסחפת? אין כזה דבר!!
תראי.... ../images/Emo8.gif
בגלל שה"קוראת" אמרה שהיא רואה שלא אחטוף התקף אחרי הלידה... החלטתי להאמין! אם היא היתה אומרת אחרת, כמובן שהייתי קוראת לה שרלטנית
~א~ ד"א, (החלטתי להוסיף לו כנפיים) לא מאמין בזה בכלל, אבל אתמול כשכהרגלי (המגונה, אני מודה) מדדתי לו את הקביים ושאלתי אותו "יפה לי?" הוא אמר לי "תרגעי! אפילו ר. אמרה שלא יקרה לך כלום..." הבנת?!!??! אותי זה נורא הצחיק! ביום רביעי הוא מילמל "שטויות" ואתמול הוא פתאום מצטט לי את ה"שטויות" האלו
בגלל שה"קוראת" אמרה שהיא רואה שלא אחטוף התקף אחרי הלידה... החלטתי להאמין! אם היא היתה אומרת אחרת, כמובן שהייתי קוראת לה שרלטנית
ככה זה ../images/Emo22.gif ../images/Emo6.gif
הכי קל לנו להאמין בדברים החיוביים והנעימים, אבל תחשבי שזה בעצם נותן לך את החשיבה האופטימית והחיובית, ומשם תגיע ההרגשה הטובה וכו´. הרי אופטימיות משנה דברים, ואופן המחשבה גם כן. אני אדגים לך: בתקופות הפחות טובות של אמא שלי היא היתה קצת מדוכדכת ואופטימיות היתה מילה מחוץ ללקסיקון שלה. לאט לאט, עם כל שיפור קטן, מגיעה האופטימיות וזה כאילו האחד נובע מהשני ולהיפך, אם חושבים בצורה אופטימית מרגישים טוב יותר ולהיפך! אז בלי שום קשר לקוראת בקפה, חייבים להיות אופטימיים כי ככה נרגיש הכי טוב שרק אפשר להרגיש, ובצורה זו נשיג את כל רצונותינו בצורה קלה יותר.
הכי קל לנו להאמין בדברים החיוביים והנעימים, אבל תחשבי שזה בעצם נותן לך את החשיבה האופטימית והחיובית, ומשם תגיע ההרגשה הטובה וכו´. הרי אופטימיות משנה דברים, ואופן המחשבה גם כן. אני אדגים לך: בתקופות הפחות טובות של אמא שלי היא היתה קצת מדוכדכת ואופטימיות היתה מילה מחוץ ללקסיקון שלה. לאט לאט, עם כל שיפור קטן, מגיעה האופטימיות וזה כאילו האחד נובע מהשני ולהיפך, אם חושבים בצורה אופטימית מרגישים טוב יותר ולהיפך! אז בלי שום קשר לקוראת בקפה, חייבים להיות אופטימיים כי ככה נרגיש הכי טוב שרק אפשר להרגיש, ובצורה זו נשיג את כל רצונותינו בצורה קלה יותר.
צודקת ../images/Emo70.gif ../images/Emo70.gif ../images/Emo70.gif
המחלה הזו, שנכפתה עלינו (ו/או על אהובינו...) בלי שאיש שאל את דעתינו עלולה לרפות ידיים. יש תקופות שכל יום אתה מתמודד עם תופעה חדשה, וכל פעם שנרדמים לך השקדים, או איזה איבר זניח אחר... - לחץ!!!! קשה להמלט מהכעס, הכעס הוא רגש כל כך זמין וקל "לנוח" בתוכו... למזלי אני מוקפת בהמון תמיכה ממשפחה, חברים ובן זוג. גם אמך בת מזל על שיש לה אתכם. כשאני או ~א~ כועסים או חרדים, אנחנו מנסים לפחות להגדיר את הרגשות הזה באופן הכי מדויק שאפשר... לדוגמא "אני כועסת כי כשאני עייפה אני מרגישה כל כך חסרת אונים וזה נורא לי" או "אני מפחד שהמצב שלי יתדרדר עד אין סוף". חשוב, לדעתי גם לנסות להשיב על הרגשות האלה או לפחות שיהיה דיאלוג. פשוט לא להשאיר אותם ככה, כמו פירורים על השולחן או כמו ליכלוך בפינות של החדר... לנקות ולאוורר.
המחלה הזו, שנכפתה עלינו (ו/או על אהובינו...) בלי שאיש שאל את דעתינו עלולה לרפות ידיים. יש תקופות שכל יום אתה מתמודד עם תופעה חדשה, וכל פעם שנרדמים לך השקדים, או איזה איבר זניח אחר... - לחץ!!!! קשה להמלט מהכעס, הכעס הוא רגש כל כך זמין וקל "לנוח" בתוכו... למזלי אני מוקפת בהמון תמיכה ממשפחה, חברים ובן זוג. גם אמך בת מזל על שיש לה אתכם. כשאני או ~א~ כועסים או חרדים, אנחנו מנסים לפחות להגדיר את הרגשות הזה באופן הכי מדויק שאפשר... לדוגמא "אני כועסת כי כשאני עייפה אני מרגישה כל כך חסרת אונים וזה נורא לי" או "אני מפחד שהמצב שלי יתדרדר עד אין סוף". חשוב, לדעתי גם לנסות להשיב על הרגשות האלה או לפחות שיהיה דיאלוג. פשוט לא להשאיר אותם ככה, כמו פירורים על השולחן או כמו ליכלוך בפינות של החדר... לנקות ולאוורר.
גם את מאוד צודקת ../images/Emo70.gif ../images/Emo70.gif ../images/Emo22.gif
ואני רואה שאתם מצאתם דרך מאוד טובה להתמודד. הלוואי וכולם היו מסוגלים לתאר ו/או לאפיין את מה שהם מרגישים בצורה כזאת. כמובן שהתמיכה היא יקרה מפז, לדעתי היא אחד הדברים החשובים לכל אחד, לא רק לחולי טרשת, גם לכל דבר שטיפה מקשה בחיים, תמיד טוב לדעת שאנחנו לא לבד ושאוהבים אותנו no matter what !!
ואני רואה שאתם מצאתם דרך מאוד טובה להתמודד. הלוואי וכולם היו מסוגלים לתאר ו/או לאפיין את מה שהם מרגישים בצורה כזאת. כמובן שהתמיכה היא יקרה מפז, לדעתי היא אחד הדברים החשובים לכל אחד, לא רק לחולי טרשת, גם לכל דבר שטיפה מקשה בחיים, תמיד טוב לדעת שאנחנו לא לבד ושאוהבים אותנו no matter what !!
חשוב לי להגיד ש...
זה לא בא לנו באופן טבעי. זה לא שאנחנו זוג חכמים כאלה שמצאו את הדרך את האושר ועכשיו, אנחנו כל היום רק "מדברים על זה" ו"פותרים את זה" והכל נפלא. יש רגעים קשים (שבד"כ, דוקא לא קשורים לט.נ) אפילו אתמול רבנו כמו זוג ילדים בני שש עשרה, רק בגלל שהחבר הקודם שלי עבר (במקרה, צחוק הגורל) לגור קומה מתחת לאחותי הקטנה, והוא (האקס), ההורים שלו ושתי אחיותיו ניצלו את ההזדמנות כדי להתקשר אלי שבעים פעם ולצחקק איתי בטלפון שאיזה יופי ואיזה קטע... ~א~ לא אהב את זה (בלשון המעטה) וקיבלתי מיקלחת מאצ´ואיסטית של קינאה ועצבים. כי הוא בכלל לא חשב שזה "יופי" או שזה "קטע" ותאמיני לי שלא "דיברנו על זה" ולא "פתרנו את זה" אלא ישבנו אחד מול השני וצעקנו כמו שצריך
וגם כשאנחנו צריכים להתמודד עם דברים שכן קשורים בט.נ של אחד מאיתנו או של שנינו גם יחד, זה לא תמיד כל כך מקסים. אנחנו משתדלים! לא תמיד מצליחים. אנחנו רחוקים מלהיות שני דלאי-למות רגועים הספונים להם באיזה מקדש של נירוונה...
זה לא בא לנו באופן טבעי. זה לא שאנחנו זוג חכמים כאלה שמצאו את הדרך את האושר ועכשיו, אנחנו כל היום רק "מדברים על זה" ו"פותרים את זה" והכל נפלא. יש רגעים קשים (שבד"כ, דוקא לא קשורים לט.נ) אפילו אתמול רבנו כמו זוג ילדים בני שש עשרה, רק בגלל שהחבר הקודם שלי עבר (במקרה, צחוק הגורל) לגור קומה מתחת לאחותי הקטנה, והוא (האקס), ההורים שלו ושתי אחיותיו ניצלו את ההזדמנות כדי להתקשר אלי שבעים פעם ולצחקק איתי בטלפון שאיזה יופי ואיזה קטע... ~א~ לא אהב את זה (בלשון המעטה) וקיבלתי מיקלחת מאצ´ואיסטית של קינאה ועצבים. כי הוא בכלל לא חשב שזה "יופי" או שזה "קטע" ותאמיני לי שלא "דיברנו על זה" ולא "פתרנו את זה" אלא ישבנו אחד מול השני וצעקנו כמו שצריך
כף..הגיע סוף שבוע!
מכל ההודעות שקראתי עד עכשו יש לי הרבה מה לספר לך. אעשה זאת בהמשכים כדי שלא יהיו ניתוקים.( הדפסתי את "תפילת הדרך לגולשים באינטרנט", זה צמוד למחשב , בתקוה שיעזור. ראשית אתייחס לדבר הכי חשוב לגביך כעת, וזה ההריון.אמונות או לא אבל גם אני מאמינה שהקוראת בקפה צדקה, ובמיוחד שזו תקופה של תחילת שנה ברכות ומשאלות... אבקש למענך, פשוט הצלחת ל"קנות" אותי. אינני דתיה אך אני שומרת מסורת כדי להעביר משהו גם לילדי. היום יום שישי, ואני מקפידה להדליק נרות לכבוד השבתומבטיחה שתהיי בתפילתי.מתוקה, בן או בת, יהיו ברוכים, למרות שאני מבינה את רצונך בבת.היי אופטימית כי כבר ספרתי לך על חולת הט.נ שאחרי לידה כבר מס´ חודשים ו
היא בסדר,רק חשיבה חיובית. בעוד אני מספרת לך האיש שלי מספר לי שהפסיקו את הקופקסון, הוא שמע זאת רק היום! מה ידוע לכם על כך? את צריכה להפסיק בכל מקרה אך מה יעשה החבר שלך? אני יודעת שכל התרופות האלה לגבי האיש שלי השפיעו מאד לרעה. יותר מכך הוא הרגיש חולה כל הזמן היה עם חום, הגוף שלו פשוט התנגד לתרופות, ורק ב"ניקיון" והמעבר מסוג אחד לאחר הרגיש טוב יותר. בפגישות עם אחד הרופאים שטפל בו אמר לו "הנה הגיע השפן שלך" הרופא קבל זאת קשה למרות שאישי צחק איתו. הוא הפסיק להאמין בתרופות וכולי תקוה שיחזיק מעמד. צחוק הגורל, כל חייו היה צוחק שהוא לא מעשן הוא מזריק, והנה הגיע גם לזה ולא ישכח זאת מהר. לגבי תרופות / קוקטלים האיש שלי ניסה כל מה ששמע / קרא /ראה. קופצת לחברים... ברור שהחברים האמיתיים נמדדים בשעת צרה, אולי חשבו שאנו "מדבקים"
בכל מקרה מי שחשוב לנו באמת איתנו וזה הכי חשוב.מתוך ידיעה כל החולים מתמודדים עם זה, לי הכי כואב כשזה קורה בתוך המשפחה המורחבת, שלא יודעת איך להתמודד רק להעיר ואז החולה ומשפחתו המצומצמת צריכים להתמודד עם דברים נוספים בנוסף למחלה. על רגשות וביטוי רגשות וכעסים דברת בהרחבה ואם את זוכרת גם אני ספרתי. אם שמת
גם המלצתי לרומי באחת ההזדמנויות על ספר שנקרא "ריקוד הכעס" ועוזר מאוד בכלים להתמודד עם כעס זה. את צודקת שצריך לדבר על הרגשות ולא לשמור בבטןדבר שקשה יותר לגברים מאשר לנשים(סליחה אם פגעתי במשהו)אני קוראת לזה וינטלציה, מהמילה לשחרר אויר כמו מהונטיל באופניים.לא תמיד אנו מחכים לתשובות, אנשים רבים מחפשים רק הקשבה...ללא תגובה. הלוואי שהאיש שלי היה משתף פעולה יותר בנידון. כשהוא מרגיש לא טוב הוא מסתגר יותר בתוך "בועה "של עצמו וקשה לי יותר מהרגיל להתקרב.(לפחות הצלחתי לשכנע אותו ללכת לשיחות) שולחת ואמשיך...
מכל ההודעות שקראתי עד עכשו יש לי הרבה מה לספר לך. אעשה זאת בהמשכים כדי שלא יהיו ניתוקים.( הדפסתי את "תפילת הדרך לגולשים באינטרנט", זה צמוד למחשב , בתקוה שיעזור. ראשית אתייחס לדבר הכי חשוב לגביך כעת, וזה ההריון.אמונות או לא אבל גם אני מאמינה שהקוראת בקפה צדקה, ובמיוחד שזו תקופה של תחילת שנה ברכות ומשאלות... אבקש למענך, פשוט הצלחת ל"קנות" אותי. אינני דתיה אך אני שומרת מסורת כדי להעביר משהו גם לילדי. היום יום שישי, ואני מקפידה להדליק נרות לכבוד השבתומבטיחה שתהיי בתפילתי.מתוקה, בן או בת, יהיו ברוכים, למרות שאני מבינה את רצונך בבת.היי אופטימית כי כבר ספרתי לך על חולת הט.נ שאחרי לידה כבר מס´ חודשים ו
עבר....אז.... ../images/Emo79.gif ../images/Emo79.gif ../images/Emo79.gif
אפשר לשיר ולהמשיך.. חייבת עוד משהו קטן לגבי הבישול שלך. ילדי לא אוהבים במיוחד אוכל בשרי ואני מרבה להכין פשטידות, ההפך ממך. עוגות אני אופה אבל לא הרבה כי אז אנו זוללים וזה לא בדיוק מתאים. האיש שלי מומחה לעוגת שוקולד ב 9 דקות שהיא משהו, אופים ולא מחכים שתתקרר ועם כדור גלידה, איך אומרים הילדים"חבל על הזמן". משום מה רק שהוא במצב רוח טוב ומסכים להכין אותה היא בבית, אפיתי אותה פעם אחת ויצא לי
אשמח ללמוד ממך דברים חדשים ובעיקר מהירים, לצערי אין לי הרבה זמן למטבח באמצע השבוע. אחזור כנראה בערב, אם יפנו לי מחשב. שיהיה סוף שבוע של שמחה .
אפשר לשיר ולהמשיך.. חייבת עוד משהו קטן לגבי הבישול שלך. ילדי לא אוהבים במיוחד אוכל בשרי ואני מרבה להכין פשטידות, ההפך ממך. עוגות אני אופה אבל לא הרבה כי אז אנו זוללים וזה לא בדיוק מתאים. האיש שלי מומחה לעוגת שוקולד ב 9 דקות שהיא משהו, אופים ולא מחכים שתתקרר ועם כדור גלידה, איך אומרים הילדים"חבל על הזמן". משום מה רק שהוא במצב רוח טוב ומסכים להכין אותה היא בבית, אפיתי אותה פעם אחת ויצא לי
וואו... קודם כל -
תודה! על הכל... יש לי המון מה להגיד על מה שכתבת... אבל זה יחכה לאחר כך כי אנחנו הולכים לאכול. בינתיים חשוב שתדעי שהניסוי שהתכוונתי אליו (קופאקסון) מדובר רק ב כדורים .. טבע ניסו לבדוק אם אפשר לתת לחולים את הקופ. בכדורים כדי שלא יצטרכו להזריק (ולשמור במקרר וכו´ פחות מסורבל כמובן) כך שנכון להיום, הזריקות נשארות כרגיל אצל המזריקים שביננו... ו~א~ וחולים אחרים ימשיכו להזריק. וגם אני, אחרי הלידה, אחזור לזריקות... זהו! הולכת לאכול, אחזור מאוחר יותר -
תודה! על הכל... יש לי המון מה להגיד על מה שכתבת... אבל זה יחכה לאחר כך כי אנחנו הולכים לאכול. בינתיים חשוב שתדעי שהניסוי שהתכוונתי אליו (קופאקסון) מדובר רק ב כדורים .. טבע ניסו לבדוק אם אפשר לתת לחולים את הקופ. בכדורים כדי שלא יצטרכו להזריק (ולשמור במקרר וכו´ פחות מסורבל כמובן) כך שנכון להיום, הזריקות נשארות כרגיל אצל המזריקים שביננו... ו~א~ וחולים אחרים ימשיכו להזריק. וגם אני, אחרי הלידה, אחזור לזריקות... זהו! הולכת לאכול, אחזור מאוחר יותר -
כן... יש טיפולים לט.נ ../images/Emo20.gif
שהרבה חולים מרגישים מהם רע מאוד... דווקא קופ. נחשב לזה עם הכי פחות תופעות לוואי (גם ~א~ ניסה אחרות, וממש נהיה חולה) רק שבינתיים, רוב הנוירולוגים ממליצים על קופ. לחולים שהם בשלב ה"התקפי-נסיגתי" (כמוני) ובד"כ חולים פרוגרסיבים לוקחים תרופות אחרות. ~א~ פרוגרסיבי-שניוני (secondry-progressive) למרות שכבר די הרבה זמן הוא ללא שנוי לרעה
והוא מזריק קופ. כי כמו שאמרתי, האחרות עשו אותו חולה והוא מעדיף לקחת משהו אפילו אם לא ברור שזה באמת עוזר לפרוגרסיבים... היו גם נוירולוגים שאפילו יעצו לו להמשיך עם הקופ. אני מניחה, אם כך, שהאיש שלך בטיפול סטרואידי אם וכאשר יש התקף? העובדה שהוא "שומר דברים בבטן" לא מועילה לו, הוא חייב לדעת את זה! גם אם השיתוף עולה לו במאמץ... אבל אני ממש שמחה לשמוע שהוא הולך לשיחות! זה יכול אך ורק להועיל. ואת צודקת, להרבה גברים קשה להפתח... והפגיעה הפיזית אפילו עושה את זה קשה יותר מתמיד. הרבה פעמים הרגשתי ש~א~ רוצה נורא לספר את מה שהוא עובר אבל לא מצליח לדייק וזה מתסכל אותו. ניסיתי, ואני עדיין מנסה, ליצור עבורו סביבה בטוחה ככל שניתן... קצת כמו שאימהות עושות לפעמים בשביל הילדים שלהם. את מבינה למה אני מתכוונת? כי יותר מזה קשה לי להסביר. אני עדיין לא אם
זה הלך קשה בהתחלה... כי כמו שכבר סיפרתי פה פעם, הוא טוען ששנים רבות אחרי גילוי המחלה הוא תיפקד על "טייס אוטומטי" ואני מניחה שגם לזה היו יתרונות בסיטואציות מסוימות. אבל קשה לתפקד על טייס אוטומטי בקשר זוגי מחייב והדבר החשוב ביותר שאפשר לפעמים לתת - זו אמת... לא חוכמה להגיד "אוף, נמאס לי" ואז ללכת לשתות קפה. צר לי לשמוע על בעיות בהתמודדות של המשפחה המורחבת שלכם. וגם על כך שחברים נעלמו להם...זה באמת מיותר וחבל. אבל כמו שאמרת - מי שחשוב, נישאר
אני אתן לך רצפטים בשמחה!!! מה את רוצה? רק תגידי! פסטות? (אני עושה רוטב פסטו מושלם!!! חייתי כמה זמן באיטליה...) עוף? דגים? צלי? רק תבקשי
עד חצי המלכות! הולכים לארוחת ערב אצל חברים (נטולי ט.נ הפעם
) ואני עדיין מלאה מארוחת הצהריים... אוי... ערב מצויין לכולם!!!!
שהרבה חולים מרגישים מהם רע מאוד... דווקא קופ. נחשב לזה עם הכי פחות תופעות לוואי (גם ~א~ ניסה אחרות, וממש נהיה חולה) רק שבינתיים, רוב הנוירולוגים ממליצים על קופ. לחולים שהם בשלב ה"התקפי-נסיגתי" (כמוני) ובד"כ חולים פרוגרסיבים לוקחים תרופות אחרות. ~א~ פרוגרסיבי-שניוני (secondry-progressive) למרות שכבר די הרבה זמן הוא ללא שנוי לרעה
זה אנושי!! ../images/Emo66.gif
מצטערת על האיחור בתגובה, עכשיו שיש מחשב, צריך לחלוק אותו עם כולם, כמובן!!!
אז זה לגמרי אנושי, אין זוג או משפחה בלי מריבות או צעקות, שכן כולנו אנשים ואף אחד לא מושלם. אני יודעת שזה לא קל ושיש רגעים קשים. אני אגלה לך שלי אישית היה מאוד, אבל מאוד קשה עם המחלה של אמא שלי בהתחלה. הייתי בתיכון והרגשתי שאיבדתי אותה, שתמיד דאגה להכל ולכולם. פתאום מצאתי את עצמי עושה את כל מה שהיא פעם עשתה - ובהתחלה לא אהבתי את זה בכלל. אני שמחה להגיד שה"משבר" שלי היה קצר וכל הרגשות השליליים הפכו לרגשות חיוביים בכמות כפולה ומכופלת ולאהבה שאין מילים לתאר אותה. את החיים שלי אני אתן כדי שהיא תהיה בסדר ושיהיה לה טוב. אבל כמו בכל משפחה גם אצלנו יש את ה"רגעים" שלנו... החוכמה היא לדעת שזה דבר חולף ואחרי כמה צעקות, להשלים והכל חוזר לקדמותו, או אפילו למצב טוב יותר. הריבים לפעמים גם תורמים משהו... אני לא מסוגלת לריב עם אף אחד יותר מדקה, זה עושה לי רע
אז אני עושה הכל כדי שה"רגעים" יהיו עד כמה שיותר קצרים. אבל אי אפשר למנוע אותם... יש פתגם בספרדית שאומר: אין רע שלא מביא איתו טוב. ואני חושבת שזה ממש נכון. אז לא צריך לספור את הפעמים שלא הצלחנו להתגבר אלא את הפעמים שכן הצלחנו - כי אלה הפעמים שחשובות באמת!
הקינאה והעצבים רק מראה כמה שהוא אוהב אותך, וזה חמוד אם זה הזכיר לך את תקופה גיל 16, לא?
יקירתי, אני מקווה שהסערה כבר עברה ושכבר אתם צוחקים על כל העניין!!! תעדכני אותי... אז כמו שאמרתי, אף אחד לא מושלם וזה מה שעושה את העולם ואת החיים מעניינים יותר, תחשבי כמה משעמם היה אם היינו מסכימים על הכל ולא רבים אף פעם... שיהיה לך ול~א~ סוף שבוע נפלא, המון
רומי
מצטערת על האיחור בתגובה, עכשיו שיש מחשב, צריך לחלוק אותו עם כולם, כמובן!!!
) כמובן עם הרבה חיוך ואיחולי בהצלחה ובריאות מה"אח הגדול" קוביCopyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.