לספר או לא

[נעמי*]

לספר או לא

אני רוצה לעלות מחדש נושא שכבר העליתי שנה שעברה אבל שוב בקרוב יהיה אקטואלי - לספר או לספר לגננת על עובדת האימוץ? אישי מאוד מתנגד כי הוא מפחד שהיחס אל הילדה יושפע מעובדת היותה מאומצת. לדעתי השנה היא כבר גדולה יותר – טרום חובה ואולי תעלה את הנושא בעצמה בגן, בשנה שעברה אני כל הזמן עשיתי בקרת נזקים וכשדיברו ביום המשפחה על תינוקות בבטן הזכרתי לה באיזו בטן היא גדלה וכו´. היא תלך שנה שנייה לאותו גן והצוות כבר מכיר ואוהב אותה. מצד שני, אולי הם יפגעו שלא סיפרנו להם שנה שעברה? אז מה דעתכן/ם ואיזה נימוקים משכנעים עבורו יש לכן/ם

 

[לימור1]

תלוי בתחושות שלך

בשבוע שעבר הייתה לי שיחה בנושא עם העובדת הסוציאלית של העמותה שלנו. בעקבות השיחה והמחשבות שבעקבותיה, נראה לי שהדבר הטוב ביותר הוא לסמוך על התחושות שלך, בעיקר אם את כבר מכירה את הגננת ואת הצוות בגן. תמיד ניתן לערוך את השיחה באורח חיובי, לדעתי. כמו כן, גיליתי שהפתיחות כיום לנושא האימוץ היא מדהימה.

 

[נעמי*]

ללימור

הבעיה שהתחושות שלי והתחושות שלו הן שונות. אני מחפשת נימוקים מפוצצים לשעמ\נע אותו כמה חשוב לספר וכמה לא צריך לדאוג מתגובות הסביבה.

 

[לימור1]

אם הילדה כבר שנה שנייה באותו גן

והגננת והצוות וכל הילדים מכירים אותה, זה דווקא נימוק כבד משקל לכך שכדאי לספר לגננת. כיוון שהיא כבר מכירה אותה, ויודעת מי הילדה נטו, העובדה הזאת לא תשנה את היחס שלה. גם עבור הילדה, עדיף שהיא תתחיל להתרגל בגיל צעיר ככל שאפשר לכך שיגידו לה מדי פעם שהיא מאומצת, כי בגילאים צעירים ההתמודדות היא יותר פשוטה וההסברים יותר קלים, כך לפחות נדמה לי.

 

[ויולה]

אבא מאמץ

נעמי יקרה, יכול להיות שלבעלך יש בעיה עם האימוץ והוא עצמו היה רוצה להתכחש לו, ולכן הוא כל כך מתנגד לספר על כך לאחרים. כדאי מאוד לעשות עם זה משהו ולא לדחות. במקום לנסות לרצות אותו תנסי אולי לפתוח איתו את הנושא. אני לא פסיכולוגית, אלא פשוט בעלת ניסיון - הבת המאומצת שלי היא כבר בת 25 ועשינו יחד דרך ארוכה. בהצלחה.

 

[מיכל@ל]

היי ויולה,שמחה שאת כאן ../images/Emo39.gif

 

[..שיר..]

../images/Emo20.gif לנעמי החמודה

לדעתי נעמי לספר ועדיף מוקדם מאשר מאוחר וכמו שאמרת היא כבר גדולה ומה תעשו אם היא תעלה את זה בעצמה בגן ? ,אך זה גם תלוי מי הצוות בגן וכמה הם פתוחים לנושא כמו שראית יש שמגיבים כך ויש שמגיבים אחרת לדעתי ברור שבהתחלה הם ישאלו ידסקסו על הנושא בינהם ובסוף ירגעו ,ובקשר לבעל והנימוקים תגידי לו מדוע ביתכם צריכה לסבול מחוסר פתיחות של הגננות ? מה עדיף לו שיום אחד לדוגמא היא תחזור מהגן אחרי שהגננת סיפרה איזשהו סיפור בנושא משפחה ופתאום היא אמרה שהיא מאומצת אז הגננת אמרה לה מה פיתאום מאיפה זה עלה לך ,או שהילדים צחקו עלהה? ואז זה הופך למסובך יותר גם צריכים לרפא את נפשה הפגועה וגם לתת יותר הסברים אז עדיף מוקדם מאשר מאוחר מידי, נכון שאת מבצעת בקרת נזקים אך את לא נימצאת איתה בגן כל הזמן ותאמיני לי את לא יודעת מאיפה זה מגיע הגננת יכולה סתם לספר סיפור על משפחה וזה יעלה לה אז עדיף לא לשמור את זה בסוד ולהראות את הפתיחות מצדכם כך גם הסוד לא נראה גדול ומאיים וחוץ מזה חשוב שביתכם תדע שהיא יכולה להעלות את הנושא בכול מקום ולהרגיש איתו פתוחה גם בגן ולא רק בבית עם האנשים הקרובים ולא ליצור איזשהו מסר כפול בבית כן בגן לא ,ובקשר לפגיעה של הגננות הם יסתדרו

אפשר להסביר להם שפשוט חשבתם בראש ובראשונה לטובת הילדה ורציתם שתיגדל קצת

ונעמי עוד משהו קטן בקשר לבעל לא יודעת למה אבל לי יש הרגשה קצת של חוסר פתיחות בנושא שתדעו רק נעמי ישנה העברה סמויה וכאשר בעלך מפחד שהיא תיפגע והיחס אלהה ישתנה בגן ביגלל שהיא מאומצת זה מתחיל מהגן ומגיע גם למקומות אחרים של עדיף לא לספר כי אני מאומצת... הילדה תקלוט את המסר והנזק בהמשך עצום אז לדעתי עדיף לספר ולעלות את הנושא בגן כי זה כמו כדור שלג מיתדרדר מתחיל מקטן וגדל.. בהצלחה ומחזיקים אצבעות שילך בקלות מחכים לשמוע

שיר

 

[..שיר..]

../images/Emo20.gif ועוד משהו לבעל נעמי ../images/Emo8.gif

תנסי להסביר לו נעמי כדי שבתכם תיגדל בצורה בריאה עם חוסן נפשי לסביבה את מירב הכח להתמודד היא שואבת מימכם אז כדי שהמיכל שלה יהיה מלא

תאפשרו לה את מלוא הפתיחות מיצדכם ותראו לה שגם אתם פתוחים עם הסביבה הקרובה והרחוקה כגון: הגן ואז היא פשוט תיקח דוגמא אישית מימכם ותדע לינהוג בהתאם ,תשאלי אותו אם הוא היה מעוניין שבעוד כמה שנים ביתכם תפחד לדבר על הנושא של האימוץ בחוץ ..

שיר

 

[נעמי*]

שיר תודה!

אני אראה לו את ההודעות שלך, מקווה שזה יעזור

 

[English]

אני לא סיפרתי בגן חדש

חששתי שכל מטפלת תתחיל לנתח כל פעולה שלו בתור תוצר של האימוץ. אני לא חושבת שמדובר בסוד גדול והפתיחות בבית גדולה מספיק, אבל לא רציתי ליצור מצב שאני מגדירה אותו כילד עם צרכים מיוחדים. ובאמת, בשנה השניה באותו גן כשהתחלנו בהליכים לאימוץ השני הוא סיפר בגן שאבא ואמא יטוסו להביא לו אחות וכך נודע להן. הגננות לא עשו מזה עניין, הן רק יידעו אותי שהוא סיפר, שאלו כמה שאלות וזהו. לדעתי צריך לזרום ולדבר כשמתעורר הנושא ולא מראש.

 

[שולינקה]

לנעמי ולאיש שאיתה

לנו לא היתה "בעיה" בנושא הגילוי,מעצם העובדה שהילדה מויטנאם ואי אפשר "להסתיר" את עובדת האימוץ.למרות הכל,בעת הרישום למעון,בגיל 7 חודשים,ציינו במפורש את כל הפרטים.למזלנו,מדובר בגן שבו כולם בעלי פתיחות לנושא(גם שאר ההורים),ובמערך הגן כולו,שהינו בעל מספר סניפים,יש כ-20 ילדים מאומצים.נשאלת השאלה למה התכוונתם בציינכם"היחס אל הילדה יושפע מעובדת היותה מאומצת"---שתקבל"הנחות" כלשהן לעומת שאר הילדים,או לשלילה?.היום לא צריך להתאמץ אם רוצים "לחפש" סיבות לשינוי ביחס:גירושין מחלות הורים,אלמנות ואולי עוד.לדעתי ,לסיכומו של ענין,אין טוב יותר מ"לשים דברים על השולחן".והדבר האחרון שעליכם לדאוג הינה שצוות הגן יפגע מאי הגילוי המידי על עובדת האימוץ ואין צורך, חד משמעית,לחפש נימוק כלשהו שישכנע את הצוות.

 

[ד...]

הי נעמי,

אני חושבת שהגישה והמחשבות שלכם עכשיו ומה שתעשו עכשיו, זו הדרך בה הילדה תגדל- אם אתם רוצים שהילדה תגדל בפתיחות מירבית לגבי האימוץ, שזה יהיה משהו "שגרתי ורגיל" מבחינתה, שהיא לא תהסס לספר על זה, אתם צריכים כבר עכשיו להתחיל בדרך זו. פתיחות לאימוץ בבית, ממש לא מספיקה. החברה בחוץ היא המראה שלנו: אם באותו משפט שדברי על צבע שיער, תכונות אופי תדברי על האימוץ ככה יתיחסו לזה, כמשהו שאינו יוצא דופן. אם את/ם תהססו אם לספר ולמי לספר, בסופו של דבר ההתלבטות תוקרן החוצה וגם לביתכם ! הגננות בגן, כפי שנאמר כבר מכירות אותה. הן לא ישנו את היחס. תוכלו לספר להן שלאחרונה התחלתם לספר לילדה על כך שהיא מאומצת (או לא יצאה מן הבטן של אמא), ולכן ניראה לכם נכון עכשיו לעדכן גם אותן. זה גם חשוב, כי אם ידברו בגן על אמא (ביום המשפחה, למשל) הגננות יוכלו "לשתף פעולה" איתכם, ולהסביר לכל הילדים, שיש ילדים אהובים שלא יצאו מהבטן של אמא שלהם... נעמי ! הדרך בה תתחילו עכשיו, זו הדרך שתלווה אתכם. ואני מניחה שגם את חושבת שדרך הפתיחות היא הנכונה, ומההתחלה. אז תיפתחו לעולם, ואל תתלבטו הרבה, תנסו לזרום. זה יעזור בעתיד לה, וזה ודאי מה שהכי חשוב לכם. בהצלחה ד...

 

[דיאנה*]

עוד נימוק

תראי לאיש שלך את הקטעים שבהם שיר מספרת איך עד היום קשה לה לומר שהיא מאומצת. איך אחותה מסתגרת כשהיא מוציאה תעודת זהות שכתובה בה ארץ הלידה שלה. כדי לא להגיע לשם צריך להתחיל לאוורר את הנושא כבר מההתחלה. לא לפחד מתגובות (ובעצם מה כבר בכלל אפשר לומר, למה להחביא? מה גנבתם? מה הילדה גנבה?). להגיב, לחנך את הסביבה, ובעיקר להדגים כך לילדה שלהיות מאומץ, להיוולד למשפחה דרך הלב, זה דבר נפלא שהמשפחה כולה יכולה רק להיות גאה בו. צ´או.

 

[הזוג]

ההורים מספרים - הילדים לומדים

לנעמי ובן זוגה היקרים לדעתינו חשוב לספר מכיוון שהילד לומד מאיתנו כיצד להציג את נושא האימוץ: מונחים שאנחנו משתמשים בהם, הדרך בה אנו מספרים וכד´. דרך הסיפור לגננת, הילד לומד מכך כיצד להציג את נושא האימוץ לאנשים מחוץ למשפחה. חשוב לזכור שבגן הילדים נושא המשפחה עולה פעמים רבות. מכיוון שהילדה מרגישה נוח בגן, הילדה יכולה להתנסות בלספר את הסיפור. לצורך כך, חשוב שלגננת יהיה את המידע הנחוץ. לגבי העיתוי של מתי לספר- כדאי לנצל ארוע לנושא המשפחה או אפילו באחד מימי שישי בו הילדה נבחרת להיות "אמא של שבת" בננו הבכור ביקש שנבוא לגן עם אחיו המאומץ, כמו שמגיעים האחים הקטנים האחרים לגן.סיפרנו לצוות שאנחנו אימצנו ילד, ביום האימוץ חיכינו בשער הגן עם ילדנו המאומץ. הגננת הכינה מסיבת אח לילדנו הבכור, הוזמנו ביום שישי לגן,הילדים שאלו שאלות ואת רוב התשובות נתן בנינו. אחר הצהריים הינו בחגיגת יום הולדת של ילד מהגן וההורים הרבים שהיגעו ליום ההולדת ניגשו וברכו אותנו וסיפרו שהילדים מאוד התרגשו. גם במעון שבו ילמד ילדנו הקטן יודעים שהוא מאומץ, מאחר ורשמנו אותו באיחור רב למעון- וזו היתה סיבה טובה לרישום המאוחר. בהצלחה רבה ואל חשש מהזוג נ.ב 1 התשובה ניכתבה על ידי שני בני הזוג יחדיו. נ.ב 2 נעמי את בטוחה שהצוות בגן לא יודע על כך? - מהורים נחמדים בגן או מילדים בגן של הורים נחמדים.

 

[מיכל@ל]

לספר ../images/Emo45.gif

כולם פרטו את רוב הסיבות שחשבתי עליהן,ובכל זאת כמה דברים. חשוב מאוד מאוד לספר ולידע אפילו בגלל הסיבה ששיר נתנה - שבמידה ועולים נושאים בגן,שלגננת תהיה תשובה לילדים ויכולת לספק אינפורמציה כדי לתרום להבנת הנושא. מעבר לזה ההתיחסות שלכם בפני הילדה מאוד חשובה וחשוב שתביעו את הגאוה שלכם ואת ההתיחסות לאימוץ כחלק מחייה כדי שהיא תקבל את המסר,המסר שהגננת מקבלת הוא שולי לחלוטין. אני אנסה למצוא מאמר מצוין שהיה לי בנושא זה.

 

[מיכל@ל]

ועוד משהו...

הנה הודעה ישנה שלי באותו נושא : " קודם כל זה חלק ממנה וכשלא מספרים,ילד יכול לפרש את זה שיש "סוד שאסור שידעו וסוד זה לא דבר טוב. כמה שיותר פתיחות שמעבירה לילד את המסר שזה טבעי ובסדר ,כך יותר טוב. בגן מדברים בשלבים שונים על משפחה ועל איך שהתינוק צומח מתוך הבטן של אמו,חשוב שהגננת תשתף את הילדים [כך אני לפחות ביקשתי]שיש דרכים שונות להפוך למשפחה ולא כל הילדים נולדים מתוך הבטן של אמא שלהם ,כפי שיש משפחות חד הוריות,לסביות וכו. חשוב להיות ערוכים גם במקרה של עלבון [לא קורה הרבה בגילאים הללו]או במקרה שאחד הילדים ישאל שאלה ובנכם לא ידע לענות [וזה קורה וחשוב שהגננת תוכל לסייע להסביר]. אני רוצה לספר לך שכשבגן של בתי עבדו על נושא המשפחה,קיבלתי הרבה טלפונים מאמהות שסיפרו שהילדים אמרו שהם מאומצים כמו עדי ולא היו מוכנים לשמוע משהו אחר "

 

[מיכל@ל]

והנה המאמר

 

[ריקי*]

בוקר טוב נעמי - בעיקרון אני בעד

אני מלכתחילה הייתי מספרת לגננת עוד בשנה הראשונה עם הכניסה לגן. ולדעתי, לכשתחליטי - ואם תחליטי לספר - תופתעי שהגננת מודעת לעובדת אימוצה מזמן ..... אין סודות בארצנו הקטנטונות. לדעתי, ולטובתה של הילדה על ילדי הגן להכיר את המילה אימוץ. לא היית רוצה שאיזו ילדה תשמע בבית שביתך מאומצת- תגיע לגן ותטיח בפניה שאין לה אמא אמיתית או שיש לה אמא חורגת.. כבר סיפרתי שאלו משפטים שהוטחו בפני בני - אלא שהוא היה מוכן וחזק נפשית וגם המורה נתנה גיבוי, כך שלא נגרם לו נזק. בעיקרון - מילת המפתח בנושא הוא פתיחות - ככל שאת תהיי שלמה ופתוחה עם הנושא - כך תקבל את ביתך הסביבה. ובינינו למה להסתיר? אין האימוץ עובדה שאת מתביישת בה הלא כן? יום טוב, ריקי.

 

[שלי ש]

האמת תמיד מנצחת

האמת היא שמעולם לא הייתי אם מאמצת, אמנם הייתי ועדיין היני ילדה מאומצת, אבל זה עדיין לא שם אותי במקומכם. אני יכולה לדבר מנקודת ראותו של אדם. אני לא חושבת שעשיתם שום דבר רע בכך שאימצתם ילדה, ולכן אני לא חושבת שיש לכם מה להסתיר, עדיף להוציא את הדברים החוצה, ברגע שהחברה רואה שאתם חזקים בנושא, אז ... היא מקבלת זאת. אם מסתירים משהו - סימן שיש מה להסתיר. אני מבינה שהילדה כבר שנה שנייה בגן הזה - ואתם חוששים מכך שהם ייפגעו שלא סיפרתם בעבר, אבל דווקא הזמן, שהותה של הילדה בגן, חיזקה אתכם, ונתנה לכם ביטחון לספר על המעשה הנפלא שעשיתם, והוא לתת בית לפשושית קטנה שלא היה לה בית. אני לא חושבת שצריך להפוך את זה לדיון בפרסיה בגן, או להכריז בפומבי ש"הילדה מאומצת". חשוב שהגננת תדע מזה, כדי שתוכל להתמודד עם שאלות שיצוצו, כי בסוף הרי הכל יוצא לאור, ככל שמקדימים לספר, מונעים בעיות. היו גאים במה שעשיתם, אל תנסו לגונן על הילדה - כי פשוט אין ממה לגונן עליה. בהצלחה, שלי

 

[נעמי*]

תודה שלי

אני מודה לך על דבריך ומרגישה שאת צודקת. הדברים שלך הם לא דברים של כל אדם, אלא של משהו שראה את הדברים מהצד השני, מהצד של בתי. רק נקודה אחת - אין לנו מה להתגאות אנחנו רצינו לגדל ילדה מאומצת כמו שרצינו ללדת ילדים, אני שמחה עםילדי הביולוגיים ושמחה עם בתי המאומצת וגאה בכמה הילדים שלי נפלאים.