בשביל אהבה צריך כוח רצון והתמדה
לסלוח ולשכוח כדי להזכר בטוב שלנו - אהבה אלוהית שלא מסתמכת על השכל בלבד או על הרגש בלבד - אלא גם במעשה, מי אמר שזוגיות זה דבר פשוט וכיף? שני הצדדים צריכים לאכול הרבה חרא ביחד כדי באמת להתחיל לאהוב, אחרת זה לא אהבה כל כך, זה סתם התאהבות קלה וחולפת, גם עם האשה מרגישה רגשות עצומים ''פתאום'' וגם עם הגבר מסכים לקבלה, עדיין יש וצריך להתחיל ללמוד לרקוד ביחד ולא בתחושה של באסה כל היום, אהבה כיום - זה כבר רגש מנוון שכבר אין בו ולא שום תכלית שלה הוא יועד, אנשים חושבים ומרגישים בזכות כל מיני תוכניות טלוויזיה שמועות של החבר של החברה שהתחתן או איזה סרט רומנטי, איך צריכה להיות אהבה, לרוב קחי שני בני אדם חברי בניהם והם גידו שהם מאוהבים עד השמיים, עד שיבואו הקשיים ולא יהיה נוח יותר לאהוב - ולמה באים קשיים? כי הנפש לא מסוגלת לעקל שאפשר לאהוב במיוחד שקשה, ונגיד שהקשר מצליח איכשהו, אנשים מתחתנים מביאים ילדים - למרות שאין להם מושג אמיתי למה, פשוט ככה כולם עושים, או שככה הם מרגישים שנכון לעשות, אבל עדיין אין הם מוכנים מנטאלית ורגשית למעמסה הזאת - הם רחוקים מלדעת משהו על החיים האמיתיים ומה משמעות ''אהבה'' ומה הם עושים עם הילדים האלה כדי שיוכלו לתת מעצמם גם שיתבגרב ההורים לרוב לא יודעים את תפקידם האחראי והחשוב כשמדובר בהבאת ילדים לעולם - הם חושבים שהם צריכים לשלוח אותם לגן ולשחק ולהשתמש בהם למען הסיפוק וההנאה שלהם בלבד - אין הם מספרים סיפורים כשם שעשו אבות אבותם כדי להרחיב את דעתם ולבנות להם שכל גבוהה הם לא יודעים שילדים צריך כדי להתפתח ביכולת האהבה או כדי ללמד מסר חשוב וליצור עולם טוב יותר אין מודעים לאחריות זאת ולכן האבות אין נותנים במוסר השכל כבעבר ואין האמהות מוצאות את מקומן המכובד ביותר כאמא במוסר הרגש, ואיזה רגש? רגש שעוזר למחשבה ולאנושות כולה להתפתח אל עבר השלמות, רגש הנתינה המסורה הקדוש מכולם, הלא כרויה בפי כל האהבה - ולכן וגם בשל כך נולדים דורות שלמים בעלי צאצאים שאין הם עדיין הגיעו לשיא התפתחותם המנטאלית והרגשית - משמע ללא כל ידיעה של איך צריך לאהוב את מי צריך לאהוב וכמה ומה עושים כשאוהבים בין עם בן זוג ובין עם אדם לחברו, המדיה שולטת במוחו של האדם וגורמת לו להזיות אין ספור על המציאות שבה הוא חיי - וכך מוצא עצמו מתוסכל או סתם לא מודע בכלל לסובב אותו (במילים אחרות טמבל חסר רגש ומודעות שכלית להוויותו האנושית שלא מתקדם בשיכלו ובמוחו אילה בתחושותיו הרגעיות[כיום טמבלים כאלה אפשר למצוא גם בקרב המין הנשי] שגורמות לאכזבה במקרה הטוב) וכך נוצר סילוף ברגש הזה בזכות התערבות המדיה הקדושה להמונים - לא היתה סיפורת שלמה שסיפרה על בגידות וסקס ללא שום פואנטה - שגרם להפתעת כולם ליצר המיני להוות בשביל כולם מדד לאהבה ובמובן מסויים השתלט והתעלה מעליו כערך עליון ממש אפילו אצל המין הרגשי! שאין עוד מבדילים בין השניים ומבינים את איכויותייהם, ואף אחד לא ידע שום עיתון ושום דבר חוצמחיו הוא שלו, ולכן נפשם של האוהבים לא נמתחה כל כך עד כדי גבול היכולת לאהוב, ותמיד תמיד בכל מצב חשו קרבה ורצון לאחדות - האשה הרגישה אישה והגבר גבר, ולא היה שום תחושה של אתה מפלה אותי או היא לא מתייחסת אלי בכבוד, ושום מסעות יסורים וריגושים מיותרים שקשים ומעבר ליכולת הנורמה של הנפש של האדם והאישה לא נוצרו - וכך יכלו לאהוב עד אין קץ, במיוחד עם שידכו בינהם בגיל צעיר - ומדוע עשו זאת? ולמה צריך לשדך בכלל? מה? היתכן שאם משדכים ועוד בגיל צעיר עדיין אפשר לאהוב? מה לא עושים פה מסחרה של אהבה? תתפלאו - זה עובד זה עבד, וזה עובד מצויין - זאת הדרך הכי טובה - בתנאי שמאמינים בה מכל הלב, ובתנאי שיש לב והבנאדם מפותח דיו להבין לשמוע להקשיב ולדעת את חברו החדש, ומדוע זה עבד? אנשים היו שלמים יותר מבחינה נפשית ורוחנית ולא חסר להם דבר מעבר לגדה, והדשא של השכן תמיד ניראה ירוק רק שאף אחד לא רעה בשדות זרים - ולו רק מתוך אינסטיקנט של תת הכרה, ומדוע זה מפליא כל כך שדווקא בגיל צעיר עשו זאת ובכל זאת יצא זהב? כי ההתפתחות הרוחנית הנפשית והמנטאלית נחוותה יחדיו - שזה יצר קשר עוד יותר חזק - מעבר לחברות רגשית או עסקית - אבל אתם בטוח לא תתפלאו לשמוע שבשל כך המין זמנו היתה חגיגה מאושרת ושמחה עד מאוד - הן לאישה והן לגבר, ילדים היו בחמשיות או בשלישיות לפחות ובכל זאת תמיד היה מה לאכול על השולחן - והמין כידוע, מחבר נפשם של האוהבים באש ובמיים - אצל אנשים שמודעותם לרגשותיהם מפותחים דיו.. אבל פעם אנשים חכמים ידעו את נפשו של איש או אישה - לכן יכלו לתכנת האנושות כרצונם ולפי טבעם ולמען אושרם, היום הכל מתוכנתים לא כרצון החכמים והידענים האמיתיים - אילה לפי אל המדיה הכלל ציבורית - שלא תמיד מספרת על מה חשוב בחיים ואיך בנאדם צריך להתנהג כדי להיות בנאדם, וצרה גדולה יותר - אין האנשות מיצרת אנשים ידועי שם וחכמים וגאונים - רק אנשים כשרוניים למינהם - שבמודע או שלא במודע - הורסים את נפשם העדינה של הטובים מהם בהרבה. ואוסיף ואומר - פעם אנשים היו יותר ישרים כלפי מה שאלוהי בהם והכירו את רגשותיהם שלהם ולכן הכירו את צאצאהם כשם שכיום כל אחד מכיר את רגשותיו שלו ותחושותיו עצמו (באופן פשטני אבל מכיר) ממש ככה שתמיד ידעו מה טוב לנשותיהם לבנותיהם ללא כל עוררין - וגם היו רואים זר ברחוב שהיו מנהלים איתו שיחה של כמה דקות היו יכולים לעמוד על קנקנו ולשכול בדעתם האם מתאים הוא, או לא לצרף למשפחתם. הרבה נאמר, לא ההכל היה מושלם בעבר - ובהווה כשם שבעבר - רק חבל שבגלל הטלוויזה הכל נשבר....