לעולם לא הרגשתי מיואשת יותר.. אתם תקוותי היחי

לעולם לא הרגשתי מיואשת יותר.. אתם תקוותי היחי

זה כבר כמה שבועות שאני רואה את המודעה הזאת עומדת בראש אחד הפורומים של הסוד באתר hasod.co.il. זו ההודעה היחידה שראיתי שפתחה המשתמשת שפתחה את ההודעה. היא כבר הגיעה למעל 60 תגובות, שזה הרבה בקנה מידה של פורומים בכלל, וההודעה האחרונה שלה הייתה: הוא נפרד ממני . אמר לי שאמר לי שהוא אוהב אותי כי חשב ככה ולא היה בטוח. אין טעם לחיות ההודעה היא כמובן על אהבה נכזבת, ועל הרצון בהתחלה של אותה בחורה למשוך את האהבה של אותו בחור. עכשיו, אני יכולתי לכתוב מאמר על כל הנושא הכול כך מדובר של אייך למשוך אהבה. שיש לי הרבה דברים נכונים ומועילים לומר עליו, ולכן מן הסתם אני גם אעשה את זה מתישהו בהמשך, אבל לפני הכול אני רוצה לדבר על הנושא של חדשות רעות, הן חדשות טובות. למעשה ככה הייתי קורא למאמר, אבל רציתי להראות לכם קודם כל כמה הכותרת של אותה הודעה מושכת את העין שלנו. אני חייב להודות, שלמרות שלקח לי הרבה זמן עד שבאמת פתחתי את ההודעה ההיא, גם אני הייתי מאוד סקרן לגביה, כי העובדה היא, שחדשות רעות מעניינות אותנו מאוד, ולכן מבחינת חברת החדשות למשל – חדשות רעות הן באמת חדשות טובות. כבר היו ניסיונות בעבר לעשות חדשות שהן כולן טובות, למעשה אפילו לא כל כך קשה למצוא חדשות כאלה, העניין הוא, שחדשות טובות לא מוכרות. אנשים מתעניינים דווקא בחדשות הרעות. אסון, פיגוע, צונאמי, אדם שירא בבית ספר, אסון התאומים, אלה מסוג הדברים שמושכים לנו את העין, אלה מסוג הדברים שאנחנו מחפשים, וזה אפילו מסוג הדברים שאנחנו מושכים. בכנות – אין לי ממש תשובה לשאלה למה דברים רעים מושכים אותנו, אבל אני די בטוח שמדובר במשהו שירשנו מאבותינו הקדמונים. בין אם היינו צריכים אז לדעת יותר על סכנות כדי להימנע מהן, או בין אם כדי למצוא אוכל (משהו בסגנון נמר צד חיה כלשהי, ובני אדם מגרשים את הנמר ולוקחים לו את הטרף) נראה שיש לנו צורך בסיסי מאוד חזק לשמוע על דברים לא טובים – זה גורם לנו משהו. כל כך הרבה אנשים מקשיבים לחדשות, שמעצבנות אותם, שמרגיזות אותם, שגורמות להם להרגיש רע. אבל אם תציע לאנשים לא להקשיב לחדשות, אנשים יסתכלו עליך במבט מזועזע – כי חייבים להיות מעודכנים. האם באמת אנחנו חייבים להיות מעודכנים? מה יקרה אם לא נקשיב לחדשות, אם לא נקרא עיתון – איזה אסון נורא יקרה? האמת – שום דבר. היו לי כמה הזדמנויות בחיי שבהן באמת שלא הייתי חשוף לחדשות בכלל, ולא הייתי חשוף יותר מידי לטלוויזיה או לכל דבר אחר. ואתם יודעים מה – היה לי שקט, הרגשתי הרבה יותר טוב והרבה יותר רגוע באופן כללי. כלומר כמה באמת מהדברים שאתם רואים בחדשות מועילים לכם, כמה מהם באמת מכילים ידע שאתם משתמשים בו, והאם זה באמת ידע שחשוב לכם לקבל מהחדשות או שאתם יכולים להשיג אותו גם ממקומות אחרים במידת הצורך. אין לי ספק שאתם וגם אני יכולים להסתדר טוב מאוד גם בלי החדשות הרעות. ומה עוד יש לנו שאנחנו אוהבים לעשות שקשור באמת לדברים רעים? ובכן חלקנו רואים סרטי איימה, ואוהבים להפחיד את עצמנו, רבים מאיתנו מאטים ליד תאונה בגלל סקרנות, מרביתנו קוראים כמובן עיתונים ורואים טלוויזיה. ואם אנחנו שואלים מישהו מה נשמע, אם הוא אומר שהכול מצוין, אנחנו תוהים מה כבר יכול להיות כל כך מצוין, ואם הוא אומר שהכול חרא מאוד מעניין אותנו איזה חרא בדיוק. (וזה די מדהים בהתחשב בזה שכמעט כולנו חושבים שלעבוד בניקיון זה נמוך מידי בשבילנו, כאילו שיש לנו מנקה בבית. אז מה אנחנו אמורים לעשות עם זה? קודם כל ברור לכם שיש כאן בעיה כלשהי, כיוון שחשיבה על הדברים האלה, רק מושכת אותם יותר, ויותר מכך. למעשה אנחנו כל כך רגילים להם בחיינו שאפילו אם נוכל – אולי לא נוותר עליהם כל כך מהר. דבר נוסף, עלינו להכיר בכך שמדובר במשהו מאוד יסודי באישיות שלנו, משהו שמחוזק על ידי הסביבה, ולכן אל לנו להקל בו ראש. אז בשביל להפטר מזה צריך קודם כל לשים לב, ולשים לב באמת למה שאנחנו עושים ואייך שאנחנו חושבים על הדברים. הורידו את מינון החדשות והעיתונים בחייכם. ושימו לב באמת אייך אתם מרגישים בעקבות זה. כשאנשים שואלים אתכם מה שלומכם, הגידו שהכול טוב, כי הרי גם אם יש קושי בחייכם כרגע, הוא בוודאי יעבור בהמשך, וגם אם לא, אין כל סיבה שתחפרו בו, זה הרי לא יעזור. במקום לחפש את התאונות כשאתם נושאים בכביש, שימו לב לנוף. במקום לראות סרטי אימה, ראו סרטים נעימים יותר, סרטים מצוירים למשל. כשאתם רואים הודעות כמו הכותרת של המאמר, השתדלו לא לקפוץ כל כך מהר ולקרוא אותן למרות הפיתוי, קראו יותר הודעות בסגנון "קרה לי דבר מדהים". עזבו את זה – כתבו יותר הודעות בסגנון "קרה לי דבר מדהים" כשאתם עושים משהו, אל תצפו מדברים להשתבש, מרפי היה טכנאי שבודק מטוסים, חלק מהתפקיד שלו היה למצוא תקלות, אבל לכם לא משלמים על זה. תצפו שהדברים יסתדרו לטובה, ואתם יודעים מה – רוב הזמן הם ממילא מסתדרים (עד למשבר הבא שאנחנו כל כך מתאמצים כדי למצוא) הרי ב 90% מהמקרים כשאנחנו מאבדים משהו, אנחנו מוצאים אותו מחדש תוך זמן קצר. לא משנה איזו אהבה גדולה איבדנו, יש עוד המון אהבה שם בחוץ. לא משנה אם נשבר משהו, רוב הדברים הם ברי תיקון או ברי החלפה. פצעים נסגרים, עצמות מתאחות, דברים מתחדשים ונפטרים, והכול מסתדר בסופו של דבר. תארו לכם כמה החיים שלכם יראו יותר טוב, אם באמת תתחילו להתמקד בדברים הטובים. ואל תדאגו, עדיין יהיו כמה דברים שישתבשו כדי שלא ישעמם לכם. מקווה שאהבתם את המאמר, ואני מצפה לקרוא יותר הודעות על כל הדברים הטובים שקורים לכם. בברכה שפי
 

les miserables

New member
מתחילה!משהו טוב שקרה..

ראשית נהניתי מדברייך כרגיל! ודבר שני מעשה שקרה-יש מלון שאני עוברת לידו המון לאחרונה שמושך לי את העין ואני מוצאת עצמי כשאני עוברת שם ממש מדמיינת איך יהיה להתארח שם.כך זה קורה פעם בשבוע בחודש האחרון.אתמול אימי היקרה מתקשרת ומספרת לי על איזה קרוב משפחה מחו``ל שבא לחגוג לבנו בר מצווה ולשבת עלייה לתורה מזמין אותנו להתארח בדיוק במלון הזה! אותי זה מאוד משעשע..
 

MAGIC39

New member
היי שפי ו LES...

ראשית, כנראה גם אני אגיע מוצ"אש, שנית, בהמשך למה שאמרת לגבי המלון גם לי קוריוז קטן שדומה וקשור למה שסיפרת, גם אני בכל הפעמים שעברתי ע" מרכז הקונגרסים באייר פורט סיטי, חשבתי לעצמי שכמה מסקרן אותי להיות נוכחת שם, והייתי רוצה מאד להיות שם, אך אף פעם לא היתה לי סיבה להיות שם, כאילו, אפשר היה להכנס ולראות את המבנה, אך לא לזה כיווננתי את מחשבותיי, אלא לסיבה אמיתית שתוביל אותי לשם, וכך היה , היתה לי סיבה אמיתית להיות שם בכנס של גו'ן אסרף, ובהחלט נתתי על זה את הדעת שיש פה את כוח המגנוט באמצעות המחשבה, כי אין מקרה, ואני יודעת שמיגנתטי אליי את הסיבה הטובה הזאת, וכך היה. הייתי שם וזה היה בהחלט מעבר לכל ציפיה בכל מובן עיניין.
 
גם לי יצא לעבור המון לידו

ולתהות אייך הוא נראה מבפנים, או איזה אירועים עושים שם מלבד חתונות : )
 

Annie46

New member
מה יהיה???

אני מתחילה להתאהב במאמרים שלך!
נ"ב: הידעת? גם אני מירושלים.
 

kikona126

New member
שפי תורם הרבה לפורום המאמרים שלו

כולנו אוהבים אותם
 

Annie46

New member
מאוד אהבתי את המאמר!

מעניין למה אנשים אוהבים להתמקד על חדשות שליליות. אולי הם חושבים כי זה יכסה על השלישי בחייהם? ואכן התשובה להתמקד בחיובי שבנו (כך שימשוך עוד חיובי), במקום בשלילי (שימשוך עוד שלילי) - אכן זו הדרך! כל הכבוד לשפי
 

Annie46

New member
עכשיו שפי אני מחכה ../images/Emo13.gif

שפי - עכשיו אני מחכה בכיליון-עיניים לכתיבת מאמרך בנושא: "איך למשוך אהבה" (וכן - בעיקר זוגית
), כי אמרת שיש לך הרבה דברים נכונים ומועילים לומר בנושא.
 

kikona126

New member
שפי ניראה לי

שבמקום להזמין אצלך תמונות אנחנו נזמין מאמרים
צדקת בקשר לסגנון כתיבה
 
יקירתי, אני צריך תזכורת נראה לי למה שאמרתי

על סגנון כתיבה. לגבי מאמרים - נראה שאתם כבר מזמינים : )
 

naama2712

New member
דיעת יחיד ../images/Emo9.gif

אנחו רגילים להתמודד עם שלילי. זה נורא "פולני" מצידנו אבל אנחנו כאלה, אנשים סובלים. זה משהו שטבוע בנו, להסתכל על מה שלא טוב מתוך הרגל, אפילו יש לנו פתגמים "מאוד מוצלחים" כמו "מרבה נכסים מרבה דאגה" , "צדיק ורע לו" ( ובינינו לא עדיף להיות צדיק...כי להתמודד עם מה שרע אנחנו כבר יודעים...). רובנו מעדיפים להשאר בשטח המוכר, ושלילי מוכר לנו, רובנו בתת מודע מפחדים להתמודד עם מה שטוב. אולי כי אנחנו חיים כל הזמן בפחד שניכשל, או שהטוב יגמר ואנחנו נסבול או שלא מגיע לנו... נו, ועם חשיבה כזאת איך יכול להיות באמת טוב? גם אם יבוא הטוב ויכה אותנו עם פטיש 100 טון לא נראה שהוא שם... כי ככה זה כשמתמקדים במשהו אחר. בתת מודע יש לנו איזשהי מחשבה שאם רע לנו עכשיו בעולם הבא יהיה לנו בטוח טוב, ואם רע לנו עכשיו כנראה זה כי אנחנו צריכים לכפר על משהו שעשינו פעם וככה הם חוקי הקארמה... וכשנמצאים במצב חשיבה כזה פלא שאנחנו שמים לעצמנו רגליים? אם תסתכלו על ההיסטוריה , ועל האגדות של הילדים, ועל הסרטים ועל הספרים ועל הטלנובלות ב 99% מהם המסר הוא מי שהם מסכנים וקטנים וחלשים הם אלו שבסוף ימיהם "זוכים" , אז בתת מודע אנחנו אולי מעדיפים להיות המסכנים והחלשים והסובלים כדי שאולי בעתיד היקום יגלה שפיספס ויתקן את טעותו. אני קוראת לזה תודעת קורבן או קורבן של התודעה. רוב האנשים גם לא יגידו שטוב להם, שהם מרגישים מצויין שמצבם יותר טוב מאי פעם, הם מפחדים שבעצם האמירה הם יפסידו את זה, "יפתחו עין" אז תמיד הם חיים על אש קטנה, מקטינים את עצמת האושר, הטוב כדי שזה לא יעלם .... וזה בדיוק מה שקורה זה נעלם... אנחנו "אוהבים" חדשות רעות כי זה מה שגורם לנו לפרופורציות לגבי עצמנו, לדעת שיש גרוע יותר ממה שאנחנו חווים, באיזשהו מקום, להקשיב לחדשות רעות זה כמו למלא את מכסת המסכנות היומית שלנו, כאילו אם נספוג את זה מבחוץ זה לא יכנס לחיינו. וכשעוצרים שניה ומסתכלים על זה מהצד זה נראה ממש מצחיק חומרת הרצינות שאנחנו מסתכלים על החדשות... והטלנובלות... וסרטי הדרמה סוחטי הדמעות... מקווה שהייתי מובנת.. סופ"ש מעולה לכולם.
 
תודה על המאמר נהדר../images/Emo140.gif

שאני חושבת על עצמי חדשות רעות מעלות לי את האנדרנלין "כאילו יש אקשן
ולפעמים אני חושבת כמו הטיפשים
רואה צרות של אחרים ושלי כבר ממש מתגמדות זה מה שנונים לי הדברים הרעים של אחרים אבל אני מאוד מאמינה שבאיזו שלב זה חוזר אלי כמו בומרנג
 
למעלה