זה לא דבר רע
השאלה אם זה ממקום חיובי או ממקום שלילי. אם הצרות שלך מתגמדות באופן כזה שאת אומרת, "יש אנשים שיותר קשה להם, ואני צריכה לבכות פחות ולהיות יותר שמחה במה שיש לי" זו גישה טובה, ויש גישה עוד יותר טובה, תסתכלי על אנשים שלכאורה התחילו מנקודה הרבה יותר נמוכה משלך, והצליחו להגיע רחוק. את יודעת למשל שזה שהמציא את הציוד צלילה רצה בכלל להיות אסטרונאוט ולא יכול היה לעשות זאת כי הוא שבר את שתי ידיו, ולא קיבלו אותו לאקדמיה, אז הוא התחיל לשחות הרבה עד שקיבל את הרעיון שהוא יכול לצלול מתחת למים (להיות אקוונאוט) אחרי שראה סרטנית שיורדת עם בועת אוויר כדי ליצור כיס אוויר לצאצאים שלה מתחת למים. כך שלמרות הקושי שלו, ומתוך המשבר הוא עשה דבר מדהים שאף אחד לא עשה לפניו. אבל אולי זו לא הדוגמה הכי טובה, אבל אתמול שמעתי סיפור על שחקן פוטבול, שהיתה חסרה לו חלק מהרגל השמאלית מתחת לברך, והיתה לו יש אחת עם בוהן וזרת, ויד אחת רק עם זרת, ובזכות הרצון שלו, והתמיכה הבלתי מותנית של הוריו, הוא הגיע להיות אתלט כל כך טוב, שהוא למד על מלגות ספורט, והיה קפטן של מספר נבחרות. לאדם כזה יש את כל התירוצים לא להצליח, והוא בכל זאת הצליח. בברכה שפי
