לעזאזל איתי פרויקט השירים

[meandmeandme]

לעזאזל איתי ../images/Emo41.gifפרויקט השירים../images/Emo41.gif

אוף.. כתבתי כרגע את כל ההודעה הזאת והיא נמחקה לי..

מהתחלה: אוקי.. סליחה ענקיייייתתתתת (קצת יותר גדולה מזאת) על העיקוב הענקייייי (קצת יותר גדול מזה) בין השירשור הזה לשירשור הקודם (שהספיק להגיע לעמוד השביעי). כתירוץ אני יגיד שנתתי לכם זמן לנוח. עכשיו תשאלו "למה לנוח?"

ואני יגיד: כי הגענו לשבוע האחרון בפרויקט שלנו!! שיצא די מוצלח אגב, והכול בזכותכם!! חברי פורום פינק פלויד (הידד)! אז ככה.. השבוע הזה חייב להיות מסאבי. זהו שבוע הנספחים. מותר לכם לכתוב על מה שבא לכם, אך ממלץ ששתתחשבו בכמה בקשות בסיסיות: 1. אין ביקורות בכלל לאלבומים: Ummagamma, Obscured By Clouds וA Momentary Lapse of Reson. ואת פשוט חייבים לכתוב עליהם! את השניים הראשונים בכלל אין לי אז אני לא יכול לעזור לכם שם. בקשר לממונטרי, אני ינסה לסבול כמה האזנות, אבל אל תסמכו אלי! 2. אם אתם יכולים לכתוב על Money זה יהיה נחמד. חסר לנו רק את השיר ההוא מהצד האפל. ועל A Pillow of Winds כדי להשלים את מדל. 3. עוד כמה ביקורות לחומה לדעתי יותר יכבדו אותה (יש כולה 3). 4. ביקורות על גירסאות הופעה יתקבלו בברכה. אוקי... זהו.. עכשיו אני מצרף את הרשימה של כל השירים שנכתבו עליהם כדי שתדעו איפה אפשר לעזור לפרויקט הכי הרבה. אז הנה זה בא.. (מה שוב!? עשיתי את זה כבר לפני כמה דקות...

) מהחלילן: Matilda Mother Astronomy Domine, Lucifer Sam, Bike. מהצלוחית: Let There Be More Light, Corporal Clegg (X2), Sacerfull of Secrets, See-Saw (X2), Jugband Blues מ'עוד': Circus Minor, Green is the Color מאומגמה: אין

מאמא לב אטום: Atom Heart Mother (X2), Summer of 68' (X2), Fat Old Sun. ממדל: One Of These Days, Fearless,San Tropez, Seamus, Echoes. מהירח: Breathe, On The Run, Time, Us and Them, Any Color You Like (X2), Eclipse, Brain Damage. מ'הלוואי...': Shine On You Crazy Diamond Part One(X2), Welcome to the Machine, Have a Cigar, Wish You Were Here, Shine On You Crazy Diamond Part Two. מאנימלס: Pigs on the Wing, Pigs (Three Differnt Ones), Sheep. מהחומה: In The Flesh, Vera Lynn, Comfartably Numb. מהחתך הסופי: The Gunners Dreamm, The Fleacher Memorial Home. ממונטרי: אין

מהפעמון: What Do You Want From Me, Marooned, Keep Talking, High Hopes. בנדירים קיבלנו: Echoes - Live in Pompeii, See Emily Play, Arnold Layne. ... זהו..

עכשיו תתחילו להפגיז אותי בביקורות. אני רוצה לציין שהשבוע הזה למעשה יהיה שתי שבועות כדי ושתי שירשורים כדי לתת כמה שיותר זמן לכתוב. יאללה! לתקוווףףףף!!!!

 

[Saucerfullofsecrets]

The Trial

התלבטות כה קשה, אנושה, באיזה שיר לבחור מהחומה ואם בכלל לבחור בחומה ולא באומאגומה הנפלא, בקיצור...הייתי יכולה לכתוב על המון שירים. אוקיי....אז בתור פתיחה נפתח צוהר למעט ידע כללי, "המשפט" הוא השיר האחד לפני האחרון בחומה, והוא בעצם המשפט של "פינק", שעליו מדובר בחומה. ה"תובע" או מי שתרצו שהוא יהיה פותח, ומציג לפני השופט התולעת את הנאשם, שנמצא "מראה רגשות". השיר הזה מושר ללא מוסיקה, יש בו קולות רקע. אחד אחד באים העדים להעיד על הנאשם-בתחילה מנהל בית הספר, אח"כ אשתו ובסוף אמו. יש בשיר הזה המון כעס, של ווטרס, שכתב אותו. בכלל בחומה יש המון כעס וכמובן גם בשיר הזה....המנהל רוצה להרוג אותו, אשתו מאשימה אותו שמעולם לא דיבר איתה כמו שהיה צריך לדבר-"לא! היית חייב ללכת בדרכך שלך" אמא קוראת לו תינוקי ורוצה לקחת אותו אתה הביתה. בין לבין נשמעים המשפטים "Crazy, toys in the attic, i am crazy. surely got fishing. They must have taken my marbles away...." וכולי וכולי, מדבר על זה שהוא משוגע. הרבה דיברו פה על ווטרס שמקנא בשיגעון ומנסה להיות משהו שהוא לא, אני מסכימה עם זה בחלקיות מאוד, זה נכון, אבל לדעתי הוא עושה את זה יפה מאוד...זה שהוא לא היה "משוגע" ממש כמו סיד אולי נותן לזה נופך של כאילו "מנסה להיות" אבל בעצם כנראה היה בו משהו, כמו שיש בכולנו, לפי דארק סייד...החומה, כמה שהיא כביכול קטנונית, כועסת, מאשימה, היא מה שהוא מרגיש ובאמת כל השירים בה חזקים מאוד לטעמי, והמילים קולעות בדיוק למטרה ואני מזדהה איתן. כמובן שיש לזה שני צדדים-אמא שלו באמת אולי לא נתנה לו לעוף, דאגה לו כל הזמן ועזרה לו לבנות את החומה אבל בכל זאת, היא אמא שלו...וגם לה היה קשה, היא איבדה את בעלה, נשארה עם ילד קטן במלחמה והיא הרי אמא, היא דואגת נורא...אז מה הוא נתקע שם ומאשים אותה על כל דבר? אבל מצד שני הוא צודק. אני הייתי ממליצה לו להמשיך הלאה, אבל טוב שהוא עשה על זה דיסק והוציא הכל החוצה....

וכמובן גם למוסיקה עצמה בחומה יש שני צדדים, אחד כמו שאמרתי היא חזקה מאוד ומגיעה אל לבי (אני מדברת גם על המילים וגם על הלחן) אבל היא גם הרבה יותר שבלונית מהחומר הקודם של פינק פלויד וטיפה נסוגה מהצליל המיוחד שלהם. המחשה מהשיר:Come to mother baby let me hold you in my arms M'red i never wanted him to get in any trouble Why'd he ever have to leave me Worm your honour, let me take him home.... לבסוף, פוסק התולעת, (תרגום חופשי)לא ראיתי בכל שנותי כשופט מישהו שראוי יותר למלוא העונש של החוק, איך גרמת להם לסבול, לאשתך ואמך המצויינות והרגישות, זה ממלא אותי בדחף לעשות צרכים (...) אבל, ידידי, גילית את פחדך העמוק ביותר, אני שופט אותך להיות חשוף בפני חבריך "שסעו את החומה!"(קהל) לעגני, כועס, מוחה, ומייאש. (או לא?)

 

[ThePiper]

A Pillow of Winds

אלבום: Meddle (1971 מה עוד אפשר לבקש? אחרי הפתיחה המעט קרירה באלבום (one of these days), הפלוידים (בעיקר גילמור), נותנים לנו את השיר האוורירי והנפלא הזה. נדמה שכל מילה מיותרת (למרות שאני יכולה לדבר עליו מכאן ועד להודעה חדשה), אך הקול הרך של גילמור, הגיטרות האקוסטיות הנפלאות לוקחים את המאזין לענן הזוי ושטוף רוחות חמימות בניחוח פריחת אביב. נדמה כאילו הזמן עוצר מלכת על הענן הקטן הזה, כל צליל ממלא את החלל בהרגשת התעלות נהדרת. אחרי שהוא נגמר אני שואלת את עצמי: "למה גילמור לא יכל לעשות את הסולו גיטרות שלו קצת יותר ארוך, זה לא מספיק!" אבל כל דבר טוב חייב להיגמר... לפחות יש וד שיר נפלא אחריו.

 

[נימרודל]

יאיר!...

שחכת את התגובה שלי ל "דה גרייט גיג אין דה סקיי" בדארק סייד. לא נורא סלחתי...

 

[meandmeandme]

../images/Emo12.gif

שכחתי להכניס ביקורת!? אוי מה יהיה איתי! אם תוכלי לפרסם אותה שוב כאן אני ישמח להוסיף אותה! אני כל כך מצטער

 

[נימרודל]

אווווווי

אני לא חושבת שאני אוכל לשחזר אותה... זה היה די רגשי וארוך. אי אפשר לעשות חיפוש הודעה בפורום הזה?

 

[נימרודל]

יאיר! מצאתי!

כשאתה נכנס לפורום ממש למעלה בעמוד יש מנוע חיפוש שלידו כתוב "חיפוש בקהילה" תתקתק the great gig in the sky בלי אותיות גדולות. ותמצא!

 

[meandmeandme]

אני לא מוצא..

הוא כותב "לא נמצאו תוצאות... בלה בלה בלה"... יש סיכוי לקישורון?

 

[נימרודל]

קישורון? אני יכולה לנסות

אם אני לא אצליח...אז ככה, כשאתה נכנס לפורום לפני שאתה נכנס לגמרי ויש למעלה כפתור גדול "כניסה לפורום אז ממש ממש ממש למעלה בעמוד על רקע אדום יש את המנוע, אתה חייב למצוא! הנה ההודעה

 

[נימרודל]

שיט זה לא עבד...

זה ממש ליד הכפתור "כניסה לפורום"! למנוע קוראים חיפוש בקהילה!

 

[meandmeandme]

היתכן?

"לדעתי היא לא ממש עושה אהבה בשיר. היא בוכה. הזמרת הנפלאה הזאת היא צורחת אף אחד לא מבין למה, אולי בגלל שכל העולם שלה חרב. כל כך עצובה, כל כך צורחת צועקת מיואשת. למי לא בא לצרוח לפעמים? לבד ככה כדי להתפלש ברחמים. יצירה גאונית, וקשה לדעת אם זה מאולתר או לא. כי השירה שלה כל כך מתמזגת עם המוסיקה בצורה יפהפיה. כל פעם שאני שומעת את השיר המחשבה הזאת עולה לי בראש. "זה לא יכול להיות מאולתר. לא, איך כן? אבל אם זה לא אז זה לא היה באותו רגש ועוצמה"... הוא תמיד מרגש אותי מחדש, כמעט עד לבכי, צביטה בלב שמזכירה לי את כיתה ו' מהגיהנום. מה שעשו לי אז. יש מדי פעם לחישות קטנות שבקושי שומעים בשיר, אני זוכת שמישהו אמר פעם משהו על זה :"if you heaer this you are dieing" ... זה מזכיר לי את הלחישות שלהם. הצעקות שלה, הצעקות שלי. ובסוף היא מחליטה להפסיק, היא נרגעת, היא לוקחת את עצמה בידיים ומפסיקה, כי אולי היא שומעת מישהו מתקרב והיא לא רוצה שיראו אותה ככה בבושה. או אולי כי היא מבינה שהבכי לא יפסיק את מה שקרה לה, ואולי בגלל שהיא כבר נרדמה בתוך הכרית ספוגת הדמעות שלה..." האם זוהי הביקורות המדוברת יקירתי? אם כן אני שמח להודיע לך שהביקורות הזאת שמורה אצלי בקבצים והיא בטוחה ומרוצה להיות שם מתחת לביקורות של נוש

. איך קיבלת את הרושם שהיא לא התקבלה?

 

[נימרודל]

כן זאת הביקורת...

חשבתי שהיא לא התקבלה כי לא כתבת אותה ברשימה שעשית, על השירים שכבר כתבו עליהם ביקורת. לכן כל הבילבול... לא נורא... תודה לך בכל אופן

 

[meandmeandme]

אויש את צודקת..

שכחתי לגמרי לכתוב את גרייט גיג.. אוקי אז רק שתדעו יש שתי ביקורות לגרייט גיג. אחת של נימרודול, ואחת של נוש.

 

[Nir of GondoliN]

Pow R. Toc H.

השיר החמישי מהחלילן. נפתח במעין קולות מוזרים שעוה ברט בליווי קריאות חיזור של קוף ווטרסי מצוי. עד שכל העניין מקבל צורה מוזיקלית. למעשה אני חושב שכל השיר נבנה מכמה ג'אם סשנים מכיוון שהוא נשמע כאילו רובו מאולתר. בכלל השיר הזה וגם אינטרסטלר אוברדרייב מאותו האלבום נותנים כרית רחבה של אילתור בהופעות. אם אני לא טועה יש קטע שנקרא Tonight Lets Make Love In London שבו רואים את הלהקה מאלתרת קטע של 20 ומשהו דקות שנשמע כמו שילוב של השיר הזה ואינטרסטלר. הקצב של התופים הוא אחיד ותחילה הוא מלווה בסולו נחמד מאוד של רייט על הקלידים בהמשך נכנסים הקולות של ווטרס ובארט בליווי כלי הנגינה שלהם בקטע שמעט מזכי לי את שיין און (רק לי?) וכך כל הבלאגן הזה של הקולות נמשך כמעט עד הסוף. לקראת סיום השיר שומעים את התוים מלווים על ידי גיטרה עם הקולות של בארט. בכלליות זה אחד השירים הכי קודרים באלבום שמזכיר את התקופה הפרה דארקסיידית של פינק פלויד ולדעתי זה אחד השירים הכי יפים באלבום.

 

[Saucerfullofsecrets]

דוי דוי פטש טש

דוי דוי, פטש טש...סליחה הייתי חייבת

 

[meandmeandme]

חחח ../images/Emo9.gif

זה קטע ענק..

 

[Nir of GondoliN]

Obscured By Clouds

השיר הראשון באלבום האחרון לפני הפריצה הגדולה של פינק פלויד. סביר להניח שזה גם האלבום הכי פחות מפורסם שלהם ולכן הכי כיף לכתוב עליו. השיר נפתח באקורד טבול בדיסטורשן של רייט ובערך אחרי 20 שניות נכנסים התופים. למעשה רוב השיר הוא סולו של גילמור על הגיטרה. קל מאוד לזהות שזה בכלל לא הסגנון של גילמור, ווטרס או רייט. אולי זה בכלל הפקה מוזיקלית של מייסון? לכו תדעו. במהלך הזולו חוזרים אותם מוטיבים ואתו סגנון מוזיקה שנמשך באיטיות עד הסוף. ואז מתחיל When You're In...

 

[Nir of GondoliN]

When You're In

המשך ישיר לשיר הראשון וגם השיר האהוב עליי בכל האלבום. כרגע. נפתח עם התופים של מייסון בצורה מפתיעה ונשמך עם סולו של גילמור באותו סגנון כמו מהשיר הראשון רק מהיר יותר. ברקע אפשר לשמוע ליווי של רייט בצורת עלייה וירידה בסולמות. לי הקלידים פה תמיד הזכירו את הקלידים של אמרסון רק בצורה פחות עוצמתית. מכיוון שזה סאונדטראק אמור השיר הזה לתאר משהו בסרט, ואני ,שלא ראיתי את הסרט, אין לי מושג על מה זה.בכל מקרה השיר הזה נותן לי הרגשה של תנועה ככה שאני מעריך שבאותו קטע רואים משהו נוסע או זז או משהו אחר בסגנון. השיר הזה מלא בעוצמתיות שקטה ואיטית - הגיטרה של גילמור משרה אווירה של כוח וזעם. השילוב של הגיטרה קלידים נמשך עד הסוף עד שהוא יוצא בפייד אאוט.

 

[נימרודל]

A pillow of winds

שיר יפהפה, עם הרגשה קלילה. שחר, גשם קל. חיות מסביב. בקתה חמימה בכפר, בסתיו. למרות שיש משהו עצוב ומלנכולי בשיר: כשהלילה בא את נועלת את הדלת הספר נופל על הרצפה... עכשיו הינשוף ער הברבור ישן, תראו! חלום! החלום אבד... העצבות הגשם האויירה הכללית המרחפת באויר, זה מה שהופך את השיר למרגש. כאילו כל תו ותו חיי לא בלי התחייבויות, בלי כבלים, חופשי להסתובב ולהתנגן לו בצלילים נעימים של שחר סתוי עולה. מרגישים את הרוח שמשחקת בעלים היבשים של העצים, מפילה אותם על האדמה, אגם רוגע בצבע כחול כהה שנראה כאילו הוא מחזיק אור, סודי ונהדר חבוי בתוכו. אם מקשיבים טוב אפשר לשמוע את הגבעות מפהקות ומתמתחות כשהן מתעוררות ואת השמש מנסה להיאבק בחושך ולעלות למעלה, למעלה...

 

[ציףציף1000]

Cymbaline

כיום זהו אחד השירים הפחות-ידועים של הלהקה, למרות שהיה פייבוריט בהופעות שלהם בשנים 1969-1971. זהו השיר האהוב עלי ביותר מבין שירי הפלויד, ולעניות דעתי הוא אחד מהטובים בשיריהם – אולי הטוב שבהם (או לפחות מבין אלו ששמעתי). השיר הופיע בפסקול הסרט More, בשנת 1969. ווטרס, שכתב את השיר, טען באותה תקופה כי השיר נולד בעקבות סיוט-לילה שהיה לו כמה שבועות לפני ההקלטה. השם Nightmare (סיוט) גם ניתן לשיר כאשר בוצע בהופעות במסגרת הסוויטה "האדם" (The Man) במהלך שנת 1969, כשווטרס מציג את השיר לקהל כ"שיר על סיוט". אך למעשה, נושא השיר קצת שונה. השיר הוא על אמן בריטי בסיבוב הופעות בחו"ל, החווה התמוטטות עצבים מאסיבית כשזו נגרמת – לפחות בחלקה – ע"י שימוש בסמי הזיה ובשל הלחצים המופעלים עליו מצד תעשיית המוסיקה. מן הסתם שאב ווטרס השראה לשיר מסיבוב ההופעות של הלהקה בארה"ב בשנת 1967 שנקטע לאחר שבוע, לאחר שבארט התמוטט (זו גם דעתו של קליף ג'ונס בספרו). השיר הוא לדעתי אחד משיאיו של ווטרס כתמלילן (וכמלחין, אם הוא באמת אחראי גם למוסיקה). ווטרס מצליח כאן להעביר את תחושת אבדן הקשר עם המציאות, והחרדה הקיצונית הנלווית לכך של האמן לשפיותו ואף לחייו, בצורה כמעט מושלמת. The path you tread is narrow And the drop is sheer and very high The ravens all are watching From a vantage point nearby Apprehension creeping Like a tube-train up your spine Will the tightrope reach the end; Will the final couplet rhyme And it's high time Cymbaline It's high time Cymbaline Please wake me "הדרך בה אתה פוסע היא צרה והמדרון הוא תלול וגבוה מאוד העורבים כולם צופים מעמדת תצפית עליונה סמוכה הדאגה מתגנבת כמו רכבת-תחתית במעלה עמוד השדרה שלך האם החבל המתוח יגיע עד הסוף? האם צמד השורות האחרון בשיר יתחרז? .... " ווטרס בחר בחירה מעולה בדימויים לתאור מצבו של האמן: הוא מתואר כמי שהולך על חבל מתוח של לוליינים, כמו בקרקס, כשהתהום פעורה מתחתיו. צעד אחד לא נכון יגרום לאבדנו. העורבים – סמל עתיק-יומין למוות – כבר מחכים לנפילתו, כשהם נמצאים בעמדת יתרון (ווטרס משתמש בביטוי vantage point שיש לו משמעות כפולה – וזו בחירה משמעותית). האמן מודע למצבו, והוא חרד לחייו ולגורלו: האם הוא יגיע לצד השני של התהום? האם יצליח לסיים את השיר? השורה האחרונה כבר מרמזת על הלחצים המופעלים על האמן, ככותב שירים, לספק "את הסחורה". אגב, צמד השורות האחרונות בשיר אינו מתחרז (לעומת הבתים האחרים), ולדעתי מספק רמז נוסף להתמוטטותו של האמן. A butterfly with broken wings Is falling by your side The ravens all are closing in And there's nowhere you can hide Your manager and agent Are both busy on the phone Selling coloured photographs To magazines back home And it's high time Cymbaline It's high time Cymbaline Please wake me "פרפר עם כנפיים שבורות נופל לצדך העורבים סוגרים עליך ואין מקום בו תוכל להסתתר האמרגן והסוכן שלך עסוקים שניהם בטלפון מוכרים תמונות צבעוניות למגזינים בבית." תחושת המחנק והחרדה אותם חש האמן מתגברות. המוות נהיה ממשי – הפרפר הנופל לצידו – ואין לאן לברוח מפניו. ווטרס מצמיד דימויים אלו לתאור המנגנונים של תעשיית המוסיקה – האמרגן והסוכן, המוכרים תמונות "צבעוניות" שלו למגזינים "ביתיים" בריטיים - ובכך מאשים אותם, למעשה, במצבו של האמן. The lines converging where you stand They must have moved the picture plane The leaves are heavy around your feet You hear the thunder of the train And suddenly it strikes you That they're moving into range Doctor Strange is always changing size And it's high time Cymbaline It's high time Cymbaline Please wake me "הקווים מתכנסים במקום בו אתה עומד הם בטח הזיזו את מישור התמונה העלים כבדים סביב רגליך אתה שומע את הרעם של הרכבת פתאום אתה תופש שהם נכנסים לטווח ד"ר סטריינג' כל הזמן משנה גודל" בבית זה מתאר ווטרס את אבדן הקשר של האמן עם המציאות, הנובע בין היתר משימוש בסמי הזיה: האמן כבר אינו בטוח שמה שהוא חווה הוא אכן המציאות; עצמים משנים מרחק, גודל ופרספקטיבה. צלילים ומראות מקבלים עוצמה גבוהה מהרגיל – הרכבת נשמעת כ"רעם", העלים הם "כבדים". חוויות אלו נתפשות כמאיימות: "פתאום אתה תופש" במקור זה “suddenly it stikes you”, ביטוי הניתן לתרגום גם כ"פתאום זה מכה בך...". ד"ר סטריינג' המוזכר בבית זה, הוא דמות מקומיקס: קוסם בעל כוחות מאגיים על-טבעיים (הוא מופיע גם על עטיפת Saucerful of Secrets). גם בבית זה ווטרס משתמש בכפל-משמעות, כאשר השורה הראשונה - the lines converging - ניתנת לתרגום גם כ"הקווים מתכנסים" וגם כ"השורות מתכנסות" - רמז לשורות בשיר, אותו מנסה האמן לכתוב. השיר מצליח להעביר את תחושת הטשטוש בין המציאות והחלום/סיוט, כשהמוסיקה משלימה את התמונה ונותנת לנו להרגיש את תחושת המחנק והחרדה שחווה נשוא השיר. העוצמה הרגשית של השיר מושארת לפזמון החוזר (“and it’s high times, Cymbaline..”) כאשר בסופו מבקש – מתחנן – האמן: "אנא העירו אותי".