לערבים נמאס:הם לוקחים את גורלם בידיהם
בחודש האחרון אירעו 4 אירועים מכוננים במדינה והעמידה את המדינה ואזרחיה בצומת דרכים מרכזי,לאן מועדות פניה הן של המדינה והן בעיקר האוכלוסייה הערבית במדינה. האזרחים הערבים מאסו בהתייחסות המדינה לבעיותיהם ואופן הטיפול השטחי,למראית עין ,בבעיות האוכלוסייה הערבית,מאד מצער לאן הידרדרנו. האירוע הראשון,האירועים בכפר פקיעין,דובר הרבה על מה התרחש באמת בכפר.אבל כבר ניתן להסיק כמה מסקנות אפשר להכניע את המשטרה (תרתי משמע-שחרור עצורים תמורת שחרור חטופה),אם המותקף או הניזוק יהודי אז המדינה מתנהגת כמדינה יהודית ולא כמדינת חוק. באותו שבוע ,מסרו פקחי המנהל האזרחי לתושבי מאחז לא חוקי בשטחים צוו פינוי,איך הגיבו המתנחלים? ירקו עליהם,איימו עליהם,וזרקו אבנים על רכביהם.מה עשתה המשטרה?התקפלה וחזרה בבושת פנים למשרדיה? האם חזרו בכוח מוגבר אחרי כמה ימים כמו שקרה בפקיעין?ההמשך ידוע!! האירוע השני,הוא חסימת הכביש ע"י תושבי ראמה (ליד כרמיאל) כמחאה על הפסקת זרם המים בתקופה האחרונה כמה פעמים,ההפסקה נמשכת שלושה ימים!! מי יכול לסבול? כלומר התושבים החליטו לעשות מעשה ולא לחכות לרחמי המדינה או רחמי חברת מקורות,למי איכפת?! האירוע השלישי קרה בטמרה,ההורים השביתו את מערכת החינוך בעיר כמחאה על היישום הכושל ליום חינוך ארוך,אין תשתיות על רמה,אין מזגנים,השירותים כמו בשווקים,ארוחה חמה (רק בסרטים),הילדים נרדמים בשיעורים. והנה תוך כמה ימים הגיעו לכנסת וקיבלו הבטחה שהעניין יסודר בהקדם האפשרי,ואם לא יתוקנו הליקויים ,ישביתו את המערכת מחדש. ואחרון חביב,מה שקרה באצטדיון קרית אליעזר השבוע עם אוהדי בית"ר ירושלים,מעשה מביש!! תארו לעצמכם אם כך התנהגו אוהדי סחנין (ואני בטוח שהם יתנהגו אחרת משתי סיבות, לתת כבוד למת וגם יש פינה חמה לרבין בתקופת ממשלתו השנייה). ותראו את התגובות הרפות ,העילגות מצד אנשי ציבור (כי הם מפחחחחחחחחחדים),וקולו של נתניהו נידם!! וזה המחיש בצורה קטגורית שיש איפה ואיפה במדינה הזו. ואני לפני כמה שבועות הזהרתי את כולנו שהעימות הוא עניין של זמן,והמדינה בהתנהגותה המופקרת מובילה את כולנו למדרון חלקלק של עימותים והתנגשויות .
בחודש האחרון אירעו 4 אירועים מכוננים במדינה והעמידה את המדינה ואזרחיה בצומת דרכים מרכזי,לאן מועדות פניה הן של המדינה והן בעיקר האוכלוסייה הערבית במדינה. האזרחים הערבים מאסו בהתייחסות המדינה לבעיותיהם ואופן הטיפול השטחי,למראית עין ,בבעיות האוכלוסייה הערבית,מאד מצער לאן הידרדרנו. האירוע הראשון,האירועים בכפר פקיעין,דובר הרבה על מה התרחש באמת בכפר.אבל כבר ניתן להסיק כמה מסקנות אפשר להכניע את המשטרה (תרתי משמע-שחרור עצורים תמורת שחרור חטופה),אם המותקף או הניזוק יהודי אז המדינה מתנהגת כמדינה יהודית ולא כמדינת חוק. באותו שבוע ,מסרו פקחי המנהל האזרחי לתושבי מאחז לא חוקי בשטחים צוו פינוי,איך הגיבו המתנחלים? ירקו עליהם,איימו עליהם,וזרקו אבנים על רכביהם.מה עשתה המשטרה?התקפלה וחזרה בבושת פנים למשרדיה? האם חזרו בכוח מוגבר אחרי כמה ימים כמו שקרה בפקיעין?ההמשך ידוע!! האירוע השני,הוא חסימת הכביש ע"י תושבי ראמה (ליד כרמיאל) כמחאה על הפסקת זרם המים בתקופה האחרונה כמה פעמים,ההפסקה נמשכת שלושה ימים!! מי יכול לסבול? כלומר התושבים החליטו לעשות מעשה ולא לחכות לרחמי המדינה או רחמי חברת מקורות,למי איכפת?! האירוע השלישי קרה בטמרה,ההורים השביתו את מערכת החינוך בעיר כמחאה על היישום הכושל ליום חינוך ארוך,אין תשתיות על רמה,אין מזגנים,השירותים כמו בשווקים,ארוחה חמה (רק בסרטים),הילדים נרדמים בשיעורים. והנה תוך כמה ימים הגיעו לכנסת וקיבלו הבטחה שהעניין יסודר בהקדם האפשרי,ואם לא יתוקנו הליקויים ,ישביתו את המערכת מחדש. ואחרון חביב,מה שקרה באצטדיון קרית אליעזר השבוע עם אוהדי בית"ר ירושלים,מעשה מביש!! תארו לעצמכם אם כך התנהגו אוהדי סחנין (ואני בטוח שהם יתנהגו אחרת משתי סיבות, לתת כבוד למת וגם יש פינה חמה לרבין בתקופת ממשלתו השנייה). ותראו את התגובות הרפות ,העילגות מצד אנשי ציבור (כי הם מפחחחחחחחחחדים),וקולו של נתניהו נידם!! וזה המחיש בצורה קטגורית שיש איפה ואיפה במדינה הזו. ואני לפני כמה שבועות הזהרתי את כולנו שהעימות הוא עניין של זמן,והמדינה בהתנהגותה המופקרת מובילה את כולנו למדרון חלקלק של עימותים והתנגשויות .