לפני חודש פרסמתי בקשר לספריי - תגובה . יוק!

[arye9]

ולא תמיד אני לא נגדו

 

[שפירא מאיר]

מה שמניע אותי זה לתת ולעזור

זו הסיבה העיקרית שעסקתי משך מעל 50 שנה בהוראת דרך, החל מ-1960, וזו הסיבה שבגלל התנהלות המבזה של "הספריה הלאומית", החלטתי שאני מוכן לתת את ספריי לכל דיכפין למרות שהשקעתי כסף רב וזמן בלי גבול לצבור חומר ובעיקר לבצע הצלבות שיאמתו את מה שאני יודע.

למשל "רכבת העמק - תחנות וסיפורים" מעל 1200 עמודים (אתמול בדיוק דברתי עם ראש עמותת חובבי הרכבת בישראל, ואצלו רשום לרכבת העמק רק 48 תחנות במקום 50, כמובן שאשלח לו עידכון, והוא הזכיר לי איך חובבי הרכבת באנגליה וגרמניה מתחננים שאתרגם אותו, אבל זה הרבה כסף)
השקעתי במחקר עליה 22 שנים, קניתי מעל 600 ספרים, יש לי מעל 3000 תמונות חלקן נדירות, השקעתי ימים רבים בהסבת תמונות שחור/לבן לצבע (!!!) ועוד.

ערך מוסף היה לי העונג לשוחח עם המון ותיקי היישוב ולקבל מהם מידע וקצת מהרוח החלוצית של אותם הימים , רווח נקי למי שאוהב את מולדתו . מדרך הטבע חלקם כבר לא איתנו היום..... ואני שמח שלפחות סיפוריהם והערותיהם מונצחים בספר שלי.

כשנתתי לארכיונאית של עין חרוד (אביה היה שר החקלאות הראשון) עותק מהספר שלי, והשמעתי לה מהקובץ השירים שבו כמה שירים ישנים שממש לא מוכרים לציבור (כמו - "טוב לחיות בעין חרוד", "רכבת העמק - זכרונות" - שדה נחום - רבקה פז ושמוליק זוהר...) היא ולמבוגרים שלידה היתה לחלוחית בעיניים.....

זה שווה הכל.....
http://shira-ovedet.kibbutz.org.il/...757_shira&act=show&dbid=shira_labels&dataid=8
לפתוח וללחוץ על החץ השחור מימין