לפני כמה ימים שאלתי כאן

[מיכי 10]

לפני כמה ימים שאלתי כאן

אגב אחת התגובות, מה זה אדם "מואר", וטרם קיבלתי תשובה.
נדמה לי ששמעתי פעם שזה אדם שעשה המון המון קורסים של ויפאסנה. אבל אולי אני טועה.
האם יש הסבר קצר ופשוט לשאלה?

*~*~*~*~*~*~*~*~*~*
שאלה שנייה, טכנית:
בפורומים גדולים, כמו למשל "השפה העברית", לא מרשים לפתוח הרבה הודעות חדשות. כי זה מוריד הודעות שנמצאות בתחתית הדף, מהעמוד הראשי - אחורנית.
אז צריך נורא להיזהר ולא לעבור על התקנות.
לעומת זה בפורומים קטנים, דוגמת אספרנטו, אנחנו מקבלים בשמחה הודעות חדשות, הפותחות שרשורים חדשים.
מה המדיניות כאן??

 

[צחי שוחט]

הי, כן ברחה לי התשובה.....

מה היא הארה ? לא יודע

אין כזה דבר.

אבל אם כן אז לראייתי - אדם מואר הוא זה שמקבל הכל באהבה ופועל בעולם מתוך אהבה, באופן מודע, מוחלט וללא עוררין. יש כזה\ו

. אולי כן.

אין קשר בין כמות הוויפסנות להארה

.

לגבי הודעות - תפתחי כמה שאת רוצה. העניין הוא שאם יש הודעות שמדברות או עונות על נושא זהה, עדיף שתהיינה משורשרות יחדיו.
בכל מקרה אני יכול לשרשר הודעות שאני חושב שיש להן נושא משותף.

אולי את לא יודעת, אבל הפורום שלנו נפתח מחדש רק לאחרונה, לאחר הפסקת פעילות בת מעל שנה. כרגע המדיניות כאן גמישה ותיבנה בהתאם להתנהלות החברים. נקווה שנצטרף לווסת הודעות

.

 

[מיכי 10]

תודה על התשובות.

ברור שאם יש כבר שרשור בנושא מסויים, לא אפתח הודעה חדשה.
אבל נעים לדעת שאין כאן מדיניות קשוחה, ואפשר להתנהג בגמישות ובהיגיון פשוט.

 

[צחי שוחט]

הגיון פשוט והילינג אנרגטי הולכים יחד

 

[מיכי 10]

שאלה טובה.

 

[ינוקא1]

מבחינתי יש הארה כ"אידאל".

ואולי גם במציאות. אך זה מושג כל כך חמקמק , שיתכן שהמואר זה דווקא מי שמודע לחוסר מוארותו . . .

ולמה הוא מושג כל כך חמקמק ?

אם נסביר זאת בקצרה , מואר זה אדם שההויה נמצאת בתודעתו.
הוא פשוט מודע ומחובר לעצם ההוויה בכל רגע ורגע.

מכיוון שההויה נמצאת בתוך כל דבר , בעבר בהווה ובעתיד - אז גם הוא יכול להיות בתוך העבר ההווה והעתיד. כנ"ל בתוך כל תודעה !

כמו כן ההויה היא "נושאת הפכים" - היא נמצאת באין וביש , בריק ובמלא , בחום ובקור וכו' וכו'.

ממילא גם אותו "מואר" הוא בו זמנית אין ויש , ריק ומלא וכו' וכו'.

מכיוון שההויה כוללת הכל , גם הוא כולל ומאוחד עם הכל. ממילא תשוקותיו הפיזיות מתבטלות - כי כל תשוקה נולדת מחסרון , אך לא חסר לו כלום כי הוא מאוחד עם ההויה עצמה.

כך שהארה היא בעצם פרדוקס אחד גדול -
הוא שלם ולא שלם בו זמנית , יש ואין , הוא יכול להשתנות לכל דבר כי הוא לא נצמד לכלום , הוא לא משתוקק לכלום - כי תשוקותיו מותמרות כלפי ההויה ועוד.

אני רואה ערך רב מאוד בהבנת מהות ההארה והשאיפה אליה.
גם אם היא אידאל שלעולם לא יושג במלואו , בסופו של דבר השאיפה אליה זוהי מהות החיים.

מה שכתבתי כאן זוהי טיפה מן הים בנושא זה. אם תרצי להעמיק בו אני ממליץ על הספר "התקדשות" של אליזבת הייך.
ספר לא קל , אך שווה את המאמץ בגדול.
,

 

[ינוקא1]

נ.ב.

זה אולי אחד הספרים הרוחניים הכי קשים להבנה , ולא רק "לא קל".

כדי להבין אותו , צריך ממש לסמן קטעים במרקר.

המחברת הסתירה בו הרבה מידע , ויש ב מפתחות רבי עוצמה.

 

[מיכי 10]

חוששתני שעדיין אינני מוכנה לכל-כך

הרבה רוחניות.
ובכל אופן, תודה על התשובה המושקעת שלך ועל ההמלצה על הספר.

 

[lightflake]

מואר

זה מי שחי ללא אמונה ב"אני"
בלתי אפשרי להבין את זה בלי להתנסות במדיטציה
זה אדם שחי אמת
בלי הסיפור שיש לכל בני האדם ("אני" כך וכך...)
אלו חיים הכי פשוטים וטבעיים המתרחשים מעצמם ללא טיפת סבל
בודהה הוא הדוגמה הידועה לכך...

 

[צחי שוחט]

אני אישית חושב שתיארת שלב שלפני המוארות

המלאה.
השלב העליון מבחינתי הוא - להיות בשירות מלא ליקום. לאחר אי האמונה באני, חוזרת ההכרה באני, אבל באני שמשרת באופן מוחלט את היקום. השירות הזה מגיע עם אהבה ערכית לכל הקיים.
אני מזהה זהות את המקום הזה במדיטציה - לאחר שלב הביטול העצמי, מגיע המקום בו אני חוזר לעצמי וליבי פתוח לרווחה באופן מוחלט לכל הקיים. מבחינתי זו ההארה הרגעית. אינני יודע אם יש אדם החי כך כל רגע מחייו.
גם בבודהיזם הטיבטי מדברים על הארה במושגים של אהבה ושירות.

 

[lightflake]

בהארה אין מי שירגיש "אני משרת":

השירות הוא חלק מהמצב של המיזוג הטוטאלי של הארה
אין עוד הפרדה בין אני לעולם - זה אחד אז מן הסתם שהאחד פועל למען עצמו, זאת פשוט אהבה, כמו שבגוף היד האחת לא הולכת נגד היד השניה, זה פשוט הטבע

 

[ינוקא1]

פילוסופיה !

 

[צחי שוחט]

אפשר להתפלסף על כך....

האני מודע לכך שהוא אחד עם היקום, אבל יודע שהוא גם אידבדואל.
מתןך כך הוא יכול להיות נפרד מהסבל למשל ולשנותו בעולם. הוא יכול להיות שמח ולהקרין את שמחתו על העולם.

 

[מיכי 10]

שלשום קיבלתי הסבר שונה ל"מוּארוּת", אבל

אכתוב כשיהיה לי קצת יותר זמן. בכל אופן "פסח בשטח ואני במתח". כלומר, המטבח מחכה לי.

 

[מיכי 10]

מואר -

אומנם אני עדיין בעיצומן של ההכנות לפסח, אבל נעשה הפסקה קטנה, כדי לכתוב כמה מילים.

בהסברים שאכתוב כאן מיד, אני בכלל לא מתמצאת, אבל אצטט את מה שהסבירו לי:

מואר זה הבודהה:
מישהו שריסק ועקר מהשורש את כל הסנקרות שלו, והגיע אל האושר הנצחי והבלתי מעורער, כלומר אל הנירוונה.
המואר מכבד את מרכיב ההארה של כל הבודהות שלפניו ואחריו.

(סַנְקָרוֹת - "שריטות" - משקעים מנטליים, טראומות, חרדות ופחדים).

 

[dawadi]

מואר והארה

דבר ראשון שהוא בטוח (אם זה לא ברור ממספר התגובות פה) יש כל כך הרבה הגדרות לנושא, שכנראה כדאי לכל אחד לבחור את ההגדרה שיושבת לו נכון בחיים.
מבחינת איך שאני רואה את זה - אין דבר כזה הארה בפועל. אם בסופו של יום נשאל כל אדם למה הוא עושה את אשר הוא עושה, התשובה האחת לפני אחרונה שלו תהיה: "בשביל להיות מאושר".
אם כן, כל רגע שבו אתה מאושר אתה נוגע במה שאתה רוצה לגעת בו - אם תרצי - הארה.
השאיפה של האדם, בלי קשר לטוב, רע, קיום וכל דבר כזה, היא להיות מאושר.
כשאתה הופך להיות אושר, עשית את שלך.
כתבתי על הדברים האלו רבות, אם זה מעניין אותך

 

[מיכי 10]

תודה על ההסברים.

כשאתה כותב ש"התשובה האחת לפני אחרונה שלו תהיה...", זה "אוטומטית" מביא אנשים (לפחות אותי) לשאול: אז מה תהיה התשובה האחרונה?

הצצתי בקישור שלך, אבל הגעתי לְחומר באנגלית. לא בא לי לקרוא באנגלית (למרות שאני יכולה).
יש מקום אחר בו אוכל לקרוא מתוך מה שכתבת?
לא בוער, כי באמת אין לי זמן בימים מלחיצים אלה. אבל מתישהו אשמח לעלעל בזה.
תודה, ושבת שלום.

 

[dawadi]

בשמחה תמיד

האתר כתוב גם בעברית, כן,
זה נמצא בקישור הבא (אני מקווה שמותר לי לכתוב את זה פה...):

www.digidizem.com/hebrew/home.php

השאלה האחרונה תהיה בדרך כלל - למה קיים הרצון להיות מאושר בכלל.
ופה כמעט תמיד אין לאנשים תשובה. (או שהגלגל חוזר לאלוהות ודברים כאלו, דיון אחר לגמרי )
שתהיה שבת נפלאה

 

[מיכי 10]

תודה, ו"הסתובבתי" קצת

באתר שלך היפה.
מצאה חן בעיני הגישה של להציע אבל לא לשכנע.
כרגע לא מתאים לי כלום, מסיבות שונות, אך טוב לדעת שאתה והאתר שלך כאן.

 

[dawadi]

תודה!