"משפט המניח שמדובר בהזיה ללא הוכחה"
כל טענה, שהיא לחלוטין indistinguishable מהזיה, נדחית, ללא צרך בהנמקה. זה מושכל ראשון בבקשת האמת. "אני רואה את ההשגחה הפרטית יום יום ועבר לכל הגיון סטטיסטי" לא. חייך עם טענת "השגחה פרטית" וחייך בלעדיה - הם indistinguishable, ולפיכך הרעיון הוא הזיה. אתה ס"ה טוען שאמנם מישהו מנהל ומשגיח אישית עליך, אולם אינו מגלה אזנך דבר. זה שקול לחלוטין להזיה. "נתגלת לאבות ולקרוב ל-1000 שנה של נביאים - על מה אתה מדבר?" וזה כתוב, כמובן, בתנ"ך בלבד. עמוד לפני הראי ובטא בקול ובהטעמה את המלים "הוכחה מעגלית". צחקת. נכון? הודה שצחקת, אל תכחד. אני כמעט אבדתי את השליטה על סוגרי. "לי ולכל מי שאני מכיר שחזר בתשובה ישנם תמורות רבות וגדולות בעולם הזה" מנה אותן, אם לא קשה לך. לא די ש"אלהיך" _מעולם_ _לא_ נראה לאיש, _לא_ נגלה לאיש, _לא_ פעל פעולה _מוכחת_, אין _שום_ מבחן שניתן לבצע או, למצער, להגותו ולו בחשיבה _תאורטית_, כדי לגלות האם הוא קים אם לאו (זה למען "בחירה חפשית", חה, חה, חה...), ומכל בחינה מעשית, ההבדל בין הקורה אותך עם "השגחה פרטית", לבין הקורה אותך בלא "השגחה פרטית" הוא indistinguishable, אלא אפילו _אינו_ נחוץ כ"יזם" להיווצרות היקום. הבט על עצמך ועל בני מינך העלובים: מה דרדר אתכם למצב כה ירוד בו החלטתם לבחור בחיים כל כך תובעניים, תוך השתדלות כל כך עקרה לשאת חן בעיני הזיה נוירופסיכואלקטרוכימית, המצויה רק בין אזניכם, שאין הוכחות לקיומה מחוץ לספוג שבין שתי אזניכם, שלא נגלתה מעולם לאיש, בלי לקבל שום תמורה בעין בעולם זה, ובלי הוכחות שתהיה תמורה כלשהי בעולם אחר. מה גרם לכל זה?