לפסיכולוגים הקליניים בנכם

[Lady of the masks]

לפסיכולוגים הקליניים בנכם

איכשהו פתאום הבנתי שאני לומדת פסיכולויה. אבל אין לי מושג מה הולך בטיפול קליני! כלומר, האם זה באמת כל כך קלשאתי, בצורה של יושבים על כורסא ומספרים על בעיות ותולדותהין-והפסיכולוג עונה "נו, ומה אתה חושב על זה?"(

) כי החלק הזה די מתחבר לי לפרויד ולפחות לפי מה ששמעתי התאוריות שלו לא כל כך מקובלות.
אז מה בעצם אתם עושים בטיפול?
ואם זה בכ"ז טיפול בדיבור, אז איך משלבים את כל(או חלק אפילו) ממה שלמדנו בתואר.
בסוף מכן שפסיכולוג לא רושם תרופות, מבחינת המטופל, במה זה שונה מסתם לשפוך את הלב לחבר?

 

[אורןr]

במה זה שונה??

אמון..אוזן קשבת..כלים מקצועיים לעזור..הכלה...נסיון...אי-שיפוטיות...והמינוס בבנק

 

[Lady of the masks]

חח כן.

אבל איזה כלים מקצועיים בעצם? כלומר, כן אני לומדת מלא תאוריות כל אחת תורמת קצת. אבל מגיע אליך בן אדם עם בעיה. למה עזרתך טובה יותר משל חבר טוב וכו'?

 

[sense9]

בגלל זה נהיים פסיכולוגים קליניים

אחרי תואר שני ולא ראשון. זה לא רק הלימוד התיאורטי, אלא יותר הסטאז', הנסיון הטיפולי שצברת ביחד עם זה התיאורטי.

 

[katzeran]

הבדלים עצומים

מהשאלה שלך נשמע שאת לא ממש מכירה טיפול ומה קורה בו. אני מניח שאת לומדת תואר ראשון, ולכן חייב לומר שמה שלומדים בתואר ראשון בפסיכולוגיה לא קשור כמעט בכלל לעבודה הטיפולית שעושים אחרי התואר השני. לומדים מעט מאוד על גישות טיפוליות (לפחות כך היה בתקופה שבה אני למדתי, מניח שזה אותו דבר פחות או יותר) והרבה יותר על תחומים אחרים בפסיכולוגיה שהם חשובים לא פחות. כשכבר לומדים על פסיכולוגיה קלינית איכשהו, זה נעשה בהסתכלות היסטורית צרה למדי של ללמוד על פרויד ואולי טיפ-טיפ-טיפה מעבר לו, אבל בקושי. וזה שונה מאוד ממה שלומדים בתואר השני, במהלך ההתמחות ובעבודה עצמה.

זה לא שלא יושבים על כורסה ומדברים עם המטופל (בהנחה שזה לא ילד שיושב על הרצפה ומשחק), אבל זה יותר מורכב מלתת למטופל לספר על הבעיות שלו ולשאול מה הוא חושב על זה. ופסיכולוג אמנם לא רושם תרופות, אבל הוא עושה הרבה יותר מסתם שיחה עם חבר. לשפוך את הלב לחבר זה טוב ויפה, וזה חשוב שיהיו חברים שאפשר לשפוך להם את הלב, אבל חבר הוא לא איש מקצוע שלמד כמה שנים טובות והתנסה במאות שעות טיפול והדרכות. למשל, היכולת שלו לזהות אלמנטים ורבדים שונים ביחסים ביניכם היא לא בהכרח טובה (זה תלוי בחבר, כמובן). ובעיקר - חבר לא מחויב לך באיזשהו אופן. הוא לא צריך לשבת פעם בשבוע במשך שעה ולהקשיב לך, הוא לא צריך לחשוב על מה שדיברתם בשאר הזמן, ללכת להדרכות או לקרוא דברים רלוונטיים, הוא לא צריך לשים את עצמו בצד ולתת לך את המקום הטיפולי שלך ועוד כל מיני דברים אחרים שנגזרים מהעמדה הטיפולית שלא קיימים בעמדה החברית. אלו עמדות שונות, לכל אחת חשיבות משלה ויתרונות וחסרונות משלה.

 

[חרצית קטנה1]

תשובה יפה

 

[Lady of the masks]

תודה על תשובתך

אבל אולי יש צורך לחד את שאלתי. על אילו כלים למשל אנחנו מדברים? מה ההבדל בין מישהו שהחליט שהוא קוצ'ר נגיד לעבודה קלינית?(חוץ מהתואר) האם הכלים שיש לפסיכולוג קליני, באמת שונים ממה שיש לנו באופן טבעי כבני אדם?
ואכן, אני שואלת מכון שאני בתחילת התואר הראשון-וכרגע לפחות לא נתקלתי במושג של פסיכולוגיה קלינית, מחוץ לקלישאה של פרויד ז"א. האמת היא שגם לא לשם אני מכוונת. אבל פשווט עיניין אותי לדעת קצת.

 

[sense9]

מה ההבדל בין רופא למה שיש לנו באופן טבעי

כבני אדם?

 

[Lady of the masks]

את מבינה שאין ממש תשובות בשרשור,, נכון?

רק משפטים סתומים על העבודה ה"נשגבת" של הפסיכולוג הקליני. אז שוב, מה הוא יכול לעשות בפועל שמבדיל אותו מאדם רגיל? וזה חוץ מהחוסר שיפוטיות והמבט מהצד. כמו שאמרתי, לא שונה בעיני מכל הקוצ'רים למנהם. אז מה הוא עושה בעצם. הסבירו ופרטו נא.

 

[sense9]

בנוסף למה שציינו לעיל

(ואגב, שכחו לציין מרכיב חשוד מאוד: הדיסקרטיות)
לפסיכולוג יש את המיומנות לזהות דפוסי מחשבה והתנהגות, תהליכים פסיכולוגים מודעים ולא מודעים, השפעות והשלכות שונות, בעיות ועכבות כמו גם נקודות חוזק ועוד, ובעזרתם לגרום למטופל להגיע לפתרון בריא ויעיל. לרוב, לחברים חסרה ההבנה והידע המעמיקים כדי לסייע באופן המיטבי.

ההכשרה של הקאוצ'ר, כבודה במקומה מונח, היא הרבה יותר שטחית ופשוטה. ייתכן שיש אנשים עם סוג בעיה מסוים שקאוצ'ר יוכל לעזור להם, אבל התחום הזה דיי פרוץ ובכל מקרה זה ממש לא מתאים לכל אחד ו/או לכל סוג בעיה.

 

[reakwind]

אם אני מבין אותך נכון

אני מניח שאת שואלת למעשה על המניפולציה הטיפולית, כלומר על הדבר שהמטפל עושה מעבר ליחסים שלו איתנו שאמור להשפיע באופן ישיר על מצבנו הבריאותי.
המניפולציה הטיפולית היא מושג שלקוח מתחום הרפואה שם מקובל לראות התערבות כירורגית או תרופתית כמניפולציות שהרופא מפעיל (מעבר לשיחות שלו איתנו ולשאר אפקטי הפלסיבו למינהם) ושלהם השפעה ישירה ואובייקטיבית על מצבנו הרפואי.
בפסיכולוגיה מיניפולציות מהסוג הזה בעקרון לא קיימות ברוב סוגי הטיפולים ומה שיש במקום זה רק את היחסים בין המטפל למטופל שהם הכלי העיקרי שדרכו הפסיכולוג מנסה לייצר שינוי. זאת למעשה הסיבה שבגללה קשה כלכך למדוד את היעילות של טיפול פסיכולוגי במחקרים קליניים בגלל שמחקרים קליניים מטבעם בנויים לפי המודל הרפואי שאותו תיארתי.

חשוב לי לציין 2 דברים:
1) יש טיפולים פסיכולוגים שכן מתאימים למודל הרפואי, למשל כמו CBT שבו יש מניפולציות ספציפיות (כמו לקחת אותך לטיול בקניון כדי לנסות להכחיד את הפחד שלך ממקומות ציבוריים).

2) זה שרוב הטיפולים הפסיכולוגיים לא מתאימים ל-Experiment design של מחקרים קליניים לא אומר שאי אפשר לחקור טיפולים פסיכולוגיים בצורה אובייקטיבית (כמו שחלק מהפסיכולוגים הקליניים טוענים) זה פשוט אומר שצריך מודל שונה (אם כי יכולות להתעורר בעיות עקרוניות שלא ניתן לפתור על ידי שינוי פרדיגמת המחקר, כמו למשל בעיות שקשורות לאופי הסובייקטיבי של חוויות פסיכולוגיות לאומת האופי האובייקטיבי של המדע המודרני).

 

[Lady of the masks]

תודה, הבנת נכון את כונתי

זה די מעניין המרחק הגדול בין האקדמיה לבין עבודה קלינית בפועל. בעצם לפחות לדעתי כמעט מגוכך לעשות שני תארים כשלפחות אחד מהם תלוש בצורה כזו מהעבודה בפועל.
האם אין ניסיון כולשהו אמממ לפתח שיטה, שמצליחה לאחד בין הטיפול הקליני בפועל, ובין המחקר שמתבצע בתחום?
זה קצת כמו להשוות למידה תאורתית של אנטומיה לכירורג.

 

[Ayelet02]

כישורי הפסיכולוג- מה נרכש ומה מולד?

1. מהם הכישורים והתכונות הדרושים לפסיכולוג קליני או כל פסיכולוג במקצוע טיפולי אחר?
2. מה מהם מולדים ומה נלמדים? (בדגש על אמפתיה שספציפית מעניינת אותי)
3. ממה שנרכש- כיצד נרכש, ומה תורם ומסייע לרכישתם?
4. מה הופך פסיכולוג לפסיכולוג טוב? (חופף אך לא בהכרח)
ככל הנראה זה נלעס בקרב המטפלים ביניכם ודי ידוע, אך מעניין אותי לדעת האם יש תמימות דעים בעניין התכונות והכישורים- אם הם מולדים או נרכשים.
אני מניחה שמדובר פעמים רבות בשילוב, אך גם בשילוב יש חלק שהוא יותר דומיננטי מהשני.

 

[sense9]

לשאלתך על אמפתיה

יש את המחקר הזה http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/17299296שמדבר על אמפתיה בהקשר הטיפולי, ואאז"נ הוא מוכיח שם ע"פ מודל פיסיולוגי שבעיקרון התכונה הזו מולדת אבל בהחלט גם תכונה שהמטפל יכול ללמוד (כאמור, ב גלל המודל הפיסיולוגי)

אני חושבת שהיום יש מוסכמה שעקרונית אמפתיה היא תכונה מולדת אבל נתונה מאוד להשפעות חברתיות-סביבתיות, כך שיכולה להתפתח ולהתעצב לכאן או לכאן.

 

[sense9]

לינק תקין:

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/17299296

 

[Ayelet02]

תודה רבה!

מעניין בהחלט

 

[Ayelet02]

על פניו

זו לא נראית שאלה קשה...מדוע אין מענה?
אף על פי שאני מניחה שעניין התורשה/סביבה הוא לא כ"כ ברור, אשמח בכל זאת לשמוע, וכמובן שזה קשור גם למה שמחפשים
בתהליך הקבלה לתואר שני- יכולת הכלה והקשבה, אמפתיה, חוסן נפשי, יכולת עמידה בלחצים ועוד.

 

[אלמוניתוש1]

מעניין, גם לי לא ברור למה

והשאלות שלך בהחלט מסקרנות!
אולי תפתחי אשכול חדש?

 

[Ayelet02]

אני חושבת

שאם מישהו היה רוצה לענות הוא היה עונה. זה עדיין פה, במרכז הפורום.

 

[katzeran]

לא בדיוק תשובה

לא ממש קיבלת תשובות, ונראה לי שזה נובע מכך שהשאלות האלה נורא כלליות וקשה באמת לתת עליהן תשובה אחידה וברורה. אך כיוון ששאלת:

1. אין ממש תשובה אחידה על זה. תשאלי עשרה פסיכולוגים ועשרה עו"סים ותקבלי עשרות תשובות שונות. אני יכול לחשוב על תכונות כמו סבלנות, יכולת אמפתית, יכולת הקשבה, יכולת לשאת מצבים עמומים, יכולת אנליטית, theory of mind. כאמור, תשאלי אנשים אחרים וסביר להניח שתקבלו תשובות קצת שונות, זה לא שיש סט תכונות שהוגדר לצורך העניין.

2. לא יודע, זו שאלה שהתשובה עליה צריכה להתבסס על מחקר.

3. לימודים והתנסות מעשית. כדי להיות פסיכולוג במקצוע טיפולי צריך גם ללמוד שני תארים וגם - ובעיקר - לעשות התמחות שזה אומר בעצם לעבוד כפסיכולוג אבל עם המון החזקה והדרכה שמלמדת אותך, צעד-צעד, איך לפתח את הכישורים האלו. ולא רק זאת - פסיכולוגים רבים ממשיכים ללכת להדרכות גם כשהם מומחים, ולומדים בבתי ספר לפסיכותרפיה כדי להעמיק את הידע והכישורים.

4. זו שאלה שכדי לענות עליה אפשר לכתוב ספר שלם. וכמו בשאלה הראשונה, יהיו לך המון תשובות שונות מאנשים שונים. נראה לי שהתשובה תהיה דומה לתשובה לשאלה הראשונה. מי שמחזיק בכישורים והתכונות האלו ויודע לעשות בהם שימוש נכון...