לפעמים כשאנו מסיימים את הארוחה דלת הפחממות

[שחר עולה]

לפעמים כשאנו מסיימים את הארוחה דלת הפחממות

אנו מוצאים את עצמנו רעבים לעוד משהו , מכוון שרק חלבונים או שומנים באים בחשבון אני מוצאת את עצמי מתלבשת על פסטרמה או איקרא , מה אתם אוכלים ?

 

[mrkorr]

אוכלים הכל, במידה, ומזריקים אינסולין (טייפ1)

אבל גם טייפ2 יכולים לאכול מאוזן - כולל פחמימות.
אני לא מצליח להבין למה אתם הורסים לעצמכם את איכות החיים.
ומה הטעם להתנזר ממשהו ולפצות על כך באכילה מרובה של משהו אחר??
פסטרמה זה טוב?? כל חומרי השימור והבשר המעובד ייפגעו בגוף לא פחות מעוד כף של אורז.

 

[תומרונתם]

אני איתך...

לפני כמה זמן קראתי איפשהו פוסט של מישהו שכתב שהוא "אולי הולך להוסיף עוד כמה קוביות חמאה לנשנש עד ארוחת הערב". הרגשתי ממש עצובה בשבילו. הוא לא הבין למה...

 

[י ר ו ק ע י נ י י ם]

ההרגשה היא הדדית...

לראות אתכם עוצמים את העיניים וממשיכים להכניס לגוף את אותו רעל שהביא עלינו את הסוכרת, זה עצוב.
אז הוא לא סוכר (רעל "מהיר" או "מידי"), אלא דגנים-מלאים (רעל לאורך זמן), אבל עדיין פחמימות = סוכר בגוף שלנו.

ואם דרכנו דלת הפחמימות נשמעת הזויה, אני מציע שתקראי את המכתב לשרת הבריאות, איך לשכנע דיאטנית בנכונות גישת הפליאו או על תוצאותיה של פירמידת המזון המומלצת מזה 30 שנה.

 

[י ר ו ק ע י נ י י ם]

הקישור השני ארוך מדי

פשוט תגגלו: איך לשכנע דיאטנית בנכונות גישת הפליאו

 

[תומרונתם]

אני לא חושבת שזה נכון להתייחס לזה ככה

פחמימות אינן רעל כשנצרכות בכמות נכונה.
אמר פעם מישהו חכם: "כל תרופה היא סם וכל סם הוא רעל, הכל שאלה של מינון" (זה לא ציטוט מדוייק ולצערי אני לא זוכרת של מי הציטוט).
תאכל במינון נכון - זה יעזור לך (במקרה שלנו - פחמימות הן מרכיב חשוב בתזונה שלנו). תאכל הרבה מידי - זה יהפוך לממכר, ובהמשך, גם יזיק לך וכן יכול גם להרוג.

בוא ניקח את הכל בפרופורציה.

 

[י ר ו ק ע י נ י י ם]

אני מסכים

פחמימות הן רעל במובן של כמות הפחמימות המומלצת לנו על ידי הרוב המכריע של הממסד הרפואי והתזונתי, גם כשמדובר על ההמלצות הסטנדרטיות לחולי סוכרת.

אני לא מאמין שפחמימות הן מרכיב חשוב עבורנו. האדם חי מליוני שנים עם מעט פחמימות במזון שלו.
ודאי שיש לחלק מהפחמימות השפעות חיוביות על גופנו, אך ניתן להשיג השפעות אלה גם ממזונות לא פחמימתיים.

 

[mrkorr]

מה שחשוב זה איזון. לא רק פחמימות ולא רק חלבון

באופן כללי פאנטיות מעוררת אצלי אנטיגוניזם.
אפילו אם זו פאנטיות "בריאה". תחשוב על מטוטלת, לדעתי לחיות בצדדים הקיצוניים שלה זה לא בריא:
א. כי זה גורם לך להחמיץ מגוון של פריטים מתחומים אחרים בקשת.
ב. כי כשהיא משתחררת היא עפה לכיוון השני, לקיצוניות השנייה.

לכן אעדיף לאכול פחמימות ואל תקרא להן "רעל" כי הן לא.
ואל תדבר איתי על קביעות מופרכות שאין לך מושג איך להוכיח את דבריך, ואני מתכוון לשזה שקבעת שמיליוני שנים חי לו האדם במיעוט פחמימות.
לצורך הוויכוח, העולם קיים חמשת אלפים שנה ולכן האדם לא התקיים מיליוני שנים.
מה אכל האדם לפני המהפיכה התעשייתית שסיפקה לחם זול בכמויות? אכלו פירות וירקות ודגנים ובעצם מה שמצאו
מה אוכלות החיות? פירות וירקות והיונקים ניזונים מחלב בראשית דרכן.
בכל אלו יש פחמימות! חלב/תפוחיםבננות//אבטיחים/ענבים/עגבנית/בצל/ועד מכילים כמויות של סוכר.
אז בעלי החיים מתים מהרעלה? זו ממש הגזמה והטעייה לטעון שאדם שחי בצורה מאוזנת, "מרעיל" את עצמו בגלל שהוא אוכל שונה ממך.
להזכירך, הסוכר הוא לא רעל והוא הכרחי לגוף - אצלנו הוא פשוט לא נכנס לתאים ולכן מצטבר בדם ופחמימה מורכבת שמתפרקת לאט יכולה לתרום לאיזון כשמחשבים נכון את כמות האינסולין שיש לצרוך.

ד"ר בורשטיין חי עד גיל 98? מעולה. מי אמר שהוא לא היה מגיע לגיל זה גם עם 2-3 כפות אורז או פרוסת לחם בארוחה?

 

[אבו זקן]

המקום הזה הולך ונעשה הזוי

אז מה יש לנו כאן: אחת מטפלת אלטרנטיבית, ואחד שחושב ש"העולם קיים חמשת אלפים שנה ולכן האדם לא התקיים מיליוני שנים.".

איזה כיף.

 

[mrkorr]

אני לא יודע כמה זמן העולם קיים. כתבתי שזה לשם

הוויכוח.
התגובה מעליי טוענת שמיליוני שנה האדם חי בתזונה שלת פחמימות.
אי אפשר להתסכל על טענה כזו כטיעון מחזק בויכוח כיוון שאי אפשר להוכיח שהאדם התקיים מיליוני שנה (לעומת הטיעון המוכר על חמשת אלפים שנה)
ובטח אי אפשר לדעת מה הייתה הדיאטה שלו.
יכול להיות שמפלצת הפסטה המעופפת אחראית על כל הפחמימות בייקום והיא רוצה שנצרוך יותר ויותר פחמימות ולכן אטקינס, שמטקינס, בורשטיין ופלאו הינם כופרים נתעבים.

 

[י ר ו ק ע י נ י י ם]

לחולה צליאק תמליץ על גלוטן "במידה"?

ומי שאלרגי לבוטנים? גם כן שיאכל בוטנים במידה?
אני מניח שתשובתך תהיה שעליהם להימנע ממאכלים אלה, ואז ניתן להבין מכך שיש מצבים של קיצוניות שכן מוצדקים, וכן בריא לחיות בהם.

סוכרתיים רגישים לסוכר. עליהם להפחית סוכר בדיאטה שלהם. לא לצרוך דגנים מלאים במקום סוכר לבן. ל-ה-פ-ח-י-ת!
ואם תסתכל בהגדרה המלונית של "רעל" תראה שמדובר גם בחומרים שעלולים לגרום לגוף למחלה, לא רק למוות.
וכן, הדיאטה המערבית הסטנדרטית כוללת פחמימות ברמה שהופכת את הסוכר בהן לרעל עבור הגוף, ולכן אמשיך לקרוא להן כך. זכותך לנהוג אחרת.

ואתה דווקא עונה לתשובה שלי שבה כתבתי על מתינות בצריכת פחמימות, אז הויכוח ביננו הוא על כמות הפחמימות הרצויה.
לא הלכתי למקום ה"קיצוני" של דיאטת אפס-פחמימות (יש כזו), ואני מודה שאפילו השלב הראשון בדיאטה בנוסח ברנשטיין (20 גרם פחמימות ביום) קשה לי.
אם תשאל מדוע לא הלכתי על אפס-פחמימות אענה לך שאיני חושב שיחס העלות\תועלת שבה כדאי לעומת דיאטת מעוטת פחמימות:
הגבלה נוספת מאוד גדולה של מוצרי מזון (כמו לדוגמא חלב ומוצריו), תמורת אולי עדיפות במצב הבריאות, ועדיין לא ראיתי מחקרים שתומכים בעדיפות אפס-פחמימות על מיעוט פחמימות.

אנו 30 שנה מפחיתים שומנים ומגדילים פחמימות בגלל פירמידת מזון מעוותת ושגויה, ולאן הגענו? למגיפה של מחלות לב ומרעין בישין אחרים.
אתה לא חושב שמן הראוי לחשוד גם בפירמידת המזון המערבית שהביאה אותנו לשם?

אתה טוען שהעולם קיים 5,000 שנה, ואני טוען ש-5,000 אינם מספיקים לגוף האדם להתרגל לתזונה שהשתנתה מהקצה אל הקצה, אז כדאי שנתרכז בהסטוריה קרובה יותר, ולא ניכנס לויכוח תיאולוגי.

"אדם שחי בצורה מאוזנת" - זו הגדרה די סובייקטיבית. אני קורא לתזונה מעוטת פחמימות מאוזנת, כזו שמכניסה לגוף פחמימות במידה שהוא צריך אותן, ולא יותר מכך.

"מה אוכלות החיות" - מה זה רלבנטי? אתה חיה? יש לך גוף של חיה? הגוף שלך יכול להגיב בצורה שונה לאותה תזונה.

פירות - אלה הממתקים של הטבע. יש לאכול מהם במידה. לא צריך להתנזר.

אני דיברתי על אורך חייו של ד"ר ברנשטיין כמדד למשהו, או בכלל על אורך חייו? זו דמגוגיה מצידך להסיט את הדיון לשם ולדחוף מילים לפי.

 

[י ר ו ק ע י נ י י ם]

תיקון טעות

20 גרם פחמימות ליום זה השלב הראשון בדיאטת אטקינס (גם היא דיאטה דלת פחמימות), לא בדיאטה על פי ברנשטיין.

 

[mrkorr]

לדעתי אתה טועה בניתוח של מצבך

סכרתיים לא רגישים לסוכר!
אין לך אלרגיה והגוף לא מגיב בקיצוניות לצריכת סוכר.
הדבר היחיד הדפוק אצלנו הוא המנגנון שאמור להכניס את הסוכר לתאים.
הסוכר העודף שלא נכנס לתאים, מעלה את רמת הסוכר בדם זה מה שמד הסוכר מצייר לנו בצורת מספרים.

תיאורטית, אתה יכול לאכול גם קילו סוכר (או לשתות גלון דבש) ולא תמות (אולי מהגועל).
אם יש לך מספיק אינסולין במיכל וחוסר מובהק בתאי מח תוכל לאזן גם צריכה כזו.
זו קיצוניות שחלילה לא יישתמע שאני ממליץ עליה.

אני בסה"כ טוען שכל הדיאטות שסופרות פחמימות בין אם זה 20, 10, או 0 גורמות לך להישאר רעב
ובכך לצרוך יותר עלים, שומנים, חלבונים ופסטרמות.
ולכן הן לא פיתרון שפוי מבחינתי.
אעדיף לצרוך 2-3-4 כפות אורז, להיות שבע ומרוצה ולא להרגיש שאני במלחמה בעצמי במשך כל יום מחיי.
אני כן נמנע משטויות מתוקות כמו וופלים ועוגיות, אבל כשיש משולש פיצה בתור ארוחת ערב- זה סבבה.
ז"א שאני מונע מעצמי "רעלים" כשזה ניראה לי נכון, אבל לא בגלל הגדרה של אטקינס שככה אמורה להיראות ארוחת הערב שלי ולא בגלל ש-200 אלף עוקבים אחריו בפייסבוק.

 

[שחר עולה]

מסכימה איתך, לא להיות קיצוניים.

ומותר להרשות לעצמנו לאכול ולשבוע, אחרת נישבר ונימצא עצמנו באישון לילה בתוך המקרר, ואז המצב יהיה גרוע ביותר.

 

[י ר ו ק ע י נ י י ם]

כדי שלא ניפגע מהסוכרת (עיניים, גפיים, לב)

עלינו לצרוך פחות סוכר, משמע שגופנו רגיש לסוכר: כמות שתקינה לאדם בריא לא טובה לנו.
גם אם הרגישות היא רק מתוצאה עקיפה שהסוכר נשאר בדם ולא מתפרק, התוצאה זהה: אנו חייבים פחות סוכר, משמע אנו רגישים לו.
בעניין זה ההבדל ביננו רק סמנטי.

אגב...הגוף יודע להסתדר מצוין ללא סוכר: כאשר הדיאטה היא מיעוטת פחמימות, והגוף סיים להשתמש במאגרי הגליקוגן הנמצאים בעיקר בכבד אך גם בשרירים (יש מאגרים מאוד מוגבלים של גליקוגן: עד יום וחצי בערך),
הוא מתחיל להפוך הוא הופך שומנים לקטונים, שבהם מוחנו משתמש לאנרגיה. זה תהליך טבעי לחלוטין של הגוף, ובזכותו גם דיאטה דלת פחמימות טובה גם להורדת משקל, לא רק כמפלט מסוכרת.

בקשר לדיאטות שסופרות פחמימות - אני מסכים שכל דיאטה שמשאירה אותך רעב היא בעייתית ולא תוכל להחזיק מעמד לאורך זמן.
בדיאטה שלי יש יותר שומן וחלבונים, ואיני נשאר רעב. להיפך: אם אני רעב אני אוכל, אין שום מגבלה של כמויות או תכנון מפורט של ארוחות כפי שעושות דיאטניות, אלא הנחייה לאכול לשובע.
באופן טבעי פחות פחמימות ויותר שומנים גורמים לשובע שנמשך לאורך זמן, ואין Cravings שנגרמים מהתמכרות לסוכר שמביאות עימן הפחמימות.
עם מיעוט סוכר (=פחמימות) בדיאטה, מנגנון הרעב\שובע של הגוף מתפקד באופן אמין, ואנו סומכים על הגוף שיאמר לנו מתי אנו רעבים, לא על איזה שטנץ של דיאטה שנועד להגביל את הגוף כי כבר לא סומכים עליו.

אני יכול להעיד על עצמי שאני אוכל כיום פחות, המרווח בין הארוחות שלי עלה עד שלעיתים אני מכריח את עצמי לאכול משהו קטן רק כדי לא לקחת את הגלוקומין על בטן ריקה.

אני טוען שהחלפת הפחמימות בשומנים וחלבונים היא בריאה. אתה טוען שהיא מזיקה.
בקישורים שהבאתי בימים האחרונים יש מספיק הוכחות ומחקרים מדעיים לכך שהבעייה בתזונה המערבית הסטנדרטית היא ריבוי הפחמימות.
הנה עוד אחד.

 

[mrkorr]

שוב ושוב אתה חוזר לריבוי פחמימות

ואני לא מתכוון לזה בכלל.
אני לא מדבר על אורח חיים "מתירני" של ארוחות הכוללות כמות פחמימות מופרזת.

אני מדבר על איזון.
איזון בין שומנים, לחלבונים, לירקות חיים וגם פחמימות.

כל אלה הם חלק מהתזונה של אדם בריא ולכן גם שלי.
אני לא רגיש לסוכר.

כשאתה עובר לקיצוניות מכל צד שהוא, אתה מפסיד.
אתה מתחיל לפסול: את זה אני לא אוכל כי... ואת ההוא אני לא אוכל כי...

אתה אומר ש-20 גרם פחמימות ביום זה הגבול בין צריכה שפויה ל"רעל".
אני מנסה להיות קצת יותר באמצע ואומר שגם אם תאכל 20 גרם פחמימות בארוחה, תהיה בריא וחזק ויפה בדיוק כמו שאתה עכשיו במידה ותמשיל ליטול תרופותיך.

אתה יכול להמשיך ולרדת בתרופות ולא לאכול בכלל... או לאכול הכל ולצרוך תרופות ללא הפסקה - אני לא מכוון לאזורים הללו בכלל.
א - י - ז - ו - ן.

 

[י ר ו ק ע י נ י י ם]

אתה מתייחס למושג איזון כאל משהו אובייקטיבי

תזונה רגילה של אדם "רגיל" בלי סוכרת והנחיות דיאטה יכולות להגיע ל-300 גרם פחמימות ביום.
זה המון, ולזה התייחסתי. אתה מכיר את פירמידת המזון? הבסיס שלה הוא דגנים, כלומר תזונה מאוזנת היא כזו שמבוססת על דגנים. לראייתי זה שגוי לחלוטין.
אפילו המלצות לחולי סוכרת עמוסות בפחמימות. פחמימות מורכבות, אבל עדיין ה-מ-ו-ן פחמימות.

20 גרם בארוחה זה טוב מאוד למישהו במשקל מתאים וסוכר מאוזן.
דווקא כתבתי שאני לא מסוגל להגיע ל-20 גרם ביום, והחלטתי שאני גם לא רוצה בזה.
זה המקום בו עבורי הדיאטה עלולה להפוך להיות קשה מדי מכדי שאוכל להמשיך בה לאורך זמן.

משום מה חושבים שתזונה דלת פחמימות היא סגפנית.
תחשבו על כך שאין בתזונה הזו מגבלה על בשר שמן, סטקים, שומן מהחי, גבינות קשות, חמאה, והמון דברים טעימים שתזונה סטנדרטית כן מגבילה בהן.
אתן דוגמאות מהתזונה שלי: אני שותה קפה עם שמנת 38% כדי לחסוך את הפחמימות שבחלב,
אני עושה מדי פעם בערב חביתה של שלוש ביצים עם חמאה וגבינה צהובה. אני ממש לא סובל

האישה והבת מגויסים לעזרתי (אם כי לא עושים דיאטה כזו) ואפו לי עוגיות טעימות בטירוף על בסיס קמח שקדים\קקאו\שמן קוקוס\חמאה\סטיביה.

אני היום מחמיר יחסית (40 גרם ביום), וכשאגיע לערכי משקל\סוכר טובים אני רוצה לעלות בכמות פחמימות.
100 גרם ביום נראה לי יעד טוב, אבל נראה איך הגוף שלי יגיב לזה.
הדבר הכי קשה לי כרגע זו התנזרות כמעט מוחלטת מפירות.
ההבדל בין 40 ל-100 הוא סה"כ כ-2-3 פירות.

 

[mrkorr]

שאלת ההחלפה, חלב מול שמנת

שאלת אותי אם אמליץ לחולה ציליאק על אכילת פחמימות.
אז רק אחזיר בשאלה: תמליץ לחולה לב סתום עורקים על שמנת 38%?

ולשאלה: קראתי על חלב 3% של תנובה (קרטון רגיל ללא תוספות בחלב) שיש 4.95 גרם פחמימות ב-100 מ"ל.
כמה פחמימות יש בשמנת ל-100 מ"ל? ברשת כתוב 3.4 פחמימות ל-100 גרם.
זה אומר שבחלב יש פי 1.46 פחמימות מאשר בשמנת.

כמה מ"ל (בערך) אתה שם בקפה? אני לא יודע בוודאות אבל ניראה לי שבסביבות ה-10 מ"ל לכוס קפה.
האם החיסכון בפחמימות הוא משמעותי מול הגידול באחוזי השומן (גידול פי 12.66)?
אגב, שומן רווי:23 גרם מתוך ה-38 (ב-100 מ"ל) ז"א: 60.5% מהשומן הוא שומן רווי שאינו בריא.

זה באמת מעניין אותי ולא בשביל ההתנצחות.
אני חושב שלאור המספרים האלה שמנת לא יכולה להיות תחליף טוב לחלב. למרות שאני מסכים שזה התחליף הכי טעים שיש.

 

[י ר ו ק ע י נ י י ם]

שמנת מול חלב

קודם כל אחוזי שומן גבוהים יותר מעכבים ספיגת סוכר, ולכן עוזרים לפיק נמוך יותר של הסוכר בדם.
גם דיאטנית תמליץ לשלב פחמימות עם שומן (לדוגמא לאכול פרי עם מספר אגוזים\שקדים) כדי להשיג רמה נמוכה יותר של סוכר.
אז אפילו אם יש אותה מידת פחמימות, במושגי עליית רמת הסוכר, המוצר עם יותר שומן עדיף.
בגלל זה גם ההמלצות הסטנדרטיות לסוכרתיים הם למעט בשתיית חלב, למרות לכאורה מעט פחמימות שנמצאות בו, הן משתחררות מהר לדם ומעלות מאוד את רמת הסוכר.
ואם כבר חלב, עדיף ה-3% ולא ה-1%.

גם אני שמתי לב שלכאורה ההבדל בפחמימות לא מספק אותי, לכן בדקתי את השמנת של היצרנים השונים, ובזו של טרה יש 1.7 גרם פחמימות ל-100, קצת יותר משליש יחסית לחלב 3%.

ועכשיו אני מגיע ללב העניין: שומן רווי כבר לא מפחיד אותי. אני מודה שזה היה העניין שהיה הכי קשה לי לעכל בדיאטה דלת-הפחמימות,
היות וזה בניגוד לאזהרות מאוד חמורות של הקהילה הרפואית.
נראה לי שרק האזהרות על הנזק של שומני טרנס הן יותר חמורות, ועל אלה יש הסכמה גורפת שהם מזיקים.

מה עשיתי כדי להפיג את החששות שלי? קראתי:
חפש בגוגל "איך לשכנע דיאטנית בנכונות גישת הפליאו" (הקישור ארוך מדי מכדי להכניסו כאן),
ובתוך הקישור חפש את "דיאטניות אומרות: "שומן רווי מעלה כולסטרול וגורם מחלות לב" " .
וגם חפש את "הדיאטניות אומרות: "אנשים צריכים לבחור במוצרי חלב דלי שומן כדי להוריד קלוריות ושומן רווי" " .
בתשובות לשני אלה יש סימוכין מדעיים לכך שאין קשר בין שומן רווי למחלות לב, או הפרכה של מחקרים שהראו זאת (בגלל שיטות מחקר\מסקנות לא נכונות).

אגב...בכל הקישור הזה יש הרבה מיתוסים\"אמיתות" שמוכרים לנו ומחקרים מנפצים אותם לרסיסים.

על ד"ר אוז שמעת? אני לא שמעתי עד לאחרונה, אבל מתברר שהוא גורו טלביזיה בארה"ב.
ראה את דעתו על דיאטת LCHF - Low Carb High Fat.

בתוכנית טלוויזיה אוסטרלית: דר' מריאן דמסי מנחת התוכנית: "בתוכנית הזאת אני אעקוב אחר השביל שהוליך אותנו להאמין ששומן רווי וכולסטרול גורמים למחלת לב ואגלה מדוע יש האומרים כי זו הטעות הגדולה ביותר בהיסטורית הרפואה"
תקציר וקישור לוידאו ועוד נמצאים כאן.

כאן אפשר לראות תוצאות כולסטרול אחרי 4 שנים בדיאטת LCHF.

ויש עוד המון הוכחות...

ואחרי כל זה אני יכול לומר לך שאני משתמש ברבע כוס, כ-50cc של שמנת 38% בכוס הקפה שלי

 

[אבו זקן]

רק הערת ביניים

ד"ר אוז הוא באמת גורו לא קטן, שהתחיל את הקריירה הטלביזיונית שלו בתוכנית של אופרה ווינפרי (גורה(?) עוד יותר גדולה) ובמידה רבה הוא רופא שמכר את נשמתו לשטן בדמות פרסום, תהילה וכסף. בעברו הוא היה מנתח לב מוכשר.

באתר הבלוגים המצויין "רפואה מבוססת על מדע" תוכל למצוא אזכורים רבים שלו (חפש Oz בדף הבית), כולל פוסט אחד שמוקדש - בחוסר אהדה בולט - לו: http://www.sciencebasedmedicine.org/dr-oz-revisited/