איזה באסה, עד שמצאתי את לוח המודעות
כי ג. יפית חינך אותי לא לפתוח סתם הודעות אלא לשרשר, וכתבתי, וניסחתי ושלחתי וזובי, משום מה זה לא עלה על הפורום. אז בתמצות אני אכתוב שוב את הנאום חוצב הלבבות שלי מקודם. בתקווה שהוא בכל יופיע עוד פעם ואז אני אציף את הפורום. מועאעאע. אני רוצה לאחל לכל חברי הפורום שבת שלום. לכל מוקירי בכלל שבת שלום. ולכל שונאי שבת חרא ושיאכלו רעל. לא לא, אני לא מתאבד. אני פשוט עושה שבת בבסיס שלי (חור בקצה רמלה). והרגשתי צורך עז לכתוב את הדבר הבא: לדעתי, אבא שלי צריך להיות גבר השבוע. ולמה. אבא שלי הוא הומופוב במקורו (עדיין קצת), שעבר סידרת חינוך מחמירה (מחמירה מאוד) ע"י עבדכם הנאמן (בלי סטיות בבקשה, תודה). והבוקר, ממש שניה לפני שהתנעתי את האוטו, אבא פתאום צץ לו בחלון (תהרגו אותי איך הוא ידע איפה החניתי), חייך אליי והושיט לי שקית עם קוראסון חם ונוטף שוקולד (האם זהו סמל פאלי?). אי לכך, לדעתי, אבא ראוי למוצץ. נכון שאחרי שאני אגיד לו "אבא, אני וחברים הומואים מהאינטרנט אירגנו לך איזה מוצץ קטן ונחמד" הוא יקבל התקף לב, ואז אני אצטרך לרשום לו הספד קצר, אבל בכל זאת, אבא זה אבא, והוא ראוי להערכה. ואני ראוי לעוד קוראסונים כאלה. אין לי ספק. זהו. שתהיה באמת לכולנו שבת שלום ושקטה יותר מהקודמות. שכל שבורי/ות הלבבות ימצאו תרופות למכאוביהם (ולא להסתבך יותר עם דרעקים! (אמא של יתיר)), שכל הבליינים יבלו ויהנו, שכל העייפים ינוחו, שכל המותשים ימלאו מצברים (סיפרתי לכם ששבוע שעבר נגמר לי המצבר בדרך לבסיס והשבוע הלך האלטרנטור בדרך חזרה?), ושכל המ****ים ישמרו על עצמם וישימו אמצעי מניעה על בסיס מים ולא על בסיס שמן. שלא ייקרע. שתהיה לנו שבת יתיר, יתיר.
