לצערי אני בא להתבכיין...

[פריאל 12]

אני עוד לא בודקת

אתחיל לבדוק בקיץ מבחני בגרות (במקצוע שאו שאוהבים או ששונאים

)

 

[מנהלת בניסיון]

מוזמנת (גם) להתבכיין

אפשר לשאול למה את מסיימת לעבוד בשעות לא הגיוניות
ואם זה זמני או שתמיד זה ככה?

העבודה היא חיינו אבל
צריך שיהיה גם זמן לדברים אחרים
שמאפשרים להכניס דברים טובים לחיים

בטוח שיהיה יותר טוב

 

[נוסעת בזמן אחר]

אני מפשלת בזמנים כבר שנים...

בנתיים עם כל החגים וחגיגות זה החמיר.
מגיעה למצבים ממש לא הגיוניים.

בכללי עבודה מתישה אותי.

בשבועות אחרונים קצת יותר...

 

[דני דין 79]

להתפטר..

 

[נוסעת בזמן אחר]

אם תוכל לתת לי את מספרי הטלפון...

של המליינים שמפרנסים אותך שאוכל להצטרף בתור נתמכת שלהם.....
כמווובן.

 

[דני דין 79]

התור בדיוק נסגר... הממ עכשיו !!

 

[נדירון מצוי]

לא עצות אתן לך רק סיפור קטן

כפי שכתבתי ב"הבה נדבר עברית של חוצות", יד מושטת, חיוך תומך עדיפים על הררי עצות. הטעם הוא פשוט לדעתי, נותן העצות עובר ליד חייך ואילו זה המחייך או מושיט יד הופך (ולו רק באורח רגעי קצר) לחלק מחייך.
אספר לך סיפורון מהתקופה שבה רוב משתתפי הפורום הזה (וגם הפורומים האחרים) היו עדיין ביציות וזירעונים. היה זה במסע "מים אל ים" של תנועת הנוער שלי, הייתי בן 16 לערך, היה לי קשה בפיתולי הדרכים במעלה הר מירון והייתי בין האחרונים בשורה, ואז הבחנתי בנערה גוררת עצמה מאחורי, אמרתי לה: תני לי יד ואני אעזור לך קצת, היא ענתה לי: אבל אני רואה שגם לך קשה. נכון, אמרתי לה, גם לי קשה, אבל הקשה נעשה קל יותר ביחד, ותאמינו לי כך היה, לא עבר זמן רב והלכנו שנינו שוכחים את העייפות די קרוב לראש הטור.

 

[לי בא]

מקסים

אבל לו ידענו איך צועדים יחד,
כנראה שלא היינו כאן

 

[נדירון מצוי]

כואב אבל כל כך נכון

 

[מנהלת בניסיון]

אפשר ללמוד את זה?