הכנה לפרק
באופן לא מפתיע, אפרת. לכבוד תוכנית הגמר יש לי כמה דברים לכתוב על התוכנית כולה ועל אפרת בפרט. אפרת הוכיחה את עצמה לכל אורך הפרקים האחרונים. מבחינה טכנית, היא חדת ומהירת מחשבה, ממוקדת, מנוסחת היטב עם שטף דיבור מהיר ואוצר מילים רחב באנגלית. אבל מעל הכל, אפרת יודעת להעביר את הרגשות שלה, את המסרים הברורים שהיא רוצה להעביר וללא ספק מרגישים שהיא אחת מהעם, אחת שבאה מתוך שליחות אמיתית וכנה ממדינת ישראל, להסביר את דרכיה, את מטרותיה, להסביר את הקווים האדומים שהיא לא תעבור ותוך כדי גם ליצור סמפטיה והבנה בין קהל האנשים המקשיבים. אפרת היא מוקד התקפה של הרבה אנשים פה, והסיבות אינן ברורות לי. ההתקפות הרבה פעמים גולשות אפילו לפסים אישיים, שממש לא קשורים לתפקודה של אפרת במשימות ובתוכנית בכלל. "בכיינית", "עצבנית, "רכרוכית", "שמאלנית", "פתי" הם רק חלק מהכללות הגורפות הנאמרות על אפרת בגלל משהו ספציפי שקרה, משהו שמנסים להשליך אותו, לדעתי, על האישיות שלה. "שמאלנית"? או שנאמר מציאותית? גיבורים גדולים אלה שאומרים שאפרת היא מתחסדת ויפת נפש, פעילת שלום שמדברת על שלום עם הערבים ושעם היא תעמוד לפני קהל יראו את מדינת ישראל כמדינה חלשה וכנועה. אין בעיה, בוא נדבר כמו אריק ונמרוד, שבראיונות עם הכתבים הזרים התלהמו ודיברו על כמה אשם החמאס, כמה אשמים הפלסטינים, או כמו שהמסבירה המדריכה אמרה "דיברו ברף צבאי-בטחוני". שמתם לב? שמתם לב להבדל ביחס שקיבלו נמרוד ואריק מהכתבים לבין היחס שקיבלה אפרת? בגלל שהיא דיברה על אזרחים חפים מפשע שנהרגים, על אוכלוסייה, על שני הצדדים, על כך שאפשר לחיות ביחד וזה בעצם המטרה. כי מה אתם בעצם אומרים? שהמלחמה היא השאיפה שלנו, השאיפה של מדינת ישראל? לא מספיק עברנו בשביל להכנס עכשיו למלחמת דמים שיכולה להפוך למלחמת מוסלמית כוללת נגד מדינת ישראל, במיוחד עכשיו עם התפתחות הגרעין האיראני? וזה לא שהיא חיה בבועה אופטימית ללא גבול. היא מודעת לבעיתיות של הטרור הפלסטיני הטמוע באוכלוסייה הפלסטינית, היא מודעת לכך שיש גבולות אדומים שאין על מדינת ישראל לעבור והיא אף מסכימה לשיטת החיסול הממוקד, והיא הדגישה זאת מספר פעמים במשימות השונות. אבל כן, בניגוד למועמדים השונים, היא מדגישה יותר את ההומניות, את המציאות היומיומית שעוברת על האוכלוסייה בישראל ועל האוכלוסייה בשטחי הרשות, את הפתרון המשותף שעל שני העמים למצוא, ודבר זה גורם לאנשים להזדהות ולהבין אותה, כי אין אף אדם שרוצה באמת לחיות במלחמה יומיומית, ולצערנו, אין כמעט מדינה שלא נמצאת במגע עם סוג כזה או אחר של מלחמה וטרור. היא מדברת בגובה העיניים לאנשים, מנסה להיות כמה שיותר מציאותית והכי חשוב, "חכמה ולא צודקת", כי משא ומתן בין עמים יכול להיות רק בפשרה, במיוחד עם תרבות כזאת פנאטית כמו זו המוסלמית. "עצבנית"? בנוסף למה שכתבתי כאן, לאפרת יש חוש הומור ופתיחות לא פחות מנמרוד, ולא ברור לי מדוע היא נחשבת עצבנית וקפואה. "בכיינית", "פתי", "רכרוכית"? מודה שיש משהו בדבריכם, אבל אני בטח לא משתמש במילים "בכיינית", "פתי" או "רכרוכית", שהן לדעתי מוגזמות וחסרות כל פורפורציה. אין ספק שאפרת היא רגשנית, אפילו נאיבית, תמימה. זה אולי אחת החסרונות שלה, בכך שברגע שאם היא נפגעת, היא מתקשה להעמיד פנים ולעיתים נשברת. אבל אם כל הכבוד, צריך גם להסתכל על הצד שלה. ואני מדבר כמובן על המקרה המדובר באילת. מה שקרה לה זה אנושי לחלוטין. היא ניסתה להיות אמיתית, לא הבינה עד הסוף שבתוכנית ראליטי יש פרצופים שונים וכולם מנסים לשרוד ולהראות שהם הכי טובים. אבל אתם יודעים מה? רק בגלל זה, אני מעריך אותה יותר. כי כך אני יודע שהיא אמיתית, שמה שהיא אומרת הוא לא שקר, גימיק או הצגה. ככה הוא. עכשיו, אני לא מסכים לחלוטין עם הטענה החוזרת של חגית "אפרת לא מסוגלת לעמוד לפני קהל עוין", "לא יכולה לעמוד במצבי לחץ". אפרת בכתה כי מדובר באנשים שהפכו קרובים לה ואכזבו אותה. יש הבדל בין יחסים בין-אישיים לבין המצבים בהם היא צריכה לעמוד מול קהל אנשים זר ולשכנע אותם. אפרת עמדה והוכיחה את עצמה יפה מאוד במצבים מאוד מלחיצים(מבחן הידע[מקו שני], מבחני התקשורת[חסינות], הסרטון על ישראל[מקום שלישי], הצגת הסטארט-אפ[מקום שני], שאלות מתפללי הכנסייה בהארלם[זכתה]) ולדעתי לנסות להגיד שתכונה זו משפיעה או תשפיע על עבודתה בתור שגרירה, היא שגויה ואפרת הוכיחה זאת. ועכשיו, שהסתכלתי שוב על הסרטון באילת(בתכנית 5), ראיתי את המתמודדות שאמרו את שמה של אפרת(רוני, יאנה וחגית), וידוע מה המכנה המשותף ביניהם, לא? כולם כרגע מחוץ לתוכנית. עכשיו, בוא נדבר קצת על המתמודדים אחרים, מלודי ונמרוד. נדבר על מלודי קודם. מעניין מאוד שעל אפרת יש המון מה להגיד, אבל על מלודי היה קשה לי מאוד למצוא הודעות על התכונה שמאוד בלטה בה בתחילת התוכנית ובאמצעה והיא די מבוססת דווקא, לדעתי, בניגוד לרוב הדברים שנאמרו על אפרת. מלודי נחשבה לאנוכית, אגואיסטית, חסרת חוש שיתוף פעולה, אחת שרומסת את כולם על מנת לקבל את מבוקשה. בפרק הראשון היא הייתה שתלטנית מעט וניסתה לנהל את הקבוצה ולקבוע לבדה את תוכן הנאום. בפרק השני כל קבוצת הבנות קפצה על מלודי בוועדה וטענה שהיא חסרת רגישות, חסרת טאקט, לא תורמת לקבוצה ולכן עליה לעזוב את הקבוצה. מלודי בנס ניצלה מהחזרת התיק. בהמשך הוועדה טענה כי מלודי אין שורה תחתונה ברורה וחשדה במניעיה להיות שגרירה. היא אמרה שלדעתה מלודי מנסה למכור את עצמה ולא את ישראל. אך החליטו לתת לה הזדמנות נוספות. בהמשך אני חושב שמלודי הפנימה את הערות אלו, ובהחלט יכולנו לראות אותה יותר סמפטית ומתחשבת, יותר ממוקדת, ויותר טובה בהעברת המסר שלה.. הפרק של ניו יורק היה מכריע וראו את השינוי בצורה הכי בולטת ואני מחשיב אותה ללא ספק כמועמדת טובה מאוד מול אפרת. למשל, היא אמרה "צריך לדעת למכור את עצמך ודרך זה לדעת למכור את ישראל", כלומר, היא לקחה דבר שנחשב חסרון שלה(התמקדות יתר בעצמה) ובעצם השתמשה בו לטובתה, כי קסם אישי יש לה, ללא ספק. אבל אני הייתי יכול לזכור למלודי את העבר ולהגיד עליה שהיא אנוכית ואגואיסטית וחסרת התחשבות ולא רגישה וכו' כמו שאתם ננעלתם על אפרת על המקרה באילת. לכל אדם יש חסרונות, השאלה מה עושים בשביל לתקן אותם, ובעבודה כמו זו זה אחד הדברים החשובים ביותר. תחשבו על זה. לנמרוד יש גם לא מעט חסרונות בנוגע לתפקיד(כמו אנגלית מעט מרושלת, דיבור איטי, להרבות בבדיחות ובצחוקים במעמד מחייב ומייצג, חוסר מיקוד בתשובה, אי בקיעות בפרטים) אבל אחד הדברים שלדעתי עשו לו עוול הוא עניין האמינות. אמרו עליו שהוא לא אמין ולדעתי חוץ מאולי בדיחות שהתפרשו לא נכון, הטענה הזו לא מבוססת. הוא יכול להיות עוקצני לעיתים, אבל כשהוא מדבר ברצינות, רואים שהוא מדבר ומאמין במה שהוא אומר, ולא מזייף, אלא הוא עצמו. בהצלחה לכל המתמודדים מחר ונקווה שכולם יוערכו לפי הכישורים הנכונים שלשגריר צריך להיות ושכל מתמודד יקבל הזדמנות שווה בוועדה. (ראיתם שבאתר הרשמי יש סרטון על אחת המשימות מחר? אני חושב של עיתונאית בכירה שמראיינת את המעומדים. בעונה הקודמת היה משהו דומה)
והצבעה נעימה!
