הנה הכללים שלי לויכוח עם טיפשים...
1. הטיפש לא ממש שומע אותך - לכן כשאתה משיב לטיפש, עשה זאת רק אם יש לך אינטרס לכך שגם אחרים יזכו ללמוד משהו מתשובותיך. 2. אם הטיפש מעלה טענות מגוחכות - אל תרד לרמה שלו ותתנצח עם טענותיו, אלא פשוט הצג את טיפשותו - וממילא כל מי שמעונין, יבין לבד כי אין בהם ממש. עכשיו בואו נערוך סימולציה קטנה על סעיפים 1 ו - 2 נוכח תגובתו של הטיפש: הטיפש קיבל נתונים מדוייקים על מידת המינימליות של 2 ביטויים קצרצרים: "צלת" ו"צום" - במקום להוריד את האף - ולאמר - טעיתי, איני מבין עדיין מספיק בנושא שאותו אני מתיימר לתקוף - מתווכח הטיפש כי הנתונים שהציג הם רלוונטיים ומיוחדים - וזה מתאים בדיוק לכלל שהצבתי בסעיף 1-האומר שאין מה לענות לטיפש, כי הוא ממילא לא שומע - ולכן המענה ינתן רק אם יהיה מה לחדש לציבור הגולשים. ועוד: לגבי סעיף 2 (טענות מגוחכות): על פי הכלל בסעיף הריני להציג את טיפשותו ולא להתנצח עם טענותיו. ראו דוגמא נוספת לטיפשותו של הנ"ל: הנ"ל זיהה את צמד האותיות ל, א בסוף הביטוי "מות על קולמביה" - מיד ישב האויל וחשב לעצמו : "יש לי את זה! " מצאתי "לא" בהמשך הביטוי - בואו נערוך טבלה ונוכיח לעולם את דברי ! שכח הטיפש שהתוצאה הסופית של מסע החלל של קולמביה היה מות ! רוצים עוד הסברים על הטיפשות במקרה הזה ? בבקשה ! - אם תרצו, האות הבאה אחרי ל' א' היא מ' - כלומר נוצר הביטוי : "לאם" (לאום בכתיב חסר). האם מישהו יכול לחשוב שביטוי זה רלוונטי להמשך הדילוג ? התשובה היא בדיוק 2 האותיות שאותם הטיפש מנסה להציג כבסיס לטענותיו. דוגמא נוספת לטיפשות של הנ"ל: הביטוי "זקן בא בימים" הוא פסוק שדרכו עובר הדילוג "אילן רמון". כלומר לפי הבנת הטיפש מעבר לכך שצופן התורה מפגיש דילוג זה שהוא המינימלי בתורה יחד עם הביטוי "מות על קולמביה" שהוא היחידי בתורה, כותב התורה צריך לסדר את הפסוקים שמסביב לביטוי "אילן רמון" בצורה שתתאים לתיאורו האישי ! טענה אווילית זו היא שיא הטמטום שהוצג עד כה, ועוד הוכחה בלתי ניתנת לעירעור כי הנ"ל כלל לא מבין מה ובמה עוסק המחקר של צופן התורה ומה הם עקרונותיו. כמובן שמי שצופה באתר הדילוגים הכפרניים של הטיפש, מבין זאת מיד ללא מאמצים מיוחדים. כמו שכבר כתבתי בתגובה הראשונה לטיפש - מי למי שיש שאלות מוזמן לפנות אלי באופן אישי ולהציגם. היות ולא קיבלתי שום מסרים מאף אחד - אני מניח שדברי היו מובנים דיים ואף אחד לא מתקשה לקבל את נכונותם ולהסיק את המסקנות המתבקשות לגבי הטיפש. ובא לציון גואל ולשבי פשע ביעקב.
1. הטיפש לא ממש שומע אותך - לכן כשאתה משיב לטיפש, עשה זאת רק אם יש לך אינטרס לכך שגם אחרים יזכו ללמוד משהו מתשובותיך. 2. אם הטיפש מעלה טענות מגוחכות - אל תרד לרמה שלו ותתנצח עם טענותיו, אלא פשוט הצג את טיפשותו - וממילא כל מי שמעונין, יבין לבד כי אין בהם ממש. עכשיו בואו נערוך סימולציה קטנה על סעיפים 1 ו - 2 נוכח תגובתו של הטיפש: הטיפש קיבל נתונים מדוייקים על מידת המינימליות של 2 ביטויים קצרצרים: "צלת" ו"צום" - במקום להוריד את האף - ולאמר - טעיתי, איני מבין עדיין מספיק בנושא שאותו אני מתיימר לתקוף - מתווכח הטיפש כי הנתונים שהציג הם רלוונטיים ומיוחדים - וזה מתאים בדיוק לכלל שהצבתי בסעיף 1-האומר שאין מה לענות לטיפש, כי הוא ממילא לא שומע - ולכן המענה ינתן רק אם יהיה מה לחדש לציבור הגולשים. ועוד: לגבי סעיף 2 (טענות מגוחכות): על פי הכלל בסעיף הריני להציג את טיפשותו ולא להתנצח עם טענותיו. ראו דוגמא נוספת לטיפשותו של הנ"ל: הנ"ל זיהה את צמד האותיות ל, א בסוף הביטוי "מות על קולמביה" - מיד ישב האויל וחשב לעצמו : "יש לי את זה! " מצאתי "לא" בהמשך הביטוי - בואו נערוך טבלה ונוכיח לעולם את דברי ! שכח הטיפש שהתוצאה הסופית של מסע החלל של קולמביה היה מות ! רוצים עוד הסברים על הטיפשות במקרה הזה ? בבקשה ! - אם תרצו, האות הבאה אחרי ל' א' היא מ' - כלומר נוצר הביטוי : "לאם" (לאום בכתיב חסר). האם מישהו יכול לחשוב שביטוי זה רלוונטי להמשך הדילוג ? התשובה היא בדיוק 2 האותיות שאותם הטיפש מנסה להציג כבסיס לטענותיו. דוגמא נוספת לטיפשות של הנ"ל: הביטוי "זקן בא בימים" הוא פסוק שדרכו עובר הדילוג "אילן רמון". כלומר לפי הבנת הטיפש מעבר לכך שצופן התורה מפגיש דילוג זה שהוא המינימלי בתורה יחד עם הביטוי "מות על קולמביה" שהוא היחידי בתורה, כותב התורה צריך לסדר את הפסוקים שמסביב לביטוי "אילן רמון" בצורה שתתאים לתיאורו האישי ! טענה אווילית זו היא שיא הטמטום שהוצג עד כה, ועוד הוכחה בלתי ניתנת לעירעור כי הנ"ל כלל לא מבין מה ובמה עוסק המחקר של צופן התורה ומה הם עקרונותיו. כמובן שמי שצופה באתר הדילוגים הכפרניים של הטיפש, מבין זאת מיד ללא מאמצים מיוחדים. כמו שכבר כתבתי בתגובה הראשונה לטיפש - מי למי שיש שאלות מוזמן לפנות אלי באופן אישי ולהציגם. היות ולא קיבלתי שום מסרים מאף אחד - אני מניח שדברי היו מובנים דיים ואף אחד לא מתקשה לקבל את נכונותם ולהסיק את המסקנות המתבקשות לגבי הטיפש. ובא לציון גואל ולשבי פשע ביעקב.