לרזות בראש אחר

BellA עלמה

New member
האם את טיפוס שנהנה

מפעילות גופנית? כי אני ממש לא. עושה כי חייבת ולא כי רוצה. מסתכלת על השעון כדי לראות מתי עוברת לה החצי שעה שעה כדי שאוכל ללכת. עושה כדי לשים
וזהו. היחסים שלי עם הורי די מורכבים עדיין מרגישה שהם מחזיקים במושכות של חיי.
 
לא ../images/Emo10.gif ועושה כבר כמה שנים.

אולי מפני שאני שמה לי רף גבוה באימון = המשקלים באימון הכח גבוהים, ההליכה אח"כ שעה במהירות גבוהה (8.1 קמ"ש). רוצה, אם כבר אני עושה את זה לעבוד ברצינות ולא למרוח, ולהעלות את הכושר. עלמה, זה קטע שלי אבל. אבל האמת הרי שכל פעילות גופנית תורמת, ובין 0-10 בשביל לראות תוצאות לא חייבים לדרוך דוקא על 10. תראי, אני מקשיבה באוזניות למוסיקה נהדרת בזמן האימון וזה כזהה כיף ומעודד. אם את לא אוהבת הליכות נסי משהו שכיףף לך: ספינינג אולי, קרוס טריינר, אופניים וכד'. פעילות גופנית אמורה להיות חלק מהחיים ולטווח הארוך וזה זורם בקלות כשזה משהו שנחמד לך איתו. בקשר להורים, שנים שנים התהלכתי עם מועקות וכעס לגביהם, ובשביל העצמאות האמיתית של הנשמה זה משהו שמאד כדאי לטפל בו (אני עשיתי את זה), חייבת להגיד לך שאני מרגישה שהיא ממש "הצילה" ושיחררה אותי. זה מעצים את הכוחות (מפני שהיו מופנים קודם לערוצים השליליים), והיכולת למצות את עצמך ולחיות את חייך כפי שראוי שיהיה בכמה וכמה רמות למעלה. את גרה איתם עדיין? גם אם לא, יודעת שהכבלים לפעמים הולכים איתך. לפחות..עד שמתירים את הפלונטר מתגבשים ומתיישרים
 

liat1953

New member
דליה,נהנתי לקרוא אותך

ואת דרך חייך במיוחד לגבי נושא הדיאטה.. איך מנטרלים מחשבה על דיאטה.... האמת שזו החוכמה להתנתק ממחשבה והגישה צריכה להיות כזו שזו דרך חיים שאין ממנה סטיה...כמו לכל מחלה לוקחים תרופה מתאימה כך לעודף משקל צריך לסגל אורך חיים תואם. גם אני מתמודדת עם ירידה במשקל...וכל הזמן עולה ויורדת...לאחרונה פשוט קשה לי והגיל לא לטובתי כלל...ככל שמתבגרים הגוף שבע מכל הדיאטות ופחות נענה לכל השיגעונות שלי.אבל אני לא מרפה...רוצה להמשיך לרדת ולהגיע למטרה....אני אגב כן אוהבת את חדר הכושר ומתמידה בו....בדרך כלל מלבד בתקופה האחרונה בגלל קושי מיוחד קצת זייפתי ... עליתי במשקל וגם בכושר לא התמדתי...אך הבטחתי לעצמי בקרוב לנוע קדימה.... אך שאלת השאלות שלי...איך משנים חשיבה...והופכים את הדיאטה להרגל...כמו צחצוח שינייםולא למשהו זמני...מגיעים ליעד וזהו...אפשר לחזור אל כל המתוקים הנפלאים והאוכל ה"מזין"
 
ברוכה הבאה ליאת ../images/Emo20.gif

גוף שבע דיאטות. אוי כמה מוכר. זה באמת יותר קשה לרדת, אחרי הרבה דיאטות ועם הגיל חילוף החומרים הוא לא כמו פעם. אז מה עושים? אני מסכימה מאד עם דליה, לגבי אורח חיים. משנים את אורח החיים ומתחילים להפנים הרגלים חדשים (כמו שיגרה של ספורט, כמו אכילה בריאה שפרושה על כל היום), כמו הרגל מאד מאד חשוב: סבלנות והבנה שזהו תהליך. אני שותפה להרגשתך. גם אני באותו תהליך והגוף שלי ידע דיאטות רבות ולא מאוזנות, ולכן התהליך איטי יותר. אבל בניגוד לפעם, אני סבלנית יותר (חחחח, לא בכל יום. יש ימים שבא לי לשבור את הקירות בבית) והרגלי האכילה החדשים הופכים יותר ויותר טבעיים לי. את כותבת: לחזור אל המתוקים. זה חלק מהבעיה. אין - לחזור. המתוקים צריכים להיות חלק מההווה שלך - אבל במידה. אולי כשלא תרגישי שאכילה של משהו מתוק שברה לך את החוקים - אז האכילה הזו תהיה יותר מאוזנת, והמתוק לא ישבור את כל הדיאטה. כשהייתי אצל דיאטן, הוא בפירוש ציין בתפריט שלי: פרוסת עוגה, או מתוק אחר - פעם ביום. כלומר, כחלק מהשיגרה. נצליח ביחד
 

liat1953

New member
תודה על קבלת הפנים וההתיחסות../images/Emo140.gif

אכן,בגילי שכבר ממש לא צעיר קשה לשנות אורח חיים,אך אני מעצם היותי אדם אופטימי עוד מאמינה שאגיע אל המטרה הנכספת...אכן אולי כאן אצליח לקבל כלים וכוח לנוע אל המטרה כשבעצם לדעתי המטרה צריכה להיות מוגדרת כאכילה מסודרת ולזרוק את כל הג'אנק פוד לסוגיו שמהווה מכשול נוראי.לא לראות בדיאטה איום אלא דרך חיים מעתה ועד עולם...המחשבה על כך כבר לא קלה...לוותר על כל הפינוקים האהובים במיוחד בשעות הערב....אני יודעת מצוין מה יכול להוות תחליף אך מי אוהב את התחליף....רוצים את האסור ומה שמותר לא תמיד הכי מתחשק... בתקוה להתחלה חדשה...
 
המממ...

קודם כל - אופטימיות זה הכי חשוב בעולם. והגיל שלך לא כזה מופלג כדי לשנות הרגלים
שנית, מה שכתבת:"לוותר על כל הפינוקים האהובים במיוחד בשעות הערב....אני יודעת מצוין מה יכול להוות תחליף אך מי אוהב את התחליף....רוצים את האסור ומה שמותר לא תמיד הכי מתחשק" הייתי מחליפה את זה ב: לא לוותר על כל הפינוקים האהובים, אלא לאכול מהם פעם, פעמיים בשבוע (גם בשעות הערב). האסור - אינו אסור, אלא מותר. מותר, אבל במידה. זה הכל. יודעת מנסיוני האישי כמה זה לא פשוט (ומדברת אל עצמי כרגע, ולא רק אלייך
), אבל החשיבה על אסור והימנעות וויתור - היא חשיבה שלילית שלא מחזיקה לאורך זמן. החשיבה האופטימית, החיובית, זו שנותנת לעצמך ודואגת לעצמך (גם פינוק זו דאגה. אבל פינוק שמגיע בחפיסה שלמה במקום בשתי קוביות - זו לא דאגה וזה לא פינוק). בגדול, זה בעיני שינוי החשיבה העיקרי שעליו אני עדיין עובדת. התרגלתי לתת לעצמי פינוק, התרגלתי לא למנוע. עדיין לא התרגלתי לעובדה שמותר לי לאכול עוגה מדי פעם. עדיין לא הכל פתור בתהליך הזה, אבל בינתיים - החיים בתוך התהליך לא גרועים כמו מקודם.
 
צריך את אורך הזמן. מאד מאד. אבל..

איך מצליחים לחצות אותו = משיגים את אורך הנשימה הדרוש על מנת להגיע ליעד. וואו..מורכב מכמה וכמה נקודות. הראשון והעיקרי עפ"י מה שחויתי, זה ללכת עם ההרגשות-הלב שלך, מה שלא יתלבש ללבך והרגשותייך - יהיה פשוט גם בעל אורך חיים קצר. חשבת פעם בינך ובין עצמך ליאת מה ממש מנע ממך לרזות ואח"כ לשמור? מה הנקודה/כמה נקודות ששברו אותך בדיוק? לתשובה שלך לשאלות האלו יש חשיבות רבה. ליאת, לשבור דפוסים גרועים של שנים ולמצוא את השפיות בחזרה דורש את הזמן שלו. תחשבי, אם תעשי זאת בדרך שטוב וכיף לך בה, לא תרגישי קשיים מעיקים/"קוצר נשימה"/לחץ - תשיגי את הזמן שאת זקוקה לו. עוד משו חשוב לדעתי, הבולמוסים - ההתיחסות אליהם. לבולמוסים יש סיבות רגשיות כל מיני: עצבנות/פיצוי על../הרגעת תסכולים בגלל.. ועוד. חושבת שהבולמוסים לבדם לא הבעיה ממש (מכיון שככל שמתישבים על הדרך הפער ביניהם גדל והעוצמה שלהם קטנה, מנסיון), אלא מה שמצית אותם שדורש התמודדות ודיבור בפני עצמו, וכשנמצאים בתוכם מה ממשיך לגלגל אותם.. מכירה, ליאת? אם חרגתי מהתפריט ו"הלך" עליי, אז הלך הכל באותו יום? מהתסכול ממשיכים לכלות כל מה שמריח ונראה אוכל..והבולמוס הופך להיות מפלצתי באמת.. יש בתוכנו "קולות מכשילים" - קולות שלא נולדו מהמקום הבריא האמיתי שלנו, אלא מהרגשות שליליות שנטבעו בנו בחיים/מילדות. והם מתלבשים בדיוק באותן שניות באותו מקום שלא הולך לנו. והתוצאה??
תבני לך תוכנית (מומלץ מאד עם תזונאית) שתאהבי אותה! בדקי מה באמת הפיל אותך כל פעם מחדש .. ותחליטי את החלטת חייך ליאת - שאם המטרה מאד חשובה לך, תמצאי את הדרך לשבור כ ל מכשלה ישנה שתהיה, שהפילה אותך בעבר, ולא תניחי לה שוב לעמוד בדרכך! זה לא קשה לשנות את הראש, צריך לגלות מה יעבוד ויעזור לך לעשות זאת. (לפסיכולוגיה יש כזה תפקיד ענקק בהרזיה
) בסה"כ חושבת ליאת, שבכל אחד מאיתנו טמון הגרעין הזה של "גזע המנצחים", אבל הנסיונות הכושלים מהעבר כ"כ מתעתעים ומערפלים, והקושי הזה להתחבר אליו מאד מחליש ולא מאפשר להיות נחרצים כברזל-כאש-כלהבה! (ולא רק בהרזיה אלא מניחה שבעוד תחומים).
 

liat1953

New member
חייבת להצליח

כנראה שהפתרון יהיה להאמין שחייבת להצליח ואחד הדברים החשובים להצלחה בכל תחום ובודאי גם כאן זה להאמין בדרך בה בוחרים...כל יום אני מחליטה בבוקר ולאורך היום ללא בעיה,מצליחה להחזיק מעמד ולשמור היטב...המכשלה היא בשעות הערב והלילה...אני הולכת לישון מאד מאוחר כך ששעות הערות שלי מאד ארוכות ולכן גם ניתן לחטוא ולחטוף לאורך שעות... לוקחת בחום את דבריך "גזע המנצחים" אשנן לי זאת היטב,אהפוך למנטרה...היות והמטרה מאד מאד חשובה לי...לא אוהבת איך אני דמותי משתקפת מהמראה...וכבר הייתי ממש לא מזמן על דרך המלך ואהבתי את המראה ושוב הקערה התהפכה...ומעבר לאסטטיקה החשיבות הבריאותית...וככל שמתמהמהים נעשה קשה יותר. אין מה לבכות על חלב שנשפך...החג האחרון עד ראש השנה כבר מאחורינו ,מה שנותר להרים עוגן ולהפליג אל המטרה...נגמרו התרוצים...ואחד הדברים שאני חושבת שצריכה להפנים ....לא לרוץ...מאחר וכשהירידה היא מתונה ומסתגלים לאורך חיים נכון קל יותר.רק אחת הבעיות עם הדביבונים למיניהם...ואני לא יוצאת מן הכלל...רוצים ללכת לישון דביבונית ולקום חטובה...
 
ליאת..

כדאי מאד שהרצון יהיה מגובה בתוכנית טובה כמו שהצעתי לך, כי איזה רצון ברזל שלא יהיה, אם לא יהיה לו בסיס טוב הוא לא יחזיק הרבה זמן. כמו שכתבתי בשרשור אולי ראית, אם התזונה לוקה בחסר או יורדת מרמת קלוריות מסוימת וכד' - את תרעבי רעב אמיתי שלא תעמדי בו ותגלי שוב שהענין מתנדנד. יעוץ מתזונאית מאד מומלץ - כך תדעי למשל שכל האבות מזון במידה הדרושה נמצאים בתפריט. דיאטנית עם גישה לא שבלונית תקשיב גם למאווים ולראש שלך ותרכיב איתך תפריט שתאהבי ושיתאים לאורח חייך. או קי? אם הארוחות יהיו מגוונות, מפוזרות על פני היום (5-6), יהיו עשירות במזון עם ערכים תזונתיים גבוהים תגלי שאת מגיעה לערב עם הרגשה טובה ונינוחה לעומת ההרגשות שלך היום. אז נסי להגיע ליעוץ ליאת, וחזרי אליה/ו אם צריך כיוונון נוסף - עד שתגלי מה ואיך הכיייי מרגיש לך 10! זה די "משחק" כזה עד שמגלים מה .. בהצלחה!
* תזכרי, לרזות ולשמור לא קשור ל"מזל" ב כ ל ל.
 

liat1953

New member
../images/Emo172.gifצעד ראשון להצלחה../images/Emo173.gif

אני נמצאת במסגרת של קבוצת תמיכה... מנחת הקבוצה היא חברה טובה שלי... אך אני צריכה שינוי וגוון ולאו דוקא בתזונה אלא בכוון... אני חושבת שכאן אני מקבלת את מה שחסר לי... המון תודה לך ולכל מי שנותן כאן יד... לרזות ולשמור ברור שלא קשור למזל....אלא לעבודה קשה והתמדה...
 
אוי קבוצה זה נהדר ../images/Emo45.gif

לי זה תרם ותורם המון. לא רק בהרזיה, אלא בתחום המודעות והתקשורת עם אנשים. שמחה שאת מוצאת כאן מענה למה שחסר
 

liat1953

New member
בהחלט מוצאת../images/Emo140.gif

וזו ההזדמנות להודות לכן על המקום הנפלא הזה על התגובות המעמיקות ונוגעות מאד.
 
../images/Emo25.gif

התמדה לבדה (לא חייב "עבודה קשה"
) אפילו ליאת, עושה בסוף את העבודה. יש לי עוד מה להוסיף לך, אבל לא רוצה להפיל עליך את כל התיק בבת אחת
בהצלחה בהצלחה!! ותשמרי על קשר
 

liat1953

New member
../images/Emo141.gifדליה יקרה../images/Emo25.gif

המון תודה לך על ההתיחסות,ממש מעוררת מוטיבציה להתחיל,להתמיד ולהצליח...מקוה מכל הלב שבאמת כך יהיה. יום נפלא לך
 
מציעה משהו

חלק ממה שעוזר לי בתהליך ההרזיה והפנמת ההרגלים החדשים, זה הפורומים. כתיבה יומיומית פשוט מכניסה אותי לפוקוס על מה שקורה איתי בפנים, ולא רק בחוץ.
 

liat1953

New member
רעיון נפלא להבה ירוקה...../images/Emo25.gif

בהחלט,ברגע שצריך לתת דין וחשבון הכל אחרת... מבטיחה לעשות זאת החל מהלילה... יום טוב לך והמון תודה
 
ספורט ../images/Emo13.gif

אני אישית מאד אוהבת את חדר הכושר וההליכונים וכל אלה, אבל יש עוד המון צורות להוציא אנרגיה שיכולות להתחבב עלייך. למשל - חוג בריקוד (אם יש לך קואורדינציה וחוש קצב). סלסה - גם מהנה, גם שורפים קלוריות, גם מחטב (כי מפעילים את כל הגוף) וגם חברתי. יש גם ריקודים אחרים - אני לא מתמצאת, אבל שעה, שעה וחצי בריקוד עוברות כמו כלום. יחסים עם הורים וההשפעה שלהם עלינו - זה נושא בפני עצמו. את מוזמנת לפתוח אותו
 

BellA עלמה

New member
ספורט

אני עושה לפחות 4 פעמים בשבוע שחייה , צעידות וכו אבל לא נהנת. עושה כי צריך
 

BellA עלמה

New member
אני עושה

את הספורט שאני הכי פחות סובלת ממנו או שאני יחסית בסדר איתו
 
למעלה