לשתף וגם לשאול

לשתף וגם לשאול

שלום, מה שלומכם?
שבועיים לא היה לי מחשב, מה שאומר שלא ממש היה לי אינטרנט. בהתחלה זה היה מאוד בלתי נסבל, חשבתי שאני מתמוטטת. היו לי את הסידורים שלי, אך כשסיימתי אותם לא היה לי כבר מה לעשות והייתי צריכה למצוא תחליף - זה היה נוראי. ולגלוש מהפלאפון זה לא תמיד נוח. קראתי ספר, דיברתי בטלפון, ניקיתי, שמעתי מוסיקה ועוד ועוד, אבל כל הזמן מה שרציתי היה לגלוש באינטרנט (פייסבוק, קצתתפוז, הדרכות של העצמה כח המשיכה ועוד ועוד)... גם אציין שאני אדם שעושה כמה דברים במקביל (למשל קוראת+מוסיקה+אוכל+טלפון) ככה שמצאתי את עצמי משתעממת מאוד מהר, למרות שלהשתעמם אין לי בעיה באופן כללי ולכן תמיד צריכה עיסוק.
אבל, לאחר יומיים בערך התחלתי להתרגל למצב, והכל התחיל להיות יותר רגוע. אז לא הייתה ברירה וחזרתי להתנהג כמו פעם - שמעתי רדיו (חה!) ואז נמאס לי תוך 5 דק' בערך, אז שמתי דיסק ישן וחרשתי עליו שבוע. וואו, זה החזיר אותי 10 שנים אחורה בערך ו-אומר לכם - בלי אינטרנט, בלי שום הסחה, בלי מדיטציה, פשוט ככה בלי כלום, פשוט להאזין לדיסק הזה בשקט, עשה לי ביתספר של החיים, טיפול בחינם. הרגשתי כמו בת 20 עוד פעם. איזה כיף, כמה מחשבות עברו, ואיזה כיף! המילים, הזכרונות..קשה לתאר במילים.
ושבועיים בלי הדרכות ומחשבות על כוח המשיכה, בלי מדיטציות (כי אין לי אינטרנט ואני חייבת מוסיקה, סתם מוסיקה אבל בלי מילים, כך שדיסק לא יעזור כי הוא מסיח מדיי והחבילה בפלאפון עומדת להגמר) אז השבועיים האלה היו כל כך טובים בשבילי, כי בשבועיים האלה בלי המחשב כל הרעיונות שהיו לי באו לכדי יישום, פשוט קמתי ועשיתי אותם, פתאום היה לי דרייב כזה חזק לקום ולעשות. כאילו הייתי ב-flow. בשבוע עשיתי דברים שרק תכננתי לעשות חודשייייים. אתם מבינים?? ואז הבנתי דבר מאוד חשוב על כל ההדרכות האלה שאני מאזינה להן (שזה מתקשר גם לחתימה שלי, אבל עכשיו אני יודעת עוד סיבה למה כתבתי אותה..מעניין) - יש בהן משהו ממכר, משהו מעכב (ואולי רק אותי) ואני לא מעוניינת להאזין להן יותר. החלטתי שזהו, יש לי את הידע, וזה מספיק לי. להקשיב עוד ועוד, זה סתם כדי לתת בוסט מסויים לאגו. הגעתי למצב שאני ממש מפחדת להקשיב להדרכות על כח המשיכה וחשיבה חיובית, אפילו שאני יודעת שמה שנאמר שם נכון.
פתאום חשתי את העולם (אני יודעת שאני אולי נשמעת כמו אוטיסטית, או כמו אסירה חנונית מכורה למחשבים, אבל זה לא ממש המצב, אני דווקא יוצצאת, נהנית וכו' באופן כללי, אבל האינטרנט זה מחלה - כולם יודעים, אז הנה עכשיו גם אני יודעת, ממש! יודעת). לא רק שחשתי את העולם, ממש חשתי את כוח המשיכה, כמו שהוא מתואר, כמו שלפני כן, כשרק האזנתי ועשיתי מדיטציות - לא חשתי. ועכשיו הכל הרבה יותר ברור לי. אז אני באמת חושבת שלשבת ולהאזין, כמו גם להאזין לפסיכולוג, יש בזה משהו מרגיע, וגורם לדחייה של הדברים, אני אפילו לא יודעת להסביר למה, אולי כפי שאמרתי קודם - בוסט לאגו. לא מתביישת לומר.

טוב, האמת היא שרציתי להעמיק בשאלה מסויימת,אבל יצא שהרחבתי בחוויה שעברתי. אבל בכל זאת אשאל, אם מישהו מכיר את חוקי המשיכה (תורת הסוד) ויכול לענות:
בעקבות המסע הקצר הזה, יצא לי לחשוב (בזמן שהאזנתי לדיסק), לפי כח - המשיכה דומה מושך דומה תמיד, שונה דוחה שונה (וכמובן שדומה ושונה יכולים להיות הרבה דברים..) . השאלה היא: מדוע מטפל מושך למציאות שלו מטופלים?
רגע, יש הנחות..
ההנחות:
1. המטפל בריא בנפשו.
2. גם אם למטפל הייתה טראומה בעברו, הוא שחרר מחסומים אלה ומעוניין כיום במשיכת חיוביות לחייו.
3. קחו לדוג' את ישו (סתם דוג') - אדם חזק ובריא בנפשו, שמשך אליו מטופלים חולים - זה שונה מושך דומה.
 
ברוכה השבה לחיים


קודם כל, יפה לך על החוויה שעברת.
חוויות כאלו באמת יכולות להשפיע מאוד על החיים.
אם את מרגישה שהגעת לתובנות, נשאר העניין, לדעת כיצד לתת להן להכנס לחיים הרגילים.
אני חושב שהבנת מעט את המקום\מקור הפרטי שלך, את המניע הפנימי שלך. את זה שלא שצריך עוד חוק שיסדר, עוד הדרכה שתכוון עוד מדיטציה שתיקח לאן שהוא.


בנוגע לחוק המשיכה.

אם מביטים על היין והיאנג הרי יש שני חוקי משיכה:
1.דומה מושך דומה.
2. ניגודים נמשכים.
ובעצם אין חוק אחד, יחיד, שהוא זה שנכון תמיד.
יש חוק הרגע, מה המתודה המפעילה את הרגע.
כל רגע היא יכולה להשתנות, בהתאם לתנאים ולגורמים עליהם יש לפעול.

אני מוצא רק דבר אחד (בעצם שניים שהם אחד )שעובד תמיד....היין והיאנג.
ההבנה העמוקה אותם, יכולה להספיק בשביל לממש את כל החיים, בכל הצורות האפשריות.
 
ו
רבה רבה על השיתוף...

אני אישית, לומד המון מניסיונם של אחרים, יותר מאשר ספרי ידע כאלו או אחרים.
 
....

אני מסכימה לגבי היינג והיאנג (מה שכתבת). קראתי על זה קצת בעבר, בלי להתעמק, וזה הזכיר לי את כח המשיכה (שגם שם מדובר הרבה על ה"רגע "ו "העכשיו")אז עזבתי את זה. בכל מקרה בשבוע האחרון הגעתי למסקנה שבאמת לא ייתכן שרק דומה מושך דומה. זה פשוט לא ייתכן. זה ברור שגם שונה מושך דומה.
תודה :)
 

Lagrangian

New member
אלו שני צדדים של אותה המטבע..

נראה לי שכל מה שבזווית אחרת הוא הרבה פחות חזק.
והנה דוגמא מהחיים שלי - אנשים שהחלק הרגשי שלהם פחות מפותח נמשכים גם לאנשים
דומים אליהם, כי התקשורת איתם קלה להם, אבל אני רואה שהם גם מושכים את ההפך בדיוק -
אנשים עם עולם רגשי סוער..
ואולי אם להרחיב את זה - אם העולם הרגשי שלהם לא בריא, הם כנראה לא ימשכו אנשים בריאים,
אלא רק בעייתיים לאחד משני הקטבים..
אבל אולי זה לא נכון.
 
מה שכתבת מחזיר אותי לשאלה

"אם העולם הרגשי שלהם לא בריא, הם כנראה לא ימשכו אנשים בריאים" איך זה שמטופלים נמשכים למטפל בהנחה שמטפל הוא אדם בריא? (ולהיפך, מדוע מטפל מושך מטופלים?)

אך פתאום עלה בי רעיון, בהקשר של ה"כאן והעכשיו" - אולי בזמן שהם חושבים על בריאות הם חושבים על מטפל וכך מגיעים אליו...?
 

Lagrangian

New member
האם זה לא נכון שמטפלים

מושכים אליהם אנשים שמשקפים אליהם את הבעיות שלהם?
ולמה את מניחה שמטפל הוא אדם בריא? (טוב, זו הגדרה קצת ערטילאית.. לא הגדרתי למה
אני מתכוון)
 
זוהי הנחת יסוד

אם המטפל אינו בריא בנפשו (בתחום מסויים, נניח בתחום שהמטופל חולה בו), אז השאלה בכלל לא רלוונטית.

אז- נניח והמטפל בריא בנפשו (לא לגמרי, הוא לא אלוהים) , אז איך זה שבכל זאת הוא מושך אליו חולה? (מכאן הגעתי לכך ששונה מושך דומה, עד שיוכך אחרת).
 

ינוקא1

New member
מבחינתי

כל מטופל שאני רואה , משקף משהו בתוכי.

(ואולי אפילו כל אדם שאני רואה).

זה קצת עמוק , אך אני מאמין שכולנו נמצאים בתוך כל אחד מאיתנו , רק ה"מקום" שונה.

זאת אומרת , שאם נניח A, B, C, D, E, F, G,,H. . . מייצגים את כל בני האדם בעולם , אז יש בתוך כל אחד מאיתנו את כולם !

אז למה אנחנו שונים זה מזה ?

כי קיימת "הדגשה" שונה אצל כל אחד - למשל , למרות , שאצלי נמצאות כל האותיות , יתכן שאצלי מודגשים A,C,F במידה מרובה והשאר במידה מועטת. ולכן אני שונה מאדם אחר שאצלו מודגשים B, C, D.

(למה הדבר דומה ?

בכל התאים בגוף האדם קיים בדיוק אותו הד.נ.א. ולא משנה באיזה סוג תא מדובר. הד.נ.א. זהה בכולם.
אז מה יוצר את ההבדלים בין התאים ?
ה"הדגשה" וה"השתקה" :
בתא כבד , למשל , מודגשים חלקים מסוימים הנוגעים לתפקוד הכבד והשאר "מושתקים" , ובתא שריר מודגשים ובאים לידי ביטוי חלקים מסוימים הקשורים לתפקודו של תא השריר והשאר "מושתקים").

בקיצור , בשורה תחתונה , כשאני רואה מטופל אני יודע כי כשאני מטפל בו אני בעצם מטפל בעצמי.

וגם ההיפך נכון - אני יכול דרך טיפול מסוים בעצמי , או ליתר דיוק , טיפול ב"חלק העצמי" שלי שמייצג את אותו מטופל , לטפל בו.

את ההבנה של העיקרון הזה רכשתי דרך השיטה "הוואופונופונו" , והדבר שמצא חן בעיני הכי הרבה זה "חוסר האגו" בשיטה הזו. כי זה ממש ממש לא ש"אני מושלם" והמטופל שבא אלי לעזרה "זקוק לי" !!!

ההיפך - המטופל בא להאיר לי פינה בתוכי הדורשת התייחסות - גם אני וגם הוא שנינו "מטופלים" !!!

מהבחינה הזו , זוהי השיטה הכי נפלאה שיצא לי ללמוד !

ניתן לקרוא על השיטה בספר הזה :

https://sites.google.com/site/pragpublishing/ps-mgblwt
 

ינוקא1

New member
מה שכן ,

לקחתי משם בעיקר את העיקרון הזה , בשאר השיטה (אמירות "תודה" \ "אוהב אותך"\ "סליחה" אינסופיות . .. ) אני פחות משתמש למרות שזה לא מזיק בכלל
 
תודה ינוקא

על תשובתך,
עם זאת לא הבנתי את המשפט: "כשאני רואה מטופל אני יודע כי כשאני מטפל בו אני בעצם מטפל בעצמי."
אם אלך לפי הדוג' שנתת, אז לפי משפט זה - תאי המטופל מודגשים ושל המטפל מושתקים (בהנחה ש"מושתק" זה בריא לצורך העניין), כי כתבת "מטפל בעצמי" ומכך אני מבינה שאתה כמטפל לא בריא באותו איזור.
אם כך, לשם מה המטופל מגיע אל המטפל? אולי בגלל הקצנה כלשהי גם של המטפל וגם של המטופל, של ההדגשה /השתקה?
במקרה כזה המטפל צריך להיות סופר מודע לעצמו, ליכולות שלו, למהו איזון, וכו וכו...
ובכל מקרה, השאלה שלי הייתה לגבי מטפל במצב מאוזן, נניח בעיה בכבד, כשהמטפל באיזון מוחלט - איזה מטופל יגיע אליו אז? חולה? בריא? או שבכלל לא יגיעו אליו אנשים עם בעיות בכבד, אלא רק אנשים עם בעיות בתחומים אחרים.
 

ינוקא1

New member
היי

אנסה לנסח זאת יותר בפשטות :

התכוונתי שאם אני "יוסף" , ובא אלי "דודו" , אז דודו בא לשקף משהו שקיים אצלי. דודו הוא חלק ממני. אין באמת הפרדה ביני לבין דודו.

אז למה הבעיה אצל דודו מתבטאת באופן שונה מאשר אצלי ?

כי ה"מקומות האנרגטיים" שלי ושל דודו הם שונים !
לכן אפילו שכל מה שאני רואה אצל דודו קיים גם אצלי , וגם ה"בעיה" של דודו קיימת אצלי , יתכן שאצלי היא מתבטאת באופן "לא מודגש" וקטן , אך אצלו היא מתבטאת בצורה חזקה.
ממילא כאשר אני מפנה את תשומת הלב לבעיה של דודו , אני צריך גם להפנות את תשומת הלב לעצמי.
דודו הוא "מראה" שלי !!! כל אדם הנמצא בעולמי הוא מראה שלי !!!

ואם אני אתקן אצלי , תהיה לכך השפעה מטיבה גם על דודו - וההיפך.

וכל עוד האדם חי , אין דבר כזה "איזון מוחלט" . ..
אין אדם מושלם (כולל ישו) , ואין איזון מושלם.
אם מישהו טוען שהוא מושלם , תברחי ממנו !!!

ה"אדם המושלם" באמת , זה האדם המודע לחוסר המושלמות שלו !!!


(אגב , גם הבעל שם טוב השתמש בעיקרון זה :

יש עליו סיפור שפעם הוא ראה יהודי שמחלל שבת , והוא הבין כי זה שגרמו לו מהשמיים לראות זאת , זה אומר שיש אצלו "שמץ" מזה.
כי כל מה שהוא רואה באחר קיים גם אצלו , והאחר הוא מראה שלו.
מכיוון שהוא ידע שהוא לא חילל שבת , אז הוא בדק ובדק , עד שהוא נזכר שפעם אחת הוא שמע שמבזים אדם צדיק והוא לא מחה על כך , והצדיק נקרא בספר הזוהר "שבת".
לכן חילול כבודו של אותו צדיק היה "כמו" חילול שבת , והוא הבין שאת זה הוא היה צריך לתקן).
 
תודה על הסיפור על

הבעל שם טוב, זה גרם לי להבין משהו. אני חושבת שקרה לי מקרה דומה, ובטח גם לעוד אחרים. אשתף רק כי אולי זה יעזור לעוד אחרים. בשנים האחרונות אני עובדת מאוד על מודעות ואיזון ומרגישה שהתפתחתי מאוד ועדיין עובדת על זה בכל תחום אפשרי.
עם זאת עדיין מעוניינת להמשיך ולטפל ולא רק זה - מטופלים וגם אנשים עם בעיות באים ומשתפים כך סתם.
באיזשהו מקום (מתוך אותה מודעות) זה מציק! כי למרות שאני יודעת שכל עוד אני חיה אני לא אהיה מושלמת, עדיין, מציק לדעת שיש לי עוד מלא עבודה לעשות ובאותם תחומים הרבה פעמים, אלה שחשבתי שפתרתי.
כלומר, מפחיד קצת לחשוב שלאחר אותה התקדמות שעשיתי, פתאום לראות שלא עשיתי התקדמות כמו שחשבתי (כי מופיע בחיי פתאום אדם עם סימפטום מסויים בתחום שעבדתי עליו). ואולי זה רק בא כדי שהאף שלנו לא יהיה בשמיים יותר מדי..
ולפעמים, זה גם כמו שאמרת - אני רואה מולי ממש את הקיצון השני שלי עומד מולי - כלומר את מה שהייתי בעבר, לפני השינוי. אז, אני מרגישה שהוא כל כך שונה ממני. או, שקשה לי לעזור לאותו אדם, או שלא מתחשק לי, או שאני דווקא מצליחה מאוד (תלוי בבן אדם).

הבנתי בעצם שאנחנו תמיד מתפתחים. עניין אותי בכל זאת להבין אם יש מצב בו בן אדם הוא מאוזן בכל זאת. יש אנשים שאף פעם לא חולים, אנשים שתמיד שומרים על גזרתם, או יופיים, או מישהו מיליונר- החשיבה שלו לגבי כסף מאוזנת , או מישהו ספורטאי מצליח - החשיבה שלו לגבי ניצחונות מאוזנת....יכול להיות שיש להם תחומים אחרים לשפר כן? ואלה רק דוגמאות, זו טעות לדעתך? איזון בתחום מסויים?.
בהנחה שזה נכון - אז זה אומר שגם המטפל חייב להיות מאוזן בתחומים ספציפיים אלה כדי שהם יגיעו אליו?
 

ינוקא1

New member
תודה לך


בהחלט הארת מקום שמוכר גם לי , ואני מאמין שלכל מטפל.


לגבי הסוף , אני בפירוש לא מאמין שיש דבר כזה "אדם מושלם".

האדם המושלם היחיד הוא מי שמודע לחוסר שלימותו.

אדם המודע לחסרונותיו , מדבר עם כל אדם בגובה העיניים , יודע שאיננו יודע הכל , יודע שיש לו עוד עבודה לעשות , יודע שהוא יכול לטעות - זה אדם שקרוב לשלימות.

לעומת זאת אדם שחושב שיודע הכל , חושב שאין לו עוד עבודה לעשות , לא מתייעץ ולא לומד מאף אחד (כי הוא מושלם) , ובאופן כללי מי שחושב את עצמו "מושלם" - זה אדם הרחוק מאוד משלימות !!! רובינו פשוט נברח אחרי מפגש עם אדם \ מטפל כזה.

העבודה העיקרית שיש לנו לעשות היא דווקא להבין עד כמה אנחנו "לא מושלמים".

העולם מלא בעושר ובטוב ובבריאות , יש מספיק שפע לכל אחד ! אבל בדרך כלל אנחנו אלו שחוסמים אותו.

והחסימה הכי גדולה שיש היא החשיבות העצמית והגאווה - היא יוצרת "קליפה" אנרגטית עבה וקשה שלא מאפשרת לשום דבר להיכנס פנימה !!! לאדם פעמים רבות "מגיע לקבל" , אבל בגאוותו הוא חוסם את מה שמגיע לו !!!

לעומת זאת כאשר אנחנו מבינים כמה איננו יודעים , כאשר אנחנו מבינים עד כמה אנחנו לא טובים יותר מאף אחד , אנחנו מכבדים כל אחד וכל דבר , מאפשרים לעצמינו לקבל כי אנחנו יודעים שאיננו מושלמים - הכל נפתח !!!

כשזה קורה , אז אפילו העצים והחיות מתחילים ללמד אותנו.
 
תודה!

לפי דברייך הבנתי עוד דבר.

ישנו דבר כזה איזון (או שלמות) שאדם מגיע אליו. אבל מרגע שהוא מגיע אל איזון זה, העולם/טבע או איך שתבחר לקרוא לזה - ידאג להוציא אותך מאיזון זה - למען ההתפתחות שלך.
וכך בעצם יוצא שתמיד יש לנו מה עוד ללמוד.
 

ינוקא1

New member
אני אומר יותר מזה


השלימות האמיתית היא סתירה ! היא לא ניתנת להיות מובנת בהגיון הרגיל.

הדרך להגיע אל השלימות היא רק להבין עד כמה איננו שלמים.

ממילא כשאדם מגיע "לשלימות" הוא שלם רק בחוסר השלימות שלו.


שבת שלום.
 

dawadi

New member
שילוב?

היופי בכל כוח משיכה שהוא, הוא שהוא נובע משינוי והתאמה.
שונה ושונה, דומה ודומה, שונה ודומה, כולם נמשכים בצורה מסויימת אחד לשני, כאשר המשיכה החזקה ביותר היא בין שונים (אפשר להבין לעומק אם לומדים על מבנה חלבונים, אבל זה ללמידה עצמית למי שמתעניין
)

אנחנו מושכים לעצמנו את כל מה שאנחנו רוצים.
יש את מה שאנחנו רוצים במודע - אם נחשוב עליו מהצורה שיש לנו אותו - נמשוך אותו. אם נחשוב עליו מהצורה שאין לנו אותו - נדחה אותו.
יש את מה שאנחנו רוצים במודע - ומתכחשים לו - וגם אותו אנחנו מושכים לפי אותם עקרונות.
בנוגע למה שאנחנו רוצים בתת מודע - זה נמצא בתת מודע כל עוד אנחנו לא עובדים על להביא את זה למודע (שאז הכל במודע - את הרף בין המודע לתת מודע אפשר להציב מחדש באמצעות אימון יעיל).

המטפל -מאמן: לומד תוך כדי שהוא מלמד. מתחזק תוך כדי שהוא מרפא.

לבסוף, כולנו לומדים תמיד (או לפחות, כדאי שזה יהיה המצב
) וכשאנו חולים אנו עובדים על ריפוי, כשאנו בריאים אנו עובדים על חיזוק ושימור.

יש המון מטפלים שלא מושכים מטופלים כלל. למעשה הם עוזבים את מקצוע הטיפול ועוסקים בו רק באופן אישי, לעצמם, אולי למעגל המשפחה הקרוב מאוד.

זהו המטפל:
1. שרוצה לטפל,
2. שיכול לטפל,
3. ומבין שהוא, ככל שהוא מטפל ומורה, תמיד גם תלמיד של כל מי ומה שהוא בא איתו במגע,

שיכול ומושך אל עצמו מטופלים: שונים או דומים, ונמצא עמם באינטראקציה.

המון אהבה
 
תודה רבה על התשובה

אני שמחה לשמוע שיש פה מישהו שמבין קצת את החוק . אז אני מבינה את מה שכתבת.
כתבת שאנו מושכים לעצמנו את כל מה שאנו רוצים - ברגע שאנו רוצים זאת, אנו הופכים להיות "הדבר הזה" כלומר חלק מזה ובכך דומים לזה וכך מושכים את זה אלינו.
עם זאת, נכון יש מודע, תת מודע, התכחשויות וכו'...אך ע"י אלה עדיין דומה מושך דומה, וכך שונה מושך דומה הוא רק "לכאורה".

ההתלבטות והשאלה שלי לגבי דומה מושך שונה, נבעה היישר מהמחשבה של מטפלים ומטופלים. נניח ועבדתי על עצמי מלא זמן ואני בריאה נפשית, מאוזנת וכו' (לא מושלמת, אך מאוזנת). מדוע שאמשוך אלי חולים? או בניסוח אחר - מדוע שארצה לטפל בחולים? או - מדוע שחולים ימשכו אלי?

נראה לי שאני מתחילה לענות לעצמי, אך בכל זאת אשמח לשמוע תגובות נוספות להארה נוספת.
 
למעלה