לתת לילד לבחור את העונש שלו?

[פ י ל פ ל י ת]

לתת לילד לבחור את העונש שלו?

שמעתי פעם רעיון שמאוד התרשמתי ממנו. עוד אין לי ילדים, אבל אני מאוד רוצה שזו תהיה דרך החינוך שלי בבית. רציתי לשמוע מה דעתכן: כשילד עושה מעשה לא טוב, אחרי שהסברנו לו את חומרת המעשה, הוא צריך לבחור את העונש שמגיע לו על זה. זה הרעיון פחות או יותר. התגובה שלי היתה, "הי אני הייתי בוחרת לי דברים קלים כמובן" אבל מי שסיפרה לי את זה, אמרה, שהילדים מרגישים אחריות, ואף פעם לא מקלים בעונשים, ההיפך הם מאוד יצירתיים! השיטה טובה בעיקר בשביל ללמד את הילד, שאנחנו לא נותנים לו את העונש בשביל להרגיע את העצבים שלנו, אלא, לטובתו, בשביל שיזכור לפעם הבאה לא לעשות דבר כזה שוב. אמהות מנוסות, מה דעתכן?

 

[נומי נגה]

../images/Emo9.gifלא אמהות ולא מנוסות גם יכולות?

הולכת צעד אחד אחורה... למה בכלל צריך ענישה? האם יש כאן הורים/אנשי חינוך/בני נוער/ילדים/

ש... לא מאמינים בענישה ככלי חינוכי?

 

[לאה_מ]

אני לא מענישה ../images/Emo11.gif

 

[ציפי ג]

אני עושה זאת לפעמים

כאשר הילדים עושים משהו שהם יודעים שאני לא מוכנה לקבל במסגרת הכללים של הבית, וכאשר ברור לי שהם יודעים גם לבחור את התגמול לאי העמידה בכללים. אני לא אעשה את זה עם ילד קטן, אבל עם הגדולים זה הרבה פעמים פתרון מאוד נח.

 

[פלגיה]

אני מעדיפה לא להעניש

ובטח לא להגיד לילד שזה "לטובתו". בוודאי שזה לטובתו, אבל כשכועסים עליו הוא לא פנוי כדי לשמוע ולהפנים את זה. אני מעדיפה לתת לילד להתנסות בתוצאות של מעשיו ומחדליו. אמא שלי היתה קוראת לזה "עונש טבעי". שנאתי כשהיא אמרה "זה עונש טבעי", אבל את ההרגשה - עשית משהו לא טוב ולכן באופן טבעי אתה "נענש" - גם ילד יכול להבין (אם לא מצרפים "אמרתי לך"). זה מה שקרה הבוקר לבת שלי: היא הלכה לישון מאוחר ולכן קמה מאוחר ולכן הפסידה נסיעה ללונה פרק. זה עונש הרבה יותר גדול ממה שהייתי יכולה לחשוב שמגיע לה, אבל כך יצא. לפעמים ילד גדול יותר, עושה משהו רע, ודווקא טוב לו להענש על זה, כי זה משקיט לו את ייסורי המצפון, ונותן סוג של "כפרה". במקרה הזה הייתי מתייעצת איתו בנוגע לעונש שהוא יקבל.

 

[פ י ל פ ל י ת]

ברור שלילדה לא מגיע עונש על עונש

כמו שאמרת, עצם זה שהיא הפסידה את הטיול זה העונש. אני מדברת על מקרים שהילד לא יפסיד מהמעשה שהוא עשה, כמו להציק למישהו, לא עולה בדעתי עוד דוגמאות, אבל בטוח שיש דברים שזה חמור שילד יעשה אותם, וצריך ללמד אותו שזה חמור, לא?

 

[פלגיה]

אני חושבת שאי הנחת של ההורים

יכולה להוות הרתעה מספיקה. בגילאים מבוגרים אני אשאף שחוסר הנחת לא יהיה של ההורים או הסביבה אלא פנימי.

 

[יסמין@]

אבל זה אינו עונש

בתך התנסתה בקשר בין בחירה לתוצאה הגיונית וטבעית: היא הלכה לישון מאוחר, קמה מאוחר והפסידה את הלונה פרק. זה לא שאת הענשת אותה - זו היתה תוצאה טבעית והגיונית מבחירתה ללכת לישון מאוחר. ואם כבר הלכה לישון מאוחר, הרי היא יכלה לדאוג בדרכים שונות (כמה שעונים מעוררים, שירות יקיצה מהטלפון, לבקש אותך להעיר אותה בזמן וכו') לקום בזמן. אם לא נקטה בשיטות אלו - התוצאה הטבעית וההגיונית היא שהיא לא התעוררה.

 

[לורליי43]

מפספס את המטרה לדעתי

המשפט שמתאר את "עקרונות השיטה" בכלל לא מקובל עלי- "השיטה טובה בעיקר בשביל ללמד את הילד , שאנחנו לא נותנים לו את העונש בשביל להרגיע את העצבים שלנו, אלא, לטובתו, בשביל שיזכור לפעם הבאה לא לעשות דבר כזה שוב". זו לא שיטה שמלמדת את הענין הזה בכלל. המטרה אצלינו היא ש"העונש" יהיה תוצאה טבעית או הגיונית של המעשה- וזה לדעתי העונש היחיד שמתאים בכלל להשתמש בו, אז אין כאן מה לבחור.

 

[יסמין@]

בשביל מה בכלל עונשים?

 

[צוציקגדול]

עונשים:

בעולם אידילי הם מיותרים, כולם יודעים איך להתנהג ,מה לעשות ומתי. אף אחד לא פוגע באחר. אין צורך בעונשים. בעולם רצוי העונש צריך להיות תוצאה טבעית של המעשה (ז.א. אין עונש כפוי או חיצוני). לא קמת בזמן, לא הספקת ללכת לים. נגעת במגהץ חם, נכווית. בעולם המצוי לפעמים התוצאה הטבעית לאי עשיית שיעורים או מעשה אחר מתבטאת בבחינות הבגרות בעוד 3 שנים או לא ברור כלל ולא תמיד הוא רלוונטי ולכן יש את ההורים שתפקידם לחנך, לכוון, להדריך (גם לתמוך, לעודד) ולכן לפעמים מטילים עונש. לתת לנענש לבחור את העונש נראה לי נכון רק בין אלטרנטיבות מסויימות ולא לתת לו להמציא אותו.