מאהב/ת ??

[איש-ילד]

ברונטית

כאשר העליתי את הסוגיה עמד מול עיני מצב שבו אחד מבני הזוג (או בעצם אפילו שניהם) לא מקבל אחד או יותר מאותם דברים שבד"כ אני מצפים לקבל אותם במסגרת הזוגיות והמכנה המשותף לכל אותם דברים הוא שיש צורך בקשר וקירבה. בעניין של "מה זה בגידה" - השימוש שלנו במילה "בגידה" הוא פשוט קיצור של "בגידה באמון" וזה בעצם מהות כל בגידה...בגידה אינה רק המעשה עצמו אלא ויותר מזה המעילה באמון, בן/ת זוג שעושים מעשה כל שהוא תוך שהם יודעים או אפילו רק משערים שהמעשה לא מקובל על בן/ת הזוג - ומסתירים זאת - הרי הם בוגדים. בלי קשר למעשה עצמו. נורא פשוט, לא? אשמח אם תהיה התייחסות לשאלות ששאלתי בסוף.

 

[ברונטית*]

בגידה באמון???

על מנת שתהיה בגידה באמון - צריך שיהיה בראש ובראשונה - אמון.... ואם יש אמון, הרי שיש כנות, ואם יש כנות הרי שיש פתיחות, ואם יש פתיחות... הרי לא יכולה להיות בגידה... כלומר, ברגע שיש בגידה - אין יותר אמון, אין כנות ואין פתיחות, שהם הם יסודות הזוגיות !!! מאידך - האם היה נכון לומר לאור דבריך שאם אין אמון מלכתחילה - אז אין בגידה??? האם הדוגמא של האשה האומרת: "אני יודעת שכאשר בעלי אומר שהוא מתעכב בגלל ישיבה, הוא בעצם הולך לזיין,(או לשתות קפה עם ידידה שלו) ואני יודעת שהוא נוהג לעשות זאת, אבל אני מעדיפה לשתוק"... האם בדוגמא הזאת - יש או אין בגידה??? לכן אמרתי שאם אין הבנה מלאה בנושא החסכים, כל דבר מתפרש כבגידה, כי ממילא ללא הבנה כזו לא יכולה להתקיים זוגיות בריאה. ואני מניחה שזה עונה גם על שאלותיך - כי לדעתי, השאיפה למלא חסכים מתוך מקום של "לשפר משהו שאני מרגיש חוסר בו" יכול רק להועיל לזוגיות, (ואני יוצאת מתוך הנחה שלא מדובר בקטע השיטחי של "נשבר לי מבן/ת זוגי", או "בא לי לנקום"...)

 

[אלה_ה]

לא רק סיסמאות.. ../images/Emo10.gif

ולא, לא ציטטתי את עשרת הדיברות. רק כמה "לא" שבשבילי הם מוחלטים. למה לא לגנוב? אולי במקרים מסויימים זה מוצדק? אולי גם רצח מוצדק במקרים מסויימים? מה עם אישה שבעלה התעלל בה שנים והיא קמה וירתה בו? אולי זה מוצדק? יש לי כללים מסויימים שלא אעבור אותם. כרגע. אולי בסיטואציות שונות אשנה את דעתי. אף פעם אי אפשר לדעת. ובחזרה לבגידה (כשהכוונה לסקס)- לא מדברת בסיסמאות. לא מנסה לייצג אחרים. כותבת רק את התחושה הפרטית שלי. היו משברים היו קשיים היו רגעים כואבים של נתק. עלתה השאלה האם ממשיכים. וגם ברגעים הקשים ביותר ידעתי בברור שהוא ואני לא משקרים אחד לשני. לא מחפשים פתרון קל מהצד. עובדים קשה כדי שהקשר הנוכחי ייתן את הכל. לשניה לא היה לי ספק שהוא איתי בגוף ובנפש גם כשרע. לא יודעת איך זה אצל אחרים. לא מדמיינת כל מיני מצבים בהם יש הצדקה. אבל כמו שכתבה לידילי וזה נבלע-בגידה זה לא סקס. זה לא על מנת לקבל סיפוק גופני. בגידה זה רמאות, זה שקר, זו הונאה של אדם אהוב. הרי השאלה כאן לא היתה על יחסים פתוחים. גם להישאר עם בן הזוג האהוב וגם לקבל סיפוקים שאי אפשר לקבל ממנו מאדם אחר. את מושג היחסים פתוחים אני יכולה לקבל אבל לא את השקר וההונאה שבבגידה. המצדדים בבגידה מתארים את נפלאות הרגשת הסיפוק ושוכחים דבר אחד בדרך-את הצד הנבגד, הנפגע. תעצרו רגע ונסו לדמיין שאתם אלו שנבגדים. שאתם מאמינים במישהו קרוב מאוד ופתאום מתנפץ לכם הכל בפרצוף? אני מאמינה מאוד במשפט: מה ששנוא עליך לא תעשה לחברך ומכיוון שרק המחשבה על להיות נבגדת שנואה עלי לא אעשה זאת לבן זוגי. ועם יד על הלב-מי מכם מוכן להיות הצד הנבגד? לדעת שבן הזוג מבלה בזרועות אחר?

 

[איש-ילד]

בעצם ענית על כך...

אלה_ה יקירה. בסייפא של הפיסקה הראשונה של הודעתך אמרת למעשה הכל... השאלה שעלתה היא לא מה קורה בינך לבין בעלך אלא רק ברמה העקרונית ואת למעשה השבת על כך בסוף הפיסקה הראשונה אמנם לא תשובה מלאה אבל בכל זאת...

 

[אלה_ה]

גם אם אעשה את זה זה לא אומר שזה

בסדר. זה עדיין רע בעיני. ומה לגבי השאלה האחרונה לגבי הצד הנבגד?

 

[ברונטית*]

שאלה אחת קטנה אליך, אלה

בהתייחס לדברייך, שרמאות, שקר והונאה הם הבגידה, האם יושר כנות ופתיחות "מזכים" את בן/ת הזוג ממה שנחשב בעינייך לבגידה???

 

[אלה_ה]

אם תקחי סקס מחוץ לנישואין ותוסיפי

לו יושר וכנות תקבלי נישואין פתוחים. ולזה אני מסכימה (אצל אחרים

). ועדיין היה מעניין אותי לקבל תשובה - איך את/ה היית מרגיש אם היית מגלה שלבן זוגך יחסים מיניים עם מישהו אחר ללא ידיעתך? אני מניחה שרובנו המכריע היינו מרגישים רע מאוד. אחרי הכל אנחנו אנושיים..

 

[Ever ~After]

איש-ילד

אם זאת "אהבת אמת" כביכול, אז אין אפילו את הצורך לעורר את הנישואים. אבל אם יש אז לדעתי לעשות את זה כמו בני אדם, לדבר. או אם לא לדבר אז במעשים... לבגוד אף פעם לא הייתה התשובה לדעתי...(אם אתה נשוי) שלך