../images/Emo179.gif../images/Emo178.gif../images/Emo176.gif../images/Emo175.gif
ענף האנדורנס (רכיבה למרחקים ארוכים) הגדרתו של ענף זה הוא מרוץ למרחק של 80 ק"מ או יותר, לאורך מסלול מסומן היטב, כדי לבדוק את יכולת המהירות והסיבולת של הסוס. המרוץ מחולק לקטעים שאורכם 20-30 ק"מ; בסיום כל קטע הסוס חייב להיבדק על ידי וטרינר. במידה והסוס עבר את הבדיקה, הוא נח 20 דקות לפני שהוא ממשיך לקטע הבא. במרוצים מעל 80 ק"מ, ובתנאי אקלים חם ורטוב, השופטים הוטרינרים רשאים להאריך את תקופות ההמתנה/מנוחה. בתחרויות בין-לאומיות, אורך המסלול הוא 100 מיילים (160 ק"מ). בארץ מתכננים כי המרוץ הראשון באורך 160 ק"מ יתקיים בשנת 2002. מנצח המרוץ הוא הסוס שסיים את המסלול ראשון, בתנאי שעבר את הבדיקה הוטרינרית שנעשית שעה לאחר שסיים את המרוץ. במרוצים מעל 160 ק"מ, הבדיקה הווטרינרית האחרונה תתקיים 24 שעות לאחר שהסוס סיים את המרוץ. במקרה שהסוס אינו נמצא במצב בריאותי מושלם, בכושר וברצון להמשיך את המרוץ, הוא יפסל. על אותו צמד, סוס/רוכב, להשלים את כל המסלול, ביחד, אך הרוכב אינו חייב להישאר על גב הסוס במשך כל המרוץ, מותר לו לרדת ולהוביל את הסוס בהליכה או בריצה. מרוץ האנדורנס דורש מצב כושר מקסימלי, גם מהסוס, וגם מהרוכב, ושניהם חייבים לעבור אימון כושר של כמה חודשים לפני כל מרוץ. הסוס חייב לעבור מינימום שנתיים עד שלוש שנים של אימון, על מנת להביא אותו לשיא יכולת הביצועים. מותר להשתתף במרוץ מעבר ל-80 ק"מ רק לסוסים בגיל 5 או יותר. באנדורנס נותנים חשיבות עליונה לשמירה על מצבו הטוב של הסוס. הרעיון העיקרי של הספורט הוא: "לסיים את המרוץ - זה הניצחון". ספורט האנדורנס התחיל בארצות-הברית. את המרוץ הראשון, שאורכו היה מעל 100 מיילים, קיימו בשנת 1955. כיום הארצות המובילות בענף זה הן ארצות-הברית, אוסטרליה, צרפת ובריטניה. *לקוח מ
האתר של ההתאחדות
