מאייכ' לא ציפיתי לשום דבר אחר.

[Immanuel Goldstein]

מאייכ' לא ציפיתי לשום דבר אחר.

עכשיו צריך לחכות לראות האם מישהו ממפלגתו יתנער מדבריו, ומי מבין מנהיגי המפלגות והמתיימרים להיות ראויים לראשות הממשלה או הנשיאות יגנה את דבריו. ההימור שלי: רובי ריבלין, וח"כים ממרצ וייתכן שגם דב חנין.

 

[Immanuel Goldstein]

שלי, ביבי, יאיר, ציפי, אבו גרעה:

זה לא גשם.

 

[Immanuel Goldstein]

בינתיים מצאתי שני הספדים של

אותם מתיימרים- שלי ימינוביץ' ויאיר לפיד בדפי הפייסבוק שלהם.איש מהם לא העלה בדעתו שראוי לגנות את אייכלר, הרי הם רוצים להיות ראשי ממשלה ולמה להרגיז שותף פוטנציאלי?
גם מרובי ריבלין ודב חנין לא שמעתי מילה.
אייכלר לא יורק עליהם ועל חלק מציבור המצביעים שלהם, יורד גשם.

 

[אור חבצלות]

זהבה ממרצ אמרה:

זהבה גלאון אמרה: "יש כאן אמירה אחת חמורה שנאמרה שאי אפשר לעבור עליה לסדר היום". היא פנתה לח"כ אייכלר שלא נכח באולם והוסיפה: "חצוף, דוחה, דוחה, חצוף, לא ראוי להיות בין חברי הכנסת".

 

[Immanuel Goldstein]

הייתי אומר כל הכבוד

אבל זה מה שהיה צריך להיות מובן מאליו שכל מנהיג בעיני עצמו יגיד, לא רק כאלה שמלכתחילה יריבים של אייכלר ומפלגתו.

 

[גרי רשף]

למה בדיוק ציפית?

פוליטיקאי אמור להקדיש את כל סדר יומו לגינוי כל בני פלוגתו על דעותיהם?

במקום להתאכזב אני משקיע את האנרגיה שלי בלהעריך את מי שמסוגל לגנות את המקורבים לו שמעדו חרף האינסטינקט לא לכבס את הכביסה המלוכלכת בחוץ.

אם אחד החרדים יגנה את אייכלר - אתפעל.
אינני מצפה לגינויים ממי שברור לי שאינם לצידו.

 

[Immanuel Goldstein]

בוא נראה.

נניח שטומי לפיד זצ"ל היה עכשיו בכנסת. ונניח שהיה עולה לדוכן לגדף את זכרו של הרב שך. האם היית שומא שתיקה רועמת כזו?

 

[גרי רשף]

זו דוגמה טובה

טומי לפיד היה איש גס רוח,
אייכלר גם.

לו כך טומי היה אומר- החרדים כנראה היו עושים מהומה.
השאלה אם אנחנו החילונים (אני עכ"פ חילוני) צריכים להשתולל ולהתעצבן, או לגחך ולהמשיך הלאה. וכי למה ציפינו? שהוא יספר שקרא את ספריו?
לא חייבים לגנות, לא חייבים להתייחס, וממילא דבריו של אייכלר אינם מופנים אלינו אלא אל החרדים שספריו מעניינים אותם כפי שפסיקותיו של הרב שך מעניינות את החילונים.

 

[Immanuel Goldstein]

תה שוכח משהו:

אייכלר חבר במפלגה השותפה כמעט בכל קואליציה. הוא לא איזה ארחי פרחי מהסמול הקיצוני או הימין הקיצוני שיכול לצעוק כאוות נפשו, אין לו השפעה. הוא ארחי פרחי המוזמן שוב ושוב לסעודה על שולחן המלך.