מאיפה אני יכולה לקבל מוצרים מהחי???

מאיפה אני יכולה לקבל מוצרים מהחי???

אני צמחונית ובדיאטה.. ולא אוהבת חלב בלי כלום.. איפה אני יכולה לשלב בארוחות מוצרי חלב? ושזה לא ישמין? צריך 1000 סידן לפחות ביום לא?
 
בניגוד למיתוס חלב זה לא המקור הכי טוב לסידן

טחינה מלאה עדיפה, תוכלי לצרוך טחינה מלאה איכותית ולהגיע לכמויות סידן מאוד גבוהות .
 
זה לא מיתוס, זה עניין של ספיגה

הסידן מהחלב נספג בצורה הטובה ביותר, לכן הוא המקור הטוב ביותר לסידן בתזונה היומית. יש גם ירקות שמכילים כמויות גבוהות של סידן, אבל הספיגה היא עלובה.
 
איך בדיוק אני יכולה לשלב את החלב

זה מה ששאלתי בשאלה.. אני לא אוהבת חלב בלי כלום.. וקורנפלקס זה משמין.. ובשר דגים אני לא אוכלת...
 
שאלת על מוצרי חלב

והתשובה ברורה: את יכולה לשתות שוקו עשוי מחלב, קקאו ומומתק בממתיק מלאכותי . כמות הסידן שאת מקבלת מחלב היא מאד קטנה כי החלב מורכב ברובו ממים והחומרים שבו מהולים. לא דברת על גבינות רכות, גבינות קשות, קוטג', מוצרי חלב ניגרים (יוגורט, לבן). את נמנעת מהן? לא אוהבת? בהן יש ריכוז גבוה יותר של סידן. ובתגובה שלך קראתי גם שקורנפלקס משמין. אז סליחה שאני מעירה לך אבל קורנפלקס לא משמין. הכל תלוי כמה את אוכלת ומאיזה סוג. באקסטרים אפשר להשמין מאכילת חסה
ולרזות מאכילת גלידת שמנת עם קצפת
 
זה לא רק עניין של ספיגה

הרבה הרבה הרבה יותר מורכב מזה במתמטיקה פשוטה ,אם צורכים יותר וסופגים פחות יכול להיות יותר מאשר אם צורכים מעט וסופגים יותר . אם מתעסקים קצת ברמת הזמינות הביולוגית של סידן אז רואים שירוקים בעלי חומצה אוקסלית נמוכה כמו : ברוקולי , בוק צ'וי , כרוב סיני ועוד עומדים על רמת ספיגה של 50-60% לעומת זאת חלב ומוצרי טופו וכ'ו עומדים על 30-35% ככה שחלב הוא לא בדיוק המקור הטוב ביותר גם מהבחינה הזו ,כן ירוקים עם הרבה חומצה אוקסלית אז למרות העשירות בסידן הוא פחות זמין ביולוגית . טחינה דרך אגב הזמינות הביולוגית של הסידן היא 21 עד 27 שזה גם לא רע ובהתחשב בכמות שיש בטחינה מלאה שזה פי כמה בערך מכל מקור אחר קרוב אז אפשר לראות איך טחינה מלאה היא מקור מצוין לסידן . מה בעצם משפיע על מאזן הסידן בעצם שלנו ? בוא נראה בין השאר ויטמין K , צריכת סידן מן הסתם , אשלגן ,מגנזיום , דברים שאפשר למצוא בצורה טובה בפירות ירקות וכ'ו בגלל זה כל כך טוב לצרוך אותם
 
דרך אגב מעניין לראות שמדינות שצורכות הכי

הרבה חלב יש את אחוז האוסטיאופורוזיס הגבוה ביותר , אני לא יודע למה זה אבל חלב לא נראה שעוזר למרות צריכה מסיבית ,מעבר לזה שחלב היום מתוסף בסידן עוד יותר ממחיש שיש פה בעיה והיא לא שלא שותים מספיק חלב.
 
באתי להגיב

ואז ראיתי את החתימה שלך. לא יודע אם האתר שלך או לא, אבל אל תנסה להכניס אידיאולוגיות למדע. אם יש לך רפרנסים אשמח לקרוא, אבל לטעון שחלב קשור לאוסטיאופורוזיס זה דמגוגיה. ד"א הסירטון באתר הזה, של גרי יורופסקי, תת רמה. הוא צריך ללכת לקחת כמה שיעורים בפיזיולוגיה, מטבוליזם ואפילו אנטרפולוגיה. הוא פרוזנטור נהדר, חוץ מזה אין לו שום דבר להציע. הטעייה של אנשים מסיבית ואנשים לוקחים אותו ברצינות ובאמת מאמינים לשטויות שהוא פולט. היה על דיון ארוך באתר שלי, כולל הוכחות שהוא דובר שטויות. אם אני לא טועה היה פה גם דיון כזה.
 
תודה אבל אני לא סתם רץ להמציא דברים

אני מודע ל "אי דיוקים" של גארי בגלל הפופולאריות של ההרצאה אז טורחים ליידע דיי טוב לגבי כל פרט של אי דיוק , אכן היה עוזר לו רקע מדעי בנושאים האלו אבל מצד שני הוא כן מעביר את הנושא בצורה הכי טובה שאני ראיתי ועל כן אני מניח הפופולאריות שלו , לגבי רפרנסים הכל נלקח מהעמדה הרשמית של ארגון התזונה הגדול בעולם ה ADA : (יש בחלק של הסידן והאוסטיופורוזיס) http://www.eatright.org/about/content.aspx?id=8357
 
זה לא רפרנס

It is the position of the American Dietetic Association אני רוצה מחקר, אחד ויחיד, לא REVIEW ולא POSITION.
 
ככה נראה רפרנס וסקירה, כי כבר דנו על כך בעבר

אני מבקש רפרנס ואתה כל הזמן שולח אותי לדברים הזויים. אז הינה דוגמה ל REVEIW בלי אג'ינדה: Nutr Rev. 2010 Oct;68(10):616-23. doi: 10.1111/j.1753-4887.2010.00321.x. Effect of protein intake on bone and muscle mass in the elderly. Genaro Pde S, Martini LA. Nutrition Department, School of Public Health, University of São Paulo, São Paulo, Brazil. Abstract The aging process is frequently characterized by an involuntary loss of muscle (sarcopenia) and bone (osteoporosis) mass. Both chronic diseases are associated with decreased metabolic rate, increased risk of falls/fracture, and, as a result, increased morbidity and loss of independence in the elderly. The quality and quantity of protein intake affects bone and muscle mass in several ways and there is evidence that increased essential amino acid or protein availability can enhance muscle protein synthesis and anabolism, as well as improve bone homeostasis in older subjects. A thorough evaluation of renal function is important, since renal function decreases with age. Finally, protein and calcium intake should be considered in the prevention or treatment of the chronic diseases osteoporosis and sarcopenia. PMID: 20883419 [PubMed - in process] והינה דוגמה למחקר: Health Psychol. 2011 May 16. [Epub ahead of print] Mind over milkshakes: Mindsets, not just nutrients, determine ghrelin response. Crum AJ, Corbin WR, Brownell KD, Salovey P. Abstract Objective: To test whether physiological satiation as measured by the gut peptide ghrelin may vary depending on the mindset in which one approaches consumption of food. Methods: On 2 separate occasions, participants (n = 46) consumed a 380-calorie milkshake under the pretense that it was either a 620-calorie "indulgent" shake or a 140-calorie "sensible" shake. Ghrelin was measured via intravenous blood samples at 3 time points: baseline (20 min), anticipatory (60 min), and postconsumption (90 min). During the first interval (between 20 and 60 min) participants were asked to view and rate the (misleading) label of the shake. During the second interval (between 60 and 90 min) participants were asked to drink and rate the milkshake. Results: The mindset of indulgence produced a dramatically steeper decline in ghrelin after consuming the shake, whereas the mindset of sensibility produced a relatively flat ghrelin response. Participants' satiety was consistent with what they believed they were consuming rather than the actual nutritional value of what they consumed. Conclusions: The effect of food consumption on ghrelin may be psychologically mediated, and mindset meaningfully affects physiological responses to food. ההבדלים: בראשון לקחו מגוון רחב של מחקרים וסקרו אותם. בשני לקחו קבוצות, חקרו אותם והגיעו למסקנות. יש לך מחקר לתת לי לגבי לאוסטיאופורוזיס וצריכת חלב?
 
לכל אירגון יש אג'נדה

לכן REVIEWS של אירוגנים לא שווים כלום. האירגון של הקרדיולוגים שונא שומן רווי. אירגון הסכרת הופך סוכר לרעל לכלל האוכלוסיה. וכו'.
 
לא התעמקתי בזה

אבל 99% מהאירגונים הם בעלי אג'נדה ובינהם מושפעת פוליטית וכלכלית.
 

mitske44

New member
הסידן שבמוצרי החלב נספג בצורה הטובה ביותר

רכיבי התזונה בחלב ומוצריו מגבירים את ספיגת הסידן. ויטמין D מעורב בבקרה על מאזן הסידן בגוף, וחשוב מאוד לספיגה אקטיבית של הסידן, בכך שמגביר את כניסת הסידן לתאים. רכיבים תזונתיים המצויים בחלב, ביניהם: לקטוז (סוכר החלב), חלבוני חלב, פוספופפטידים הנוצרים מקזאין (חלבון החלב העיקרי), חלבוני מי גבינה (Whey) וחומצות אמינו בסיסיות (ליזין וארגינין) – כולם מגבירים את הספיגה הפסיבית של הסידן במעי. הנה קישור למאמר בנושא:
 
ויטמין D אכן מעורב בספיגת סידן אבל

הגוף שלנו יודע לייצר ויטמין D בחשיפה לשמש אז מהבחינה הזו אנחנו מסודרים , חלבוני חלב,חלבוני מי גבינה וחומצות אמינו זה בערך להגיד אותו דבר וחומצות אמינו או חלבונים כמו ליזין וארגינין נמצאות בבערך מיליון דברים זה לא באמת משהו שמיוחד לחלב , כן גם חלבון הוא חלק מהמנגנון אבל חלבון אפשר להשיג מביליון מקורות בערך . מעבר לזה אם דיברנו על אתרים עם אג'נדה , באמת האתר של מועצת החלב? אתה באמת מצפה למצוא שם איזשהו שבב של משהו נייטרלי אתה מצפה באמת שהם יביאו את כל התמונה שוב אין מילה על ויטמין K , אשלגן,מגנזיום ? זה לא שהם מנסים למכור חלב פרות
. לסיכום חלב פרה הוא אכן מקור חשוב לסידן עבור מי שצורך אותו אבל הוא לא המקור הטוב ביותר והוא לא מקור הכרחי נחוץ כמו שתעשיית החלב מנסה לשכנע ובעיות אחרות בצריכת חלב פרה מעמידות את כל הרעיון של הניסיון ל חברות החלב לשווק אותו כמוצר בריאותי באור מפוקפק בעיני .
 

slepax

New member
מיתוס לא מיתוס

כמה כבר טחינה אפשר לאכול? שלא לדבר על כמות השומן שיש בטחינה ..
 
תלוי בבן אדם מן הסתם יש כאלו שאוכלים

כמעט על בסיס יומי , טחינה היא מאוד טעימה ולכן דיי פשוט לאכול אותה הרבה. לגבי השומן אכן כמויות מאוד טובות של שומן רב בלתי רווי (מסייע בהורדת רמת הכולסטרול בדם) היתרונות של טחינה הם מאוד ידועים מקור תזונתי מצוין .
 

slepax

New member
אם הטחינה לא גולמית

אז ברור שאין בכלל מה לדבר. מעט מאוד האנשים שמוכנים לאכול טחינה גולמית על בסיס יומי (או אפילו לא-יומי). ועם כמה שאני אוהב טחינה גולמית, קשה לי לדמיין את עצמי אוכל 100 גר' טחינה גולמית כל יום כדי לקבל את כמות הסידן שמוצרי חלב נותנים לי. אין וויכוח שבטחינה יש שומן טוב, אבל שומן זה עדיין שומן. כדי לקבל מספיק סידן מטחינה אתה למעשה צרכת כמעט את כל כמות השומן היומית. קצת בעיה.
 
למעלה