היכן ההסבר/הוכחה לדברייך.
עד עכשיו את מתארת הרגשה פנימית שלך כשאת מפעילה 'אינטואיציה'.
 
הרי זה - לא משהו שמגיע עם הגיון. את הרי לא יכולה אפילו לתאר את זה במילים...כי?
כי זו הרגשה. ורגש זה לא משהו שהוא בהיגיון שלנו.
 
הנה עוד סצינה.
 
נניח שאני ואת יושבים ביחד על כוס קפה (מפגש ידידים
).
פתאום!
 
צלצול בדלת.
 
אני ניגש לפתוח ת'דלת ו...
 
"ש-לום. באתי להתרים לעמותת n, אנו מספקים ארוחות חמות למשפח..."
 
"בסדר, המתן בבקשה. אראה מה אפשר לעשות..."
 
אני:"פום!, בוא שנייה למטבח!" אני לוחש..."כמה ניתן לו?".
פומה:"לא יודעת מתח, תן לו 5 שקלים..."
אני:"מה. זהו?!"
פומה: "ת'אמת, רציתי להזהיר אותך. הוא...לא נראה לי אמין."
אני:"מה ז"א? לפי מה קבעת?"
פומה:"לא יודעת, תחושת בטן חזקה מאוד. אבל אני אומרת לך...הוא לא נראה לי אמין..."