מאמנים בארץ ממהרים להוציא לתחרויות

mordi glam

New member
יניב דסקלו והאחרון דניס הנובר

כאחד שהיה לו את הכבוד להיתאמן אצל מר הנובר אני אומר לכם האדם הוא המורה הטוב והקשוח שפגשתי בחיי באימון הוא מזיע יותר מהחניכים במלחמת ששת הימים הוא היתנדב חצי שנה למילואים ועזב את המכון יש הרבה סיפורים עליו לטוב ולצד השני אבל הוא אדם מדהים שאוהב את המדינה ודרך אגב הוא מהראשונים שעשה מיקס בין אומנויות לחימה דבר שהצחיק אז רבים ואילו היום אנחנו רואים שכולם הןלכים בדרך שלו שומעיפ פחות כי זו תקופה אחרת אז היו פחות מאמנים ופחות ידועי שם אבל בכנות אם היה פרס ישראל על מפעל חיים באומנויות לחימה היה מגיע לסנסאי דני הנובר הוס
 

dascalu jacob

New member
זה מה שגם אני שמעתי

האיש עפ"י הסיפורים חי את המציאות של הרחובות בדרום אפריקה. הוא פשוט כיוון להגנה עצמית כל הזמן. שמעתי עליו הרבה דברים חלקם טובים יותר וחלקם טובים פחות, אבל תמיד הוא הוזכר כאיש קשוח ללא פשרות. אחד הסיפורים ששמעתי היה שבמהלך אימון הוא עמד והעיף סטירה לחניך, אבל מה זה סטירה חבל על הזמן. לאחר שההוא היה בהלם הוא אמר לחניכים - שיעור מספר 1 - מי שלא יודע לקבל סטירה, לא יהיה מסוגל להחטיף סטירה. לא יודע מה אחוז האמת בסיפור אבל יש משהו במה שהוא אומר.
 

ננדין

New member
דסקלו הסיפור נכון!

ולא רק נכון אלה חזר על עצמו מספר פעמים, אבל לא בשיעור הראשון אלה לחניכים קצת יותר מתקדים. אני אישית חטפתי ממנו סטירה כזאת... מהיכרותי הקצרה שלי איתו (לא התאמנתי אצלו אלה אצל מורה תחתיו בכפ"ס) ראיתי אדם מורה מאוד קשוח שלא מוותר לתלמידים שלו ואומנם הוא מצטייר לכם כאדם מאוד אגרסיבי אבל אנחנו התלמידים ראינו אותו כמורה שקשוח באימונים אבל מאוד דואג לתלמידיו ונותן להם גם תשומת לב אישית מאוד גדולה מחוץ לאימונים! חוץ מזה, מי לא עושה חישולים היום? גם לחמ"ש עשו באותה תקופה ועדיין עושים...
 
אז ככה דניס השרדות באלגנים...

העיניין הוא שהם ירדו בגלל איזה משהו שנקרא גדי קנפו ג'יטסו רב המועדנםשהיו שייכים לאירגון דניס השרדות עברו לשם מכל מיני סיבות.. עכשיו סךה כל דניס השרדות עכשיו? לא יודע.. פעם באמת היה משהו ממש ממש נחמד.. מאמן נחמד... לא שהייתי שם ממקום ראשון זה מסיפוריםש ל אנשים שאני דווקא מתפתה להקשיב למה שהם אומרים... עכשיו בקשר לסטירות, ברחוב זה תמיד סטירות לפני כל סכין, אגרופים לעומת זאת כמעט אן בכלל.. ובלי קשר העינייןש לה הסטירות זה לפתח תגובה!
 
הישרדות / דניס הנובר

מאחל לכולם לעשות " בנסיעה קדימה מה שדניס כבר שכח " . אדם בעל זכויות , שהוציא את מיטב הלוחמים המאמנים והמתחרים . יש גבול לדרך ההתבטאות של חברים בפורום ולגלישה לשטויות וסיפורים אישיים על מי מבין המאמנים / מתחרים . במקון לדבר עשו והניחו לכל אחד לעשות את הטוב שהוא רואה לנכון ויודע והאמינו לי דניס הישרדות יודע ומאוד . כמי שהיתה לו הזכות להתאמן שם ולו מעט ולהכיר את האישיות זה היה כבוד ולו "למפגש חטוף " עם האיש והשיטה . מאחל לכולם להצליח ולהרים פרויקט חיים שכזה הן מבחינת התלמידים וההישגים והן מבחינת השיטה . חיים התגוננות רחוב
 

eladי

New member
אי אפשר שלא להעריך אותו כאמן לחימה

שמעתי וגם ראיתי אותו, ויש הרבה מה ללמוד ממנו. אני אישית לא אהבתי את אופי האימונים בהשרדות (לפני 10 שנים), אבל זו בוודאי לא אשמתו... זה חלק מהארגון - אי אפשר לשלוט על הכל.
 

Pyongwon

New member
כל אחד את הטוב בדעתו יעשה.

יש כאלה שמוציאים לתחרויות. יש כאלה שלא מוציאים לתחרויות. יש כאלה שמכינים בדרך אחת או משנהו. זה לא משנה. מי שיש לו אוריאנטציה לעשות קרבית - אז בכיף. ויש כאלה שלא...:) בכל מקרה, כמובן שלא לזלזל באף אחד - כל אחד את השיקול שלו יעשה. ג'ס.
 

taltaltal28

New member
לדעתי בסטירה יש היבט של השפלה

של האדם המקבל את הסטירה (הביט מאוד חזק של השפלה). ולכן מי שנותן סטירה לחניכו לא צריך לאמן אנשים. יש הרבה דרכים אחרות. האדם היחיד שלדעתי יכול לתת סטירה למישהו הוא אביו או אימו מולידו. וגם זה לא ממש לטעמי.
 
לדעתי....

אימון של סטירות מיותר... זה לא הוכח שאם תתן סטירות לחניכים שלך הם יגבו אחרת ברחוב.... חוץ מזה מי נותן סטירות היום ברחוב.... זה ישר סכינים, אגרופים, חברים... ברחוב המצבים הם שונים, ויש כל כך הרבה מצבים לתרגל, מצבים שמכניסים להלם ברחוב, אין מצב לתרגל את כל המצבים.... מה גם הרבה ממצבי האמת ברחוב אי אפשר לתרגל במכון..... יניב
 

ננדין

New member
הרעיון של נתינת הסטירה ע"י דניס

זה הסביר לי המאמן שלי בדניס הישרדות. המטרה של המיקרים שדניס נותן סטירה בהפתעה לתלמיד הוא לא בשביל להפוך את התלמיד לקשוח יותר אלה על מנת לתת לו את התחושה של מכת הפתעה ברחוב ולכן זה יעיל גם נגד אגרוף או בעיטה. דניס אמר שללמוד טכניקה נגד משהו זה חשוב אבל יש הרבה מיקרים שאנשים קופאים אחרי המכה הראשונית בגלל ההלם וכאשר הוא נותן לך את הסטירה בהפתעה הוא בעצם מנסה להרגיל אותך למצב הפסיכוליגי הזה ע"י זה שהוא נותן לך את התחושה הזאת של ההלם ואז הסיטואציה הזאת לא תהיה זרה לך... ויש בזה הרבה היגיון, אני לא מצדיק או מגנה את שיטת הלימוד הזאת (כי לי זה כאב...) אבל אצלי בכל אופן זה רק עזר כי אחרי זה לא הייתי נכנס להלם אחרי איזה אגרוף או סטירה בביה"ס והתחלתי להחזיר מכות... מכל בסיפורים האלו אפשר לחשוב שגדלתי בהארלם...
 

yasminel

New member
דווקה סטירה היא לא רעיון טוב

עדיף אגרוף או כל דבר אחר. סטירה מתקשרת לקונוטציות ילדותיות, רבים קיבלו סטירה פה ושם מאמא. לקבל סטירה ברחוב מחזיר אותך אחורה... יש לה השפעה פסיכולוגית חזקה יותר משרבים חושבים... בעבר בפורום אמנויות לחימה הישן הייתה כתבה בנושא
 

chinabird

New member
אבל זה בדיוק העניין, לא?

יש בזה אלמנט חזק של השפלה, ובאימון זה יכול לבוא ממקום של אימון ושל חישול, ויכול לבוא גם ממקום משפיל (לא כאימון בהשפלה, אלא כהשפלה של ממש). במקרה השני זה פסול, כמובן. במקרה הראשון, יצא לי לראות די אנשים שיכולים לחטוף מכות איומות ונוראות, אבל הסטירה הכי קטנה משתקת אותם - דבר שיכול להיות די הרה אסון במקרים מסוימים. אישית הייתי מעדיף לחטוף את הסטירות שלי מבן-זוג לאימונים ולא מהמורה מול כל הכיתה (כאן נכנס, לדעתי, עניין ההשפלה שדובר בו קודם לכן), אבל אם רוצים להתאמן באוריינטציה של מצבי אמת (ובמיוחד בגלל הקונוטציות של נזיפה הורית, שכבר עלו כאן בדיון), סטירה תצטרך להיות בדיוק כדי ללמוד לקבל אותה כמו כל מכה ולהמשיך לעבוד.
 

ננדין

New member
בדיוק בגלל ההשפעה הפסיכולוגית

שאתה מדבר עליה דניס עשה את זה...
 

der bomber

New member
גם סמיון היה דופק לנו מכות

אין מה לעשות, מתי מאמן חזק, הוא עושה באימון כמו בחיים. אצל סמיון מגיל קטן הוא זורק בזירה ונותן לך מסתדר עם יריבים. ברחוב אין רחמים ככה הוא היה מאמן את ילדים ובוגרים.
 

ננדין

New member
להיות מורה קשוח זה חשוב!

רק צריך לבדוק ולהיות עם היד על הדופק איפה המכות האלו מוגזמות ובמקום לשפר את הלוחם הם גורמות נזק פסיכולוגי ו/או גופני. במיוחד עם ילדים...
 

Daniela09

New member
הפתעה

אלדד לוי הוא משהוא היום בגלל ה"סטירות" שהוא קיבל מדניס הנובר. למה שלא תשאל אותו מי הוא דניס הנובר בשבילו? אלדד סיפר לנו פעם שהיו לו המון בעיות בבית הספר ואם לא היה פוגש את דניס הנובר ועובר להתאמן איתו, הוא היה מתדרדר בכל הבחינות. המסגרת של האימונים החזיקו אותו במקום הנכון. כהבנים שלי התחילו להתאמן אצל דניס הנובר, הסתכלתי על האימונים דרך החלון של המשרד. פתאום ראיתי את האיש החזק הזה תופס ילד ומסובב אותו באוויר תוך כדי שהוא שואל: מה השם של המדינה שלנו? מה הצבע של הדגל שלנו? וכו' והילד עונה תוך כדי סיבובים באוויר. כאימא, יצא לי הלב דרך הגרון ושאלתי את עצמי מה איש הזה עושה? האם הוא נורמלי? אך כשראיתי איך הילד הזה מגיב וממשיך לתפקד גם תחת לחץ, התחלתי להבין את צורת המחשבה של המאמן הדגול הזה דורות של לוחמים מהשורה הראשונה אך גם הרים פרוייקטים חינוכיים וחברתיים בהתנדבות במשך שנים. האיש ה"קשוח" הזה ה"סבא" של מאות ילדים חוסים. בשבילי, האיש הזה, מעבר להיותו מאמן דגול וחבר אמיתי, הוא מייצג את הצבר האמיתי: קוצני מבחוץ ורך ומתוק מבפנים, כן... רך ומתוק. אבל כדי לגלות את זה צריך קודם להתעלות מעבר לפחד מהקוצים. דניאלה
 
למעלה