מאמר: אותיות, מילים, פסקאות

[מיכל בן טובים]

מאמר: אותיות, מילים, פסקאות ../images/Emo11.gif

לחברים החדשים מ

מאמר ישן

במיוחד בשבילכם

: על אותיות מילים ופסקאות אנחנו כותבים מימין לשמאל, מתחילים בצד ימין וממשיכים שמאלה. גם בחיים אנחנו מתחילים מהילדות וממשיכים אל הבגרות מתחילים מאיתנו ויוצאים לכיוונם של אנשים אחרים מתחילים בעולמנו הפנימי ויוצאים אל עבר המציאות. בגדול, כך גם מתייחסים בניתוח הגרפולוגי: תחילת השורה מסמלת את העבר, את היחס לעצמנו ואת ההתחלות בחיים סוף השורה מסמל את העתיד, את היחס לאחרים ואת המקום שאליו אנחנו שואפים. המילה הבודדת מסמלת את ה"אני", על רקע שאר המילים שמסמלות את ה"אחרים". האות הבודדת מסמלת יחסים בתוך ה"אני". מכאן אפשר להבין, למשל: שאם השוליים הימניים מאוד רחבים והשמאליים מאוד צרים, האדם בורח מן העבר ורץ אל עבר העתיד, או בורח מעצמו והולך לכיוונים חברתיים, מקצועיים וייצוגיים. איך בוחרים פרשנות מתאימה? בגרפולוגיה הכל קשור בקונטקסט. סימנים זהים יגידו דברים שונים, אם שאר הכתב שונה. מרחק גדול בין מילים יכול לסמן ריחוק שהאדם שומר מאנשים אחרים, מרחק כזה מסמן גם חוסר ריכוז (המחשבה נעצרת בין מילה למילה). אותיות שנוגעות זו בזו בתוך מילה יכולות לסמן צורך של אדם בקרבה ובאהבה. אותיות שבורות (למשל "מ" שהקו היורד הראשון שלה מנותק משני הקווים הבאים שלה), יכולות לסמן פער בין צפיות האדם מעצמו והתנהגותו בפועל. כלומר, כשעברנו מהשורה למילה ואחר כך לאות הבודדת הגענו עמוק יותר לתוכו של האדם. מי שמבין את ההגיון הזה, יכול להמשיך ולנסות לפתח פרשנויות, אבל כדאי לברר אם יש להן סימוכין ידועים, כי הדברים נבדקים על סמך סטטיסטיקות וניסיון בשטח ולא רק על סמך פרשנויות חמודות ומעניינות.