מאמר בגנות הפומו, ואני תומך בו

[neoM]

אוקיי

אז הגבת ביחס לביקורת שלו על המלל הבלתי אפשרי והראית שגם גרטרוד שטיין כתבה מסורבל, שלא להזכיר את נאטלי סארוט והרומאן החדש, שזו בכלל מכה. אבל אתה מתעלם מכמה הערות נוקבות שלו ביחס לביקורת של המדע, וציטוטים של כותבים/ות פומו-יסטים.

 

[neoM]

מה אגיד לך...

נשמעת לרגע, במיוחד בגינוי הבדווים, הומניסט קלאסי (לא פומו..), וההשוואה שערכת בין הבדווים לבין הטלת הפצצה על הירושימה די מרשימה, אלא שאליה וקוץ רציני בה. ההיה זה לנין שאמר בזמן שכורתים עץ עפים שבבים? לדעתי, גם הפומו בנטייתו לנזילות מירבית (מה שאתה מכנה/קורא - שאתה כפומו מחפש תחומי ידע או שיטות נוספות) מעיף שבבים רבים, ועל חלק מהם מצביע זיו בעוצמה רבה. יתרה מכך, אני מודע למתח הקיים בין גישות אקולוגיות (לא טענתי שאלה גישותיך ) פרו-אליליות, שואפות להרמוניה, קצת בעד "סטגנציה" בהתפתחות המדעית, המכונות "נשיות" [ראה פולחני האלה גם בארצנו] לבין גישות מערביות, תחרותיות, בעד שינוי בלתי פוסק, "קידמה" והתפתחות המכונות "גבריות". הביקורת של גישות אקולוגיות נשמע כ"חתרני", הוא מציג את הישגי המדע מהצד השלילי שלו בעיקר, [ תמיד יצביעו על כך שרופאים גברים מפתחים שיטות טיפול לנשים, ובכך מנציחים איזו עליונות מגדרית, ממשיכים את הדיכוי, וכאלה..], ברם מהצד השני, טיפול גנטי בבני אדם, הצלחות בהימנעות מניתוחים הדורשים חיתוך בגוף, שיחזור חלקי גוף וכו' הם הצד השני של הדברים. נכון, בעלי חיים משלמים מחיר יקר מאוד עבור הקדמה הרפואית, אבל אותו מדע, הפלא ופלא עסוק במאבק לשימור מינים נכחדים, בחקר מינים אלה ואפילו שחרורם לחופשי. ר"ל, אין אפשרות לראייה חד-צדדית של הדברים, או לראיית שחור-לבן, עם זאת, הנזילות המושגית של הפומו "קורצת" תמיד לאותם שאינם טורחים לדעת יותר ממנו. יתרה מכך, נכון טבלאות, תרשימי זרימה הם באמת יפות, אבל מטרתן אינו קישוט. דומני, שגם אתה מעיד על כך שאתה "צובר ידע", וגם אתה עורך מיפוי כזה או אחר של ידע. במה המיפוי שאתה עושה - כאן אני מסתכן - טוב יותר, נכון יותר, פחות אלים, פחות מכאיב מצבירת הידע ופיענוחו על ידי המודרניזם?

 

[neoM]

אז מה אבי, לא נריב ../images/Emo4.gif

 

[אמק]

מה השתנה הלילה הזה מכל הלילות

לא השתנה כלום. ביקורת על הפומו היא לגטימית בדיוק כפי שהפומו מנסה ללא הצלחה להעביר מעולמו את המודרניזם. מצד שני הפומו חי וקיים ,ואני מסכים עם חלק מדבריו של פיט אפילו . הבעיה הכי בעייתית בכתיבה כזאת שמנסה להכניס נוקאאוט לפומו או למודרנה שזה קצת יומרני להכניס כזו שטוזה להגות או מצב שקיים כשלעצמו ללא כל קשר לביקורת הנכונה כלפיו או הלא נכונה. יש בעיות עם הפומו ללא כל ספק כפי שהיו ויש בעיות עם המודרנה ,הרי מי שהוליד את הפומו היא המודרנה לפחות כרונולוגית. הדבר שרציתי בעצם לומר שמה שקורה שההתקדמות האנושית למעט מיקרים בודדים היא לא בקפיצות נחשון אלא בגרירת רגליים מסורבלת וכבדה ,אנו לעיתים מבחינים במשהו והוא מתבאר לנו ואז קל ליצג אותו או להגדירו ,פתאום הוא נוכח לו ,הפומו פה ,בכלל כשאני כותב הפומו היינו הפומו כאילו מחוור לי לחלוטין או כשאני כותב מודרנה כאילו אני מתיימר שהמודרנה על כל חיבוטיה צדדיה וכל הרגעים האפלים שלה הם אצלי בכיס של העכוז הימני . הדברים כל כך לא חדים ונכון לכן לקבל ולו את העניין שיש פנים רבות למצבים ואין יצוג חד מימדי ,זוהי גם אפשרות כנה אם מותר להיות פונדמטליסט לרגע ,יש כאילו אמת בפומו בבחינה לך ותבין את מצוקת הקיר האטום והחד מימדי לכאורה של המודרנה. ולו נסתפק בכך ,שאין דרך ליצוג חד מימדי מבחנתי דיינו ,אפילו בכך ובכך בלבד יש טעם לפומו.

 

[neoM]

מאמר בגנות הפומו, ואני תומך בו

הכנסו לקישור

 

[צרנו ביל]

גזעי...

 

[כהן בבית קברות]

בעודי קורא

את המאמר, אגיב בו בזמן. מענין מה פטשון יגיד על האיפיון של כלל הזרמים הפומואיים כאנטי מודרניסטים ואנטי השכלתיים. זכורני שבעבר הפומו על פי פטשון נהג לחבק (ולאו דוקא חיבוק דב) את המודרנה. טוב אני מניח שזוהי התגובה היחידה באמת שיש לי להגיב. השאר די משעמם למען האמת. או לחלופין, מעניין. מאוד מעניין. אולי הייתי צריך לומר גם נחמד. אגב יש עשרות טקסטים פילוסופיים לא מובנים שהם לא בהכרח פומואים. גם לוק לעיתים לא מובן. שלא נאמר, לייבניץ מקורבי (הטוב שבעולמות האפשריים) והחוכא ואיטלולה שעשו מהקוגיטו מזה שלא הבינו אותו ואת הקשרו. אבל, למזלינו כרגיל, מה שנוצר ונכתב כיום יכול להיות מואשם בחוסר הבנה בגלל הכותבים. אני בטוח שגם את ניטשה האשימו בכך, וגם פילוסופים אחרים לכל אורך ההיסטוריה. אפילו משה לא הובן בזמנו. כבד פה וכבד לשון. היה צריך את אהרון כדי לתקשר עם העם. יהיה אשר יהיה. איזה מעגליות מסתורית ובלתי מובנת. כמעט טאוטולוגית. לא מובן.

 

[haso]

צר לי, כהן

הוכחת כרגע שאתה לוקה בפוסטיות מהזן המתואר במאמר. אני מקווה שעד קריאת שורות אלו סיימת את המאמר והבנת שאתה (ורק אתה) אשם בסימני השאלה שלי לנוכח משפט כגון:"והחוכא ואיטלולה שעשו מהקוגיטו מזה שלא הבינו אותו" או סתם איזה:"השאר די משעמם למען האמת. או לחלופין, מעניין. מאוד מעניין". אז דחילק, תאמר מה שאתה רוצה לאמר, ותשתדל לאמר זאת בצורה בהירה (אני יודע שהקורבן הוא נורא...) ופשוטה (עקידת יצחק ממש). אגב, הדוגמא של משה ("שלא הובן כי היה כבד פה וכבד לשון") היא לא יותר מלעג לרש: להשוות חוסר הבנת דובר עקב "כבדות פה" לחוסר הבנה הנובע מפטפטת אין-סופית ולהג פסאודו-אינטלקטואלי זו דמגוגיה זולה ותו-לא.

 

[כהן בבית קברות]

קצת מחמאות וכה הרבה נחת

שבעים שנה שאני כותב בפורום זה ומזמן לא קיבלתי מחמאות כה יפות וכה רבות, ועוד בכלל בלי להתאמץ. אם הייתי רוצה להיות מובן, אני בטוח שהייתי מצליח. לעומת זאת, אני משוכנע שיש מי שיבין, או אפילו הבין, את מה שכתבתי ואת כוונתי. אגב, מה אפשר לעשות אבל מאז ומעולם לא התחריתי על פרסי פופולריות או על רצון השבעת טעמו או רצונו של איש. גם לא זכיתי. אמרתי את מה שרציתי לומר, אם לא הבנת, או שלא תקרא יותר או שתקרא שוב ושוב ושוב או שניהם. אפילו האשימו אותי בדמגוגיה. אושר, שמחה וגיל. אז, כן, אם אתה באמת רוצה לעצבן אותי, תקרא לי מודרניסט או לחלופין שלח אותי לארגז החול, לקרוא לי "לוקה בפוסטיות" מוסיף למפלס האושר ולאיכות חיי. או שלא. (האם הוא יבין? למי אכפת?)

 

[neoM]

מדוע לא הגעת למפגש עם רועי?

נרשמה לך היעדרות, רק שתדע......

 

[Scummy]

עכשיו הצלחת לבלבל גם אותי

אתה רואה ב'מודרניסט' קללה? אתה כותב בשביל להיות מובן, או ליצור איזה רושם צורני? ולמה אתה עונה בסרקאזם עוין ומסרב בתוקף לבאר משפטים שהחבוב לא הבין (ואי-אפשר שלא להאשים אותו, למען האמת)?

 

[כהן בבית קברות]

אהיה מי שאהיה

וזוהי תגובה כה גאונית. זהו לא רק סירוב לתת שם, אלא גם סירוב להשתנות למען האחר. כלומר אלוהים אמר: ככה אני. אז לא אלוהים אני. ממש לא. אבל אני כותב בשביל לשעשע בעיקר את המקלדת, לשחוק אותה עד דק, ואולי גם לשמור על שרירי האצבעות שלי בכושר (כרגע עושה רושם שצריך לגזור ציפורניים לפני הפסח). תפקידי בפורום זה הוא להיות האיש הלא נחמד, משהו שדי קל לי לעשות. בייחוד כיון שמקום זה היה מקום בו הוצאיתי כמויות של עוינות, סרקזם ושאר מידות שבעיני אנשים דבילים ותרבויות שטוחות ורדודות נתפשות כמידות מגונות. אין לי כוונה להתנצל על כך. אני כותב כי בא לי. לא הכרחתי איש לכתוב. וגם לא לקרוא. לא טענתי שאני רוצה להיות מובן, צריך להיות מובן, או בא לי להיות מובן. אני מסרב בתוקף לעשות מה שלא בא לי כדי לרצות מישהו שלא הבין אותי. זכותו לא להבין אותי. זכותי לא להיות מובן. אם אנשים רוצים דיאלוג איתי, או שיסבלו (אני מוכן אפילו שיסבלו ברעש כלומר שיתלוננו, דבר חביב עליי) או שיבינו שיכול להיות שזה שווה למרות הכל. אם הם לא רוצים דיאלוג, לא צריך. אני יכול לשעשע את עצמי לבד. אגב כן, מודרניסט בעיניי הוא לא משהו חיובי ייתר על המידה, וראה ההיסטוריה של הפורום.

 

[Scummy]

פצצות לגבות

אבל מכל המניפסט אדיר הרושם הזה לא הצלחתי לדלות את כל המידע שביקשתי בשאלותי לעיל, חוץ מזה שאתה נורא אוהב להחיל על עצמך א-פריוריקה של 'פוסט-מודרניסט' (את זה השלמתי מהחתיכות החסרות של הפאזל) ונורא מתעצבן כשמייחסים לך א-פריוריקה אחרת, וגם שאתה אלטר-אגו אנונימי, ועם אלטר-אגוים אנונימים לא מתווכחים, כידוע. אמממם... או שאולי אתה בעצם הרוח הרעה שרודפת את הפורום הזה מהיווסדו, שהיא נשמת קורבן שנהרג בתאונה מחרידה בפורום 'שמנה ויפה'? בכל אופן, א-פריוריקה זה לחלשים, יהיו הם פוסט-מודרניסטים עוינים או חולי-נראטיבים יפי נפש עם תואר ראשון בלימודי ארץ ישראל.

 

[Scummy]

וגם כן

כל הסיטואציה פרומיתאית בערך כמו תומרקין מדבר על להרוג נכים.

 

[כהן בבית קברות]

כלבים משוגעים

במת חשבת שתקבל תשובות לשאלות ששאלת? נו כל הכבוד. אני לא רוח ואני לא רעה ואני לא שמנה ולא יפה. ואין לי תואר ראשון בלימודי ארץ ישראל. גם לא תואר שני או שלישי בזה. לא ביקשתי ממך להתווכח, ואין שום רע בויכוח. או במריבה או בדברים דומים, אבל נראה שלאנשים קשה לקבל רעיון כה מהפכני שמתחים הם לא בהכרי דבר שלילי. כמה חבל, אבל זה מה שיש. הדבר המשעשע ביותר בפורום זה הוא כמובן שהפומו הם אלה שנתפסים עוינים למרות שלכאורה הם היו אמורים להרגיש כאן כביתם. העיקר טוענים כל הזמן שיש להם עמדות כוח ושהם שולטים בעולם. שוין.

 

[Scummy]

לא בכל העולם

רק בבנקים ובממשלות...

טוב, אני לא זוכר מה שאלתי, אם שאלתי, אבל אני די בטוח שזה לא היה "האם לדעתך מתחים הם דבר טוב, והאם הפוסטמודרניסטים האופנתיים על קיצוריהם האופנתיים לא-פחות נתפסים כעוינים בביתם-שלהם" אבל לאאאא משנהההההה... הרי לקבל שאלה על א' ולענות על ב' וג' וד' זה מאוד 'לשבור את גבולות השיח' ו'ליצור דיאלוג חדש', למרות שבעיני זה לא יותר מבלבול של חומר וצורה ברמה בקלאסית (כן כן, גם אם הגישה הקלאסית דכאנית ומטונפת ולא פוליטיקלי-קורקט, עדיין לא תצפה מאדם שאתה שואל על צבעו של אגרטל לספר לך על סוג החימר שממנו הוא עשוי).

 

[Scummy]

אגב, עד שתצליח להוכיח לי אחרת...

מבחינתי אתה אבי פיטשון.

 

[כהן בבית קברות]

המורה שלי

נהגתי לריב איתו לעיתים קרובות. פשוט לעיתים לתיאוריה שלו יש בעיה להבין איך שאלה אחת יכולה לזכות בתשובה שלכאורה אינה עונה עליה. (מובן שלגרייס יש התשובות לשאלות אלה בצורה קלה למדי ומעניינת לעיתים, אבל הוא תיאורטי מדי למורה שלי) אני תמיד טענתי, ועדיין טוען, שתשובה לא צפויה לשאלה היא תשובה בהכרח לשאלה ואנשים מבינים תשובה סוטה זו כתשובה ענינית לשאלה. התשובה האחרת נתפסת כמביעה חוסר רצון לענות על השאלה הראשונית. השואל הראשון יכול לשאול שאלתו שוב אולם אז הוא עלול לקבל תשובה עוינת יותר. דוגמא. פעם הוא שאלני מדוע איני מתגלח. עניתי שזוהי ספירת העומר והסברתי לו ספירת העומר מהי. מובן שהתשובה האמיתית היתה שהתעצלתי להתגלח באותו בוקר, כיון שאני גם שונא להתגלח. למחרת הגעתי לכיתה מגולח למשעי. כשהוא שאלני מה פתאום התגלחתי, הבהרתי לו שמובן שתשובתי אתמול לא היתה רצינית. תשובה מעין זו, שעונה לשאלה לא בצורה הנכונה מראה שמקומה של השאלה לא היה במקום ולי לא היה שום רצון לענותה ברצינות כיון שהיא אינה לגיטימית בעיניי. מבחינתי למורה במעמדו אין זכות לשאול או להעיר על צורתו/צורתה החיצוני של תלמידו. תפיסה שכמובן היתה בעוכריי והביאני הלום. כך גם עם השאלות של אנשים שלא הבינו את דבריי. לבקשני להבהיר את דבריי מבחינתי זו אינה דרישה לגיטימית. אם אתם לא מבינים לא בעיה שלי, ולא, גם לא בעיה שלכם. בניגוד להאשמות שהאשימוני בעבר שהינני רציונליסט ופילוסוף ופלספן, הרי שאין לי כרגע ענין בחומר וצורה, שכחתי את המעט אפלטון שפעם זכרתי. ומובן שאיני שובר את גבולות השיח, אלא מערער על זכותו של מישהו לשאול שאלה, בכך שובר את הכוחניות שיש מאחורי שאילת שאלות. כוחנות שמנוצלת כמעט בכל מימד סמכותי בחיינו. התשובה הלא רלבנטית, זו שמבחינתך מערבבת בין חומר וצורה, היא צורה חתרנית של התנגדות לכפייה הקיימת בזכות לשאול שאלה. וראה ילדים הנלחמים בגננת המרשעת שלהם על ידי ציניות ותשובות לא לשאלות. אז אין כאן בלבול של חומר וצורה, יש כאן יציאה נגד הכלי הכוחני שנקרא שאלה והזכות שכל אדם תופס לו לשאול אנשים אחרים דברים, גם אם אין לו בהכרח זכות שכזו. יש כאן חתרנות ולא שבירת גבולות. חתרנות היוצאת נגד התפיסה כאילו הדיאלוג הוא מותר וקיים תמיד. אני לא מאמין שאני יכול להסביר או רוצה להסביר את מה שכתבתי בראשונה טוב יותר בשניה, אני לא מאמין שמותר לי לעשות כן, שכן הטקסט לאחר שנכתב לא שייך לי ופירושו על ידי יהיה מעשה נבלה. אגב, חוששני שאני לא פטשון, ולדעתי הוא ייעלב מהשוואה זו הרבה יותר ממני.

 

[neoM]

כאילו "מן הסערה"

ואפילו הילה פסואודו-איובית סביב ראשך. כמעט בא להעתיק את כל כל הפסוקים של אללה כאשר אמר "אהיה אאשר אהיה", אבל רק כמעט, כי נזכרתי שאלוהימה די מעוצבנת לאחרונה על כל מיני דברים.

 

[נוסעת סמוייה]

היי, הלו! הלו!

כבר שכחת איך נהגת ליהנות מהמחמאות שלי? שהיו יפות ומרובות מזה של haso ! אפילו בדיון על המובן והלא מובן כבר היינו (יחד). כך חולפת תהילת עולם...