מאמר בגנות הפומו, ואני תומך בו

[neoM]

Sic Transit Gloria Mundi

נעורֵי רגלי שיער שחור ידעו נשים תלתלי און אלה. במראה אני מביט רגלי מתולתלות עור זקן אניצי שיער לבן צלקות רבועות מכסות שוק על ירך סיק טרנזיט גלוריה מונדי. מרץ 2002 ==============

 

[כהן בבית קברות]

בגילי המופלג

כבר לא זוכרים דברים. מה שהיה שלשום נשכח מזמן (ושלשום הייתי צעיר הרבה יותר, או אולי יום לפני שלשום, מי זוכר) חצי שנה זה פרה היסטוריה. וככל שהזיכרון קטן ומתגמד, כך האגו דורש עוד ועוד מחמאות. עוד ועוד ליטופים. כי הוא שוכח את מחמאות העבר. סביר שהכל כבר היינו יחד או לחלופין כבר אמרנו הכל פעם, אבל למזלינו ככל שמזדקנים כך שוכחים יותר. אם כי דומני שהשבוע טענתי את ההיפך, דבר שהבהיר לי מדוע אנשים זקנים מתים. איך אפשר לחיות עם כל כך הרבה זכרונות. ואולי אלצהיימר זה משהו שבשלב מסוים מתחיל להיות הגיוני. (רק שנוריקו לא תקפוץ עליי בקשר לאלצהיימר, נקוה שהיא לא רגישה ביחס לכך כמו ביחס לאנרוקסיה.)

 

[צרנו ביל]

בגנות?

לא ראיתי במאמר משהו בגנות הפומו באופן כללי אלא רק כנגד אלא המייצגים אותו כביכול, לדעת הכותב. היה זה מגוחך אם הוא היה מגנה את הפומו כרעיון, מאחר ובדברים עצמם הוא מכיר ברובם של הרעיונות והביקורות של הפוסט מודרניזם. אם לעשות אנלוגיה - מי שמייצג את המדינה זה לאו דווקא ראש הממשלה או הצבא. כדי לחיות במדינה לא חייבים להיות או פטריוטים מושבעים או לצאת נגד קיומה. אפשר גם סתם ללכת לבית זונות בבורסה, להתפלל בכותל או לקפוץ למזרקה בכיכר. ואם להמשיך באנלוגיה - הוא מכיר בקיומה של המדינה.

 

[Scummy]

גם אני תומך

הייתי כותב למה, אבל ראש-החוג שלי אמר לי שאסור לי לדבר יותר על דרידה

 

[neoM]

גדול ../images/Emo99.gif