אגב, נצל"ש רופאים...
זוכרות את הרופאת שלנו כמה היתה על הכיפאק עד עכשיו? אז אתמול הייתי אצלה שוב ויצאתי ככה
(לא
כי כבר הפסקתי להתרגש, אבל בכ"ז...) תמר נשקלה - הילדה שוקלת 4 וחצי קילו. בת 3 חודשים. עלתה קצת פחות מחצי ק"ג החודש. אוקיי, זה מינימלי אבל עדיין בנורמה קודם כל. היא גם ירדה באחוזון (אחוזונים רגילים MIND YOU, חלילה לא אחוזוני WHO) ועכשיו היא באחוזון 10. טוב, זה באמת מעניין לי את הישבן. התינוקת הכי שמנה שהיתה לי היתה באחוזון 25 רוב ימי תינוקותה... אצלי הן לא יוצאות מדושנות במיוחד. הרופאה עשתה פרצוף ובשתי דקות הוציאה מהפה שלה הכי הרבה שטויות ששמעתי בחיים שלי: טוב, אולי אין לך חלב? יכול להיות שהחלב שלך לא מספיק עשיר. ניתן לזה עוד חודש ונראה. כן, היא באמת מאוד מאוד מפותחת לגיל 3 חודשים, אבל זה לא קשור. נכון, היא קטנה גם בגובה אבל יש תינוקות יותר שמנים והיא עלתה פחות החודש. כן, היא באמת מאוד תגובתית ונראית לי מבסוטה אבל אולי בכ"ז היא לא מקבלת מספיק. טוב, תתחילו ויטמינים כי מגיע החורף והיא צריכה ויטמין D. בחודש הבא נדבר על מוצקים". אני שמרתי על פאסון
אמרתי "א-הא" על כל משפט, ויצאתי משם מצד אחד עם חיוך לעצמי כי ברור לי שאין צורך בויטמינים וגם לא במוצקים או שומדבר אחר, ומצד שני עם כעס על כך שאם זו לא היתה אני או אמא אחרת מנוסה התינוק כבר היה נוסע ישירות לחנות לקנות תמ"ל. גרררר. ומעצבן אותי שבפעם הבאה אני אצטרך להתחיל לשקר: "בטח שאנחנו נותנים ויטמינים, כל יום!" רק בשביל שלא יתפתח סימפוזיון על האמא המשוגעת שיולדת בבית, אף פעם לא נכנסה עם סלקל למרפאה, מיניקה, ולא רוצה לתת ויטמינים.