מאמר מעניין

כל הכתבה עשתה לי צמרמורת

כמה שהיא צודקת. בי הכי נגע המשפט בנוגע לכך שהגיע הזמן שרופאים יתחילו לעבוד ע"ס מחקרים והוכחות מדעיות... כל כך נכון.
 

talih3

New member
אוי, אני כל כך מזדהה

את הלידה הראשונה ילדתי קיסרי בגלל מצג עכוז. עכשיו אני שוקלת לידה רגילה (לידת עכוז) ופשוט נמאס לי לשמוע משפטים כמו: "למה את צריכה את זה?", "למה להסתבך סתם?", "למה לסכן את עצמך ואת התינוק?", "העיקר זה לא הלידה, אלא התוצר" ו"אני יודעת שאת מאוכזבת אבל לפחות תראי את הצדדים החיוביים של זה כמו קביעת מועד הלידה, לא תצטרכי לסבול צירים... בלה בלה בלה". בא לי להקיא. רק בפורום אני מוצאת נחמה
 

debby12

New member
מנהל
../images/Emo32.gif השרשור שלך למטה כבר לא קופץ

כי חלפו למעלה מ-72 שעות מאז שנפתחה ההודעה הראשונה שפתחה את השרשור ההוא - אז את צריכה לפתוח שרשור חדש אם בא לך לדון בזה עוד <הייתי מעירה את זה במסר אבל המסרים לא עובדים היום>
 

אם פי 3

New member
אני רק לא מבינה למה אני ממשיכה

לקרוא את הטוקבקים. אהבתי במיוחד את זה שטוען שבארץ מיידעים כל אשה לפני קיסרי, שכל הלידות העתידיות שלה יהיו בקיסרי. טעות כפולה - גם לא אומרים דבר כזה, וגם זה לא נכון (הגישה השלטת בארץ היא עדיין, למרות שלהערכתי זה זמני, שמוטב לנל"ק על פני קיסרי חוזר, באין סיבה המצדיקה קיסרי).
 
הכי מזעזע הטוקבק הבא

(נשבעת, קראתי רק אותו) "האם באמת תהליך לידה שבמהלכו מנסה התינוק לפלס דרכו החוצה דרך מנהרה חשוכה וצפופה, לפעמים נתקע שם כמה שעות טובות, לפעמים יוצא בוואקום או במלקחיים, עדיף מבחינתו על ניתוח שבו מוציאים אותו בנחת תוך מס` דקות, בלי מאמץ ובלי טראומה??? (הדבר נכון גם לגבי היולדת, אבל זה כבר עניין של העדפה אישית) לא במקרה ניתוח קיסרי הופך לאופציה יותר ויותר פופולרית" כשזו ה"אמת" וההבנה המסתובבת בציבור - לך תשנה משהו...
 
בטופס הסכמה לניתוח כתוב את זה

אני זוכרת שראיתי את זה כתוב על הטופס, סרבתי לחתום, וכולם מסביב צעקו והכינו אותי לניתוח. (בדיעבד, ניתוח מוצדק, הוא לש היה שורד לידה. 1.750 עם הפסקת זרימות, כבר כמה ימים כנראה, ודופק סביב 50. יצא עם אפגר 4). בכיתי כ"כ אחרי בגלל הסעיף הזה. הצקתי לאמא שלי, ולאיש בגלל הסעיף הזה. אגב, בלי קשר, חברה של אמא שלי ילדה השבוע ילד לידה שניה לנל"קית אחרי 2 קיסרי. במעייני הישועה.
 

debby12

New member
מנהל
מעניין וגם מייאש

גם בתוכן וגם בטוקבקים. למדתי משם משהו חדש שלא ידעתי - זה שהסיכון לפתיחת הצלקת בויב"ק הוא 0.5 אבל הסיכון לדימום שמאלץ כריתת רחם בקיסרי הוא 0.7%. קראתן את זה אי פעם באיזשהו מקום אחר?! כי אם זה נכון אז כל ההפחדה בנושא פתיחת הצלקת שגויה עובדתית אם הסיכון גדול יותר בקיסרי ממילא - לא?
 

בלינקה

New member
לא, פרקטית

כי אם יש קרע, הסיכון הוא גם לתינוק, וגם בגלל שאם יש דימום בקיסרי, האשה ממילא כבר בחדר ניתוח
וכן, המאמר די נוראי, הוא לא כ"כ מזעזע, כי הוא פשוט לא כ"כ מפתיע, אני חושבת.
 

bluehorizon

New member
בדיוק קראתי משהו בנושא

בדיוק עכשיו קראתי את זה: The real question for a woman contemplating VBAC is, "What are the odds that my baby might die if I attempt VBAC?" When looked at from this perspective, the risk of fetal death among the 13,115 women attempting VBAC was 0.038 percent (5/13,115). Thus the risk of a baby dying in association with VBAC was 12 times lower than the risk of a baby dying from non-rupturerelated causes. No amount of medical intervention can reduce the fetal mortality rate to zero; death will always be a part of birth. Using the very rare risk of fetal death to convince more women to undergo unnecessary surgery still cannot guarantee the parents a live baby. זה נלקח ממאמר ביקורת על מאמר אחר.
 

bluehorizon

New member
ועל הדרך גם קראתי

שהסטטיסטיקה של VBAC מוצלח בבית עומדת על 93%, לעומת בערך 65% בבית חולים.
 

debby12

New member
מנהל
אני מתה על האינטרנט

גוגל מצא לי בקלות את המאמר המקורי בגרדיאן (אגב, כל הכבוד להארץ. מעריב בדרך כלל סתם מעתיקים מהניו יורק טיימס בלי לתת קרדיט
) המאמר אומר שהמחקר המדובר פורסם בגיליון ספטמבר 2006 של Birth: Issues in Perinatal Care הנה תוכן העניינים של הגיליון המדובר - אני מניחה שכוונה היא למאמר שמתחיל בעמ' 175 אם כי לא בטוחה. אפשר לשלוח מייל לאנה-ליסה ברביירי לשאול (המייל שלה מופיעה בכתבה של הגרדיאן). אגב כל המאמרים נראים שם מרתקים. למשל זה שבחן האם בקרב רופאים ובני משפחותיהם יש שיעור נמוך יותר של סקציות.
 

debby12

New member
מנהל
קישור אחד לא יצא

הנה - המאמר בגרדיאן הוא פה http://www.guardian.co.uk/commentisfree/story/0,,1869344,00.html
 

debby12

New member
מנהל
רוני - יש שם מחקר על ניו ג'רסי

שם שיעור הלידות הקיסריות עלה ב-6% כל שנה בין 2000 ל-2004
בררררר. טוב עשית שבחרת להישאר באמבטיה הביתית
 
זה לא מפתיע אותי - 3 היולדות

האחרונות פה מבין החברות שלי ילדו כולן בקיסרי. רק אצל אחת זה היה מתוכנן (פחות או יותר). אצל האחרות זה הגיע בהפתעה גמורה, ובשני המקרים זה היה יכול לדעתי להמנע... האחת הגיעה פתאום עם מצג עכוז ויאללה לסקציה (תינוק ראשון, שכחו להגיד לה לפני כן שהוא כבר היה בעכוז ושיש לזה השלכות, ולא היה לה מושג שזה אומר קיסרי... פשוט חוצפה של המרפאה), והשניה כבר הגיעה ללידה אבל הלידה לא נגמרה תוך 5 שעות אז הרופאה הציעה לתת לה פיטוצין או לפקוע מים כדי לזרז את התהליך
הם החליטו על פקיעת מים "כי זה יותר טבעי" ותוך שניה וחצי היא עפה לחדר ניתוח עם הרדמה מלאה בגלל צנית חבל טבור
וזאת דווקא אשה שילדה שני תינוקות בריאים וגדולים ויפים דרך הנרתיק (והשניה אפילו טבעי), למה היו חייבים לעשות לה את זה בשלישי??? בחיי, יש לי חיבה יתרה לאמבט הנהדר שלי
אנחנו מתרחצות שם ביחד הרבה, אני והבנות, ואני נזכרת בלידת הקסם שלי כל פעם.
 
אגב, נצל"ש רופאים...

זוכרות את הרופאת שלנו כמה היתה על הכיפאק עד עכשיו? אז אתמול הייתי אצלה שוב ויצאתי ככה
(לא
כי כבר הפסקתי להתרגש, אבל בכ"ז...) תמר נשקלה - הילדה שוקלת 4 וחצי קילו. בת 3 חודשים. עלתה קצת פחות מחצי ק"ג החודש. אוקיי, זה מינימלי אבל עדיין בנורמה קודם כל. היא גם ירדה באחוזון (אחוזונים רגילים MIND YOU, חלילה לא אחוזוני WHO) ועכשיו היא באחוזון 10. טוב, זה באמת מעניין לי את הישבן. התינוקת הכי שמנה שהיתה לי היתה באחוזון 25 רוב ימי תינוקותה... אצלי הן לא יוצאות מדושנות במיוחד. הרופאה עשתה פרצוף ובשתי דקות הוציאה מהפה שלה הכי הרבה שטויות ששמעתי בחיים שלי: טוב, אולי אין לך חלב? יכול להיות שהחלב שלך לא מספיק עשיר. ניתן לזה עוד חודש ונראה. כן, היא באמת מאוד מאוד מפותחת לגיל 3 חודשים, אבל זה לא קשור. נכון, היא קטנה גם בגובה אבל יש תינוקות יותר שמנים והיא עלתה פחות החודש. כן, היא באמת מאוד תגובתית ונראית לי מבסוטה אבל אולי בכ"ז היא לא מקבלת מספיק. טוב, תתחילו ויטמינים כי מגיע החורף והיא צריכה ויטמין D. בחודש הבא נדבר על מוצקים". אני שמרתי על פאסון
אמרתי "א-הא" על כל משפט, ויצאתי משם מצד אחד עם חיוך לעצמי כי ברור לי שאין צורך בויטמינים וגם לא במוצקים או שומדבר אחר, ומצד שני עם כעס על כך שאם זו לא היתה אני או אמא אחרת מנוסה התינוק כבר היה נוסע ישירות לחנות לקנות תמ"ל. גרררר. ומעצבן אותי שבפעם הבאה אני אצטרך להתחיל לשקר: "בטח שאנחנו נותנים ויטמינים, כל יום!" רק בשביל שלא יתפתח סימפוזיון על האמא המשוגעת שיולדת בבית, אף פעם לא נכנסה עם סלקל למרפאה, מיניקה, ולא רוצה לתת ויטמינים.
 
למעלה